שלום לכולם,
רציתי לשתף אתכם בחוויה הצבאית שלי שאולי תעזור לחלק מכם להבין לאן הם הולכים ומדוע.
לא מנסה להתנשא, אבל חבר'ה אתם לא מבינים לאן אתם נכנסים, קחו 5 דקות, קראו מה שכתבתי והפנימו. זה מאוד חשוב שתפנימו.

כשהייתי בגילכם הייתי "מורעל" בטירוף, מהסוג של רק קרבי רק קרבי ג'ובניקים סמרטוטים. רציתי להגיע ליחידות המובחרות. שלא תבינו לא נכון, כן ידעתי שיש סיכוי שלא אגיע ליחידת עלית, וכן ידעתי שיש סיכוי שאהיה בגדודים וכן חשוב ללכת מתוך אידאולוגיה ולא כי זה מגניב שיש לך פלטופ עם מארס, ידית יראור וכל השטויות, ולהגיד שאני בדובדבן - שיא הקוליות כל הבנות ימרחו עליי. ידעתי שזה לא ככה.

אז התגייסתי לחי"ר, עם המון מוטיבציה סיימתי את הגיבוש יחט"יות. קיבלתי במסדר דמעות (באמת דמעות) גדוד. וקיבלתי כאפה מצלצלת שלא תבייש אף לוחם סוס שרירי חטוב סקסי ומלא בסיכות של שייטת. לא ידעתי איך לאכול את זה. אני זוכר שהמ"כ שלי הוריד אותנו לפקל"ים בפעם הראשונה - 101 כבוד! - 101 כבוד!. לא האמנתי שאני שומע את זה ובאמת הייתי על סף דמעות.

וואלה נתתי צ'אנס לגדוד, הרי זוכרים שאמרתי שאני כן חושב שזה חשוב?. יופי הייתי צעיר מת, ומורעל - אבל פחות. התחלנו טירונות ואיתה הגיע המשבר אחרי ימים ספורים. "למה אני פה, מה אני עושה פה זה גדוד- רק שומרים פה וטוחנים צעירות בזמן שכל המובחרים מגרבצים ומשחקים בסוני". איכשהו משכתי טירונות. חייתי מיום ליום, הייתי שבוז מת מיום ליום ולא משנה כמה שיחות המפקדים והסמל שלי עשו לי לא עזרו, הייתי משביז גם את כל המחלקה.

ואז הגיע אימון מתקדם, "טוב נו יאלה בוא נסיים אותו יפה ונלך הביתה".
מה?
"איך אני מדבר, הרי זה קרבי זה חשוב אידאולוגיה וכאלה לאן זה נעלם". ובכן זה נעלה כנראה איפשהו בין השם שלי במסדר דמעות לבין סוף המשפט בהקשר השם שלי במסדר דמעות שהוא - "101".
גם את האימון מתקדם העברתי מיום ליום בבאסה, מדי פעם ניסתי לתת צ'אנס באמת ניסיתי אבל לא הצלחתי. "הרי למה להשאר פה, פה שומרים וזהו. גם כך יטחנו אותי צעירות בותיקה ואם אני בקושי מתמודד עם 8-8 במסלול ובבא"ח 2-4 כנראה שבוותיקה אני אכנס למחלקה סגורה במחלקה פסיכיאטרית."

הגענו למרא"ה, (בית ספר לצניחה) עשיתי 5 צניחות, קיבלתי כנפ"צ - לא הייתה שום גאווה ולא היה איכפת לי מהמתכת המחורבנת הזאת בכלל. "איך זה יכול להיות שאני מרגיש ככה הרי חלק ניכר מהעובדה שאני עדיין פה זה בגלל הכנפ"צ המחורבן הזה". ואז הגיע הקו שעוד יותר חירפן אותי..

ופה נשברתי, אמרתי למ"מ שלי שאני לא מוכן להמשיך הסברתי לו ואמרתי לו רק את האמת, אני יודע שזה נשמע מסריח "שמע וואלה לא מתאים לשמור בזמן שכל החברים שלי ישמרו כמו זונות אני אזיין כוסיות בבית", אבל כבר לא היה איכפת לי כי אני לא רוצה להיות כאן, זה לא בשבילי אני סובל אני באמת אגיע למחלקה פסיכיאטרית בקצב הזה.

אני ג'ובניק. יופי. מה עכשיו?, עכשיו בדיעבד.
בדיעבד באיזשהו מקום לפני הגיוס לא האמנתי שאני אגיע לגדוד וכן הסתנוורתי מהסקסיות שבלהיות לוחם ביחידה מובחרת. לא ידעתי מה זה גדוד באמת מבחינת אורח חיים (זה בסדר גם אתם לא יודעים ולא תדעו עד שתגיעו לוותיקה). ושוב שלא תבינו לא נכון זה לא הקטע של הסיכות או להגיד "אני בשייטת" זה בקטע של ההכשרה והיעוד של היחידות. מראש לא הייתי מוכן מנטלית לשמור וזה גם מה שגרם לי להכנס לדכאון שאני בגדוד ולשנוא את הגדוד.

למה כתבתי את כל זה?
כי היום אחרי שאני כבר לא לוחם אני רואה דברים בצורה הרבה יותר בוגרת והרבה יותר מבינה עניין. הייתי כמוכם, חושב שאני יודע הכל על הצבא, על כל יחידה. אז חבר'ה אתם טועים אתם לא יודעים כלום על הצבא ולא משנה כמה תקראו מאמרים זה לא יעזור לכם עד שלא תחוו זאת על בשרכם. לא בקטע של התנשאות. אני בטוח שאתם אנשים מדהימים עצם העובדה שאתם רוצים להתגייס לקרבי, אבל אתם לא יודעים למה אתם נכנסים. אני יודע מה אתם חושבים - "יופי עוד מורעל מטומטם שרצה קרבי כי זה מגניב, אני לא כזה!". אל תעבדו על עצמכם אני גם חשבתי ככה. ותראו מה קרה.

קחו כמה ימים להתנתק מהפורום ומהצבא, אתם לא חיילים ותחשבו באמת אבל באמת למה אתם רוצים קרבי. ואם אתם רואים שוואלה נכון, הבחור ההוא צדק, אני באמת לא סגור על עצמי ויש בי משהו שהוא פוזה. (כמה שזה נורא להודות בזה) אז תשקלו זאת שוב אם להגיע לקרבי - במובן של המילה ולא סיירת או גדוד. כי וואלה שאתם בפנים כמעט בלתי אפשרי לצאת, וכמה שקשה להודות בזה (מנסיון) אולי זה לא בשבילי. אני יודע שקשה להודות בזה אבל אתם תאכלו את עצמכם אח"כ.

ובלי כל קשר תרפו מהפורומים ומדיבורים צבא, אתם עדיין ילדים תהנו מזה יהיה לכם ותאמינו לי יהיה לכם הרבה זמן לדבר על זה כשתתגייסו.

לחבר'ה שוואלה נמצאים בקרבי כבר זמן מה, אני מצדיע!! אתם המיטב של המדינה.
ולאלה שקראו את המאמר שלי ובאמת ניסו להפנים ממנו אני גם מצדיע לכם כי זה מראה על כך שאתם לא אטומים ומוכנים לשמוע דעות שאולי קרבי זה לא כזה מזהיר.

אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול,
דבר אחרון,
אני לא מתחרט לרגע אחד על שהתגייסתי לקרבי, הבנתי מה זה ראיתי מה זה קרמי ראיתי מה זה פילבוקס והכי חשוב ראיתי מה זה צבא. לי אישית זה דפק תשכל מרוב שביזות ובשביל זה כתבתי לכם את הכתבה כדי לצמצם את האירועים הדומים לשלי. ושיהיה לכם חומר למחשבה

בגלל השמירות אז נדפקת??מישהו הרי חייב וצריך לשמור ואם זאת העבודה שנגזרת אז אין מה לעשות אחי

מוקדם לך עוד לבקר...

"Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" (Groucho Marx)

אבל אני בהחלט חושב שאתה יכול להרגיש שלם עם עצמך שעשית את המקסימום, ובאמת ניסית.

בכל מקרה, זה מסוג ההודעות שצריכות להיות עוגן... לאזן את הפורום, להכניס לפרופורציה.

"Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" (Groucho Marx)

קרבי באמת לא מתאים לכל אחד ולצערנו מגלים את זה בדרך כלל מאוחר מדי אבל זה החיים צריך להשלים עם הבחירות שלך.. אתה נראה לי בחור חכם אז אני מקווה בשבילך שעכשיו אתה מרגיש יותר טוב...

שום תפקיד בצבא לא שווה אישפוז בבית משוגעים אחרי זה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מסכים איתך לגמרי בכל העניין של הרעל והפורומים והרומנטיזציה שעושים לקרבי וכו' וכו'..
אבל תכלס, עובדה שיש אנשים ששורדים 3 שנים בקרבי. ברור שזאת טחינה, אבל עדיין הם מעבירים את השירות מתחילתו ועד סופו כקרביים..

טוב אחי אז ככה... הסיפור שלי הוא בדיוק כמוך 1 ל 1 ... שביזות מטורפת בבאח.. ואז מגיעים לקו, טוחנים כמו כלבים ואני פשוט רוצה לירות לעצמי בראש...
אבל עובר יום, עובר יומיים, שבוע שבועיים... פתאום אתה מתחיל להתרגל... הטחינה המטורפת הופכת לשגרת חיים... פתאום מה שהשביז אותך ברמה מטורפת מתחיל לא להזיז לך.. ופתאום החברים מתחילים להיות הדבר הכי חשוב בשבילך... ואתה חושב לעצמך "מה אני יעזוב? את החברים האלה? אני איתם כבר 10 חודש 24 שעות ביום על 7 בימים בשבוע...אוכלים ביחד יושנים ביחד מתקלחים ביחד שומרים ביחד מחרבנים ביחד, איך אני יעזוב, בחיים לא..."
ופתאום אתה מבין שהשמירות האלה, מה שכל כך זלזלתם בהם, זה תאכלס השמירה על המדינה שלך!
רצית הרי לתרום 3 שנים לא? בוא תתרום, והכי הרבה שאתה יכול! לא לצאת לאיזה פעילות פעם בשבוע ולגרבץ כל היום, להיות עם הישראלים בשכם, בג'נין, בחברון, תאכלס לשמור עליהם ועל אזרחים בקו הירוק...
ואז עולים לותיקות וזה כאילו אתה מתחיל הכל מחדש. כל השנה שעשית עד עכשיו פשוט נמחקת וכל העולם מתחלקת ל 2- צעירים ו-וותיקים. ופה מתחיל ההגיון להכנס... הרי אי אפשר 3 שנים לחיות כמו כלב... אז שנה אתה צעיר אוכל חרא טוחן מטבחים, שמירות, את כל הזין בפלוגה מפילים עליך (וגם זה משתפר עם הזמן)... וכל זה בשביל לקבל וותיקות אחרי שנתיים בצבא ולחיות כמו שצריך - בלי שמירות, בלי מטבחים, פעילות מבצעית נטו.. וכן - עם סוני ופרו וגם זה משתנה בין פלוגה לפלוגה - כל פלוגה וההוואי שלה, יש פלוגות טוחנות צעירות יותר, ויש פחות
אז נכון שאומרים שסיירות אוכלים חרא שנה וחצי (פלוס מינוס) ואחרי זה חיים כמו מלכים ? אז אותו דבר בגדודים, רק שאתה חי טוב אחרי שנתיים ואוכל סוג שונה של חרא...
ולא לשכוח שיש אפשרויות קידום כמו קורס מ"כים וכד'... ופה אין אפס, תהיה חייל טוב תצא לקורס מ"כים. נקודה.
אז קיצר לקחת הכל בפרופרציות ... האמת שאני די בשוק ממה שכתבתי עכשיו, עד לפני כמה חודשים הייתי פשוט הבנאדם הכי שבוז בעולם, באמת שרציתי לירות לעצמי בראש... אבל כנראה אלה דברים שמבינים עם הזמן... שורה תחתונה אל תהיו צעירים ויהיה טוב

דבר שני , חלק מדברייך נכונים אבל לעומת זאת אני לא ממש מבין את טעם הכתבה..

מה אתה רוצה שאנשים יגידו לעצמם?..אם מתאים לי לעשות עכשיו שמירות לתפוס קו וכו? ואם כן אז סבבה להתגייס לקרבי?

להתגייס לקרבי אומר להתגייס לשירות קרבי וזה לא משנה אם אתה בגדוד או שאתה טייס בשייטת מטכל..עצם הרצון שלך להיות קרבי בשביל המדינה...ומי שבאמת רוצה להיות קרבי זה לא ישנה לו איפה הוא ישרת בסוף או מה הוא יעשה..העיקר שזה ישרת את המדינה..

עכשיו הרבה יקפצו עלי ויגידו לי שעד שאני אגיע לשם אין לי מושג.צודקים.
אבל בכל זאת גם אם אני אגיע לשם , אשמור,אתפוס קווים ואתבאס..אני לרגע לא יחשוב על לפרוש לא משנה כמה קשה יהיה ושוב פעם אני לא אתחרט לרגע שהתגייסתי לשם..

