16-01-2008, 11:57
|
|
|
חבר מתאריך: 27.07.07
הודעות: 66
|
|
לי זה מפריע
אני אתחיל דווקא עם המצפון...
כשלא רצו לגייס אותי (סיבה רפואית ) די הייתי בשוק, רציתי להתגייס ליח' מובחרת, מחשבים אלק' וכו'.
חשבתי להתנדב, אבל החברים הורידו אותי מזה, אמרו שידפקו אותי חזק.
חבר של אבא שלי,שמשתתף בוועדות רפואיות בצבא, אמר לי לא לערער כי סתם יורידו לי פרופיל וידחפו אותי לאיזה חור בקרבי.
אז כמובן בתור בחור צעיר, הקשבתי, נלחצתי ולא התגייסתי, ועכשיו אני מרגיש שנדפקתי...
אם הייתי עושה צבא, הייתי יכול להתגייס ליח' שעוסקת באלק' ולעשות משהו עם תעודת הנדסאי אלק' שיש לי. כיום אני ממש לא בתחום והתעודה לא ממש שווה משהו אחרי 5 שנים וללא ניסיון.
בנוסף, כל פעם שהחברים נפגשים, הם מספרים חוויות מהצבא, רגעים קשים, מצחיקים, הזויים ומה לא.
ואני? נזכר שהייתי שבוע בגדנ"ע עם מוציבציית שיא ויריתי מס' כדורים חיים במחשבה שאני עומד להתגייס...
לגבי האימרה המפורסמת שבצבא מתבגרים, לא תמיד נכון אבל יש בזה משהו, בעיקר לומדים מזה דברים כמו אחריות, סדר, ומי שמתקדם לקצונה או משהו, זוכה להכרה כמנהל בשוק האזרחי (למשל בחברת הי-טק מאוד גדולה מחפשים מנהלים / יוצא צבא בתפקיד פיקודי בתחום האלק')...
חשבתי להתנדב לא מזמן אבל קצת מאוחר, צריך למצוא קרירה ולהקים משפחה...
בהצלחה.
_____________________________________
מחשבות טובות = בשורות טובות
|