חייל חי"ר התאבד בשבת בבסיס בדרום הארץ ומובא למנוחות בשעות אילו בכפר סבא.
מדוע צה"ל אינו מפרסם מקרים אילו?
הרי אפשר רק ללמוד לקחים ולהזדעזע וע"י כך לתת סיכוי למניעה.

על המקרה שאני יודע שקרה אתמול חייל אב"כ שהתגייס באוגוסט 7 התאבד בבית ולא בבסיס

והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפ"ס בשעה 1

הבסיס הזה שילם ביותר מדי דם.
קרן ענתבי, גד מנ-אל, שירלי סמדג'ה, עדי מעוז, אלירן "טולי" טולדנו,
ואלו רק האנשים שזכרתי את שמותיהם,
יסלחו לי האחרים, אותם פחות הכרתי, אבל היו שם לפחות טבח ירושלמי אחד שמת בתאונת דרכים, חייל מילואים שנפל בהתקלות בגבול מצרים וחייל סדיר נוסף שהשנים השכיחו את שמותיהם מזיכרוני.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לא יודע כמה יעזור שתהיה כותרת בידיעות אחרונות בין כתבה על בכיר מטריד מינית לכתבה על הילדים של בריטני ספירס.
אבל אני כן יודע שהמשפחות לפעמים לא מעוניינות לעשות מזה רעש.
מי שאמור להסיק מסקנות זה צה"ל והמפקחים עליו, ואת זה הם עושים דרך סטטיסטיקות ולא דרך רעש בעיתונות הצהובה שלנו.

התאבד בביתו כי? צבא?
לנושא הפרסום , לא כל פרסום הוא צהוב (למרות שבד"כ כן) ואני עדיים סבור שפרסום גם ללא שם תורם.

ושוב נאמר את זה - לא תמיד המשפחה מעוניינת לספר למה הוא התאבד. גם לא בלי שמו.
אם זאת התאבדות בגלל צבא, יותר סביר שזה יצוץ החוצה.

מצד שני, בישראל התפיסה היא שכל התאבדות של חייל (לא כולל עריקים) היא באשמת הצבא. למיטב ידיעתי, גם משפטית זה כך כבר שנים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מישהו יודע את שמו? (אם הותר לפרסום)
גם אני מכפר סבא ובמחזור גיל הנ"ל..

מחקרים בעבר הוכיחו שפירסום על התאבדויות מוביל להתאבדויות נוספות (מתאבד פוטנציאלי שהתלבט מקבל עידוד לבצע את המהלך). המחקרים הללו חוזקו במחקרים של ממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות של חיל הרפואה).
לכן, בסוף שנות השמונים, בהחלטה משותפת נענתה וועדת העורכים לבקשה מפורשת של הרמטכ"ל שלא לפרסם כל התאבדות. ההחלטה נשמרה בקפדנות עד לפני כשנתיים (בעיקר ע"י ידיעות והארץ) והתאבדויות פורסמו רק במקרים חריגים (התאבדות בשל משהו שמאד קשור לצבא, כמו התעלולות של מפקדים/חיילים ותיקים, התאבדות של כמה חיילים מאותה יחידה תוך זמן קצר, התאבדות בצורה משונה וכו').
הטאבו נשמר עד לסידרת הכתבות של עמיר רפפורט במעריב שהתחילה באמצע 2005 (זו כתבת השיא, במוסף שבת. אני לא מוצא כרגע את האשכול הארוך שעסק בכתבה הזו) וחשפה מחדש את היקפה העצום של התופעה (חוץ מידיעה שאני פירסמתי בטעות כי לא ידעתי על קיום הטאבו והעורך באותו יום היה חדש בתפקידו. ורדי השתולל והעורך כמעט פוטר).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם אני זוכר נכון, שנת 2005 או 2006 היוותה שיא בשנים האחרונות מבחינת מספר ההתאבדויות בצבא. הייתי בהלם מהיקף התופעה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הטענה שאני מכיר בנושא היא שמדובר היה על התאבדויות על רקע ההתנתקות.

מצד שני, בהיעדר תאריך מדוייק, ומסיבות מוסברות של צנעת הפרט מידע על רקע החיילים, טענה זו היא השערה בלבד.

אבל הייתה ירידה משמעותית מאז http://64.233.183.104/search?q=cach...lient=firefox-a
וב2007 זה ירד ל50%.

..

