הבטחתי. כזכור - התאהבתי בביצורים שהוקמו בזמן המאורעות 36-39, וביקשתי עזרה. כמה מכם נענו לי, ושלחו כתובות, ואף תמונות. הבטחתי לבקר, לצלם ולדווח.
התחלתי במה שגילש הגדיר כ"צפונית מנחלת". כיון שאינני מהאזור, הייתי צריך לנחש. מצאתי שם מגדל שיכול היה לענות על התיאור, הוא בשטח בור צפונית לנחלת יהודה, ואני מקווה שאכן זהו זה.


מצאתי שם גם את מי שמתגוררים כיום במגדל המרשים הזה:



משם המשכתי לאזור התעשיה המזרחי, במטרה להכריע בויכוח אם המגדל של עמדת אוקבה קיים או לא - ונכשלתי. לא מצאתי שם כלום, אבל כל המידע שהיה לי זה שהוא אמור היה להיות באה"ת המזרחי.

המשכתי לנס ציונה. את העמדה על הבית מול התחנה המרכזית מצאתי בקלות:



משם לשתי הכתובות ששלומצי נידב. הראשונה ברח' ביאליק. נבנתה לפני 70 שנה בדיוק ע"י משה ברסלבסקי:



לכאורה זה מוזר, כי הבית הוא כמעט באמצע העיר, אבל כשעליתי לעמדה נפרשו נופים רחוקים למדי, וקיומה מוצדק. משם לעמדה במושבת העובדים, מושבה שלא הכרתי את הסיפורים עליה. אז למי שכמוני - לא מכיר, צילמתי גם את העמדה (עמדת בטון על גג בית כורכר מתפורר. בקרוב היא תתמוטט) וגם את שלטי הסיפור:



ואז נסעתי למה שאמור היה להיות האתגר הגדול: גילש סיפר על מגדל בלב הפרדסים, בין נטעים לגן שורק. הסתבר שהכביש הזה, בשבתות בבוקר, מלא מוכרים וקונים של הדרים ושל ג'חנון, והיה קשה לנסוע בו. עליתי לבריכת המים של גן שורק במטרה לתצפת ולמצוא אותו, אך לשווא. בדרך חזרה התגלה לי פתאום קצה המגדל. עצרתי (באחד מירידי ההדרים הללו) וטיילתי בפרדס, במעלה הגבעה. למעלה הוא חיכה לי. חייכן ומצחיק:



ולסיום, הלכתי לחפש את נבי רובין. היה לי זכרון מהילדות של בנין גדול ומרשים, ומאז לא ראיתי אותו. נסעתי עם הפרייבט כמה שיכולתי, והמשכתי ברגל. מרחוק הוא נראה מבוצר למדי, עטוף בשלוש גדרות עם תייל מאיים. התקרבתי, הלוך וחשוב איך אתגנב ואיך אצלם, אבל אז גיליתי שמישהו רמס לחלוטין את הגדר החדשה, כדי להכנס, ואין בכלל בעיה. הקבר המוסלמי (או דרוזי?) הפך כמובן לקברו של ראובן בן יעקב, ואתר לעליה לרגל לברסלבים (?). הערבים גם הם מנסים לשמר אותו, ואת המיחראב הם צבעו בתכלת בשכבה טרייה לחלוטין.



ממתי המבנים הללו? ממלוכים? ערבים? הייתכן שהם גם קצת צלבניים? אולי בכלל טורקים?

ואנא - אל תשכחו להסגיר את ביצורי המאורעות. בהמשך השבוע אנסה להגיע לאזור השרון (חרות, קדימה, ועוד).

כנראה זו הסיבה שהבניין נראה פחות מרשים מבעבר.
לגבי עמדת אוקבה: אתה צריך להגיע מכיוון בית דגון ולפנות ברח' צבי פרנק (הרמזור הראשון של רח' הרצל). ברחוב צבי פרנק יש לנסוע בעליה ולפנות שמאלה ברחוב בלבן (רמזור) מיד אח"כ ימינה לרח' פיק"א והמגדל יצוץ מולך (ליד בי"ס אנקורי).

