24-04-2008, 18:37
|
|
|
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
|
|
כיוון שנער הייתי וגם בגרתי
וכיוון שאנו נמצאים בקהילת אמצע החיים,
הרי שומה עלי שפגשתי מקרה אחד או יותר של נשים מקסימות ונהדרות ש"בחרו" לחיות לבד וללא צאצאים,
כמו הכותבת היהירה שהבאת לכאן...
יהירה, כיוון שממילא היא בחרה לעצמה דרך חיים יוצאת דופן (ומייד ארחיב על כך את הדיבור)
אבל ברוב חוצפתה ויהירותה ן("חוצפה" + "יהירות", הן הן המילים המתטימות לתאר אותה)
היא גם מבקרת בשצף קצף את כל ההורים ע"פ היקום
ציטוט:
... והשורה התחתונה לרוב מדכאת במיוחד: אין תקנה, אין דרך לפתור את הטרגדיה הבסיסית הכרוכה ביחסים האלו שאינם שוויוניים בשום שלב...
|
ציטוט:
... אני מסתכלת על הורים, על האופן בו חייהם סובבים סביב הילדים שלהם, ומתמלאת חלחלה. אני רואה הורים שחיים את חייהם דרך הילדים, שמשליכים עליהם את כל החרדות והתשוקות והמאוויים שלהם, שרואים בהם את כל מה שהם לא היו אף פעם, את כל מה שהם עצמם לא יהיו אף פעם ונחרדת...
|
וכל זאת בכדי להצדיק את ה"אידאולוגיה" העקומה שהיא בנתה לעצמה.
אני לא מכיר את כותבת המאמר, ואין לי ספק שהיא אישה מקסימה.
מקסימה בדיוק כמו אותן נשים שפגשתי במהלך שנותי הבוגרות ואשר "בחרו" לחיות לבד.
שמתי את המילה "בחרו" במרכאות כיוון שזו לא הייתה באמת בחירה.
זה היה חץ שנורה שוב ושוב בכדי לפגוע במטרה ולמצוא את "המיועד", ומסיבות אלה ואחרות זה לא צלח בידן. רשימת הסיבות ארוכה כמספר הנשים הבודדות הללו...
ואז עם הבדידות, הן ירו את החץ האחד, שפספס שוב, וסביבו הן בנו את המטרה.
הן פיתחו "אידאולוגיה" שלמה סביב הבדידות...
וככל שהזמן ארך, הן "התאהבו" בלבד, ולא נתנו לגברים מקסימים ונהדרים לחדור ל"טריטוריה" שלהן...
כיוון שהן היו כבר מכורות ללבד, ולא היו מסוגלות לחלוק את חייהן עם אחר.
המקבילה של אותן נשים הם הגברים "הרווקים הניצחיים" שגם עליהן אפשר לכתוב מכאן ועד הודעה חדשה.
המשותף לשתי הקבוצות הללו- זו הנרקסיסזם...
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''
|