מקווה שהבנת מה שניסיתי לומר..בכל מקרה זה לא שאני תוקף אותך או משו..להפך...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי gza דבר שני , חלק מדברייך נכונים אבל לעומת זאת אני לא ממש מבין את טעם הכתבה.. מה אתה רוצה שאנשים יגידו לעצמם?..אם מתאים לי לעשות עכשיו שמירות לתפוס קו וכו? ואם כן אז סבבה להתגייס לקרבי? להתגייס לקרבי אומר להתגייס לשירות קרבי וזה לא משנה אם אתה בגדוד או שאתה טייס בשייטת מטכל..עצם הרצון שלך להיות קרבי בשביל המדינה...ומי שבאמת רוצה להיות קרבי זה לא ישנה לו איפה הוא ישרת בסוף או מה הוא יעשה..העיקר שזה ישרת את המדינה.. עכשיו הרבה יקפצו עלי ויגידו לי שעד שאני אגיע לשם אין לי מושג.צודקים. אבל בכל זאת גם אם אני אגיע לשם , אשמור,אתפוס קווים ואתבאס..אני לרגע לא יחשוב על לפרוש לא משנה כמה קשה יהיה ושוב פעם אני לא אתחרט לרגע שהתגייסתי לשם.. מקווה שהבנת מה שניסיתי לומר..בכל מקרה זה לא שאני תוקף אותך או משו..להפך...

תקשיב טוב צהובי...
דבר ראשון - אתה כן תתפוס קו, ותשמור כמו גדול, כי כמו שאומרים - פעם טייס תמיד תותחן.... (אתה נופל צ'ק 10 ומגיע לתותחנים בסוף.... לא נורא פיל פילון, זה סופו של כל בלון...)
[סתם אחי! בהצלחה... דבר איתי איך שאתה נופל...]

דבר שני - אל תרים את האף.

דבר שלישי - עד שלא תגיע לשם אין לך מושג....

דבר רביעי -

ח"ש, מצפה לתגובה....

אגב אחי קבענו ב 6 אצל בתאל היום ביי אחי

סימלה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש לי שאלה אחת קטנה - האם היום אתה בתפקיד בו אתה מרגיש מיצוי עצמי ותרומה משמעותית כלשהי? או שאתה מסתפק ל"זיין כוסיות בבית"?

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

מצטרפת לשאלה.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

ת'כלס, כולם פה דיברו יפה, אבל אני אשים את הקלפים על השולחן.

אתה סמרטוט חי"ר.

שרפת את עצמך כשאמרת "מה אני עושה פה טוחן שמירות כשכל המובחרים משחקים סוני ומגרדים בביצים" ציטוט מדויק אני חושב.

אז זהו-שיש לנסות להגיע למקום שבו אתה יכול לתרום כמה שיותר ויש לנסות להגיע למקום שאולי צריך לעבוד קשה כדי להגיע אליו אבל כשמגיעים אליו זה בית זונות.

אמרת שאתה כותב את כל זה בדיעבד עכשיו כש"התבגרת", אז כן, היית ילדה קטנה, אבל לא בגלל שהייתה לך מוטיבציה או כי רצית להיות בדובדבן או כל חרטא אחרת פשוט בגלל ששאפת לעשות כלום אבל שאנשים יחשבו שאתה מציל את העולם כל יום מחדש.

אז בוא אני אספר לך משהו, אני בגדוד וגאה בכך, לא עשיתי גיבוש מימי, אפילו לא טרום יחטיו"ת, מראש ידעתי שאני רוצה פיקוד בגדודים.
עד לפני שבועיים שנפצעתי הייתי עם הגדוד שלי בעזה. עשינו שם עבודה מטורפת, לפלוגה שלי לבד יש יותר הריגות מלגדס"ר ואגוז ויותר מזה, כל אחד ואחד בפלוגה עשה עשרות פעילוית, עכשיו כשאני נמצא בערבוב עם חבר'ה מגדודים אחרים (כולל גדס"ר ואגוז) ואנחנו מחליפים חוויות אתה תופתע לראות כמה ה"מובחרים" פותחים עיינים ובולעים את כל הסיפורים בשקיקה, אצלם רק מעטים היו בהתקלות וכמות הפעילות שלהם מזערית לאומתנו.

אז כן, הם הולכים עם סנדלי שורש ומכנסיים קצרים לחדר אוכל, לא מתגלחים, לא מסתפרים, ישנים כמה ומתי שבא להם, לא מנקים את הנשק, יוצאים חמשו"שים משחקים פלייסטיישן, מזיינים בערימות ומקבלים את כל הקרדיט.
אבל מי עושה את העבודה?
האנשים האפורים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

איתך באותו המצב והראש.
קצת פחות וותיק, אבל בדרך הנכונה.
מקווה שתחלים, בהצלחה.

החלמתי כבר תודה

רק כדי להבהיר, הפציעה שלי לא מבצעית.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שמע אני גם מכיר סיפורים זו לא הנקודה גם אנחנו יצא לנו לעבוד עם דובדבן וגם לעבוד בשביל דובדבן
אני באמת מעריך אותך ואני באיזשהוא שלב הייתי גאה בגדוד אבל לא הרגשתי שייך אהבתי את האנשים אהבתי את הכל אבל לא הרגשתי שזה בשבילי
ורק שתדע לא שאפתי לעשות כלום, שאפתי לעשות הרבה

אני לא מתבייש להגיד שהתחלתי לחשוב על להתאבד בעמדה. ואין לי שום סיבה לעבר אותך זו האמת
זה לא נורמלי זה דפוק

לבחור ששאל,
מבחינת הקרבה - אפסית לעומת קרבי
מבחינת תרומה - לפני דעתי היחידה שלי תורמת לא פחות מיחידה קרבית לצבא אם לא יותר

שוב, וואלה אחי אני מצדיע לך באמת כל הכבוד שאתה עושה את זה, תקרא לי איך שבא לך סמרטוט או לא סמרטוט לי נשרט המוח

לזה ששאל מה הטעם בסיפור
וואלה כן בשביל אנשים עם תגובות כמו שלך שאתה עונה אוטומטית ולא באמת מבין על מה אתה מדבר יש לכתוב את מה שכתבת ויש באמת להאמין במה שכתבת. מקווה שהבנת אותי

א')אני לא עושה את זה בשביל שתגיד לי כל הכבוד, זה באמת לא מעניין אותי.

ב') אין מה לעשות, נכון, קרבי זה לא לכולם אבל יש סיבות ויש סיבות ונראה לי שאתה לא סגור בעצמך למה נטשת.
רגע אחד אתה אומר שזה מתוך אכזבה שאתה לא מובחר מספיק ורגע אחר אתה אומר שיש לך בעיות נפשיות קשות. יש הבדל משמעותי בין השניים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני גם תכף כנראה אעמוד בפני דילמה מטורפת.. להלחם על להשאר במסלול לוחם ובמחזור שלי(אם זה בכלל אפשרי..), לנסות להגיע ליחטיות בתנאי שהפזיוטרפיה תעשה את שלה בחודש וחצי הקרובים, או לפרוש וללכת לג'וב כלשהו בהתחשב בכל המצב שלי(בעיות ת"ש מטורפות).. האמת אני ממש לא רוצה ללכת לג'וב הריי כבר ויתרתי על יומיות בעת הגיוס... אבל המציאות היא שמבחינה רפואית לא בטוח שהפציעה שלי(שברתי קרסול באימונים) תחלים מספיק טוב בשביל להשאיר אותי במסלול של הגדוד(12..).
אם אני אתעקש מספיק על להשאר.. למרות ה40 יום ג' שעברתי.. והחודש ב'תים.. שאני אעבור. יש מצב ישאירו אותי במחזור אוג'? וישלימו לי את החומר או שהקרב אבוד ואני צריך לחפש לי מה לעשות עד מרץ?..

תמיד קל להגיד שיצאת מקרבי בגלל פציעה, המציאות היא, שלא משנה איזה פציעה עברת, אם אתה רוצה מספיק אתה תשאר.

אישית עברתי שתי פציעות רציניות בשירות שלי, אחת בטירונות ואחת לאחרונה וסיימתי מסלול, הייתי מ"כ וב"ה אני יוצא עכשיו לקצינים, הכל תלוי בך.

אגב, אם תרצה עוד עזרה תרגיש חופשי לפנות אליי בפרטי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בקשר למה שאמרת שהוא לא סגור על עצמו,אני בדיוק באותו מצב שלו[קרבי תקופה קצרה וג'וב כרגע ]כל הקטע זה שהוא לא סגור על עצמו[וגם אני על עצמי]זה דווקא דבר טוב,כי תחאלס גם החלום שלי היה להיות קרבי ומה לעשות שהוא הלך קיבינמאט ולא הצליח,גם אני עדיין בתוך תוכי רוצה לתרום יותר ולעשות יותר...אבל אני לא יחזור לחי"ר כי יצאתי משמה ואני לא קרוב להיות בטוח שאני ישרוד שמה,ואני בטח לא יילך לעשות מעצמי צחוק וייצא עוד פעם...לא הכל שחור ולבן וזה שאתה קרבי[או היית]זה יפה וחשוב,אבל יש עוד צדדים ועוד אנשים,מחשבות,דעות,ויכולות[מוגבלות,או לא].זה הכל
בהצלחה בשירות ושמור על עצמך הא?
שבת שלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 א')אני לא עושה את זה בשביל שתגיד לי כל הכבוד, זה באמת לא מעניין אותי. ב') אין מה לעשות, נכון, קרבי זה לא לכולם אבל יש סיבות ויש סיבות ונראה לי שאתה לא סגור בעצמך למה נטשת. רגע אחד אתה אומר שזה מתוך אכזבה שאתה לא מובחר מספיק ורגע אחר אתה אומר שיש לך בעיות נפשיות קשות. יש הבדל משמעותי בין השניים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אוקיי, שוב, בוא נעשה את ההבדל:

יש לצאת מקרבי מסיבה לגיטמית-פציעה קשה מאוד, בעיות נפשיות קשות, בעיות בבית חו"ח וכד'
ויש לצאת מקרבי בגלל תסכולים קטנים ומטומטמים כמו-למה אני עם ווסט-קרמי-קסדה עליי כבר 72 שעות מחפש פה איזה מנהרה מסריחה כשחבר שלי בעורב משחק עכשיו פרו אבולושיין בתחתונים או למה בחורות לא מרטיבות כשאני מסתובב עם הכנפ"צ שלי.

ממה שהצלחתי להבין מהשתי שורות המעומעמות שכתבת על עצמך, סביר להניח שהסיבה שאתה יצאת מקרבי היא יותר לגיטימית.העובדה שאתה מדגיש שאתה מרגיש שאתה תורם יותר בתפקיד הנוכחי שלך מאשר בתפקיד הקודם, בניגוד לחבר שלנו כאן שטרח לציין רק שעכשיו הוא "מזיין בערימות" אומרת הכל.

אני עדיין קרבי, לעוד הרבה זמן אני מקווה.
מחשבות ודעות זה טוב וחשוב, אבל זה לא רלוונטי.
יכולות? זה ישמע קלישאה, אבל אתה לא מכיר עשירית מהיכולות שלך.

שבת שלום.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מ'זתומרת סיבה לגטימית?..דבר ראשון בוא נבהיר דבר אחד שלא אתה[או אף אחד כאן בפורום כולל כל הלוחמים הדגולים למיניהם]יכול להגיד לי חד משמעית מה זה סיבה לגטימית או לקבוע לי...זה אחד.
דבר שני,לפי איך שאתה הגדרת את זה גם אני לא יצאתי מסיבה לגטימית,מה לעשות שלא הסתדרתי,אם זה האנשים,או ההרגשה שוואלה אין לי חוש טכני ואני לא מצליח להסתדר אפילו עם דברים קטנים אם זה לשפצר ווסט,אבל בעיקר האנשים[שבאו מהחטיבה שלך ומהגדוד שלך דרך אגב.]היו זבל,פירקו את המחלקה אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.
לא ראיתי את עצמי ממשיך איפה שאני נמצא עוד מחזור אחד,אז בטח לא 3 שנים או אפילו חצי מזה.
וכן אני מרגיש תחושת החמצה כי לא ראיתי את עצמי שום דבר חוץ מחייל קרבי,אני בטח לא יתלהב מזה שאני ג'ובניק ויש לי זמן 'לזיין בערמות' שחברים שלי קרביים טוחנים את החיים שלהם באיזה מצפה שלגים או כל מוצב אחר על הגבול,אבל אני לא חושב שאני צריך להצטער על משהו,סך הכל הלכתי בידיעה שאני רוצה לתרום,ומה לעשות שלא הצליח,יכלתי לעבור מחלקה,פלוגה[קשה אבל אפשרי]אבל לא רציתי,פשוט רציתי לצאת ולא ראיתי את עצמי ממשיך שמה.
אני לא חושב שזה סיבה טובה ללכת לקרבי כדי שיתלהבו ממני,הלכתי באמת בשביל לתרום ונשברתי אין לי בעיה להודות['סמרטוט חי"ר' במילים שלך].לא כולם בנויים לשמה ולא משנה לי אם תגיד לי כן או לא כי אתה לא מכיר את הצד השני ואני כן ואם כבר אני זה שיכול להגיד לך איך זה הולך למרות שאתה לוחם.
וכן אני מכיר את המשפט שאני לא מכיר עשירית מהיכולת שלך,עוד בטירונות 'דחפו' לי את זה.
בהצלחה שוב בשירות,אני באמת מעריך חבר'ה כמוך למרות שאני לא מסכים עם הדעה שלהם[אבל אני מבין מאיפה היא באה]
שמור על עצמך ושבת שלום שוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 אוקיי, שוב, בוא נעשה את ההבדל: יש לצאת מקרבי מסיבה לגיטמית-פציעה קשה מאוד, בעיות נפשיות קשות, בעיות בבית חו"ח וכד' ויש לצאת מקרבי בגלל תסכולים קטנים ומטומטמים כמו-למה אני עם ווסט-קרמי-קסדה עליי כבר 72 שעות מחפש פה איזה מנהרה מסריחה כשחבר שלי בעורב משחק עכשיו פרו אבולושיין בתחתונים או למה בחורות לא מרטיבות כשאני מסתובב עם הכנפ"צ שלי. ממה שהצלחתי להבין מהשתי שורות המעומעמות שכתבת על עצמך, סביר להניח שהסיבה שאתה יצאת מקרבי היא יותר לגיטימית.העובדה שאתה מדגיש שאתה מרגיש שאתה תורם יותר בתפקיד הנוכחי שלך מאשר בתפקיד הקודם, בניגוד לחבר שלנו כאן שטרח לציין רק שעכשיו הוא "מזיין בערימות" אומרת הכל. אני עדיין קרבי, לעוד הרבה זמן אני מקווה. מחשבות ודעות זה טוב וחשוב, אבל זה לא רלוונטי. יכולות? זה ישמע קלישאה, אבל אתה לא מכיר עשירית מהיכולות שלך. שבת שלום.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא חסרים אנשים שנכנסו לקרבי בשביל הפוזה ונשארו שם במהלך כל השירות.
המקרה שלך הוא יחסית קיצוני, כי עם המצב במדינה שלנו מעטים האנשים שהולכים לקרבי אך ורק מסיבות אידיאולוגיות, ובכל זאת אחוז הנשירה לא תואם לזה.