שכויי'ח!
מאיפה הפרטים על הבניין ברחוב ביאליק?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

כנראה מדובר במשה ברסלבסקי איש נס ציונה, ולא בסופר/חוקר/עורך שהיה איש נען. בכל מקרה - עמדתי וצילמתי את העמדה, ובחור צעיר הופיע בחלון ושאל לפשר מעשי. כשהסברתי, הוא הזמין אותי לעלות לגג ולראות את העמדה מקרוב, ואת הנוף מרחוק.
הוא הציג את עצמו כנכדו של משה ברסלבסקי, שבנה את העמדה ב-37-8.
והרי שתי תעלומות:
בחור צעיר, שסבא שלו בנה את העמדה? נניח שהוא בן 30 (נראה פחות); אביו בן 60 (נניח שהבחור שהאיר אלי פנים הוא בן זקונים); אז סבו צריך היה להיות בן 80 או 90. כלומר ממש בחור צעיר בזמן המאורעות, או אפילו ילד.
והתעלומה השניה: לפי הסגנון הארכיטקטוני ופרטי הבניה, גם הבית עצמו נבנה בשנים הללו.אז אם הסבא היה בחור צעיר, איך זה שהוא כבר בנה בית לא קטן בנס ציונה, על הגבעה? ומדוע, אם העמדה והבית נבנו באותן שנים, לא טרחו לתת לעמדה איזה "עידון" ארכיטקטוני? - הרי הבית היה חדש, מודרני, וללא ספק מקור גאוה (והשקעה לא קטנה)?
וזה מוביל אותי לתהייה שמציקה לי - איך התהליך הזה קרה? האם משה ברסלבסקי קם בוקר אחד, אחרי שכל הלילה שרקו מעליו כדורים, והחליט שחייבים לבנות עמדה? האם המא"ז של נס ציונה הורה לחבר'ה לבנות את העמדה, עם או בלי הסכמתו של ברסלבסקי? מה היה מקור המימון? מה בדיוק עשו בעמדה הזו - לאיזה תרחיש היא הוקמה?

כל הכבוגד על ההשקעה והתוצאה !...
ממתין להמשך.....

אגב - בשבת הקרובה אני אמור להמצא באיזור פארק אפק, האם מישהו יודע אם גם שם קיימת עמדה כל שהיא?...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני אגב - בשבת הקרובה אני אמור להמצא באיזור פארק אפק, האם מישהו יודע אם גם שם קיימת עמדה כל שהיא?...

יש שם איזו "עמדונת" עות'מנית, לא?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

...

בכל מקרה - אמנם המבנים שבאתר עצמו שימשו את הבריטים באותן שנים אך אולי בסביבה (מה שיתן לי סיבה מספיק טובה להתנתק קצת משעשועי הספורט ההיתולי שמתוכננים במפגש כיתה של ביתי)....

למיטב זכרוני, כמה מבנים עשויים בטון. מה שכן, יש פילבוקס בריטי עגול ויפה ליד מסילת הרכבת, ממש בצמוד לגן הלאומי.

.

ובעניין ה"פילבוקס" - אולי נקפוץ לבדוק מה שלומו...
ואגב פילבוקסים - מזה זמן רב "קורץ לי" ה"פילבוקס" שממוקם לא רחוק מנתב"ג (דרומית מזרחית לו ליד מסילת הרכבת)...
כל יום אני חולף לי על כביש מס' 1 ומביט לעברו בערגה.....

ובכדי להרבות במיצוות - אולי תוכל סייע לרמת גנית באשכול שמתחתינו באשר לאדריכל בשם קורט וינד?