קישור אל האשכול שדן בכתבה ובנושא

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני יודע את שמו .. אבל אני לא יודע אם הותר לפרסום או אם זה המקום לפרסם ...לא לשיקולי

לא המקום לפרסם
שימו לב שכם אם יהיה פירסום על מותו של החייל לא סביר שיפורסם השם ולא סביר שייכתב בפירוש שמדובר בהתאבדות.
אם מהטעם שלא רוצים לפגוע במשפחה ובזכר הבן (לפעמים לא כולם במשפחה מודעים לנסיבות, תארו לעצמכם מה מעדיפים לספר לסבא קשיש מאד וחולה לב, האם שהנכד שלו התאבד, או שהוא נהרג בצבא בלי לפרט?) ואם מהטעם ההלכתי (נותנים קרדיט להרוג שאולי ברגע האחרון התחרט ולא רצה להתאבד, אך התהליך היה כבר בלתי הפיך ולכן לא חייבים לנהוג בו כמתאבד. ההלכה קצת יותר נאורה ממה שרואים בסרטים).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לפי דיעות הרבה פסיכיאטרים רצוי לא לפרסם דבר אודות התאבדויות.
זה לא נותן דבר לאף אחד ורק משמש כ"טריגר" ל....
(אני עצמי איני פסיכיאטר, אך היתה לי "הזדמנות" לבקר מכר אשר היה מאושפז באחד מבתי החולים.
הייתי בזמן כאשר אחד המטופלים שלח יד בנפשו והמקום הפך לחרדת אלהים. אז אנא אם אפשרי הדבר
נא למחוק את האשכול)

בהחלט מסכים איתכם ואין טעם לפרסם

אני אישית מכיר חבר/חיל שעשה איתי טירונות והתאבד בקורס מכים .
וזה לא המקרה הראשון כמעט שאין חייל שלא מכיר משהו שהתאבד או שמע על מקרה וכו' ..
וכמובן שצהל נמנע לפרסם מקרים כאלה כי זה פוגע לו בתדמית .

זכויות ל- RedBlossom

הטענה של גורמי בריאות הנפש בצבא היא שאחוז ההתאבדויות בקרב צעירים בגילאי צבא בארץ דומה לזה שבעולם המערבי - גם במדינות שבהן אין גיוס חובה
ובעיית התדמית של צה"ל כחממה למתאבדים נובעת מהגיל הבעייתי של המתגייסים ולא מהמסגרת הצבאית.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

זה בדיוק מה שכתבתי באחד האשכולות הקודמים שעסקו בנושא ההתאבדות בצה"ל.

! This is Sparta

כי אני ממש לא קונה את זה !!!!
תחשוב אחי יש לך חברה 3 שנים נפרדתם באיזה סופ"ש אחרי שסגרת 21 יום בבסיס חזרת לבסיס שבוז שברת שמירה פתאום ריתוק של 28 ?? איזה חיים אהה? ממש כל האירופאים/אמריקאים ובכל מקום בעולם בגיל 18-21 עוברים דברים כאלה ? לא נראה לי ..
זה צבא חובה לא עבודה וכמו שאתם יודעים לא קיטנה של ילדים בגן ומה לעשות זה משפיע על אנשים בנקודות משבר בחיים ועוד החמור מכל יש להם נשק!!

אני בשירות הצבאי שלי עברתי מקרים שבהם היתי מדוכא עמוקות ושובז ולא היה לי כוח "להעביר תימים" והנה משפט ריתוק(טוחן מחסומים 28 יום בבסיס) נכון שבעיות נפשיות לא נוצרו ולא חשבתי לשם קץ לחיי אבל אין ספק שבמדינה מתוקנת ילדים בגיל 18-21 לא מתמודדים עם דברים שחיילים

בקיצור
צהל מקבל חומר אנושי טוב!!
ולא תמיד יודע לשמור עליו!!
ואין מה לעשות צבא ושלא יסתירו תמקרים האלה .

זכויות ל- RedBlossom

זהו, המחקרים שעשו אנשים יותר מנוסים ממני וממך בתחום הזה, אומרים שאתה טועה.

יש הבדל גדול בין להיות שבוז משמירות לבין לרצות להתאבד.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG זהו, המחקרים שעשו אנשים יותר מנוסים ממני וממך בתחום הזה, אומרים שאתה טועה. יש הבדל גדול בין להיות שבוז משמירות לבין לרצות להתאבד.