שירות קרבי לא מתאים לכל אחד, ואתה לא יכול לדעת מה ישבור אותך.
זה יכול להיות השמירות, וזו יכולה להיות החברה בבית.

אתם מוזמנים לקרא טקסט שכתבתי, אולי זה ייתן לכם פרספקטיבה על דברים.
הייתי במקומות שאתם לא רוצים לדעת.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=363400

גיא

נכון אתם אנשים כשרים, אך לא לזאת הייתה כוונתי. רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים.

קראתי את הטקסט, ברשותך אני אגיב פה.

גם לי בהתחלה הייתה את הצביטה הזאת בלב, כשהיינו מביאים עצורים כביכול חפים מפשע, עובדי אדמה שהפשע היחיד שלהם היה שהם באו לעבוד באיזה שדה שאנחנו החלטנו שהוא מתאים בול למארב שלנו. התסכול גדל עוד יותר כשראית שמשחררים אותם בארז אחרי שהשב"כ בקושי הקדיש כמה דקות לתחקר אותם, אם בכלל.

אבל מספיקה רק פעם אחת, פעם אחת שבה אתה רואה את הפלאח המסכן מעזה שכל הזמן בוכה ומבקש סיגריות כי בגלל החמאס הוא לא יכול להרשות לעצמו לעשן (זה תמיד מזכיר לי שהייתי שואל את העצורים ה'חפים מפשע' אם הם חמאסניקים והם כמובן היו מגיבים בביטול מוחלט ואז הייתי שואל אותם למי הם הצביעו בבחירות. 'לא, אתה לא מבין, זה לא ככה....') מניח לך מטען כזה יפה שישלח אותך הבייתה בשקית סנדוויץ' בשביל להבין שאין ברירה, זה לא נעים להוביל אנשים שיכולים להיות סבא שלך כשהם אזוקים ובעיינים מכוסות עם הילדים הקטנים שלהם ולא כיף להיכנס לבית של ערבי קצת לפני הארוחת ערב ברמאדן ולהשאיר את המשפחה שלו רעבה ועוד למשוך כמה RPG לבית שלו, אבל אין מה לעשות, זה מלחמה, אזרחים בצד שלנו סובלים, גם אזרחים בצד שלהם יסבלו, אין ברירה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

קראתי את זה!
אחד הדברים היפים שמהדהדים לי בראש כבר המון זמן!
כל הכבוד לך.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

וכנראה שלא לקחו אותך ליחידות המובחרות מסיבה כלשהיא. מי שלא מסוגל לעשות 8-8 גם לא יכול ללכת 70 קילומטר בפעילות מבעצית, כמה פשוט ככה נכון. אתה פשוט לא מתאים.

סיירת או ניירת? אתה ילד.
אני בגדודים כבר שנתיים. נהנה מכל רגע. טחנתי צעירות כמו מניאק, ניקתי שירותים עם אמל"ר, עשיתי קפה לסמ"ר, מילאתי שקי פק"ל ותמיד הייתי גאה בפלוגה. עשיתי מבצעים, הרגנו מחבלים, השתתפתי בפעילויות עם כמעט כל סיירת ולעולם לא הרגשתי "נחות" כי אני בגדודים. להפך, הם קינאו בנו על הגיבוש והגאווה.

הבעייה שלך שראית יותר מדי טלוויזיה שהיית קטן, רצית להיות סוג של רמבו שהולך ומוריד מחבלים וכשאמרו לך שזה לא מתאים התבאסת ורצית את הדרך הקלה החוצה. מה לעשות, ככה זה בעולם, מי שלא עובד קשה ואוכל חרא לא זוכה להנות מהדבש.

תהנה בג'וב יומיות שלך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אמרת יפה,'נהנה מכל רגע' ועדיין היית שמה גם אם היית סובל?.....
דבר דוגרי ואל תהיה לי פלצן מתייפיף.
ואני לא מדבר על גדודים\סיירת,אלא על קרבי\ג'וב\תומכ"ל,שלא יהיה אי הבנות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי m_j סיירת או ניירת? אתה ילד. אני בגדודים כבר שנתיים. נהנה מכל רגע. טחנתי צעירות כמו מניאק, ניקתי שירותים עם אמל"ר, עשיתי קפה לסמ"ר, מילאתי שקי פק"ל ותמיד הייתי גאה בפלוגה. עשיתי מבצעים, הרגנו מחבלים, השתתפתי בפעילויות עם כמעט כל סיירת ולעולם לא הרגשתי "נחות" כי אני בגדודים. להפך, הם קינאו בנו על הגיבוש והגאווה. תהנה בג'וב יומיות שלך

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כתבת דברים חשובים, מתגייסים צריכים לדעת שיש גם גדודים ויש גם טחינה ויש גם שביזות ושמירות וכל החרא הזה. אבל זה לא שמישהו יכול לעצור עכשיו ולומר שזה לא בשבילו, אנשים צריכים להיכנס למערכת כדי לדעת אם היא מתאימה להם או לא, ובמקרה והיא לא (מכל סיבה שהיא) הם כבר ימצאו את דרכם החוצה.
אבל בנימה ביקורתית אני מצטרף ל-golani_2. יש עבודה שחורה ואני בטוח שממש קשה ומעצבן לעשות אותה אבל יש לה משמעות, המון משמעות. מילא להבין שהייתה טיפש ומורעל, אבל להפנות עורף למחוייבות שלך למדינה (ולחברים שלך לגדוד שבטח טחנו יותר מהרגיל אחרי שעזבת) כדי להקל על החיים שלך? את זה קשה לי לקבל.

מוכ"י

מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבת. זאת באמת בעיה שהיום הרבה מאוד רוצים "סיירת או ניירת", כמו שאומר הביטוי. כולם אומרים- "אני אתגייס לקרבי, אעשה גיבוש יח"טיות. אם אני עובר- אחלה! ואם לא- בחיים אני לא הולך לגדודים". אלה לדעתי אנשים שעוד לא הפנימו לגמרי את משמעות המושג "קרבי". אם אתה רוצה להיות קרבי, לתרום כמה שיותר להגנת המדינה, צריך להיות מוכנים לסבול גם אם בסוף לא יוצאים עם סיכות מפוצצות, אלא טוחנים שמירות ו"עבודה אפורה".
אין ספק שההילה שיש מסביב ל"סיירות" ו"היחידות המובחרות" (אפשר לראות את זה כל יום כאן בפורום כשאנשים פותחים אשכול עם שאלה "האם X נחשבת יחידה מיוחדת?") היא לא מוצדקת ברובה, כי מי שבפועל מבצע את רוב העבודה אלה הגדודים. הרבה אנשים הולכים לאן שהם הולכים בשביל להגיד שהם "בסיירת" ולא בגלל הבנה אמיתית של השירות בצה"ל.

גם התפקיד של היח"טיות למיניהן וגם של הגדודים חשובים מאין כמוהם, אבל ללא ספק קצת יעזור להבהיר למלש"בים את החשיבות של הגדודים, ועל הדרך גם לקרב את תנאי השירות שלהם קצת יותר לאלה של היחידות המיוחדות (גם אם זה על חשבונן). בסופו של דבר, ואת זה רוב המלש"בים לא יודעים, זה שאת המלחמות האמיתיות, הקיומיות, לא מנצחות "הסיירות", אלא הגדודים, עוצבות השריון (אלה שאף אחד לא רוצה להתגייס אליהן!), התותחנים. כוח המחץ האמיתי של צה"ל. ואת זה מאוד חשוב להעביר.

עכשיו לפחות אתה מבין למה לא הגעת לסיירות...

בתכלס זה לא בשביל כולם, אני מאמין לכל מילה שאתה אומר, זה לא בשבילך, אז סבבה. אני באמת מצטער (בלי טיפת ציניות) שהיה לך גיוס\שירות גרוע...

\=

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

בהצלחה לפותח התרד..

שלום..
סליחה על אי הקשר, וסליחה על הצעירות..
אני מתגייס לצנחנים יום חמישי הקרוב, וקראתי את מה שכתבת, ומבין כל מה שכתוב, לא הבנתי אף פעם את עניין הצעירות-וותיקות (ושוב סליחה על הצעירות, אני פשוט עדיין לא במערכת ועדיין לא מבין)..
תוכלו אולי להסביר לי?

ביחידות מסוימות בצבא, יש "נוהג" שאת הצעירים (כלומר אלה עם מעט פז"ם) נהוג לסנג'ר ולהטיל עליהם משימות ותפקידים "לא זוהרים", בלשון המעטה. ככה בגדוד שבו יש את פלוגת המסלול ואת הפלוגות הוותיקות, וגם בתוך הפלוגות הוותיקות עצמן. הבעיה היא כשעוברים את הגבול וזה מגיע לכדי השפלה והתעללות, ויש מספיק בסיפורים. בשנים האחרונות מנסים בכמה מקומות לעקור את התופעה מן השורש, ולפעמים זה מצליח יותר ולפעמים פחות.

האם התופעה חיובית? אני מניח שכמו בכל דבר בחיים, גם כאן הכל תלוי במינון...

תראה כאן (יש באשכול עצמו עוד קישורים).

לא קיימים דברים כאלה יותר, אין יותר טחינת צעירות, אין התעללויות, אין "זובורים".

הדבר היחידי שיש זה שצעירים וצב"חים נושאים גם בנטל הלוגיסטי, הם שולחים תורנים למטבח, מנקים שירותים מקלחות, סריקות ריקון פחים, פריסות וכו'

כשיש העברה נגיד אז הותיקים מעמיסים את הציוד שלהם והצעירים אחראים על כל הציוד של הפלוגה.

זה הכל, אין יותר את כל הלחמם אסלות וכד'.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

דבר ראשון אף אחד לא יכול לשפוט את הבחור ולא רק זה הפוסט הזה חייב להגיע לנעוץ. עכשיו תראה הרבה מאוד אנשים חושבים שהם יגיעו לסיירות הם יהיו רמבו מטול רימונים ביד אחד בשני מאג ולרסס את עזה חופשי ומה לעשות זה לא ככה(אני לא בטוח שזה ככה בסיירת) נכון שבסיירת החיים יותר נוחים וביחידות העילית בכלל הם נוחים אבל עדין זה לא כמו שרואים בסרטוני רעל או מה שמוכרים לאנשים ביחידות כושר קרבי(וגם היחידות עצמם) אבל שוב אם התנאים נוחים אז למה לא להישאר? בגדוד המצב הפוך , לא קל להיות בגדוד פעם מישהו אמר שהמסלול בגדודים לא פחות קשה מהמסלול ביחידות אחרות(אפילו עילית) במיוחד מבחינה נפשית.


בקיצר כול מי שלא היה בצבא שלא יחשוב לשפוט את הבחור , ולמנהלים כדאי מאוד לנעוץ או לשים את הפוסט במקום מרכזי

נראה לך שהסרטוני רעל האלה מחזיקים אותך במסלול? מסלול זה לא גיבוש שייטת- שלושה או ארבעה ימים אתה בבית. מסלול זה מינימום שנה וארבע, שאתה תאכל חרא, במלוא מובן המילה, נראה לך שיהיה איכפת לך שאחרי זה תוכל להיראות כמו החייל המגניב שרואים בסרט? אתה באמת חיי בסרט.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Aharron נראה לך שהסרטוני רעל האלה מחזיקים אותך במסלול? מסלול זה לא גיבוש שייטת- שלושה או ארבעה ימים אתה בבית. מסלול זה מינימום שנה וארבע, שאתה תאכל חרא, במלוא מובן המילה, נראה לך שיהיה איכפת לך שאחרי זה תוכל להיראות כמו החייל המגניב שרואים בסרט? אתה באמת חיי בסרט.

אחי זה בדיוק מה שכתבתי.

זה רק חיזק אותי עוד יותר ללכת לקרבי :X בהצלחה לכולם

אכלת פלפל- שתה מיץ.

קח לך יום חופש. תכנס למגדל הגבוהה בעזריאלי או למגדל ברמת גן.
או כל מקום גובהה ( מומלץ מעל 20 קומות).

תעלה על הגג.
תעמוד באמצע כך שתוכל לראות את כל ת"א.

ועכשיו תנסה לחשוב בשביל מה התגייסת ?
בשביל מה אבא שלך התגייס
סבא שלך נלחם כדי שיהיה לך בית,שטח נחלה.
אותו דבר אתה עושה.
כדי שהילד הקטן ההוא שמשחק בגן השעשועים, יוכל לישון בשקט וגם אימא שלו.
כדי שיום אחד הילד הזה יגן עליך בדיוק כמו שאתה הגנת עליו.