נבי רובין הינו מבנה קבורה ומסגד מוסלמי שנבנו בתקופה הממלוכית (1260-1516 לספירה) במהלך המאה ה-15 לספירה. על פי המסורת המוסלמית כאן קבור ראובן בנו של יעקב. האתר שוכן בסמוך לנחל שורק והוא בנוי משילוב של אבני כורכר מקומיות ואבן גיר. את המתחם מקיפה חומה בנויה שחלקים נרחבים ממנה נראים עד ימינו, ובמרכזו נטוע עץ תות עתיק. עד ראשית שנות ה-90 כלל המתחם גם צריח גבוה, אם כי בחורף הקשה של שנת 1991 הוא קרס. עוד מדורות קודמים ועד לשנת 1948 היווה המקום בשלהי הקיץ, עם תום האסיף, מוקד עלייה לרגל (זיארה). כאן ערכו ערביי האזור הילולה שנמשכה לא פחות מ-30 יום. העלייה לרגל למתחם בנבי-רובין היתה השניה בגודלה ובחשיבותה בקרב ערביי ארץ ישראל, אחרי הזיארה לנבי מוסא. הסביבה כולה באזור המתחם של נבי רובין הייתה קדושה בעיניי המוסלמים, ומקומות שונים בה נקראו על שמו של ראובן. כך נקרא נחל שורק ואדי רובין ויבנה ים בשם מינת רובין (נמל ראובן). בשנים האחרונות במסגרת גילויים מחדש של "קברי הצדיקים" אימצו גם יהודים דתיים את האתר כמקום קבורתו של ראובן בן יעקב. כיום סובל מתחם נבי רובין מהזנחה כללית, לכלוך, ומתהליך מתקדם של התפוררות שרידי המבנים והחומה. למתחם פוטנציאל גבוה להפוך לאחד האתרים המובילים בסביבה, אם כי עד כה מסיבות שקשה להבינן אף גוף לא הרים את הכפפה.
(אתר "שבעת פלאי ישראל").

כמו:





ומעניין ששני מבנים מוסלמיים מאותו אזור שימשו למסתור לאותו פושע וחבורתו...

וברצינות: נבי רובין היה מבנה על סף התמוטטות כבר בשנות ה-80. זה היה היעד הראשון לטיולי יום של כיתות א' בבתי הספר של האזור, ואני חושב שאין מי שלא זוכר את החשש שבחציית נחל שורק המצחין ע"ג גשר רעוע ביותר (שאין לי מושג מי היה זה שהקים אותו מחדש אחרי כל חורף) ואז דרך סבך צפוף עד שהתגלה המבנה הזה פתאום ליד דיונה. היה אפשר לעלות לצריח, אבל היה שלט ברור "סכנת התמוטטות, אסור לטפס". הייתה מורה שתפקידה היה לעמוד ליד המדרגות בתורנות (אני חייב שלציין שהעובדה שהוא אכן קרס (בשנת 1992/3) הכניסה לי איזשהו פחד ממינרטים, וכאשר טיפסתי לצריחים נטושים, כמו בזכריה או מנחת, היו לי דפיקות לב שלא פסקו עד שלא ירדתי). באותם שנים היה ניתן למצוא עדיין על הדיונות כל מיני מציאות מתקופת המנדט, כמו גם תחמושת. מהמבנה היה נהוג לצעוד לחורשה ליד הכביש לפלמחים דרך הדיונות.

אני לא בטוח שיש איזה פוטנציאל פיתוח למבנה - לפחות עד ששטח החולות שבעורפו יחדול מלהיות שטח צבאי (ואז יכול להיות שם פארק חולות מדהים). אתרים כמו המגדל הלבן ברמלה בקושי ידועים אפילו לתושבי ערי הסביבה (שאת השיפודיות לא רחוק ממנו כן מכירים). היה בשנות ה-90 איזה חוזר בתשובה (ולא מן הסוג החביב...) שתפס מין חזקה על המבנה. ככל הנראה הוא כבר לא שם.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h אני לא בטוח שיש איזה פוטנציאל פיתוח למבנה - לפחות עד ששטח החולות שבעורפו יחדול מלהיות שטח צבאי (ואז יכול להיות שם פארק חולות מדהים).

