יחסו של הערבי כלפי הזר היהודי השואף לבעלות על "ארצו" - של הערבי - לא היה מעולם אלא יחס של עוינות, טינה ושנאה. מכל מעשיו של היהודי-הציוני שום מעשה לא תרם דבר להגברת שנאה זו, חוץ מעצם קיומו. היהודי הציוני התקיים.
ב-1929 ,ב-1921 ובשנים 1939-1936 לא"הוחזקה" אדמת "הגדה המערבית" ע"י כוחות יהודיים, מושג "השטחים הערביים המוחזקים מאז1967" לא היווה בימים ההם אפילו חלום-בלהות חולף. הסיבות לשפיכות-הדמים, לאלימות, למלחמה ולשנאה אשר - אליבא דיהודים מבולבלים וערבים של ימינו - הן הן "לבו" של הסכסוך הערבי-יהודי לא היו אז כלל בקיום.חברון, שכם, טולכרם, רמאללה, בית-לחם ויריחו לא היו נתונות לשליטה צבאית יהודית, ולא היה צורך בארגונים בינלאומיים ובממשלות לאומיות לקבל החלטות הקוראות לנסיגה ולהשבת "השטחים המוחזקים לבעליהם האמיתיים". למעשה, מדינה יהודית לא היתה קיימת בכלל, ולפי שורת ההגיון היו "הפלשתינים" צריכים לחיות בשלום ובידידות עם שכניהם היהודיים. אך לא כך היה. חשוב מאד להיזכר במציאות של "הדו-קיום" הפלשתיני עם בני-דודיהם היהודיים לפני התוקפנות הציונית של שנת 1967, כי חיוני במיוחד ללמד את עובדות העבר לדור שוטה הרוצה לחיות איתם שוב. לנו נחוץ להיפטר מהאשליה שאם תנהג ישראל ב'גמישות', ב'הגיון' וב"פשרנות", נמצא השלום בהישג ידינו. אנו חייבים להפסיק את פטפוטינו על "המחסום בדרך לשלום" שבקיום היישובים היהודיים בקרית ארבע, בקדומים או בתקוע. חייבים להבין שלא נוצר הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1967, אף לא במבצע קדש של 1956, ואפילו לא עם קום המדינה בתש"ח. הסכסוך פרץ עשרות שנים קודם לכן, ואיננו בעל אופי ערבי-ישראלי, כי אם ערבי-יהודי. נשפך דם יהודי בארץ-ישראל זמן רב לפני 1967, או 1947או אפילו 1927. גם אז כמו היום דובר על "יישובים", אך אז נאבקנו על היישובים הציוניים החדשים של תל-אביב, פתח-תקוה, רחובות, חדרה ומערב-ירושלים.
פרשת השנאה בין ערבים ליהודים החלה לפני הקמת היישובים ביהודה והשומרון ותימשך אפילו יוותרו יהודי ישראל - אם יוכו טירוף - על השטחים המשוחררים.
ופשעי ההתנתקות יוכיחו.

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

ביום שכולנו נרים את התישבן גבוה לשמיים ונזעק "אללהואכבר", ומאחורה נחטוף טילים. רק ביום שכולנו נתאסלם יהיה כאן שקט.

דין מוחמד בסייף.

" מוחמדניות היא אמונה מסיתה ואלימה " ~ מתוך הספר "מלחמת הנהר", וינסטון צ'רצ'יל

דבר שחשוב לדעת:

http://stage.co.il/Stories/537228429

לפי הקוראן- כל אדם שלא מאמין בדת האסלאם מצווה להורגו.
משמעו- כל עוד לא נאמין בדת הזאת בדיוק כמו הערבים מה שאומר להשתתף בחגים שלהם, לקיים את החוקים המטורפים והלא מוסריים שלהם ולעזור להם לרצוח אנשים חפים מפשע לא תהיה לנו זכות בעולם הזה.
ואני בספק גם אם היינו מקיימים את כל המצוות של האסלאם היינו מוצאים שלווה מהאסלמים.

זאת פשוט בורות גסה.