תצא מנקודת ההנחה. של אני מתגייס רק לסיירת, כי ככה אני תרום יותר. תרום למי? למדינה? למישהו? לא רק לעצמך, ולחברים שלך בצוות ביחידה? כנראה שכחת. אתה לא לבד בעולם.
לא כל היחידה תעמוד ותסתכל סביבך. אלה אתה תעמוד ותסתכל סביב היחידה שלך. אם זה יחידה מובחרת ואם זה הגדוד.
כי בסוף בגדוד. את הנמצא בשביל קבוצה מסויימת של אנשים. אלה אותם אנשים התגייסו איתך בבקו"ם. אלה אותם אנשים שעשו בדיוק אותו מסלול כמוך. אלה בדיוק אותם אנשים שהחליפו אותך בשמירה. אבל לא דיברו. הם היו החברים שלך לשירות. אתה שם בשבילהם, כדי שאתה תחליף את א' שהוא לא יעשה 4-8 אלה 4-12. כי גם אתה שם.
הביחד. אתה יודע שהוא לא ידפוק אותך ביציאה. כי אתה תוכל לדפוק אותו בחזרה.

במקום שאתה עומד "מקריא" לנו את הסיפור שלך . לא השגת כלום. אז הייתה שנה "קרבי". איזה קרבי? מסלול סיימת. שטח אמיתי לא ראית. אימון גדודי לא חווית. אירכיה של פז"ם לא הרגשת.
התוצרה היחידי שנשאר בגלל העזביה שלך. היא שהחבר'ה שלך. ההם מהמסלול. שעכשיו טוחנים בשביל "וותיקים" אבל עושים את זה בכייף. כי הם יודעים שאחרי שהם משתחריים. הם מתקרבים לצלחת. והם ישלטו בפלוגה ויגיע מחזור צעיר יותר מהם.
הם חבר'ה מאוחדים. אמיתיים. להם לא אכפת שעזבת. אולי להפך יותר טוב להם שעזבת. כי כך אולי אתה לא כבר נטל בשבילהם. במקום להיות אחד מהם, כמו שניתנה ההזדמנות לכל מתגייס. בחרת להיות האחד שלא אפכת לו, כי אני לא בסיירת. והצבא לא קיבל אותי. אז עכשיו אני אדפוק את הצבא. לא השגת כלום בנתיים.

טוב לך להיות ג'ובניק. תהנה. תזיין 24/7. תלחם על אוטובוסים. תצרח על נהג ההאוטובוס שמאחר לך.
רק אל תלך ותשביץ בפני ה"חבר'ה" שלך לשעבר ההם שנהנים. לא מהעבודה? אלה מכימיה אצלהם. והשותפות. פעם קראו לזה "קיבוץ" מה שלי שלך .

אתה עכשיו בצבא. ולא באיזה "תוכנית" אישית שתביא לך סיפוק, מאין ספור פעילויות הכי כייפות. שבעולם. אה "מארבים" לא בשבילי. רק סיכול ממוקד, אני יהיה "פק"ל מיקרו עוזי עם משתיק".

תזכור, התגייסת לצה"ל - צבא הגנה לישראל. מה שאתה נותן זה מה שתקבל.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

הוצאת לי את המילים מהפה

שמע, עם כל הכבוד אל תבוא ותתחיל להרצות פה לאנשים כאילו אתה יודע מה זה גדוד, כי אין לך מושג. אתה אפילו מסלול לא סיימת. ה-4 חודשים בקו כמסלול הם התקופה הכי קשה שיש ללוחם בגדודים מבחינת טחינה של משימות בט"ש שוחקות עם מינימום של פעילות יזומה איכותית. ככה זה - אתה כולך צעיר שרק הגיע מהבא"ח ולא יודע עוד איך מאייתים אפילו קסבה אז וודאי אתה לא יכול לצפות שיתנו לך להוציא מעצרים בבלטה. אמרת שעשית "פעילויות עם דובדבן"? בולשיט! איזה פעילות עם דובדבן יצא לך לעשות בתור חייל במסלול? להיות מעגל רביעי? אל תתחיל להתפלצף פה כאילו יש לך מושג איזו פעילות עושים בגדוד, שוב - אפילו מסלול לא סיימת.

אם היית מחכה קצת ואם היית מבין שהחיים בפלוגה וותיקה הם משהו אחר לגמרה מאשר כפלוגת מסלול בקו היית נחשף לדברים האמיתיים שתעשה בשירות שלך. מבטיח לך שהיית טוחן פחות מאשר כפלוגת מסלול והיית מתגבש עם אנשים ועובד בראש אחר לגמרה עם הסגל שלך. ואם יש לך מחלקה חזקה, אפילו כצעירים הייתם מקבלים פעילות יזומה איכותית ואני אומר את זה מנסיון. אתה ניסית לשפוט איך יראה השירות שלך לפי תקופת המסלול, פה הייתה הטעות שלך. אתה חושב שלוחמים במגלן וכו' מאמינים שסדר היום שלהם אחרי שהם יסיימו מסלול יהיה דומה לזה שהיה במסלול? 2 מד"סים כל יום? שבועות שלמים של ניווטים ומסכמים? יבשים עד שהעור באצבעות מתקלף? אם זה היה ככה היו הרבה יותר פורשים ממה שיש. אבל לא, הם יודעים שהחיים אחרי סוף מסלול הם לא אותו דבר. ככה גם אתה היית צריך לחשוב.

תאמין לי שיש מספיק מקומות "מובחרים" בצבא שבהם אם הרמה המקצועית של הצוות שלך ירודה אתה לא תקבל פעילות ותשאר בבסיס לעשות מטבחים ושמירות גם אם אתה שנתיים וחצי בצבא. שום מקום לא מקנה לך אוטומטית תיוג של גבר-גבר ולוחם על, וזה מה שחיפשת. אתה, למרות כל מה שאמרת ולמרות שניסית להציג את זה אחרת, כן חיפשת את ההילה וההוקרה וקיווית שתצטרך לעשות את המינימום בשביל לקבל אותן, גם אם אתה לא מודע לכך. תאמין לי שאם היית מתקבל לדובדבן נגיד אתה גם הטיפוס שהיה נשבר איפשהו במסלול כשהיו מזיינים אותך בקמ"ג או מזחילים אותך בבוץ לפני השינה. היית ממציא לעצמך סיבות למה זה בסדר לפרוש ולמה לך לקרוע את עצמך בטרטורים חסרי תכלית כשבגדודים לא מתעסקים בשטויות האלה. תמיד יש מדרג כזה של ויתורים.

לכל המלש"בים שקוראים את ההודעה של הבחור - זו לא השיטה לדעת באמת מה זה קרבי ומה זה גדוד. תדברו עם אנשים שעשו 3 שנים בתור לוחמים, שראו הכל ולא היו בקושי שנה ועכשיו בגלל שיש להם איזה שנתיים בצבא חושבים שעצם היותם פז"מניקים אומר שהם מבינים משהו במקום ממנו הם ברחו לפני שנה.

לגבי פלוגה וותיקה - כן יש נטל לוגיסטי על הצעירים וכן לרוב הצעירים מקבלים את משימות הבט"ש השוחקות (עמדות, פטרולים, פילבוקסים וכו') אבל יש גם המון פעילות מבצעית. באמת שהייתה לי תקופה לפני שנה בשכם שכל לילה הייתי יוצא למבצע במקומות הכי מסוכנים שיש. שלא יזיינו לכם את השכל שהגדודים כל היום טוחנים והפעילות שהם עושים זה בררה ושאת הדברים המעניינים באמת היחידות המובחרות עושות. פגשתי מספיק מטכ"ליסטים ש-3 שנים לא עשו כלום חוץ מלהתאמן והיו שבוזים מהתחת. שום דבר לא מוחלט ואבסולוטי בצבא.

אני במקרה גם מהגדוד שהבחור הזה הגיע אליו בהתחלה והשתחררתי שלשום. אני יכול להגיד עכשיו במבט לאחור שעשיתי המון. נכון שהיו הרבה קטעים משביזים והרבה פעמים הרגשת שאתה עושה משהו שאין שום סיבה לעשותו, אבל זה כאין וכאפס לעומת הרגשת הסיפוק שהשגתי בפעילויות שבאמת הרגשתי שהן חשובות, מעניינות ומאתגרות.

ההודעה שלך טובה. לא בגלל שאני בהכרח מסכים איתה. אלא פשוט בגלל שהיא מאזנת כאן את הדעות והציפיות.
אני לא אתווכח כרגע מה נכון ומה לא כי אני לא מוצא בזה כרגע תועלת.

אבל בדיוק בגלל סוג ההודעות האלה. אני כבר מזמן אומר.
צריך להסביר למלש"בים שהם הולכים להתגייס בגלל שצריך בגלל שזה חובה ולא בגלל כלום דבר אחר ושלא יצפו לכלום.
אם אנשים ילכו בגלל שצריך אולי דברים ישתנו. (בעיקר פחות התאבדויות בצבא).
קידומים, רווחים, בונוסים ותוספות מהצבא, זה רק פלוסים שאולי יבואו ושעדף לא לבנות עליהם.

אני עברתי את אותו המסלול בדיוק כמוך,אותם תחושות,אותם רגשות,את ה"בוא נסחוב עוד יום..." עד לרגע השבירה,זה שאתה מבין שפשוט לא עוד,לא עוד כי אני עוד אצא מדעתי,תרתי משעמע.

הלוואי שאצלי זה היה שיחה עם גורם בכיר וזהו...הייתי בדבורות של חיל הים,אבל עכשיו הכל מאחור.
לפני שהתגייסתי הייתי ה"חבר" שמרעיל את כולם,זה עם כל המידע על כל היחידות וכו'...
לא היה לי שמץ של מושג,ולא הכי קטן לאן אני נכנס.לצאת לים,בממוצע 4 ימים בשבוע,לבט"ש,להפליג על קו רה"ן-לבנון ולעקוב אחרי סירות דיג לבנוניות(שכל אחת מהן יכולה להיות הפח"ע הפוטנציאלי),לחזור לנמל ולהתחיל לעבוד על הספינה,ובסוף היום ללמוד(כן כן,ככה זה עובד בחיל הים,ממש לקרוא מאוגדנים ולחרוש,עד למבחן-ואם לא הספקת?לא נורא,תרותק 28 מטכ"לי).
הפואנטה היא-שכל אחד,לפני הגיוס,חייב איכשהו,ובאמת זה נראה קצת בלתי אפשרי באותם רגעים,להתחבר לקרקע ולהבין לאן אתם נכנסים.
בהצלחה.

אלא אני בטוחה שזה לא נכון להוריד לאנשים רעל עוד לפני שהוא יירד להם לבד בצבא!
אתה אומר תתנתקו מהפורום, כאילו מישהו רוצה קרבי רק בגלל השפעה של פורום באינטרנט?!

אתה חי בסרט!
מצטערת!
אמנם קרבי זה קשה, ואמנם זה ממש אבל ממש לא כמו שמצפים שזה יהיה ויש המון שמירות והמון "סינג'ורים" וקריעת תחת,
אבל אני בכל זאת חושבת שלעשות את זה זה הרבה יותר מועיל מלבוא ב-8 וללכת ב-4...
בעיקר אם אנחנו יכולים להתגייס לקצת מעבר...


הרצון שלי להתגייס היה כשהחלום של כולם מסביבי להיות וטרינרים!
החום שלי היה לשרת בקרבי.
יש לי עד היום מכתב מהגננת שלי בגן חובה שהיא כתבה לי לקרוא בגיל 16:
"אני לא אשכח שליד כל כך הרבה ילדים קטנים הייתה ילדה אחת עם כל כך הרבה שאיפות בלב, וכל כך הרבה מטרות בחיים, שהיא בסך הכל ילדה בת 6.
ילדה שרוצה ללכת לקרבי ולשרת את מדינתה לעומת ילד שרוצה להיות וטרינר זה בהחלט מראה מיוחד שאני חושבת שלא אראה בחיים בכל שכבת גיל עד כיתה י"א".

יש אנשים שזאת השאיפה שלהם מלפני הרבה זמן, ואני לא אגיד אני, מגיל 6.. אלא אני אגיד מגיל 14, 15, ועד גיל 18-19 שהם מתגייסים.

תאמין לי שלעומת כל החרא שאוכלים בצבא אנחנו המורעלים מעדיפים להתמקד דווקא בסיפוק שיוצא מזה. ועם כל הקושי שבזה ועם כל הדברים שאנחנו אומרים-שזה נראה כמו הכחשה, אבל זה לא, זה פשוט להתמקד בחצי הכוס המלאה,
צריך תמיד למצוא הזדמנות בכל קושי! ולא קושי בכל הזדמנות!
לשאוף תמיד להגיע לטופ,
ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר גם אם זה הכי רע בעולם!
ואני יודעת שאם אקח על עצמי משהו אני תמיד אסיים אותו(חוץ מפיסיקה כי זה באמת היה סיוט!)*

לשרת מדינה זה לא בגלל פורום, ולא בגלל כתבות, זה כי אף פעם לא עשית שום דבר למען המדינה שלך...
ובגיל 18 שואלים אותך, סוג של שאלה מאוד קשה... המדינה טיפחה אותך 18 שנים.. עכשיו יש לך 3 שנים ואף יותר לטפח אותה.. האם תחליט לטפח אותה מאוד מאוד או לטפח אותה במחצית. או פשוט לא להתערב ולהתעלם מעניין הטיפוח.
יש כאלו שמאוד מרוצים, ויודעים מהן השפעותיה של המדינה עלינו ואני יודעת שיש אנשים שמתו כדי שאני אשן טוב בלילה, ויש אנשים שלא ישנים כדי שאני חס ושלום לא אתעורר משנת היופי שלי בלילות.
ואני יודעת שהמון אנשים נמצאים בסיכונים בשבילי ובשביל משפחתי.
ואני יודעת שאנשים שהם לא יהודים ולא ישראלים מגיעים לארץ כדי לשרת בצבא שלנו ואחר כך חוזרים לארצם למרות שהם לא חייבים לנו שום דבר.
אז הממש מעט שאנו יכולים לעשות זה באמת להיקרע 3 שנים ולסתום תפה למרות שזה כל כך קשה- ותאמין לי שאני יודעת שזה קשה!