אתה מתכוון "פרוייקט נדל"ן יוקרתי"
אגב, יוסי שבו, ראש עיריית נ"צ, ביקר אתמול בכיתה של הבת שלי (כיתה א'). המורה סיפרה לי שהיא שאלה אותו מה פתאום סוללים על גבעות הכורכר...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

כפי שכינו את עצמם חברי העמותה (או מה שהם לא) שנלחמו שנים, וככל הנראה ניצחו לאחרונה, על בניית יישוב קהילתי (בשם "אירוס") על החלק הדרום מערבי של הרכס (שהוא בשטח מועצה אזורית גן רווה).

החלק הנס ציונאי של גבעות הכורכר "סתם" נסלל ע"י מופרעי הטרקטורונים, ג'יפים, אופנועי שטח וכל מיני היברידים של הנ"ל. נו טוב... לפחות הם קוברים באדמה את הטמפונים, קונדומים, בקבוקי וודקה, פחיות רד בול וסתם פסולת קונבנציונלית.

אני חושש ששום נטייה לשמירת טבע תצליח למנוע, גם שם, בניית שכונה עם אחד הנופים (המובטחים) היפים ביותר בגוש דן. לפחות שישאירו איזו פינה אחת פנוייה כדי לשמר ערך נופי ייחודי של גבעות הכורכר: הם המקום היחיד שממנו ראשון נראית דווקא לא רע.

.

לא, היא התכוונה לחלק המערבי של נ"צ, איפה שהועמד הפסל "שומר הגבעות" (זה שנראה כמו ראש מאיי פסחא), שהיום נמצא באמצע... אי תנועה.
הנושא של גבעות הכורכר הוא בהחלט בעייתי, מאחר ו-70% מהאדמות הן בבעלות פרטית - והמנהל לא מוכן להעביר את ה-30% שלו לפארק לאומי...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מעניין איך איתו יפלו... נחכה לתוצאות המכרז.

.

פסל? איז פסל?

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אבל נראה לי שרוצים להשאיר את הסיפור לזמן קרוב יותר לבחירות...

.

בתום 15 שנות מאבק מייגעות, החליט הבוקר (ה') בית המשפט העליון לפסוק לטובת גבעות אירוס הארגמן בנס ציונה - ולדחות את ערעורם של יזמי הנדל"ן ובעלי השטח, שביקשו לבנות במקום. "זהו נצחון גדול של הטבע", אמרו בחברה להגנת הטבע, אך הדגישו "המאבק עוד לא תם" יעל עברי-דראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/SendArtResponse/mail.gif]
פורסם: 03.04.08, 11:40

בתום כ-15 שנות מאבק החליט הבוקר (ה') בית המשפט העליון לדחות את ערעורם של קבוצת בעלי קרקעות ויזמי נדל"ן, ופסק כי גבעות אירוס הארגמן בנס ציונה יישארו נכס טבע מוגן. בכך קיבל בית המשפט העליון את פסיקת בית המשפט המחוזי מחודש יוני 2006, שדחה גם הוא את הדרישה להקים שכונת מגורים על גבעות השטח, שהוכר לפני מספר שנים כגן לאומי.