אכן זה נכון אבל הצבא מהווה טריגר עצום.
אם למישהו יש בעיות נפשיות ואז חברה שלו עוזבת אותו והוא מקבל 28 ריתוק על שבירת שמירה זה ישבור אותו ויהווה טריגר.
בתוך הצבא יש טריגרים הרבה יותר חמורים מאשר באזרחות.

לפי הגישה שלך, התאבדויות בבית הן לא בגלל הצבא?

תשמע, אני מציע להניח לנושא הזה כל עוד לא מדובר בהתאבדות שנובעת בבירור מהצבא.
זה נושא שגדול עלי, ואני מניח שגם עליך ועל מרבית הפורום. תן לפסיכולוגים למיניהם לעסוק בזה, והם עוסקים בזה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תסלח לי אבל אתה מזכיר לי מישהו...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"מי גייס את הלתח הזה לגולני ?" .... קלאסי

! This is Sparta

-"חיילים בכו בכותל"
"?!... צנחנים!"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כן, זה הציטוט שלא העלאתי.

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mikiller כ אין ספק שבמדינה מתוקנת ילדים בגיל 18-21 לא מתמודדים עם דברים שחיילים

לא יודע לגבי "מדינות מתוקנות", אבל במדינות הכי מסריחות באפריקה, בהם אנשים חיים כמו שהטבע התכוון שנחיה (כלומר על החרב ועד גיל 35), שיעור ההתאבדויות נמוך יותר מאשר במערב.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=543

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אני מניח שגם עצם שירותו באב"כ לא תרם מי יודע מה למצב רוחו...

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

בתור קצין של אב"כ אתה יודע על מה אתה מדבר...

אבל לפי מה שאני יודע דווקא לא כלכך שבוזים שם

הקשר"גית שם שבוזה, זה בוודאות .

לא יודע איך זה בפנים, אבל כלפי חוץ לא נראה מקום מי יודע מה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שמע, נכון להיום אני מילואימניק.

אבל יש לנו בפלוגה מחלקה של סדירים ואנחנו נפגשים פעמיים בשנה לחודש וחצי סה"כ (בערך), אני רואה מה מצבם ומה מצב שאר הסדירים שלא שייכים אלינו. - הוא לא משהו.
כשהייתי מ"מ צעיר ורק קיבלתי מחלקה, מצב החיילים היה בכי רע ואני זוכר איך הלכתי עם חיילים רבים לקב"ן, וגם אז מצבם היה לא משהו אבל טוב יותר מהיום.
זה תלוי באופי הפעילות ובעוד דברים רבים. אישית, לדעתי, אם המערך הזה ימשיך כמו שהוא ממשיך היום זה לא יגמר טוב.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אז אני יגיד לך ככה ... חוץ מחברה שלי ששם אני מכיר שם כמה אנשים חלקם בנות חלקם לא...

רובם נראים לי די מרוצים...כי אני לעשות מה שהם עושים שזה לא הרבה הייתי מת...

התאבדויות לא נגרמות "בגלל" הצבא, כמו שהן לא נגרמות בגלל בנות שעוזבות את החברים שלהן או מקומות עבודה שפשטו את הרגל.

חשוב להבין שהתאבדות היא תוצאה של מצב נפשי קשה, אשר לא נגרם בגלל אירוע כזה או אחר, אלא נבנה לאורך תקופה (יש שיאמרו חיים שלמים). עם זאת, אין ספק כי מצבי דחק עשויים להוות זרז להתאבדות אצל מי שסובל ממה שניתן להגדיר כנטייה אובדנית - ושירות צבאי (בעיקר בשלבי ההסתגלות - טירונות, מעבר בסיס, קורס) בהחלט מהווה מצב שכזה. בנוסף, יש לזכור כי הצבא מספק אמצעי זמין ומהיר למתאבד הפוטנציאלי - הנשק האישי.

אבל, חשוב להכיר את הסטטיסטיקה: ע"פ הערכות, אחד מכל מאה בני אדם ילקה במה שיכונה "התקף פסיכוטי" בין הגילאים 18-21, בלי קשר לשירות או אי שירות בצבא. שיעור ההתאבדויות בקרב הנוער הישראלי (כולל בגילאי צבא) אינו גבוה משמעותית, למיטב ידיעתי, מהנורמה העולמית ונמוך בהרבה מזה של ארצות כמו יפן, שוודיה, שוויץ והונגריה ("שיאנית" העולם לפני כעשור, אאל"ט).

אגב, אני מכיר אישית ארבעה שהתאבדו ושניים שניסו להתאבד. רק שניים מתוכם פגעו בעצמם במהלך שירותם הצבאי, היתר במהלך תקופת התיכון. לא זכורות לי קריאות לפטר את שרת החינוך בגלל נתונים שכאלה....

בנוסף, צריך להבין שיש קושי אמיתי לזהות מתאבד פוטנציאלי. הסיבה לכך היא שמי שמגיע למצב שבו, מבחינתו, אין מוצא מלבד המוות, לא טורח לבקש עזרה (מאחר והוא אינו מסוגל לקבל שניתן לעזור לו)- לעתים גם לא בדרכים עקיפות.

הדרך היחידה לצמצם את היקף התופעה - ע"י זיהוי מוקדם של חיילים המועדים לפורענות והפנייתם לטיפול בזמן - היא באצעות מעקב קפדני של המפקדים אחר חייליהם, בניסיון לאתר סימני מצוקה. מטבע הדברים, קל יותר לבצע מעקב שכזה בבסיס טירונות או במהלך קורס וקשה יותר בשלבים אחרים של השירות. בנוסף, יש לדאוג שלמפקד יהיה יועץ מקצועי, קב"ן (=עובד סוציאלי, אגב), שידע לכוון את המפקד לסימני מצוקה (למשל, למדתי שחייל שקט מדי צריך להדאיג הרבה יותר מחייל שמאיים להתאבד אם לא ישחררו אותו לבר-מצווה של האחיין שלו).

לגבי סוגיית הפרסום: אכן הוכח שהתאבדות היא "מחלה מדבקת" וכי במקום שבו אירעה התאבדות יש סבירות גבוהה יחסית להישנות המקרה בזמן קצר. מעבר לכך, אינני חושב שיש בכך שחייל התאבד עניין לציבור - בדיוק כפי שאין בהתאבדותו של תיכוניסט.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ממקור ראשון אני יכול להגיד שהמצב בגדוד שם הוא בכי רע , הכתובת הייתה על הקיר.

שתי נקודות כלליות לאשכול:

1) בהרבה מקרים, המשפחות לא מוכנות לקבל את זה שיקירן התאבד. אני מכיר מקרה של חייל שדי ברור ששלח יד בנפשו - אנשים ששירתו איתו העידו שהיה מדוכא, הוא ברח מהבסיס ונמצא במצב שדי מעיד בבירור על התאבדות - אך המשפחה לא מוכנה לקבל את המסקנות הללו, ומבחינתה הוא נרצח בפעולת טרור. מטעמי רגישות, הצבא שיתף פעולה עם המשפחה וטענתה בדבר היותו קורבן לרצח מופיעה גם בפירסומי הנצחה רשמיים.

2) צעירים בכל העולם מתאבדים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. במאה ה19 האשימו את הספר "יסורי ורתר הצעיר" בכך שעודד התאבדות כמשהו שכל צעיר סטייליסט חייב לנסות, בשנת 1900 אווירת "סוף המאה" יצרה מועדוני מתאבדים והפכה את זה לטרנד רומנטי, כל מוסיקאי לבוש-שחורים וארך-שיער מפגניני ואילך הואשם בקשרים עם השטן ובעידוד התאבדות (זוכרים את "אביב גפן מעודד התאבדות?" שמעתם על מישהו שהתאבד בגללו? אני לא). וכן הלאה. מכיוון שהמתאבדים בדרך כלל לא נמצאים כאן כדי לענות על שאלות בנוגע למניעיהם, ניתן להניח שחלק מהמניעים קשורים לצבא וחלק לא - ה"תרומה" העיקרית של צה"ל להתאבדויות היא בכך שהוא נותן שפע אמצעים לנסות אותן - כלי נשק זמינים, כלי עבודה מסוכנים וחומרים רעילים (בגדוד הסדיר שלי חייל מפקדה ניסה להתאבד בשתיית נוזל ניקוי רב שימושי מסוג "דנה" עליו כתוב בגדול "לא רעיל") - ספק אם אותם מתאבדים היו מזדרזים להיעזר באמצעים הלא-נוחים והלא אמינים שקיימים באזרחות כמו סכיני גילוח, קפיצה מחלונות או בליעת כדורים.

