גילוי: ישראל עמדה על-סף מלחמה ערב ביקור סאדאת

כך גילה יועצו של בגין, דן פתיר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
לדבריו, המצרים קידמו ארמייה לעבר תעלת סואץ וצה"ל הזניק מטוסים לצלם את הנעשה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/midBull.jpg]
בישיבת ממשלה דרמטית הורה ראש הממשלה שלאלגייס מילואים
מאת: עידן יוסף |
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nfc.co.il/img/envelop.gif]
| Nfc.co.il/blog/Idan


העיתונאי דן פתיר, שהיה יועץ התקשורת של ראשי הממשלה לשעבר מנחם בגין ויצחק רבין, גילה כי יום לפני נחיתתו בישראל של המטוס ועליו נשיא מצרים אנואר סאדאת, הזיזו המצרים את הארמייה הרביעית של צבאם לכיוון תעלת סואץ. בתגובה, נשלחו מטוסי חיל האוויר לגיחות צילום במצרים, והותקפו באש נגד מטוסים שירו המצרים.

דבריו של פתיר שודרו הערב (יום א', 18.11.07) בתוכנית "מדינה לקראת שישים: כשסאדאת פגש את בגין" ברשת ב'. בעקבות התקרית עם המצרים התכנסה הממשלה ואחד השרים אף הציע להתכונן למלחמה ולגייס מילואים. אולם מנחם בגין הורה שלא לגייס מילואים ולהמשיך בהכנות לבואו של סאדאת.

למפרע התברר, כי המצרים הזיזו את הארמייה הרביעית בתגובה על תמרונים שעשתה ישראל בסיני כמה ימים לפני כן. לדבריו, צה"ל דיווח על הזזת הארמייה לממשלה. למרות שדן פתיר לא השתייך לתנועת הליכוד, הותיר אותו בגין על כנו מתוך הערכה לפועלו. פתיר פעל רבות לארגון ביקור הנשיא המצרי, ולאחר פרישת בגין מתפקידו ולאחר שניתק את עצמו מן החיים הציבוריים, ראיין אותו דן פתיר בסדרת ראיונות של כ-6 שעות.

כך תיאר דן פתיר את שהיה ביום שקדם לביקור (ציטוט):

באותו יום שישי ה-18 בחודש [נובמבר 1977], היינו על-סף ביטול הביקור ולקראת פרוץ מלחמה או לפחות התנגשות צבאית בין מצרים לישראל. זה נשמע דרמטי, אבל זה לא רחוק מזה. הגיעו ידיעות מודיעין בדוקות שלנו על כך שהמצרים מזיזים כוחות של הארמייה הרביעית ממערב מצרים לאזור מאס אל-מטרוח לכיוון התעלה. חיל האוויר התבקש לפטרל באזור, העלה מטוסים לאזור הדלתא, צילם את אזור התעלה, קיבל אש מהקרקע ללא פגיעות והחזיר את הציוד. יגאל ידין שהיה שר בממשלה, הרמטכ"ל מוטה גור שהגיע מביקור חשאי בחו"ל ראש אמ"ן שלמה גזית הגיעו לפגישה. עזר ויצמן לא הגיע כי לצערו נתקע בתאונת דרכים, ופונה לתל השומר.

הייתה ישיבה די מעניינת. אחד מן השרים שלא אזכיר את שמו הציע להכריז על גיוס מילואים, וכל זה אחרי ועדת אגרנט ומלחמת יום כיפור שלא היו רחוקות מאיתנו. הבכירים היו חלוקים בדעותיהם, היו כאלו שבעד והיו שנגד. בסוף הישיבה בגין 'חתך' ואמר: 'אין גיוס מילואים, יש מעקב צבאי רגיל ויש ביקור סאדאת'.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בסופו של דבר הייתה כוננות וביטול חופשות בצה"ל, ועד שסאדאת לא הופיע בדלת של המטוס היו הרבה במערכת הביטחון שעדיין היו בטוחים שמדובר בתכסיס.
קשה לקלוט היום כמה בלתי נתפס זה היה. נסו לדמיין שאחמדינג'אד מכריז על רצונו בשלום ומבקש לבקר בישראל...

קשקוש בלבוש. הסיכוי אז למלחמה חדשה עם המצרים היה בערך אותו סיכוי שהיה בקיץ 96 למלחמה חדשה עם הסורים ואותו סיכוי שהיה בקיץ 07 למלחמה חדשה עם הסורים = אפסי אם בכלל. הערכות המודיעין הם הרי מעגליות באופיין מאז ומעולם = הפתעה גוררת ירידה בבטחון העצמי => הערכות יתר / הפרזות בכוונות היריב => ירידה במפלס החרדה כנוכח התפוגגות הערכות => וחוזר חלילה.

איזה אינטרס היה למצרים, שב 1977 עוד בקושי התאוששו מהמלחמה הקודמת, שהיו טרודים בתקריות הגבול שלהם עם הלובים, שרק החלו לקלוט סיוע ואמצעים מערבים (בריטניה, ארה"ב וכו'), שחתמו רק שנתיים קודם על הסכם הביניים המאוד חיובי מבחינתם מול ישראל (שהעניק להם כזכור כ 10% מסיני כולל שדות הנפט), להתחיל במלחמה חדשה?? לדעתי לרוב הגורמים המוסמכים היה ברור עוד טרם ביקור סאדאת שהם יקבלו את רוב סיני בחזרה (אז עוד לא חשבו לפנות את בסיסי ח"א, שארם והישובים) בגלל הרכבה המאוד יוני של ממשלת הימין (ידין<=>דיין<=>וייצמן). צחוק הגורל אבל דווקא הרמטכ"ל דאז ואנשי העבודה שבאופוזיציה היוו קונטרה למגמה הזאת.

א. לא ארמיה מס.4 אלא דיביזיה מס.4 (יש קצת הבדל בכוחות-אמנם הדיביזיה מס.4 היא הטובה ביותר, אך עדיין כח דיביזיוני) בששת הימים היא הושמדה כליל על ידנו.
ב. סאדאת הזיז כוחות לכוון קהיר והכריז על כוננות עליונה בצבאו בגלל, חששו מהפיכה צבאית.
את זה המודיעין שלנו לא הבין.
ג. מי שמכיר את המנטליות של הערבים-מוסלמים כאשר הם מבטיחים הם בדרך כלל מקיימים.
להם יש "שרפ" (כבוד) זה אולי חסר לנו קצת...

http://bet.iba.org.il/

זהו קישור לרשת ב'. כאן אפשר לשמוע את התוכנית הראשונה אשר שודרה אתמול (18.11.07)
אודות ביקורות של סאדאת.
בצד שמאל יש חלון "תוכניות מוקלטות כבקשתך".
לאחר מכן נכנסים ובשורה הראשונה מופיע: "המדינה לקראת 60-כשסאדאת פגש את בגין"
שווה מאוד לשמוע, בשבוע הבא בשעה 19:00 יהיה חלק ב'.

כי היו כמה הסכמים שהם לא ממש כיבדו והם מוזכרים בקוראן.

חבל שרובם חושבים שה"שרפ" נמצא בין רגלי אחותם "ער" ולא בהבטחה כזו או אחרת לאיזה בן חסות.

דן פתיר לא מחדש הרבה.
בשנה בה נחת סאדאת בארץ הייתה אוירה של ערב מלחמה והערכת המודיעין של אמ"ן הייתה שבמצרים כבר נפלה ההחלטה לצאת למלחמה נוספת והשאלה היא רק כמה זמן ייקח עד שהיא תפרוץ. ההערכה האמריקאית הייתה דומה - שהמצב במזרח התיכון הגיע למבוי סתום ו"מחנק פסיכולוגי" וזו רק שאלה של זמן עד שתפרוץ מלחמה נוספת בין ישראל למצרים. לכבוד המלחמה המתקרבת החליט המטכ"ל הישראלי לערוך סבב של ישיבות הכנה ולקבוע את מטרות המלחמה (הוביל את זה ראש אג"ת אברש'ה תמיר).

בין הגורמים שהביאו לתחושה הזו היו:
1. כשלון הדילוגים של קיסינג'ר והצעות הסכמי הביניים. הסכם הביניים המוגבל בזמן שנחתם היה קשה מאוד להשגה ומוגבל בהיקפו. ההערכות גם בישראל וגם בארה"ב היו שאין יותר מקום להסכמי ביניים. העמדה האמריקאית נוסחה במסמך שנקרא תכנית ברוקינס והמסר העיקרי בו היה "הכל או לא כלום" או הסדר שלום כולל במזה"ת כולל פתרון הבעיה הפלסטינית או שום הסדר.
2. סאדאת הכריז על 77 כעל "שנת הכרעה" - או שעושים שלום או שמפוצצים את הסטטוס קוו ומתחילים מחדש מקווים חדשים אחרי מלחמה.
3. עליית בגין לשלטון הפחידה גם את האמריקאים וגם את המצרים. הם חששו שמולם עומד בן אדם שרוצה התנחלויות בין הפירמידות.
4. הייתה מתוכננת ועידת שלום בז'נבה בהמשך השנה וכל ההערכות היו שאו שהיא לא תתקיים או שהיא תתפוצץ. הצדדים לא הצליחו להסכים אפילו לגבי הבנות ראשונות לגבי אופי הועידה - איזה ועדות יהיו בה, מה יהיה הייצוג של הפלסטינים וכו'.
5. אף אחד לא באמת הבין מה סאדאת מתכוון לעשות, אפילו גורמים בכירים במשטר המצרי לא היו בסוד העניינים. סאדאת היה צנטרליסט וקיבל החלטות אמיצות כמעט בלי להתייעץ. לפני כל נאום שלו כל המערכת במצרים רעדה כי לא ידעו איזה פצצה הוא הולך להפיל. אפשר להניח שגם המקורות המודיעיניים במצרים לא קלטו שסאדאת אכן מתכוון להגיע לישראל.

בקיצור - דן פתיר מוסיף פרט קטן ומעניין לגבי ישיבה ספציפית אבל לא מחדש חדשות גדולות.