שטח עם ערכי נוף וטבע ייחודיים

על הגבעות בפאתי נס ציונה פורח אירוס הארגמן - פרח ייחודי לישראל, שאינו פורח באף מקום אחר בעולם, וגם בארץ נמצא בסכנת הכחדה. ריכוזים של הפרח הנדיר מילאו בעבר את מישור החוף אך נעלמו כשגבר קצב הפיתוח העירוני במישור החוף. כיום פורח האירוס רק באזור נתניה, נס-ציונה וראשון לציון.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/1022076/5_wa.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1398123/2_o&91;2&93;_wa.jpg]


ייחודי לישראל. אירוס ארגמן (צילומים: גילי סופר)



האזור ייחודי גם משום היותו שריד אחרון כמעט לרכס הכורכר - תופעת טבע ייחודית בקנה מידה עולמי - ששלט בעבר בנוף שפלת החוף, אך נשחק ונעלם לטובת הפיתוח העירוני.



מסיבות אלה ביקשו שוחרי הטבע לשמר את האזור ולא לאפשר בנייה במקום. מנגד טענו בעלי הקרקע כי הם מחזיקים בידיהם תוכניות נדל"ניות וקיבלו את אישורי הבנייה בשנות ה-90 המוקדמות. כדי למנוע מהיזמים לממש את תוכניתם ביטלה המדינה את תוכניות הבנייה והכריזה על השטח כגן לאומי המיוחד לשימור.



הבעלים מצידם ניהלו מאבק משפטי ארוך כדי לבטל את ההכרזה. לפני שנתיים, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את דרישתם; הם ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון והוא פסק היום בסוגייה.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1433180/irus2_g.jpg]


"שריד אחרון לרכסי הכורכר". אירוס הארגמן בנס ציונה (צילום: עומר גרנות)



בפסיקתם הכירו השופטים אילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל ויוסף אלון בערכי הטבע הנדירים במקום וכתבו כי "ייחודו של שטח הגן המתוכנן ברכס הכורכר הטבעי, שנותר בו שריד אחרון באזור זה לרכסי הכורכר שאפיינו את שפלת החוף, במרבדי צמחייה יחודיים... שחלקם נמחקו ונעלמו כתוצאה מפיתוח ובנייה בהיקפים אדירים".



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1397563/danaguy2_wa.jpg]


הבתים איימו על הפרחים. גבעות הכורכר (צילום: דנה גיא, החברה להגנת הטבע)



באשר להיבטים התכנוניים בפרשה, שיבחו השופטים את ועדות התכנון, אשר לאורך השנים התייחסו להיבטי שמירת הנוף והטבע, וקבעו כי היזמים רכשו את הקרקע כשייעודה היה קרקע חקלאית בלבד, וכי שינויי ייעודה לייעוד מניב (פיתוח נדל"ן - י.ע-ד) היתה בגדר משאלה בלבד. "אין בין משאלות לציפיות אלה לבין זכות קניינית, ולא כלום", כתבו השופטים.



"פרח נדיר וייחודי לארצנו"

בחברה להגנת הטבע, שניהלו את המאבק להגנת הגבעות בשיתוף "פורום גבעות הכורכר" של נס ציונה, ציינו כי ייחודן של הגבעות הוא ריכוזם הרב של פרחי אירוס הארגמן הנדיר, וכי אזור זה נחשב "גן לאומי מאושר" מזה 25 שנים. בחברה ציינו כי במשך השנים עמדו גבעות אלה בפני איומי נדל"ן רבים, שכן עד כה לא בוצעה "ההכרזה הרשמית" על המקום כגן לאומי.



טיעון נוסף אותו ציינו בחברה לאורך המאבק המשפטי היה מחקר אשר מצא כי אוכלוסיות קטנות ומרוחקות של אירוס הארגמן אינן מסוגלות להתקיים לאורך זמן, והמשך קיומם מותנה בהאבקתם על ידי דבורי בר - כלומר בשטחים פתוחים. "הדבר אפשרי רק אם הריכוזים אינם מרוחקים זה מזה וקיים מרחב רצוף ופתוח בו ישנן דבורי הבר", הדגישו.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/02012008/1433177/irus1_g.jpg]


"נזקי רכבי שטח גרמו לנזק" (צילום: החברה להגנת הטבע)



"נצחון גדול, אבל המאבק לא תם"

עם היוודע פסיקת בית המשפט מיהרו אנשי החברה להגנת הטבע ופעילי הפורום לברך על ההחלטה, אותה כינו "נצחון אוהבי הטבע על הנדל"ן".