באיסלאם קיים מעמד של בני חסות (אהל אל-דימה, לפעמים גם מופיע כ אהל אל-כיתאב - עם הספר) ליהודים ולנוצרים וחל איסור להרוג אותם.
לא שזה הפריע בפועל לשליטים רבים להתעמר ביהודים ולהרוג אותם, או לאי הבטחון הקבוע בהוויה היהודית בתוך מדינות האיסלאם, אבל מכאן ועד למה שאמרת המרחק גדול ביותר.
בשנת 1948 חיו כמיליון יהודים במדינות ערב (ועוד רבים במדינות איסלאמיות שאינן מדינות ערב). הם שרדו אלפי שנים. בדיכוי חמור ובסכנה מתמדת - אבל הם שרדו. אלמלא חוקי בני החסות, הם לא היו שורדים.
אין בי שום אהבה לאיסלאם ולמוסלמים - אבל האמת חייבת להיאמר.

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GilBates זאת פשוט בורות גסה. באיסלאם קיים מעמד של בני חסות (אהל אל-דימה, לפעמים גם מופיע כ אהל אל-כיתאב - עם הספר) ליהודים ולנוצרים וחל איסור להרוג אותם. לא שזה הפריע בפועל לשליטים רבים להתעמר ביהודים ולהרוג אותם, או לאי הבטחון הקבוע בהוויה היהודית בתוך מדינות האיסלאם, אבל מכאן ועד למה שאמרת המרחק גדול ביותר. בשנת 1948 חיו כמיליון יהודים במדינות ערב (ועוד רבים במדינות איסלאמיות שאינן מדינות ערב). הם שרדו אלפי שנים. בדיכוי חמור ובסכנה מתמדת - אבל הם שרדו. אלמלא חוקי בני החסות, הם לא היו שורדים. אין בי שום אהבה לאיסלאם ולמוסלמים - אבל האמת חייבת להיאמר.

איזה שטויות. אני למדתי אסלאם טוב מאוד. מוסלמי מצווה לחקות את מוחמד, ומוחמד היה שונא ישראל חריף, שנהג לטבוח ביהודים. ולגבי הישרדות היהודים, גם באירופה הם שרדו אלפי שנים למרות האנטישמיות (עד לשואה).

ולגבי בני החסות האלה, אלמדך משהו - הפסוק בקוראן שמדבר על היותם של היהודים בני חסות מחייב את השפלתם בבד בבד עם כך. וזאת הסיבה שהשליטים התעמרו ביהודים, בנוצרים, ובזורואסטרים. ואפרופו הישרדות, מעניין שנצרות המזרח ודת זורואסטר נכחדו כמעט לחלוטין כתוצאה מהאסלאם. וגם ביהודים היו לא מעט פרעות ושום סבלנות.

למד אסלאם באמת ולא את ההיסטוריה האלטרנטיבית שנוצרה על ידי חבורת שמאלנים פנאטים.

" מוחמדניות היא אמונה מסיתה ואלימה " ~ מתוך הספר "מלחמת הנהר", וינסטון צ'רצ'יל

דבר שחשוב לדעת:

http://stage.co.il/Stories/537228429

חלק מהשליטים התעמרו ביהודים קשות, ותחת חלק מהשליטים הם נהנו מחופש ואפילו שגשוג. השנאה ליהודים היא לאו דווקא אינהרנטית באיסלאם - יש סורות לכאן ולכאן, ואתה בחר לך. המלך פייסל הראשון למשל, היה אפילו בעד מדינה יהודית בא"י (ע"ע הסכם פייסל-ויצמן) ואח"כ כאשר נהיה מלך עיראק, היהודים שגשגו בתקופתו (ולמזלם של העיראקים, הם מינו שר אוצר יהודי אשר הניח את התשתית לכלכלה מודרנית). ע"ע גם תקופת תור הזהב, בה שגשגו היהודים והמוסלמים גם יחד (עד שהקיצונים הרגו את היהודים, באופן לא מפתיע)

אין לי שום חיבה לאיסלאם ובטח שלא למוסלמים סלאפים, ווהאביסטים, שיעים קיצוניים או סתם עוכרי ישראל גזענים. אני גם יודע שהרוחות הנושבות באיסלאם כיום הם גזעניות ושונאות מיעוטים. אבל האמת צריכה להיאמר - ניתן לפרש את האיסלאם לכאן ולכאן וזה אף נעשה בעבר (מעט, אבל נעשה).

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי GilBates חלק מהשליטים התעמרו ביהודים קשות, ותחת חלק מהשליטים הם נהנו מחופש ואפילו שגשוג. השנאה ליהודים היא לאו דווקא אינהרנטית באיסלאם - יש סורות לכאן ולכאן, ואתה בחר לך. המלך פייסל הראשון למשל, היה אפילו בעד מדינה יהודית בא"י (ע"ע הסכם פייסל-ויצמן) ואח"כ כאשר נהיה מלך עיראק, היהודים שגשגו בתקופתו (ולמזלם של העיראקים, הם מינו שר אוצר יהודי אשר הניח את התשתית לכלכלה מודרנית). ע"ע גם תקופת תור הזהב, בה שגשגו היהודים והמוסלמים גם יחד (עד שהקיצונים הרגו את היהודים, באופן לא מפתיע) אין לי שום חיבה לאיסלאם ובטח שלא למוסלמים סלאפים, ווהאביסטים, שיעים קיצוניים או סתם עוכרי ישראל גזענים. אני גם יודע שהרוחות הנושבות באיסלאם כיום הם גזעניות ושונאות מיעוטים. אבל האמת צריכה להיאמר - ניתן לפרש את האיסלאם לכאן ולכאן וזה אף נעשה בעבר (מעט, אבל נעשה).

החקיק'ה המוסלמית שאובה ברובה מהחדית' ולא מהקוראן (שבגלל שמדובר בדבר סתום ולא מסודר אפשר לפרש את חלקו שאינו קורא לאלימות ורצח כולל בכופרים, הכאת נשים, ומלחמה באיזה צורה שרוצים). ובחדית' מוחמד מצטייר כשונא ישראל. ופייסל וכל השושלת ההאשמית אינם מהווים דוגמא מהסיבה הבאה - הם באו מרקע בריטי והתחנכו בבריטניה.

ותור הזהב היה מקרה יוצא מן הכלל. ולהזכירך, זה זהה למצב באירופה בימיה''ב. היהודים לא חיו חיים טובים יותר תחת האסלאם. למעשה, היו מקרים בעולם האסלאם (תימן, עיראק בתקופות מסויימות, ספרד בתקופת המוואחידון, איראן...) שזה אף היה גרוע יותר.

ולגבי הרוחות, האסלאם היה נוח למיעוטים אך ורק כאשר הם היו פאסיביים. ולראיה יהא רצח העם הארמני. האסלאם אינה דת של שלום. היא מעולם לא הייתה ולא תהיה דת של שלום. במילותיו של הקוראן - ובתום עשרת החודשים הקדושים, טבחו במשתפים [ לא מוסלמים פגאנים ] בכל מקום אשר תמצאו.
ובמילותיו של "הנביא" - יום הדין לא יבוא עד אשר כל היהודים יסתתרו מאחורי עצים, וכל עץ יאמר למאמין, יש יהודי מאחורי, בוא והרגהו - סחיח מוסלים.

למד קצת אסלאם מעבר למה שמלמדים באוניברסיטה. כל הזרמים המוסלמים, למעט האחמדים (שהם זרם שולי) קוראים לג'יהאד ומלחמה כוללת ללא הפסקה בכל מי שאינו מוסלמי (ולשעבד את השחורים, אשר הינם נחותים לערבים). ותראה, שההיסטוריה האסלאמית רצופת מלחמות, ללא הפסקה.

" מוחמדניות היא אמונה מסיתה ואלימה " ~ מתוך הספר "מלחמת הנהר", וינסטון צ'רצ'יל

דבר שחשוב לדעת:

http://stage.co.il/Stories/537228429

ללא מילים וגם ללא אינטיליגנציה מינימלית...אין בטענותי שום הגנה או תמיכה כלשהי לעמדות הפונדמנטליזם החמאסי או הוואהבי או השיעי. מעולם לא טענתי שהם נלחמים בצורה מוסרית - הם לא. אבל זה מה שנקרא "טיעון איש קש" - אתה מכניס מילים שלא אמרתי לפי ואח"כ מתמודד איתם.

דע לך כי בהיסטוריה היו מקרים של אנושיות ע"י מוסלמים שהלוואי עלינו, כמו אותו רופא מוסלמי שהגן בגופו על מטופלים ואנשי צוות במהלך הפרהוד, או מוסלמים שעזרו ליהודים במחנה הריכוז בג'אדו או הסתירו אותם. חבל שפוליטיקה מונעת הכרה שלהם כחסידי אומות העולם (לא פחות).

"אם זה נע - הצדע לו
אם זה לא נע - זרוק אותו לפח
אם אינך יכול לזרוק - סייד אותו!"
(Military Incompetence, הוצאת מערכות)