אבל להגיע עכשיו לפורום שכולם באמת מורעלים ולהגיד להם: חברה! תסיטו את מחשבתכם מקרבי כי זה לא ייתן לכם כלום בחיים-זאת הבושה האמיתית!
אנשים שרוצים לתת מעצמם! וגם אם הם חושבים שזה מספיק- ללכת לקרבי אז הם יודעים שבשבילם זה מספיק! אם הם יגיעו למסקנה שזה לא הם יפרשו כבר לבדש! אבל לא יקימו אירגונים בשביל להסיט אזרחים מהעניין!

חוץ מזה,
למה תמיד להסתכל כמה הצבא יתרום לך בחיים במובן הזה?
אתה יודע כמה הצבא בכלל ייתן לך אישית?!
אתה יודע כמה אנשים דיברו איתי ואמרו לי שיש כל כך הרבה אנשים שלא מודעים למשמעות החיים כי הם לא שירתו בקרבי?!
שלא הרבה אנשים יודעים להקריב בשביל אחרים?
שלא הרבה אנשים יודעים לעבוד תחת לחץ.
שלא הרבה אנשים יודעים להגדיל ראש שצריך.
שלא הרבה אנשים יודעים לדאוג לא רק לעצמם.

ע"פ ARMY_BOY דבר מדהים שג'ניה כתב:

"זה לקלל כל כך הרבה זמן, 3 שנים של קללות על הגשם והחום של השמש אבל להתעקש לצאת למארבים באמצע הלילה עד הבוקר.
לראות את השמש שוקעת ולדעת שהיום שלך רק מתחיל!
לשאול הרבה שאלות על המוות מבלי לקבל תשובה אחת על החיים.
זה להבין פחד של אזרחים ולדעת שהם לא בטוח מבינים את שלך!
זה לאבד אחים לנשק, אך לא את התקווה.
לחלום על חו"ל בזמן שאתה מטייל בשטחי A.
לראות נוף מחלון אוטובוס ולדעת שגם את השטח הזה חרשת בזחילות וריצות.
לקלל 3 שנים ולחשוב שזה לא מספיק.
להתעצבן על ההקפצה מהבית אך להכיר בזכות הגדולה שביציאה.
לדעת לחלק אומץ לדרגות שונות של פחד.
זאת רעות עמוקה אך תמיד מגלים את עומקה מחדש.
להביט באנשי הכומתות האדומות כאשר עינייך אדומות יותר.
לסיים מסע בחרמון כשאתה מודע לכך שכל הארץ היפה הזאת פרושה מולך.

להיות קרבי זה עבר הווה ועתיד וחלום ותקווה ושקיעות ונחלים והרים וזריחות וכוכבים נופלים

ויש מעיין עייפות מתמדת ודתיים וחילוניים וגעגוע וזעזוע ויד שתמיד אוחזת בנשק.


זה לחשוב קודם על המדינה ולשאוף תמיד ליותר.



זה לא לתת למה שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות.



המדינה והאדמה ספוגים בדם ואתם כאן בשבילנו



ובשביל להילחם על בטחוננו.אוהבים את האנשים,



אוהבים את המולדת,נשבעתי נצח ירושלים-שלהיות



חייל קרבי זה קודם כל להיות בן-אדם!"


אנשים שרוצים לתרום לא צריכים פורום, לא צריכים שמישהו יגרום להם לניצוץ קטן בלב.. כי כל שנה שהם גדלים במדינה הזאת! הם רואים את הניצוץ הופך לשריפה גדולה יותר ויותר!
וזאת ההזדמנות שלהם, שלנו להחזיר לה בגדול!

כל מי שחשב אי פעם על קרבי- אל תוותרו, בסוף הסיפוק מתקבל בכל כך הרבה אהבה.
בסוף במקומות עבודה רואים שאתם הייתם בקרבי, רואים את העצמאות, ואת ההגדלת ראש, ואת האחריות שאתם מוכנים לשאת,
ואתם לומדים לקחת הכל בפרופרציות, והכי חשוב: לא סתם העברתם 3 שנים של שירות..למדתם משהו.. לא משהו שתמיד ידע של ספרים..
אלא משהו שיילך איתכם- לכל החיים.


גיוס לצבא ההגנה לישראל-זכות לפני שהוא חובה.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

כנראה לא הבנת אותי נכון,

אני לא מסיט אנשים לא להתגייס לקרבי,
להפך אני גאה בכל אדם כזה שנמצא שם תקופת מה ויודע מה הולך סביבו
אני פשוט רוצה למנוע חוויות כמו שלי, שאנשים יחשבו שוב לפני שהם עושים את הצעד הזה.
אני לא יודע אם את חיילת או לא אבל המטרה של הסיפור הזה היא למנוע תגובות כאלה של אנשים שלא חוו את מה שאני חוויתי וישר זורקים סיסמאות לאוויר כמו לך לקרבי הכי טוב, קרבי זה הכי הכי, רק קרבי יאללה רעל יאלה בלגנים. מבלי באמת להבין לאן הם הולכים.

ולכל הקוראים,
כיום שנשאר לי עוד חצי שנה בצבא אני לא עושה 804 (בא ב8 עושה 0 הולך ב4) אני נמצא ביחידה עורפית שבלעדיה הצבא שלנו לא היה נראה כך בלי להשתחצן, שום מבצע, מעצר או מלחמה יכולה להתנהל בלי היחידה שלי.

נזרקו המון ססמאות וקלישאות לאוויר בהודעה שלך, ואני לא אומר שזה רע. אבל תביני, המציאות לא תמיד תואמת אותן..

אני ממש שמח שהנושא הזה פורסם פה. לא בגלל שאני מזדהה עם הכותב, להפך, הויתור העצמי שנודף ממנה הוא עצום. אבל צריך להבין. שירות כזה לא מתאים לכל אחד, ויכול לגרום לכ"כ הרבה נזק.
מתי הבנתי את זה? היה לנו אחד מהחבר'ה, מקום שבו כולם מתגייסים לקרבי, אין כזה דבר שלא. וכל המרבה הרי זה משובח כמו שאומרים. הבחור התאבד אחרי כמה זמן בצבא.. למה? כי לא לכל אחד זה מתאים, ממש לא..

רוב הפורום פה רץ עיוור לצבא. לא חושב לפני, לא עוצר לראות אם זה מוסרי, אם זה מתאים לאופי שלך, ומה התכלית של זה. אתה רואה פה רק כל מיני אמרות מזוכיסטיות על כמה שכואב זה טוב, וכמה הגאווה היא גדולה. וכן, צריך קונטרה נורמאלית לזה. למה? כי שמגיע קושי אמיתי, אז כמה שאתה מגניב זה נמאס מתי שהוא. אישית יצא לי איזה כמה חודשים לעבוד בעבודה מאוד קשה פיזית, אנשים נשרו בה כמו מים. אתה כל יום קם מוקדם בבוקר, וזה קשה, ואתה עובד את ה12 שעות, וקשה לך, ואתה רק חושב שלמחרת תקום גם בשעה הזאת ואחרי למחרת ועוד שבוע ועוד שבועיים. זה ממש החזיר אותי לקרקע. כי אני אהבתי את מה שעשיתי, ולא יהיה משמעת, ולא היה לחץ חברתי להצליח, רק אז הבנתי חלק מהקושי שיש באמת בצבא..

וכותב את זה מישהו שמתגייס למקום שנחשב טוב מאוד..

[QUOTE=~ים~ כחול עמוק]אתה אומר תתנתקו מהפורום, כאילו מישהו רוצה קרבי רק בגלל השפעה של פורום באינטרנט?!

[/QUOTE
אני משוכנע שיש לפורום הזה(ולאחרים כמותו) השפעה ענקית.

טוב באמת שזה לא הולך ככה אם כבר נעצתם את הנושא הזה צריך לאסור למלשבים מורעלים וצעירים להגיב לנושא שיהיה נושא מקצועי עם דעות וחוויות של אנשים שחוו את זה על בשרם, לא ילדונים שאין להם מושג מה זה לעלות עמדה ב 3 בלילה כשבחוץ 7 מעלות זה מוריד את הרמה

אה סבבה. יש אנשים שמבינים יותר טוב מאנשים שהיו ויהיו שם סבבה?
לא ילדונים ולא בטיח.
וממש לא אמרתי שג'ובניקים זה רעולא מועיל.
אני מאמינה שמי שלא בקרבי יש לו סיבה טובה בי אם זה פחד ובין אם זה פרופיל.

אבל לא יקום הבנאדם שיוריד ממישהו רעל.
אלא אם כן הוא יחווה זאת בעצמו! וכולנו עוד נחווה.
ואני נשבעת שאני יודעת שהרעל הזה זה סתם רעל עד הרגע שאני מתחילה טירונות.. אבל אין ברירה, אני מעדיפה להסתכל על כמה טוב שם ומה אני מפיקה משם מאשר כמה יהיה לי רע.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

תשמעי,

עם כל הכבוד וממש לא בקטע רע. אני מבין שאת לפני גיוס. את לא יודעת מה זה צבא אל תנסי לחשוב שאת יודעת המשפט שלך שאמרת בו שיש אנשים לפני צבא שמבינים יותר טוב מאנשים שבצבא וסימו צבא הוא שטות גמורה. ובפעם המיליון אני לא מוריד לאף אחד את הרעל אני בסך הכל מנסה להכניס פרופורציות את כנראה לא מצליחה להבין את זה וחבל. כן סליחה ילד בן 16 לא צריך להיות כל היום מול המחשב ולהכיר כל יחידה מובחרת בצבא ומה היא עושה ולרוץ כל יום 25 ק"מ שיגרמו לו לשברי מאמץ.

באמת ולא בציניות תנסי להפנים, את לא במערכת ולא תדעי אותה כנראה עד שלא תגיעי למקומות האלה.
שיהיה לך בהצלחה וכל טוב, שמרי על עצמך.

תתגייסי כבר

ובנימה קצת יותר רצינית - הכרתי אחת כמוך, בסוף היא התגייסה...

לא הבנתי ואני פוחדת להבין.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

סתם כי מתחשק לי להרחיב, וגם כי סיון מבקשת ממני לכתוב לרק ציונות, ואני טוען שזאת תהיה קטסטרופה:

את תוצר של חברה מיליטריסטית מהיסוד, שמחנכת את הילדים שלה מגיל קטן לדעת נשק מהו (ואני לא מתכוון לדון עכשיו בנסיבות).
בכל מקום את יכולה למצוא את אלמנט ההיסטריה שאוטוטו העם היהודי מושמד לו, וגונבים לנו את המולדת, ומאיימים להכחידנו - מפסח וחנוכה ודוד נגד גוליית, וששת הימים, ובאמת קצרה היריעה מלהרחיב - תמיד אותו מוטיב, תמיד מעטים מול רבים, תמיד אנדרדוג, תמיד חלשים וקטנים שיוצאים למלחמת אין ברירה, וצריכים להגן על הארץ ועל העם כי-אם-לא-אנחנו-אז-מי-כן.
וכתוצאה מכך, שמגיל 0 כל מה שאת רואה סביבך זאת מנטרה אחת גדולה של "להחזיק נשק כי זאת חובתנו", את גדלה וחושבת בצורה מסוימת מאוד.
אף אחד לא יספר לך איך בדיוק כבשנו שטחים מסוימים במלחמת העצמאות ואיך תושבים מסוימים נעלמו מהם, ואף אחד לא יספר לך על מהלכי הדרדור של ישראל לפני מלחמת ששת הימים, ואיך ישראל עצמה הסלימה אט אט את המצב בצפון הארץ בשנות ה-50 וה-60, ואף אחד לא יספר לך על הרבה מאוד מהלכים מאוד לא "אנדרדוגיים", שישראל ביצעה - כדי שתמשיכי לחשוב בצורה המיליטריסטית ואני מתפתה לומר, טיפה היסטרית, שרוצים שתחשבי.
אז זה נורא יפה להגיד שאת תצאי, ותקריבי, ותגני על המולדת, ואת יודעת שזה קשה, ואפילו בגשם ובקור ובחורף ובבאסה. ואת יודעת מה המילה המתאימה לכל התיאורים הגרפיים האלה שעולים לך בראש?
רומנטיזציה.
פשוט מאוד, אז את רואה את עצמך כבר בגשם ובבוץ ורצה-עם-משקל, ועשרות אנשים משולהבים כמוך למען מטרה אחת ולהגן על המולדת ויאללה קדימה!
איפה...
אבל זה מה שחיכנו אותך לחשוב, כל הגיבורים וטרומפלדור ודוד המלך, וכל השטיפת מוח שקיימת בחברה (והרי על בני נוער הכי קל להשפיע), גורמים לך להתלהב כל כך משירות קרבי.

אני לא תומך בהשתמטות או אי שירות בקרבי, חלילה, אבל כשאת באה בגישה כזאת את תאכלי כאפה.
וככל שהרעל יותר גדול ככה הכאפה יותר גדולה..
כי הצבא זאת מערכת, ובטח חפרו לך כבר כל כך הרבה על זה שהוא מערכת, אבל יותר מזה הוא ברגים.
הרבה הרבה ברגים קטנים שנדרשים לעשות עבודות מטומטמות, כשהרבה פעמים אין להם כוח לעשות אותן, ואין בהן הגיון, אבל אין ברירה, כי זה צבא, ועושים את אותן עבודות. אבל כל הרעל הזה מהאזרחות מתפוגג לו, וסבבה, רוב האנשים שמשרתים בקרבי גם ימשיכו לשרת שם, אבל פתאום המושגים יתחלפו בחבר'ה, ואנשים שהם פשוט באותה סירה איתך.
הדעות שלך סה"כ יהיו אותן דעות, אבל הן הרבה יותר יתמתנו ויהיו מפוכחות..

רעל זה דבר מגעיל, כי רעל זה זיוף.
משרתים בקרבי כי צריך, לא יותר מזה, בלי כל הדיבורים על כמה שרוצים לתרום וכמה שחשוב וכו' וכו'. בסופו של דבר בנאדם הוא אינדבדואל, והוא רוצה שיהיה לו כמה שיותר טוב בחיים.
אני בקלות יכול להבין את פותח האשכול. זה אנושי, זה לגיטימי, אמנם אני בדעה שמתחיל במצווה אומרים לו גמור, אבל אי אפשר לדעת מה עובר בראש של בן אדם כשרע לו.

לשניה חשבתי שאני בפורום קומוניזם....

אני שמח שאתה יודע להתבטא בצורה יפה ושהידע הכללי שלך, במיוחד בהיסטוריה, נרחב יותר משל האדם הממוצע, אבל גם אתה, לא יודע על מה אתה מדבר.

הרעל, הוא מה שמניע את החייל, אף אחד לא מצפה שיעשו לכבודו תהלוכות וגם לא שיעשו עליו כתבות בערוץ 2, זה קורה לפעמים מסתבר, אבל באיחור גדול וגם אז זה לא מכסה אפילו עשירית ממקרי הגבורה היומיים של אנשים שמבצעים עבודה אפורה, קשה ושוחקת בלי שום תמורה, או ציפייה לכזאת.

אף אחד לא נלחם בשביל הממשלה או בגלל מהלכים פוליטיים כאלה או אחרים, נכון, הפוליטיקה היא זאת שמעצבת בסופו של דבר את אופי הלחימה, אבל לא זכור לי ששמעת מישהו צועק באמצע הסתערות "למען אולמרט!למען מדד המעו"ף!"

הם עושים את מה שהם עושים בצורה הטובה ביותר, תוך הקרבה של החיים שלהם על פרטיהם השוליים ביותר בגאווה שאין כמוה וזה, ילד, רעל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מה הקשר קומוניזים? מה הקשר ממשלה?

חבל לי על כל האנשים התמימים האלה שמדברים במושגים של רעל וכיו"ב, בלי לדעת בכלל על מה הם מדברים, עוד לפני שהם התגייסו, מהמחשב בבית שלהם.

הא, וילד - תקרא לחבריםשך. כבודך במקומך מונח, אבל ממש לא כדאי לך להתחיל להתנשא מעליי.

האנשים התמימים האלה, הם אלה שיהפכו להיות החיילים המקצועיים.

חייל שמגיע עם מוטיבציה מראש, אוטומטית יהיה חייל הרבה יותר טוב, אפילו אם הנתונים הראשוניים שלו לא מזהירים.
אני לא חושב שמי שמורעל הוא תמים, אולי הם לא יודעים על מה הם מדברים, אבל אם הם באים במוטיבציה גבוהה זה לא ישנה להם ולהיפך רק יעזור להם.

ואני לא מתנשא על אף אחד, אין לי במה, אתה הוא זה שמתנשא ומנסה להביא קצת דעת לבורים המטופשים האלה שרק רוצים לתת מעצמם.

אם ל"תיכוניסטית שעדיין לא התגייסה" לא צריכה להיות רשות הדיבור, אז הרי שגם לך לא, כי עם כל הכבוד לעתודה, איך ממבה אמר, לך תאוכל קצת אבק ותאנוס קצת שטח ואז דבר על המצב.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

עם כל הכבוד לעתודה.. אני מתחיל שנה שנייה שאני מחוץ לצבא אחרי שכביכול הייתי צריך להתגייס, ואחרי שמתחילת י"ב ניהלתי במו"ס לשנה וחצי, ככה שעברו מול עיניי הרבה מחזורי גיוס, גם בפורום וגם במציאות.

ראיתי המון מלש"בים שהתגייסו מורעלים יותר מדי וחטפו את הכאפה בסופו של דבר. הדעה שלי התעצבה רק כי ראיתי כל כך הרבה חיילים שנפלו או שהצבא דפק מבחינה בריאותית או נפשית.

ויש הבדל בין לבוא מפוכח עם מוטיבציה לבין לבוא מורעל ולא רואה בעיניים, זה מה שאני מנסה לומר פה..
אני באמת לא אשם לזה שאתם לוקחים את הדברים שאני אומר למחוזות אחרים.. אז לכתוב עוד פעם שסה"כ צריך לבוא עם עיניים פקוחות, בלי כל הממבו-ג'מבו של אני מקריב את עצמי למען המדינה? הנה כתבתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נור שמתחילת י"ב ניהלתי במו"ס לשנה וחצי, ככה שעברו מול עיניי הרבה מחזורי גיוס,.

אתה לא רציני , נכון??!!.....

מה יש לא להיות רציני בזה?
אתה יודע כמה סיפורים אישיים של מלש"בים שמעתי? קראת בכלל את ההודעה שלי או שסתם הצטרפת לעליהום כי זה מה שהחבר'ה הקרביים הרציניים, שבאופן עצוב גם בכלל לא הבינו את ההודעות שלי, עושים?
(לצטט חצאי הודעות כדי שייראו לא מובנות, גם אני יכול..)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נור מה יש לא להיות רציני בזה? אתה יודע כמה סיפורים אישיים של מלש"בים שמעתי? קראת בכלל את ההודעה שלי או שסתם הצטרפת לעליהום כי זה מה שהחבר'ה הקרביים הרציניים, שבאופן עצוב גם בכלל לא הבינו את ההודעות שלי, עושים? (לצטט חצאי הודעות כדי שייראו לא מובנות, גם אני יכול..)

ואתה יודע כמה סיפורים אני שמעתי על אנשים שהתמזל מזלם להיות עם זוג תאומות ג'ינג'יות חטובות ואימם המהממת , בו"ז ? נו אז? זה הופך אותי למומחה בתחום? לצערי כי רב - לא...

וברצינות:
נושא האשכול הוא חשוב ומעניין מאין כמותו. וברוב המקרים, כמו בכל הדברים, אין שחור ולבן. האמת נמצאת (אם בכלל קיימת..) באמצע.

• רעל,ציונות וכדומה - לדעתי זה קשקוש. לא זכור לי מסע אחד או ניווט אחד או סדרת מסכם אחת (שלא לדבר על פעילות מבצעית) בהם חשבתי על טובת המדינה ואזרחיה. הדלק היחיד הוא האמביציה האישית , פרפקציוניזם אישי ותחושת החיבור הבלתי נתפסת לצוות הלוחמים שלצידך. ומעל הכל - הפחד הנורא מכשלון . במילה אחת - אגו. צר לי.
• סנדלים,גילוח, או במילים אחרות - "אנשי המיוחדות המנוולים ואוכלי החינם" - חבר'ה .להרגע. יש סנדלים,יש ביגוד אזרחי ברוב שעות היום,יש שבתות וחמשושים רבים , יש אוכל נפלא ומסגיסט צמוד . אבל..יש גם הרבה עבודה שחורה,שוחקת,קשה פיזית ומנטלית,פחד אמיתי כזה שגורם לבחילה/כאבי בטן משתקים ויש הרבה מאד נקודות שבר קיצוניות לאורך הדרך . נקודות שבר אשר לדעתי האישית קשות וחריפות הרבה יותר משביזות שמירות או תורנות מטבח (גילוי נאות - לא עשיתי הרבה לא מאלה ולא מאלה...)אבל על זה אתם לא שומעים , וטוב שכך...
• בנוגע לחינוך בארץ - צודק ידידנו העתודאי עז הנפש - יש בעייה בארץ. מצד אחד - אנו שבויים עדיין בקונספציית ה"עם חלש ובודד העומד בפני כלייה יום יום שעה שעה..." ומצד שני - די במבט מהיר באטלס מזדמן בכדי להבין שלמרות הכל יש משהו בקונספציה ההיא... כנאמר - האמת היא באמצע..
• יש לי עוד המון דברים לומר , אנסה לטפטף אותם במהלך השבוע.

לא אמרתי שהכל נכון, אמרתי ששמעתי הרבה.
השאלה איך אתה מגדיר נסיון. אז בא הגולנצ'יק ואומר שאין אף אחד בגדוד שלו שנזרק.לשם ע"י הצבא.
את אותה אמרה אפשר להשליך גם עליו.

אתה יכול להגדיר את זה שאין לי נסיון בגלל שאני לא משרת כקרבי. מקובל, עליי, אבל אני מקרה פרטני, וכל השאר הוא תחום אפל. אתה לא יכול לדעת אם הסיפורים של חברי הגדוד של הגולנצ'יק הם אמת לאמיתה, או הסיפורים שאני שמעתי.
בכל מקרה, כמו בכל דבר בעולם, האמת נמצאת אי שם באמצע, גם אם חצי מהסיפורים ששמעתי הם פנטזיות ילדותיות, ה-50 אחוז הנותרים הם עדיין מניין מכובד.

בנוגע לנקודות שכתבת - מסכים בהחלט.

אני מצטער לומר, אבל בחירת צמד המילים האלה מסריחה מרמיזה עבה שביחידות המובחרות מסכנים יותר את החיים מאשר בגדודים ועובדים יותר קשה.
אז שמע, אני לא יודע מתי פעם אחרונה יצא לך בשירות שלך לקום ב-8 בבוקר אחרי שחזרת מפעילות ב-5 בבוקר באותו יום, להיות תורן מטבח עד 4 אחה"צ ואחרי שכל היום הכנת 8 סוגי סלטים, שטפת הרי כלים וניקית פעמיים את החד"א והמטבח, אתה מתחיל לעבוד על מעצר בבלטה, שתסכים איתי שלא משנה אם זה דובדבן נכנסים לשם, ימ"ס או גדוד חי"ר היא מקום מסוכן באותה מידה. אז זה נראה לך לא מסוכן? לישון 3 שעות בלילה, לעבוד קשה בלי הרבה מנוחה כל היום ואז להתחיל לעשות נוהל קרב של כמה שעות טובות שוב לפעילות? מתי בפעם האחרונה לוחמי היחס"ר, דובדבן, ימ"ס וכו' קמו ב-8 בבוקר וטחנו מטבח כל היום כשהם ידעו שיש להם פעילות באותו הלילה? (נכון שלא תמיד יודעים אפילו יום מראש אבל יש מספיק פעמים שכן). אתה חושב שגדודים מקבלים את הפעילות ה"פחות מסוכנת" כי יודעים שאין להם הרבה זמן להתאמן וכי הם תופסים את נטל משימות הבט"ש? אז אני מבטיח לך שאין זה המקרה ברוב הזמן. גדוד חי"ר בגזרתו הוא הכוח הכי זמין לאינדיקציה שנופלת ותוקפה מוגבל על מבוקש בגזרה או זיהוי של תצפית של חמושים על הגגות או כל פעילות אחרת שדורשת זמן תגובה מהיר.

אני מסכים איתך שהקושי הוא שונה בין גדוד חי"ר ליחידה מובחרת, אני מסכים שקשה ללוחם בגדוד להבין מה עובר על לוחם ביחידה מובחרת ולהיפך, אבל אני מאוד לא מסכים שה"נקודות שבר" האלה כמו שקראת להן, קשות וחריפות הרבה יותר אצל הלוחם מהיחידה המובחרת...

אני בהחלט מסכים איתך אסף.
לרגע לא רמזתי שבמיוחדות עובדים קשה יותר.
כל מי שמכיר את המערך הלוחם בצה"ל יודע שהגדודים עושים את העבודה הקשה באמת - ועושים עבודה נפלאה בתנאים קשים ביותר. זו עובדה שידועה לכל ואין עליה עוררין. מי שממעיט בערך הגדודים ומהלל את "המיוחדות" הוא בדר"כ:
1.צעיר מתלהב
2.מתלהב צעיר
3.כל התשובות נכונות.

בהצלחה!

עם גולני(שדרך אגב ממש לא ילד ומשרת בגולני)
ואני לא יוסיף כי רציתי להגיב להודעה הראשונה שלך אבל זה היה מכניס טיפה פוליטיקה.

תסיים שנתיים וחצי ואז תחיל לדבר על רעל שרעל וכ'ו.

הרבק והרעל מניעים את המערכת בשנה הראשונה. כל יום אתה מגלה משהו חדש. לירות בנשק, לפוצץ מעגל רועם. לזרוק רימון.
כל פעם ריגוש חדש. הרעל והרצון "מניעים" את השנה הראשונה שלך בשירות. אם לא יהיה רעל או התשוקה הלהבה הפנימית לא יהיה רצון לשרת ולשאוף קדימיה לעזור ולתרום.

אצל הבחור פה, הלהבה נכבתה בגלל שהוא לא התקבל לסיירות. הוא ניסה להחזיק את עצמו. אבל לא בכבוד שלו היה למשיך בזמן שהחבר'ה הוויתקים רובצים ומשחקים ב PS2 וקמים אחר הצוהריים. בזמן שהוא ש.פ


נור, לך תאוכל קצת אבק ותאנוס קצת שטח ואז דבר על המצב שלו.
כל זה מה שאתה אומר, טוב ויפה, אבל איך אתה מסביר את זה לאדם וגורם לו לבצע את זה, זה כבר דבר אחר.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

נכנסת כבר לניהול? מזל"ט

פגעת בנקודה שלי - הבחור היה מורעל סיירות, ראה רק את האקשן בעיניים, וברגע שהוא לא קיבל את זה הוא אכל את הכאפה.
לא חסרים אנשים קצת יותר רציונליים שהלכו לצבא, לקרבי, ועשו את השירות שלהם. בלי להתלהם מזה יותר מדי ובלי כל הקשקשת של לתרום כל שנייה.

אתה שולח אותי לאכול אבק? ומה עם התיכוניסטית שעדיין לא התגייסה שמרשה לעצמה לדבר?
דחילאק.. בגלל שהיא אמרה דברים יפים, שרוצים לשמוע, אז זה בסדר?

אתה ממש מעצבן אותי,
ומכליל אוית לאנשים שאני בכלל לא קשורה אליהם..
חבל שאתה שופט אותי מבלי להכיר..
ואני ממש לא מתכוונת להוציא תכעס ות'זעם שלי פה... כי אתה לא שווה את זה..
אתה מהאנשים שכמה שאני אגיד אתה תנעל על דעותייך ולא תשים על זה. אז אני לא אטרח.
אני את דעתי אמרתי.
יום טוב.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

דווקא אני נורא פתוח, וממבט מהיר בחתימה שלך אפשר לראות שאני די צודק..
את עצבנית? תשתי כוס מים.

קראתי פה קצת

דבר ראשון את נעולה ואטומה ושום דבר לא יעזור לשנות אותך גם לא מה שנור אמר/ה
ושדרך אגב, ברובו צודק

את זורקת פה סיסמאות, שאפילו לא שירתת יום אחד
אז תעשי טובה, את יכולה להגיד הרבה דברים, אבל אל תמציאי דברים ואל תזרקי סיסמאות ריקות שאת אפילו לא מכירה.

לסיכום, הצבא גם משתמש ברעל הזה ומנצל אותו. אבל אין מה להיבהל, זה לא באמת מה שמונע להתגייס לקרבי. צריך לעשות את זה, ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

אני אוהב אותך.

יהיה משהו, כי יש משהו

כואב לי לקרוא את ההודעה הזאת ממש כואב... אבל מצד שני דברים שגולני 2 כתב וים כחול עמוק חיממו לי תלב... אני מרגיש שאני לא לבד שיש עדיין אנשים שאני ישב וידבר על הסיבות לגיוס שלי לא יתחילו להסטלבט ולומר שאני מורעל ואני טוחן מים כמו מנייאק... ולצערי אני מרגיש אחד מבודדים שעדיין מעריץ את השרות הקרבי ודווקה... אני בן יחיד שלפי דעתי חונכתי בצורה שונה ואני רוצה להדגיש שהיה לי תש 5 ואסור היה לי להתקרב לשרות קרבי בכלל ואפילו אמא שלי לא יודעת שאני לוחם.. למרות שרוב רובם של חברים שלי לא התגייסו לקרבי וכן מזיינים מלא ונפרדתי מחברה שלי כי אני בקושי בבית וכן אני לא ישן בלילות וכן אני עמדתי בצק פוסט כשיורד גשם מטרוף והחלפס לא שווה לתחת... אבל אי אפשר לתאר את החוויה כשאתה עושה יזומה בקלקיליה בכפר חבלה והשעה 6 בבוקר ואתה יכול לראות את העיר שלך תל אביב בזריחה ... דבר שבתור ילד צפונבון ומפונק לא יחסת לזה חשיבות בכלל אבל בתור חייל עייף תשוש ובקושי מחזיק תצמך בידים יושב עם חברים שלך למחלקה על סיגריה אחרי לילה ארוך במקום שהכי פחות אוהב אותך זאת חוייה שמאט מאוד אנשים לצערי הרב חובים.. ולאותם שכן יודעים על מה אני מדבר אני מצדיעה...

אבל לפי ההודעה שלך ואני ממש לא רוצה לפגוע אתה נשמע כמו ילד מפונק ואגואיסט אחד שכשטיפה קשה לו או הוא טיפה צריך להקריב לאחר מאשר לעצמו הוא בורח...

ולפי דעתי זה עניין של מנטליות ישראלית תל אביבית אם אפשר לומר(אני כמובן בכלל לא רוצה להכליל) פגשתי אין ספור אנשים מהיחידה שלי שרק בוכים ומקללים שזה כמו גוב שתוחנים שמירות שזה לא קרבי.. ואם הייתי בסיירת לא הייתי ככה וכו וכו... לפי דעתי זה מנטליות של אפס שתמיד יחפש להצדיק את עצמו ולומר שאם היה משו אחרת אז... ואין פלא שרוב הלוחמים היותר מוצלחים ושוב בלי להכליל הם דרוזים רוסים אטיופים וכל אותם עדות שצורת החינוך שלהם שונה ומחונכים לערכים ולא לדאגה אישית...

מקווה שלא פגעתי בלי כוונה ומקווה שעדיין שי אנשים שמרגישים כמוני

גם אני ויתרתי על ת"ש כזה, אומנם עוד לא הגעתי לקלקיליה אבל החוויות האלה של העייפות והישיבה ביחד עם החבר'ה.. כשכולם מתים לנוח ועדיין מדברים וצוחקים ועוזרים אחד לשני זה מה שבסופו של דבר תורם לרצון שלי להשאר קרבי גם כשהדרך שלי לאותה קלקיליה,עזה,לבנון בכלל לא קלה(וזה בלשון המעטה) ואני לא לבד במצב הזה עכשיו שאני חושב על זה.. אני מכיר הרבה יותר חבר'ה עם בעיות ת"ש, בריאות בקרבי מאשר חבר'ה שהם ג'ובניקים(ועם תיכון כמו שלי.. תאמינו לי שאני מכיר המון ג'ובניקים הרבה יותר מאשר קרביים)...
ואם הדרך שלי לקרבי התחילה מרעל.. אין בי יותר רעל.. עכשיו זה פשוט הרגשה של שליחות ומיצוי עצמי בצורה כזאת שאני מרגיש שאני עושה משהו משמעותי ולא רוצה להפסיק להרגיש ככה..

וחברה אולי דיברתי קצת חריף וקיצוני וממש מקווה שלא פגעתי... פשוט דיברתי מתוך תיסכול בגלל דברים שאנשים שבאמת אין להם מושג כותבים ....

אני אוהבת אותך

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

לצערי יצא לי לקבל כמה חיילים שהיו במצב שלך.

למה לצערי, כי לרוב (אני לא רוצה להגיד בכל המקרים כי זה לא יפה להכליל, אבל היה מכנה משותף לכל האנשים האלו) הם היו חיילים שכל היום אהבו לדבר על כמה הם טובים וכמה הם צריכים היו להגיע ליחידה מיוחדת, אבל בפועל הנזק שהם גרמו לצוות היה גבוה בהרבה מהתרומה שלהם.

אז יופי, הם היו מסוגלים לסחוב מאג כל המסע בלי להתבכיין, מבחינתי זה שווה ערך לחייל שסוחב מאג כל המסע וכן מתבכיין, לפחות הוא סחב אותו. לעומת זאת חייל שלא באמת תורם אלא רק מספר על כמה הוא טוב וכמה הוא היה צריך להיות במקום אחר רק מוריד את המוטיבציה של הצוות, בדרך כלל הוא גם לא עוזר לצוות שלו במשימות (מה פתאום שינקה את השירותים) ושוב ושוב רק מספר על כמה טוב הוא.

לפעמים החיילים האלו לא הגיעו רחוק, שמו אותם עציצים או שהם הגיעו לותיקה והמשיכו לבכות כל היום על כמה רע להם, אחרים יצאו לפיקוד ולקצונה, חלקם נשארו סמרטוטים חלקם דווקא הבינו שזה מה שיש והפכו לקצינים טובים ואפילו טובים מאוד.

בסופו של דבר, איך שאני רואה את זה צריך ללמוד רק משהו אחד ממה שכתבת:
כשאתה מגיע לתפקיד כל שהוא בצבא אסור להחליט מראש אם התפקיד הוא לרמה שלך או לא, כל תפקיד אפשר לפתח ולהפוך לתפקיד משמעותי, אם אתה בא בגישה של "התפקיד הזה לא לרמה שלי" אז אתה תהיה גרוע, לא משנה כמה אתה רמבו וכמה אתה מעריך את עצמך, אם תחייה בעבר ותחשוב כל הזמן כמה יכול היה להיות לך טוב אז אתה לא תצליח להתפתח בתפקיד שלך.

אם תקבע לעצמך מטרות שמשרתות לא רק אותך אלא גם את המקום שבו אתה נמצא, ותיישם את מה שקבעת לעצמך, אז גם תרגיש שאתה ממצא את עצמך בתפקיד ותפיק ממנו את המירב.

אני יכול להעיד על עצמי, כשהייתי שנתיים וארבעה חודשים בצבא כפו עליי להיות בתפקיד שלא רציתי, בשיחת מג"ד אמרתי לו שאני לא רוצה להיות בתפקיד והוא לא התייחס אלי, זה רק דירבן אותי להיות עוד פחות טוב, אבל הוא אם הזמן הבנתי את חשיבות התפקיד והצלחתי לפתח אותו לכיוון שהיה שונה לחלוטין ממה שקודמי בתפקיד עשה, וגיליתי שיש לי הרבה מקום לקבוע לעצמי את העבודה ובסוף חתמתי קבע בתפקיד לחצי שנה - אותו תפקיד שניסיתי לעשות הכל כדי לא להגיע אליו בכלל.

הגלריה שלי בפליקר

אני חושב שהודעה הזו מצויינת.
הצלחת להעביר את כל 'חווית' הסיירת\ ניירת.
אז ואללה, כמה תגובות פה ממש טובות( גולני, ממבה) וכמה ממש מעצבנות (נור, הציוני האחרון) אבל אני בדיעה דומה של רוב האנשים פה, קרבי עושים כי צריך ויכולים ולא כי זה זוהר או מגניב להסתובב עם פלאפטופ קומנדו ויראור בתחנה המרכזית.

אבל, במקום לבקר את רוב הצעירים שמתים להגיע לסיירות, לדעתי צריך לבקר את המערכת, כי התרבות של סיירת\ניירת לא הייתה לפני 20 שנה, גם שאח שלי התגייס לפני 10 שנים הוא לא פגש יותר מידי מקרים כאלה.
אם הגדודים יראו כמו שהם צריכים להיראות, לא תהיה בעיה כזו, לדעתי..
שבת שלום

איך הגדודים צריכים להיראות?

לדעתי, גורמים מסויימים (בעיקר תקשורת) מנסים לפאר את הסיירות יותר מידי על חשבון הגדודים. אז נכון שבגדודים חרא יחסית, אבל במקום לדבר על פעילויות שונות שהגדודים עושים שעה בשעה, על מנת שאני ואתה נוכל לישון בשקט, מדברים הרבה על חיל האוויר ועל הסיירות..

מה מעצבן בתגובה שלי? היא אומרת בדיוק מה שאתה אומר.. וכמו שאמרתי לים, אתה מתעצבן? לך שתה מים..
זה שממבה וגולני קפצו כנשוכי נחש והתחילו לשלוח אותי לשטח (באופן משעשע, בתור המפוכח כאן, שרוצה להוריד את אחוזי הרעל המיותרים האלה של לפני הגיוס - והכי גרוע, בלי שהם יודעים מה אני עושה בחיים ), לא אומר שהתגובה שלי מעצבנת.

הגדודים לעולם לא ייראו כמו שהם צריכים להיות, כי זה אוסף של ילדים בני 18-19-20 שלכל אחד רצונות משלו ואורח חיים משלו וכו' וכו', כשהרבה מהם בכלל לא רצו להגיע לגדוד ונזרקו אליו ע"י הצבא בגלל הפרופיל הרפואי שלהם.
בסיירות מן הסתם שהמצב יהיה יותר טוב, כי הן מורכבות מאנשים שספציפית רצו להגיע אליהן.

בנוגע לתקשורת, נו, אז אני שמח שאתה מסכים איתי. הרי הם לא ישדרו את כל החרא שיש, אלא את הדברים היפים והמובחרים..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נור הגדודים לעולם לא ייראו כמו שהם צריכים להיות, כי זה אוסף של ילדים בני 18-19-20 שלכל אחד רצונות משלו ואורח חיים משלו וכו' וכו', כשהרבה מהם בכלל לא רצו להגיע לגדוד ונזרקו אליו ע"י הצבא בגלל הפרופיל הרפואי שלהם.

עדיף שפשוט תסתום את הפה שלך בנושאים שאין לך טיפת מושג בנוגע אליהם.

אין בן אדם אחד שנזרק לגדוד שלי, כל אחד ואחד רצה ורוצה להיות בו ויש אנשים שנלחמו כדי להגיע אליו לא פחות מאשר מלש"ב נלחם כדי להגיע ליחידה מובחרת.

אני לא יודע מה אתה עושה וזה לא מעניין אותי, אני יודע מה אתה לא עושה וזה מספיק כדי להגיד שאתה בדיוק במקום של המלש"בים פה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לול, מהפה שלך נשמע כאילו כל מי שיש לו 97 רוצה להתגייס לקרבי. תערוך חיפוש בפורום ותראה כמה אתה טועה.. צא החוצה לרחוב ותראה כמה אתה טועה..

אני לא אסתום ת'פה שלי, בטח שלא בגלל שעיוור כמוך אומר לי.. תלמד לדבר, ותלמד לתת כבוד לזרים.
לא מלמדים אתכם דרך ארץ בגולני?

ומהפה שלך זה נשמע כאילו אוספים אותם קומיסרים בבקו"ם ומצמידים להם אקדח לראש בזמן שהם רצים לחזית.

אם לא תסתום ת'פה שלך אז אל תגיד לאחרים לסתום את שלהם.
אתה רוצה שים כחול עמוק וחבריה המלש"בים לא ידברו על דברים שהם לא מבינים בהם? סבבה, אז גם אתה אל תדבר על אותם דברים, כי אתה בטח לא מבין בהם.

אני נותן המון כבוד לאנשים זרים, אבל כשהם יורקים לי בפרצוף, אני מתנהג בהתאם.

לא, לא מלמדים דרך ארץ, צריך להריץ אותנו מהר לחזית, למטחנת בשר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בא לך להיכנס לסמנטיקה עכשיו? שיהיה..
אז יאללה, לא נזרקו, נשלחו ע"י צבא הגנה לישראל לשירות קרבי, כיוון שהם כשירים גופנית. יותר טוב?
יופי, סיימנו אחד.
נקודה שנייה - אני ממש לא רוצה שתסתום את הפה, להפך, אני בעד פלורליזם ותרבות דיון בפורום הזה. אמרתי לך לסתום את הפה כדי להראות שזה מרגיז שאומרים לך את זה. עכשיו כשאתה רואה שזה מרגיז אני בטוח שלא תהיה פה סתימת פיות.

הלאה, נקודה חשובה שאף אחד בדיון הזה לא ממש מבין - מה אתם רוצים ממני?
כל הטיעונים שלי היו שסה"כ צריך להפסיק עם כל תרבות הרעל הזאת לפני הגיוס, כי התוצאות שלה הן פותח האשכול.
חבל שלקחתם ללב והגעתם למסקנה שאני מקור כל הצרות והתחלואות בעולם, כי אני מוצא את עצמי מתגונן במקום לנהל אתכם דיון נורמלי.
אני אוכל (מלשון עתיד) שטח כמו מנייק בשירות שלי, ואניודע מה זה שטח, אבל אני לא אבוא ואתחיל להתלהם כל שנייה שזה למען הגנת המולדת, ושזה חשוב ושכל הג'ובניקים האלה הם &%$&$%^...
וזאת בעיניי הדרך להתנהג, להיכנס מפוכח לצבא.

אם אתה רוצה להמשיך להתכתש אין לי בעיה, עד עכשיו התנהגתי פה בעדינות

אני לא נכנס לסמנטיקה ולא כלום, אולי זה משרת אותך לשחק אותה כאלו אתה לא מבין על מה אני מדבר, אבל סה"כ רציתי להראות לך איך אתה סותר את עצמך, איך ברגע אחד אתה מדבר על ים כחול עמוק כ"תיכוניסטית שעדיין לא התגייסה שמרשה לעצמה לדבר", אבל באותה נשימה אתה בעצמך עושה את אותו הדבר.

אנשים לא נשלחים לקרבי רק כי הם כשירים בריאותית, יש עוד כל מיני רפים ויש גם דרגות של קרביות.
ואל תשכח שהבנאדם נורא רצה להיות קרבי, אף אחד לא שלח אותו ולא הכריח אותו, הוא בחר בזה.

תרבות הרעל לפני הגיוס לא יוצרת את הסמרטוט הזה, תרבות הסיירת-ניירת היא זאת שיוצרת אותה. אני הייתי מאוד מורעל לפני הגיוס והפלא ופלא לא התאכזבתי במיל.

האמת?אתה לא כל הצרות והתחלואות בעולם. אבל אתה מייצג חלק מהן בתרבות המתפוררות שלנו, כל הדיבורים שלך על חברה מילטריסטית הזכירו לי כל מיני דברים שקראתי בפרופיל אחר ולא ממש אהבתי.

מה תהיה? פארמדיק?
צא מהסרט שלך, זה לא דומה בכלל. מה גם שהעניין נמדד לא בהכשרה, אלא בשירות.
חוצמזה, כשכבר תעשה את זה (שים לב, לא בלשון עתיד) תוכל לדבר.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ושוב, מה אתה רוצה ממני? אני שייך לצה"ל בדיוק כמוך.
אז אני אזרום איתך, יש הרבה אנשים עם פרופיל 97 ונתונים אחרים שלא רוצים להיות בקרבי ונשלחים לשם בכל זאת. אני לא מבין מה לא ברור בעובדה הזאת בכלל.
תראה את אחוזי ההשתמטות. ואנחנו מדברים פה על אנשים שהשתמטו נטו ויצאו מהצבא. אתה חושב שכל השאר הלכו ברצון לקרבי? יש עוד הרבה אנשים, מהאחוזים הנותרים שכן התגייסו, שפשוט הלכו כי זה מה שהצבא נתן להם, לא ממש בגלל שהם רצו.
סה"כ הגיון נטו, לא צריך להיות בשום מסגרת כדי להבין את זה.

מה כבר אמרתי שאני "צריך להיות שם כדי להבין"? הצבא באמת מורכב מילדים בני 18,19,20, שלא תמיד בא להם להיות שם.
רוצה דוגמא? בא חייל שבו"ז שרוצה להוציא גימלים לחובש שבו"ז בעצמו, שלא נותן לו את הגימלים כי למה שהוא יישאר והחייל השבוז יילך? וזה קורה כל הזמן בצבא, בכל מקום.
ושוב, גם בשביל להבין את זה לא ממש צריך להיות בשום מסגרת, אולי קצת הבנה של פסיכולוגיה בסיסית של האדם, אבל לא יותר מזה.

הלאה, אנשים כמוני? מה, בגלל שלדעתי כל השטויות האלה של רעל לפני צבא זה לא תורם? המדינה באמת מיליטריסטית, אתה חושב שבכל מדינה בעולם יש גיוס חובה? בארה"ב אנשים בני 18 הולכים בכלל ללמוד בקולג', במקום לטחון שמירות בגשם.
אחת הדוגמאות החביבות על מורעלים כאלה ואחרים זה שככה הם תורמים למדינה. לו הם ידעו בכמה דרכים אחרות אפשר לתרום למדינה...
קח לדוגמא את הזלזול המופגן (שנובע מחוסר ידע, לצערי) בי.
אתה חושב שכל מה שאני עושה זה לשבת באונ' וללמוד. אז אני צריך להמשיך להתגונן ולספר לך על המשמרות במד"א שאני טוחן? על כמות הזקנים הרוסים המיוזעים שיצא לי לסחוב? (וגם אל תדבר איתי על "כשתעשה את זה", כי אני עושה את זה עכשיו).
זאת לא תרומה למדינה? הצבא זה הארגון היחיד?

אף אחד לא תוקף אותך, אתה רוצה לתרום את חלקך בצבא אז תתרום, ובפעם המיליון, ואני אדגיש את זה כי משום מה אתה פשוט מסרב לקלוט:
גישה של רעל לפני צבא היא מוטעית, כי אתה לא יודע מה זה עד שאתה נכנס לזה.
יש כאלה אנשים שידעו להתמודד, ולא תהיה להם בעיה להמשיך. יש אנשים שלא ידעו להתמודד ופשוט יפלו, כמו הבחור שפתח את האשכול.
אז סבבה, אתה וחברך ממבה נמנים עם אלה שידעו להתמודד. מה אתם רוצים ממני? שאתן לכם צל"ש? שפותח האשכול ייתן לכם צל"ש?
חבל לבוא עם ציפיות כל כך גבוהות לצבא כי ככה הנפילה יותר גבוהה.
לעומת זאת, כשאתה בא מפוכח, ההסתגלות היא הרבה יותר קלה.

אתה מגיב בצורה לא קשורה, אבל בכ"ז,

-ברור שלא כולם ששים לגיוס קרבי, יש אחוז לא מבוטל שכן שמח, אותו סביר יותר למצוא בגולני מאשר בתותחנים אמנם, אבל הוא קיים, תכיר בו, תנצור אותו, תודה לו.

-שוב. ידוע, יש כאלה ויש כאלה. תכיר ותוקיר גם את אלה שהשירות שלהם הוא יותר מ"אני כבר פה, אז בוא נזרום עם זה".

-אני יודע איפה יש שירות חובה ואיפה לא. לארה"ב שיקולים כאלה ואחרים למה אין גיוס חובה ותאמין לי שהם הרבה יותר לכיוון טובת המדינה מאשר טובת הכלל.
אני אתן את הדוגמא הנדושה ביותר אבל העדיין רלוונטית של שוויץ בעלת גיוס החובה.

המדינה מיליטריסטית, באופן חיובי, באופן שבו אתה יכול לקום בבקר ולא לגלות את המשפחה שלך שחוטה ואנוסה מסביבך, כמו שהיה קורה עד לא מזמן בכלל.

ההאדרה של גיבורים בצבא, "הרעלת" ילדים ולמעשה יצירת צבא שמבוסס על רוח לחימה זה משהו הכרחי במדינה שלנו, לצערי כל ההתייפות של השנים האחרונות הורידה גם את זה ובמקביל אתה יכול לראות שמחזורי הגיוס איכותיים פחות, למה? בגלל זה למשל:
http://www.newprofile.org/

ברור שיש עוד דרכים לתרום למדינה חוץ משירות קרבי, אבל אתה מסכים אתי שבמצב הנוכחי, אם המדינה תעמיד בפני מלש"בים את אפשרות הבחירה, הרבה יותר יבחרו לתת 20 שעות שבועיות במד"א כשבשאר הזמן הם חופשיים לעשות מה שהם רוצים מאשר 24-7 תחת אש בעזה?
אתה גם מסכים אתי שיש הבדל ברמת התרומה של "לטחון שמירות בגשם" לעומת הדרכת טיולים של חטיבות ביינים?
יפה.
בדיוק בגלל זה המדינה לא יכולה לתת זכות בחירה למלש"בים ושירות לאומי נשאר המפלט (החיובי או השלילי) של מעטים.

אני אדגיש את זה בפעם המיליון כי אתה כנראה לא קולט:

אתה מדבר על גישה אחרת, על גישת הכל או כלום, אני מדבר על העלאת מוטיבציה בקרב המתגייסים, לגרום להם להבין שהם סובלים כדי שילדים קטנים יוכלו לקום בבקר בשקט וללכת לגן, קלישאתי ככל שזה ישמע, שידעו שההקרבה שלהם היא לא בכדי.

אני אתעלם מהדיבור הילדותי שלך על צל"שים,

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נור גישה של רעל לפני צבא היא מוטעית, כי אתה לא יודע מה זה עד שאתה נכנס לזה. יש כאלה אנשים שידעו להתמודד, ולא תהיה להם בעיה להמשיך. יש אנשים שלא ידעו להתמודד ופשוט יפלו, כמו הבחור שפתח את האשכול.

אני מאמין שאתה טועה

בהחלט הגישה לא מתאימה לכל אחד, אבל למי שהיא כן מתהימה אז למה לא.

אני אישית בא לצבא הכי מורעל שיש, אני בא נחוש כולי להיות קצין ביחידה מובחרת, ואני מבין שהולך להיות קשה ואני מבין שיהיה קטעים רצינים של שביזות, אבל אני מאוד מאוד רוצה את זה.
אני מציב את הרף בשבילי מאוד גבוה. ויכול להיות שהייה לי אכזבה רצינית.
אבל לבוא לצבא ולכל דבר בגישה של בינונית זאת לא הגישה שאני מנסה לחנך.


בקשר לאתר הזה של הפרופיל החדש
בדעות שלי אני דיי חושב כמוהם והם במקום מסויים צודקים, אני באמת מאמין שאם נתייחס לאויבים שלנו בכבוד והם באמת בני אדם, יהיה לנו מקום להתחיל לעשות שלום אמיתי, ובאמת מדינת צבא זה לא הדבר הכי אידאלי.
אבל הם דפוקים לגמריי, מה נסגר עם אנשים כאלה, באמת קשה לי להבין מה הם חושבים לעצמם.
ממש קשה לי לקלוט אנשים כאלה, ולמרות שהדעות שלנו דומות אני לא יכול להתחבר למישהו כזה, לא יכול פשוט לא יכול, יותר קל לי להתחבר לג'ולנציק שונא ערבים צמא דם מאשר לאיזה חולמניים שבטוחים שאנחנו פה לעד.

אין מה לעשת על מדינה צריך לשמור וצריך לעשות הקרבות.
ואני לא מדבר רק על הרוגים, גם על חברה שיוצאים דפוקיים מהצבא, אנשים עם בעיות גב רגליים, חברה שאיבדו רגל יד אצבע.
וגם חיילים שנהרגו בתאונות דרכים כי הם היו עייפים מהצבא, חייילים שהתאבדו, חיילים שנהרגו בתאונות אימונים.
אין מה להגיד חבל, ואני מאמין בכל ליבי שצריך לפעול כדי להפית את המספרים.
אבל כדי להגן על המדינה זה המחיר שצריך לשלם.

זה בדיוק העניין! זאת בדיוק הטעות שכולם עשו שהם תקפו את נור ואת מה שהוא אמר...
יש להיות מורעל (אני אישית מעדיף לקרוא לזה עם מוטיבציה כדי להבדיל בין אנשים כמוך וכמו הגולנצ'יק לבין כל אותם ילדים דבילים שגם להם קוראים מורעלים-פירוט בתגובה שלי באשכול) ויש להיות אובר מורעל... נור מדבר על אובר מורעלים סטייל פותח האשכול... אלה שלא באים בגישה מפוכחת ובוגרת לצבא.
שים לב להבדל...

אתה מכליל ומזלזל..
לא כל המלש"בים באים בגישה של "סיירת או ניירת".. תתפלא - יש שניים או שלושה שכן באים כדי לתרום למדינה שלהם (אני מניח שאתם מבינים שאני אומר את זה בציניות).
הפכת את כל הבני 18-19-20 האלה לאנשים רדודים וטיפשים.

אני לא מכיר אותך, אבל לדעתי, "קצת" נסחפת מכל האוירה בשירשור הזה וננעלת על עמדה מסוימת.

"To give anything less than your best is to sacrifice the Gift."Steve Prefontaine