"אנו שמחים שבית המשפט שם את הסוגייה בראש מעייניו והעביר את המסר לכל יזמי הנדל"ן ששטח פתוח נותר שטח פתוח, ואין שום אפשרות לסגור 'דילים' נדל"ניים", אמר ל-ynet אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_top.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i.total-media.net/yn/img/article_add_corner_bottom.gif]

אולם לצד השמחה על פסיקתם של השופטים, ביקש רוטשילד להבהיר כי "לא מדובר בסוף המאבק". השלב הבא, והמשמעותי ביותר לדבריו, "יצריך שיתוף פעולה מצד מנהל מקרקעי ישראל ועיריית נס ציונה, שיקדמו את ההכרזה על האזור כגן לאומי".



רוטשילד מדגיש כי עיכובה של ההכרזה עד היום גרמה נזק רב למקום וכי רכבי השטח שהשתוללו במקום, עשו זאת באין מפריע עד כה. "בכל השנים שעברו מאז החל המאבק, השטח הופקר לרוכבי טרקטורונים ומפגעים נוספים - מבלי שתהיה לנו אפשרות להגן עליו", סיכם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3527168,00.html

עכשיו צריך לחלק 3 דוחות של 2000 ש"ח בכל שבת (רכבי שטח, אלא מה) ואולי יהיה לנו אפילו נכס טבע ממשי ממש ליד הבית...

.

בהחלט חדשות טובות !
עם זאת אין לי ספק שאותם כרישי נדל"ן ינסו לעשות הכל כדי לשנות את הפסיקה ....

עוד ארוע (או שניים) שקשורים במקום.

בסמוך לאתר התרסקה אחת הדקוטות המצריות שתקפה את תל אביב, לאחר שהופלה ע"י מודי אלון במטוס אוויה של טייסת 101 - אחת משתיים שהופלו באותו הבוקר, ומ שבעצם היה הקרב האווירי הראשון של חיל האוויר הישראלי.

המצרים, בתגובה, שלח משלחת חילוץ, בנסיון לאתר את צוות המטוס - משלחת שכללה מספר כלי שייט.

ישראל החדשה פרשה את מסע החילוץ כניסיון פלישה אל הבטן הרכה - נחיתה בחוף יפו, וכך התפתח ארוע המוכר כ"קרב הימי מול חופי תל אביב" - ארוע בו נהרגו מתי סוקניק ודוד שפרינצק - שניהם "בנים של" - ומאז מוכרזים כנעדרים.

צחוק הגורל - המטוס בו טסו - מטוס פיירצ'ייל ארגוס היה מטוס שנלקח שלל ממבריחי חשיש מצריים, ונודע כמטוס "המצרי".

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ובעניין מטוסים ו(אזור) נבי רובין: על חולות מה שהיום חוף פלמחים התרחשה פרשה קצת מוזרה במהלכה נחת שם נחיתת אונס מטוס קל שהמריא מאזור ים המלח, נוסעיו, פרט לאחד, נרצחו בידי בדואים ואילו אותו אחד לא ממש ידע להסביר מה קרה שם ואיך ניצל בדיוק. לפני כמה שנים ראיינו אותו לכתבה בטלוויזיה והרושם שלי היה שעדיין הוא לא ממש יודע איך להסביר מה קרה שם.

.

והנה תעלומה שאשמח לפתור - בנ"צ שנמצא לא רחוק מנבי רובין (באזור רשל"צ), דווח על כנף מטוס הרקולס שנמצאת בקרבת החוף.

אין שום סיכוי שמדובר בהרקולס, מאחר שלא ארעה שום תאונת הרקולס בסביבה. מצד שני יתכן שמדובר בשרידי מטוס דקוטה (אם הגוף התפרק, ונשארה רק הכנף - יראה הדבר ככנף עם שני מנועים - מה שעשוי להסביר את הדימיון לכנף הרקולס הארבי מנועי שעל כל אחת מכנפיו שני מנועים) או אולי שרידי מפציץ מימי מלחה"ע ה-2?

אם יש כאן צוללים (מדובר בעומק של 20 מ') - זאת כפפה שאני מזמין להרים!

לגבי המטוס - מדובר בפרשת מטוס מיילס אירו-ואן (ה"ברווזה ההרה").

אבינעם התייחס לפרשה באתר שלנו "מרחב אווירי"

ציטוט:

...עמנואל צור נשלח שוב לבריטניה לנסות ולרכוש מטוסים נוספים, הוא הפעיל שוב את חברת "מייפייר", רכש 2 מטוסי ראפיד, מטוס ג'מיני ואת מטוס האירוואן, רשמם ע"ש החברה וגייס טייסים להטיסם, וביוני 1948 הוטסו המטוסים מקרוידון לפאריס, נחתו שם בשדה טוסו לה נובל ושם הורכבו בהם מיכלי דלק נוספים לטווח ארוך כדי למנוע את הצורך בנחיתת תדלוק נוספת בקפריסין. לאחר מכן טסו המטוסים לליון, משם לאדאצ'יו, משם המריאו בעזרת תכנית טיסה לטיסת שכר לאוסטרליה. הם נחתו באתונה לחניית לילה, ולמחרת היום, ב-9 ליוני 1948 הגיעו לשדה דוב בתל אביב.מטוס האירוואן הוכנס מיד לשירות. עקב צורתו המוזרה, ניתן לו במהרה הכינו "הברווזה ההרה". הוא נצבע בצבעי הסוואה, ניתן לו המספר ב-71, והוא הוטס במשימות אספקה לחברת האשלג בסדום ולירושלים, שם המריא ונחת במנחת בעמק המצלבה (מרו"ם). ב-18 ליולי 1948 לאחר חצות ,המריא המטוס כשליד הגאיו טייס המח"ל האמריקאי בויד ספנסר ובו הוטסו גרשון סטרוסטה, יוסף בן עמרם, צבי גלזר, חנה אברך, פסח אוקראיניץ, אמנון וונטיק ומרדכי גליקסון ממנחת חברת האשלג בסדום לכיוון תל אביב. בזמן הטיסה התפתחה תקלת העברת דלק מהמיכל הרזרבי לראשי, וספנסר נאלץ לבצע נחיתת אונס בחולות נבי-רובין, 15 ק"מ מדרום לבת-ים. שניים מהנוסעים יצאו לכיוון צפון להזעיק עזרה וכששבו בבוקר הסתבר שכנופיה ערבית שהייתה באזור רצחה 4 מהנוסעים ואת הטייס ושרפה את המטוס.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בשטח עליו אתה מדבר ישנם כל מיני שרידים: אסדות טבועות, חתיכות של מיכלית תורכית שעלתה לא רחוק משם על שרטון (והתפרקה ואחר כך פורקה) וכל מיני שאריות צה"ל... מכיר אנשים שהולכים שם לשנרקל עם רובי ציד ימי - בעיקר בגלל ריכוז גדול של דגים שבאים לשם בגלל צינור שפכים של השפד"ן. שמעתי כמה סיפורים על אנשים שכמעט נהרגו בצלילות כאלה במפגש עם שרידים, אבל לא עם שרידי מטוס. היה פעם סיפור על דייג שהעלה ברשת חלק של מטוס וזרק חזרה לים: אולי על זה אתה מדבר.

עמוק יותר, מול נבי רובין, טובעו שרידי האלטלנה.

.

Long : 31.55.257 N

Lat : 034.38.764 E

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק