01-03-2005, 16:07
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
|
משחק מיותר בזבילי לאו
שיחזור של אשכול מהמערכת הישנה:
הלאו הוא אחת התחמושות היותר רגישות, לכל קצין (בוגר בה"ד 1) יש הכשרה להשמדת תחמושת, כמעט כל תחמושת (כולל רימונים ופגזי טנקים) חוץ מלאו (שמושמד רק ע"י ס"פ) ותחמושת אויר (שמושמדת רק ע"י ס"פ אויר).
ואם מדברים על לאו...
לקראת הקו השני שלי בלבנון קיבלנו כח חי"ר לתרגול פתיחת ציר בדלאווה.
הרעיון היה שהטנק יהיה בעמדות שולטות, החי"ר ילכו ברגל על הציר, הנגמ"ש (במקרה הזה אכזרית) ייסע מאחוריהם. החי"ר ייתקל בנק"ל ונ"ט קצר טווח והטנק יסתער על המחבלים.
בגלל שלא הייתה הקצאה של שעות מנוע (שע"מ) הוחלט שרק הצוות שלי יתרגל וכל הגדוד יעמדו על תל שיפון ויראו איך אנחנו עושים את זה.
כך היה תירגלנו והיה יופי.
ישבנו עד הצהרים בלי לעשות כלום ופתאום החטיבה קיבלה הקצאה של שע"מ לכן הוחלט שכל הגדוד יבצע את התרגול באותו מתווה.
מכיוון שהצוות שלי כבר תירגל הוחלט שאנחנו שנשמש כביום אוייב (חיילים שמתחזים לחיילי אוייב).
יצאנו לשטח (בלי הטנק) והסתתרנו (צבענו פנים, שמנו מצנפות וכו')
חיפשנו משהו שיראה כמו משגר נ"ט קצר טווח, מצאנו זביל של 155 ומשגר לאו דרוס היטב.
התותחן שלי לקח את הזביל לאו ואני את הזביל 155.
בנינו שתי עמדות: באחת, על פיסגה קטנה, "מחבל" אחד שהתקיל את הפ.צ. ובשניה בתוך טרסה מתחת לעץ שלושה "מחבלים" חמושים בנ"טים.
כל היום תירגלנו כשאנחנו מתקילים את הטנק שבפ.צ. ממרחק, הטנק מסתער ואנחנו תוקעים אותו מטווח של מטרים בודדים עם אותם משגר לאו וזביל 155.
(כמובן שהמחבלים, אנחנו, ניצחנו)
^ המחבל הראשון מתקיל את הפ.צ. והטנק מסתער עליו בלי לשים לב מה קורה באגף שלו ולחוליית הנ"ט שמחכה לו שם. ברקע, האכזרית נסוגה ומפעילה מיסוך.
^ אנחנו מסתתרים בעמדה שלנו ומצלמים את הטנק, הצוות שבטנק לא מבחין בנו.
^ הטנק מסתער לכיוון פיסגת הגיבעה, ה"מחבל" יורה בו מאחור, בתמונה הזביל של הלאו
^ הטנק מסתער לכיוון פיסגת הגיבעה, ה"מחבל" יורה בו מהאגף, בתמונה הזביל של הלאו
^ תמונה מבויימת, אחרי שהטנק חוזר לשטחי הכינוס, בתמונה הזביל 155
כשסיימנו, בערב, את התרגיל הלכנו בחזרה אל שטחי הכינוס.
ביקשתי מהתותחן שלי את הזביל לאו כי רציתי לתלות אותו בחדר ולצחוק איך חיסלנו איתו גדוד טנקים.
הרגשתי שהזביל הזה כבד מידי, הסתכלתי פנימה...
הדלקתי פנס...
ושוב הסתכלתי פנימה...
טיל לאו חי חיכה בסבלנות בתוך המשגר רק שמישהו יעשה שטות ואנחנו נלמד האם לאו מסוגל לחדור מרכבה 2ב... למחרת לא יכלנו להיתאמן כי הביאו ס"פ לנקות את השטח ולא היו לנו שטחים אלטרנטיביים 
עידו 403 מחדד לגבי הזביל 105: בנוגע לזביל של 155 מ"מ, מדובר בזביל של חנ"ה M-7 (חומר נפץ הודף) ולא של פגז. פגזי 155 מ"מ לא מגיעים בזביל וכמו כן הם נורים בשלמותם ולא משאירים תרמיל אחריהם. M-7 זה סוג החנ"ה- זוהי חנ"ה תוצרת ארה"ב (לפי זה שהיא ממתכת). החנו"ת תוצרת ישראל מגיעות כשהן עטופות בזביל קרטון.
ירי לאו חי באימון דובדבן:
בעקבות האשכול נכנסנו לדיון על מיקרה שאירע בצמ"פ של חט' 500: חייל ששמר בבונקר שיחק עם טיל לאו חי, אחרי שהוא פתח אותו ולא הצליח לסגור הוא ניסה להישען על הטיל עם מרכז הכובד שלו כנגד הריצפה, הטיל נורה, חדר לבטנו של החייל ומשם לירך והרג אותו.
לבני הוסיף: החייל הוסק לביה"ח כשהרקטה נעוצה לכל ארכה בירך (למעשה מהבטן התחתונה ועד הפיקה של הברך)ע"פ מה ששמעתי בשלב זה עדיין לא ידעו מה בדיוק קרה -אחרת לא היו מפנים אותו במסוק עם נפל של לאו...
כשהורד החייל (לחדר הטראומה הבחין אחד הרופאים בקצה זנב הרקטה מבצבץ .
בשלב זה הבנתי כי החייל כבר לא היה בין החיים אך המצב היה מאד מסובך היות ונוצר צורך לפנות את הנפל מן המקום אשר אינו סובל פיצוץ עקב צנרת חמצן ועוד חמרים מסוכנים שהיו במקום.
לציין כי השעה היתה 2 בבקר לערך,ולמקום זומנו צותי חבלנים מיחידת החבלה של ירושלים.
לאחר התייעצויות שנערכו הוחלט על פינוי החייל לאיזור מנחת ביה"ח ושם ניגש חבלן ובעזרת ציוד ניתוח והנחיות שניתנו לו ע"י רופאים במכשיר הקשר הצליח לשלוף את הנפל מגוף החייל מבלי לגרום נזק לגופתו.
חשוב לציין כי לפי מה שסופר לי הארוע התרחש בסמיכות לאסון השייטת באנצרייה והרגישות לחיי אדם\כבוד המת היתה אז בשיאה -כולנו זוכרים את הסיפור עם חלקי גופתו של איתמר איליה ז"ל !
קישור אל דף ההנצחה של החייל שנהרג מהלאו
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