ציטוט:

גדוד הסדיר שלי חייל מפקדה ניסה להתאבד בשתיית נוזל ניקוי רב שימושי מסוג "דנה" עליו כתוב בגדול "לא רעיל"

ואני מכיר מקרה של חייל שניסה להתאבד ע"י בליעת 3 נמלים (בחיי!). הוא נשפט על התאכזרות לבעלי חיים (נשבע לכם שאני לא ממציא את הסיפור).
מקרים שכאלה הם בד"כ לא "ניסיון התאבדות", אלא ניסיון להשיג תשומת לב (כמו חיתוך פרק היד בסכין אכילה - גם מקרה שפגשתי). לא צריך להתעלם מהם, צריך לוודא למה האדם פונה דווקא לדרך הזו ובוודאי שאסור לזלזל בהם כקריאת מצוקה.

ציטוט:

זוכרים את "אביב גפן מעודד התאבדות?" שמעתם על מישהו שהתאבד בגללו?

אם תשמיע לי את התקליטים שלו ברצף, אני בהחלט עשוי לשקול את העניין...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz בליעת 3 נמלים =התאכזרות לבעלי חיים

ת'שמע... אני חושב שאם יציבו מצלמה נסתרת בעמדות אבטחה מבודדות ליד כל מיני "בונקרים בסיסיים" רוב החפ"שים בצה"ל ילכו לבית סוהר... (אלא אם כן להרוג אותם ע"י שריפה/הטבעה לא נחשב "התאכזרות").

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz מקרים שכאלה הם בד"כ לא "ניסיון התאבדות", אלא ניסיון להשיג תשומת לב (כמו חיתוך פרק היד בסכין אכילה - גם מקרה שפגשתי). לא צריך להתעלם מהם, צריך לוודא למה האדם פונה דווקא לדרך הזו ובוודאי שאסור לזלזל בהם כקריאת מצוקה.

מכיוון שאני מכיר מקרה כזה באופן מאוד אישי, אני חייב להעלות כאן משפט שאמר לי אדם שהתמחה בנושא: "מי שרוצה להתאבד - מתאבד. כל השאר צועקים 'איי כואב לי'".

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG מכיוון שאני מכיר מקרה כזה באופן מאוד אישי, אני חייב להעלות כאן משפט שאמר לי אדם שהתמחה בנושא: "מי שרוצה להתאבד - מתאבד. כל השאר צועקים 'איי כואב לי'".

לצערי ניסיוני הלא מועט בנושא גורם לי להסכים עם ההצהרה הזו.
הבעיה היא שאחרי 15-20 איש שצועקים "אי כואב לי", אתה ממש לא שם לב לחבר שלך שקומל לאט עד שהוא מחליט שזו הדרך בה הוא רוצה לצעוד.
חבר טוב שלי פעם כתב על זה "אין לי אלא לכבד החלטה שאני מעולם לא הייתי מסוגל לקחת".

אדם אחר, לפני הרבה זמן, הגיב בצורה אחרת...

קליע

אבנים.
תמיד יש שם אבנים.
בד"כ הם גם מחליקים אותן שיראו יפות.

פרחים.
תמיד מביאים לשם פרחים.
בד"כ הם שמים אותם על האבנים שיראו חיות.

שמות.
תמיד רשומים שם שמות.
בד"כ עם כל מיני סיומות שמעידות כי המוות פה שולט.

בתי קברות.

נ.ב. – 26/01 זה יום שני הבא. לדעתך מישהו עוד זוכר?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לגבי 1 - אני מכיר לפחות ארבעה מכרים כאלו שהמתאבד מונצח כמי שמת בנסיבות אחרות, החל מתאונה וכלה ב"נהרג בקרב" או "נפל בפעילות מבצעית"!
מקרה שדווקא פורסם חלקית לא כ"כ מזמן היה של התאבדות חייל בפילבוקס שהוצגה כפיגוע.
כמובן שבדפי היזכור לא כתוב בפרוש על אף חייל שהתאבד...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ורק כדי לתקן קצת את הרושם שנוצר פה - זה לא רק שזה מקל על ההתמודדות האישית של המשפחות השכולות עם האסון. יש פה עוד גורם די משמעותי, והוא היחס המבזה של היהדות למי שאין ספק ובמוצהר התאבד.
אף אחד, כולל הרבנות, לא יתן יד בזדון לקבורה מחוץ לגדר וללא קדיש של חייל יהודי.

או בכלל של מתאבד.
אנא קרא את מה שכתבתי למעלה והשתדל להשתמש במושגים אחרים בתחומים שאינך מבין בהם. האם אתה מכיר מישהו, אפילו לא חייל, שנקבר לאחרונה מחוץ לגדר בשל התאבדות? באיזה בית עלמין?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ככל הידוע לי, מתאבדים בצבא ובאזרחות נקברים ככל השאר. היהדות קבעה כי על פי שני עדים יפול דבר, ומכיוון שלא מחפשים שני עדים היכולים להוכיח כי ראו את האדם מתאבד ממש, נותר מרווח-ספק המאפשר מילוי ראוי של אותו חסד של אמת אחרון.

מה בדיוק לא בסדר במה שכתבתי?
אני מתבטא בדיוק כפי שאני חושב - עצם הרעיון של קבורה "נחותה" ומבזה למתאבדים הוא מזעזע לדעתי האישית. מזל שיש את הדרכים העוקפות העוזרות להמנע מכך ואת אנשי הדת הרגישים מספיק לצער המשפחות שעושים שימוש בדרכים אלו למרות שבחלק מהמקרים אני בטוח שכל הסימנים מעידים על התאבדות ושממש צריך להתאמץ כדי למצוא ספקות.

ולפני שנהפוך לדיון פרו\אנטי דתי אני רוצה לציין שכוונתי הייתה להדגיש שלא מדובר אך ורק באיזה שהוא סוג של שכנוע עצמי אישי של המשפחות אלא שיש גם סיבות ענייניות לפרש פרשנות כמה שיותר מקלה את הנסיבות ולהצניע את סיבת המוות.

שפחות או יותר מתחיל אחרי התאבדות (די מוזרה) של חייל. אין לי ספק שהסרט כבר נידון כאן בעבר, אבל מומלץ מאוד לצפות בו, למרות שאני חייב לציין שהוא משאיר אצל הצופה הרגשה מאוד לא נעימה ולא ממש פתירה.

למי שלא מכיר: הסרט נעשה סביב ה"התמודדות", ולמעשה השקיעה, של משפחתו של החייל דניאל הילר ז"ל, לאחר פרשיית התאבדותו שכאקורד צורם שלה, נוספה פרשת היחס לגופתו במכון לרפואה משפטית.

מעבר לאוטופיה של "צריך שכולם יהיו דוברי אמת" נשארה אצלי תחושה חזקה של "עד שנתקן את העולם, ישנם אנשים שעדיף שלא ידעו את כל האמת".

.

איש אחד כתב בשיר "החיים לא דומים לסרטים".
הוא צדק. בטח כשהתסריט נכתב ע"י בור שהריגוש חשוב לו יותר מאשר העובדות.
אני מקווה שלא תשלח אף אחד ללמוד על יחס הרבנות לקבורה מהסרט "שושלת שוורץ"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ואני לא יודע כמה מהבורות של הבמאי הייתה יכולה לעוות התרשמות מסרט שרוב רובו הוא צילומי מצלמה. לא מכיר גם את "שושלת שוורץ" ולכן קשה לי להעריך מה יחס הרבנות לקבורה. אם להסתמך על מה שראיתי במו עיני (ולא שבאתי לעשות סרט תעודה או תחקיר) - לפחות במקרה של חברה קדישא, במאי בור לא יכול להזיק לשמם הטוב. מקסימום לא לשנות כלום, אולי אפילו להיטיב עמו.

.

ראשית תודה על ההתיחסויות , הם בהחלט הוסיפו.
אני די מחובר לנושא ההתאבדויות מכיון שזה כל כך כואב להורים לגדל ילד עד גיל כזה ולאבד אותו בד"כ בגלל שטות.
אני מכיר היטב את הצבא וסיימתי בימים אילו תפקיד מג"ד מיל'.
טפלתי בבעיות פרט רבות והייתי מחובר גם לסדיר ולכן אני יכול להעיד כי תשומת לב של מפקד , חבר ובכלל , תוריד את כמות ההתאבדויות בצבא לכמעט אפסיות.
אין בעיה שלא ניתן לפתור אותה ורגישות של מפקדים , היא שתעשה את השוני.
לנושא הפרסום , אני סבור כי דוקא הוצאה החוצה של המקרה , הצגת הנסיבות (שבד"כ יכלו להפתר) , הצגת כאב המשפחה תוך העברת הכאב והשוק למתבונן , היא שתעשה את האפקט.
קראו ביזכור על החייל פלינט ז"ל (איני זוכר את שמו הפרטי) וראו נא איזה עלם חמודות נקטף בשל סיבה שיכלה להפתר בשנייה שלישותית אחת.הוריו לא הסתירו ויצאו עם המקרה כדי להשיג את ההרתעה.
אין בושה בהתאבדות , הבושה היא שלנו , כל אחד במקומו , שראה ואולי זיהה , אך לא עזר.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/963539.html
פורסם במוסף הארץ.

כמה כאב!
כמה חשוב האבחון הראשוני של הילדים בבואם להתגייס.
ילדה עם נפש עצומה שכזו יכולה הייתה להיות מורה חיילת לדוגמא ובטוחני שהייתה רואה
ברכה בתרומתה שעליה התחנכה.
ביום שאני קורא כאילו דברים , היום הסתיים לי.
רק על דבר אחד אני יכול לכעוס על המתאבד/ת , הכאב והמוות שהביא על משפחתו.
אין מזור מכאב כזה!
http://www.izkor.gov.il/izkor82.asp?t=515468
קראו על הבחור הנהדר הזה ממשפחה שהנה מלח הארץ .
האב תנ"צ ,הבן ואחיו של המנוח הנו הקצין שירה במחבל החמוש בדימונה.
יש ניחומים?

שבת שלום לכל חברי הפורום.
לאחרונה נתקלתי במקרה של חבר מהביה"ס אשר התאבד לצערי כולנו.
שמו לא הופיע בחדשות, לא במודעות הפטירה ולא באתר דו"ץ.
לפי הסטטיסטיקה שמוצגת, גורם המוות מס' 2 בצבא הוא התאבדויות, ואנחנו לא שומעים עליהם כמעט אפעם.
(מקרה שזוכר לי הוא על שני קצינים מיחידה כלשהי במודיעין וחשבו שיש סבירות שמשהו קורה ביחידה ואז זה פורסם).

בכל אופן, האם קיים נוהל הסתרת המידע מהאזרחים למטרות שונות (שהראשונה מבינהם היא לא ליצור ירידה במורל ואני מניח שגם כבוד המשפחה)?

ראשית - זה "לא חדשות". אלא אם כן יש סיפור חדשותי מסביב להתאבדות, הרקע שלה או המתאבד/ת, הרי שעד שזה יגיע מחקירת מצ"ח ואחרי עדכון המשפחה לחדשות זה כבר יתיישן.

שנית - הרבה משפחות לא מעוניינות שיקירן יפורסם כמי ששלח יד בנפשו. צה"ל קשוב לכך, וגם במקרים שבהם יש פרסום תמצא את הנוסח "נמצא ירוי כשנשקו לידו". לפחות במקרה אחד שאני מכיר, בו לפי כל החקירות, דברים שהמתאבד אמר טרם מעשה, הנסיבות והמיקום מדובר בהתאבדות, המשפחה טוענת עד היום שמדובר ברצח ע"י מחבלים, ואף תבעה פעם חבר של המתאבד שפירסם בבלוג שלו דברים לזכר המנוח מהם נרמז שהנ"ל "ירה בעצמו".

שלישית - פרטיהם האישיים של חיילים שהתאבדו נמצאים באתר "יזכור", ובחלק מהמקרים המשפחה מציינת בדברים לזכרם במפורש את ההתאבדות.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

צה"ל איננו "רגיש וקשוב לרגשות המשפחות", אלא מנצל את רגשות ה"בושה" והאשמה
של המשפחות (שמזכירים מאוד תחושות של קרבנות אונס) כדי להימנע מהפרסום הזה,
שכן הצבא יודע מי אשם באמת, ובדיוק בגלל זה לא רוצה שזה יפורסם.

לא נכון.
עד עכשיו הצלחת להתגבר ובאמת שאני מלא הערכה להצלחה הזו שלך!
חבל לי על התגובה הזו ועל זה שאני נותן לך אזהרה בעקבותיה.

עיין בקישור שצירפתי להלן.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למיטב ידיעתי קיים חוק שאוסר פרסום התאבדויות בני נוער, מאחר ופרסום כזה מהווה טריגר להתאבדויות נוספות. לכן חוק הנוער - טיפול והשגחה אוסר פרסום בנושא.

I think, therefore I am. I think

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אישגדול כן חוק הנוער

האם רלוונטי לחיילים, שכבר אינם נוער?

בסופו של דבר ישנו פרסום של התאבדויות חיילים (על התאבדותה של צוערת ערביה, של חייל שריון שברח מהבסיס ונמצא ירוי באוהל שהקים לעצמו בנגב ושל בחור תמהוני וחולמני מהתיכון שלי קראתי בעיתון, למשל) אבל בהחלט לא בהיקף המתאבדים הקיים. אני חושב שפשוט מדובר ברגישות של הצבא ובכך שברוב המקרים אין בדברים ידיעה חדשותית של ממש.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

יש הגיון רב באי פרסום מקרי התאבדות, הנושא כבר נטחן עד דק בפורום.
ממה שהזדמן לי להכיר במהלך השנים, צה"ל נזהר מאוד בסיווג מקרי מוות כהתאבדות וזה קורה רק כאשר יש הוכחה חד משמעית כגון מכתב, או אמירה מפורשת של החלל. אחרת, מדובר ב-"חשד להתאבדות".

חשד להתאבדות?
אני מכיר בו הבחור ירד מתפקיד ק. תורן, פרק את הנשק לפני כולם, דיבר עם קצין מקביל לו בדרגה על זה שהוא יום אחד ירה בעצמו (בוודאות לא הייתה מחסנית בנשק) ומספר דקות לאחר מכן הוא ירה בעצמו.
חקירת מצ"ח הגיעה למסקנה ש"למרות השמועות" אין שום הוכחה ברורה לכך שזה התאבדות, ולכן זה מוגדר כ"תאונה בנשק".
וההחלטה הזו הייתה אחת מהחכמות ביותר שראיתי בחיי.
להורים ולחברים שלו יש מספיק על מה לבכות, הם לא צריכים עוד סיבה להאשים את עצמם.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ככל שהבנתי מגורם שזה עיסוקו, ההגבלה הנ"ל קיימת רק לגבי קטינים.

I think, therefore I am. I think

חבל שראיתי את הנושא רק עכשיו, התופעה מוכרת לי באופן אישי
לצערי ואילולא עמותת "בשביל החיים" לא הייתי מצליחה לשרוד את הכאב הזה,
הם עזרו ותמכו בי לאורך כל הדרך....
זה כל כך קשה לשמוע ולקרוא על זה שוב
אבל תדעו לכם שיש אנשים שבאמת עוזרים וניתן למנוע ולצמצם את התופעה כפי שכבר נאמר,
שהייתה ירידה משמעותית.

מוזמנים לפנות ולשתף אחרים - כי יש סיכוי להינצל!

תוכלי להוסיף פרטים? רק במידה וזה לא קשה מדי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

עבור מי שצריך/מתעניין - אתר העמותה: http://www.path-to-life.org

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפני חמש שנים התאבדה דורון אסף בת ה-18 עקב מצוקות וקשיים שהתעוררו בשירותה בצבא. אמה דפני בחרה לא להצניע את סיבת המוות כדי לשבור את קשר השתיקה בסוגיה. כיום האם מעבירה הרצאות בנושא ומדגישה: "אעשה הכל כדי שעוד אנשים לא ישלמו את המחיר"



זה שנים רבות מספר ההרוגים בתאונות דרכים הולך וגדל, ובשנת 2011 הגיע מספר ההרוגים ל-165. במקביל למגמה זו, גם מספר המתאבדים הופך לבלתי נתפס. לא הרבה יודעים, אך בישראל מתאבדים בכל שנה כ-450 אנשים, כמעט פי שלושה מהרוגי התאונות. נתון מדאיג נוסף מגלה כי התאבדות הינה גורם המוות מספר אחת בעת רגיעה צבאית. למעשה, בכל 40 שניות מת בעולם אדם כתוצאה מהתאבדות. הסיבה לחוסר המודעות לנושא היא קשר השתיקה סביבו, שנובע ממבוכה, הדחקה ודעות קדומות. אותו קשר מונע מהסוגיה להפוך לחלק מהשיח הציבורי.

ביום חמישי הקרוב ב-20:00 תתקיים ברחבי תל אביב צעדה ייחודית שתתנהל בדממה בשעות החשכה ותסמל את האפלה שבה מצויים האנשים הסובלים ממצוקה או דיכאון, כמו גם את החשכה שאופפת את הנושא. עמותת "בשביל החיים", שתומכת במשפחות שיקיריהן התאבדו ופועלת למניעת התאבדויות, אחראית על המיזם.

להמשך הכתבה במעריב:

http://www.nrg.co.il/online/17/ART2...tml?hp=17&loc=8

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים