03-11-2004, 15:16
|
|
|
חבר מתאריך: 02.11.04
הודעות: 36
|
|
פגועה מאהבה- אבל שמחה שזה נגמר
לפעמים חשבתי שאני יודעת איך החים בנווים ושהם כה קלים ופשוטים וכל דבר שארצה אוכל להיות להצליח וכל דבר שאני חושקת בו יהיה שלי,
לחשוב שהדברים אמורים להגיע עם מגשי של כסף..
אבל החים אינם בנווים בשיטה כזאת הם אפילו די ממורמרים, חשבתי שאני לא אבכה ממנו, כי הדמעות לא שוות את זה אפילו לשנייה דקה ותחושה אחת של אכזבה.
זה היה אתמול היומולדת של ידיד שלי, בחיים לא חשבתי שאני כזאת בודדה בעולם הזה,
החים הורודים שאותם חשבתי שקיימים והכול יפה ומושלם הכל הינה אשליה אופטית שקימת אצל אנשים אחרים ועוד הרבה בחיים.
אז הינו ביומולדת והדבר שהכי רציתי וציפיתי שיהיה זה שהוא יבוא ויהיה איתי ישב לידי, יחבק אותי...
יהיה איתי- אוקי בתור חברה של מישהו תמיד חשבתי שחברים אמורים להיות ביחד אבל אף פעם לא היה לי חבר ושיש לי אחד כזה דבר מעולם לא הרגשתי כל כך בודדה..
אני איתו ואני מרגישה בודדה, אני מרגישה לא חשובה והכי נורא אני מרגישה אשמה...
במה אני אשמה?
מרגישה אשמה שהוא אינו אוהב אותי כאילו יש בי איזה משהו נוראי שגורם לאנשים פשוט לשנוא אותי, גורם להם להתרחק ממני, אני מרגישה כל כך חסרת חשיבות.
ויותר נורא אני מרגישה שרק אני תמיד רציתי הכל בכל הקשר הזה, להיות איתו לרצות אותו ולחשוק בו.
כואב לי יותר מכל שהוא לא אוהב אותי אחרי הכול, אחרי כל מה שעברנו ביחד כל כך הרבה זמן, לפעמים שאתה משקיע במשהו אתה מצפה לתגמול בחזרה אך הפעם זה לא קרה וזה מה שפוגע בי נורא השקעתי את כל נשמתי אהבתי בבחור אחד וכלום לא קיבלתי ממנו בתמורה ומה שקיבלתי זאת הייתה רק אשליה שהעולם ניסה לשתות בי, לתת לי להרגיש לכמה רגעים שמחה ואהובה ולקחת את כל זה ממני בתוך שנייה פחות מדקה, הכול יכול להעלם ולתת לי להרגיש כל כך נוראה.
הדבר שהכי הורג את עצמי שאני בחיים לא יכולה לתת לאותו בחור להרגיש כה אשם בכל אותם דברים שהוא עשה לי, כואב הלב להיות איתו וכואב הלב להיות בלעדיו.
והכי יפה שאותו הלב- לא נותן לי להיפרד מאותו בחור שהוא כל כך אוהב.
פעם רציתי שיהיה לי חבר, אך לא יותר
אם אני רוצה לחפש משהו זאת רק אהבה.
הכי נורא זה לחיות בשקר של עצמי כל כך הרבה זמן ולתת לזה להמשיך לזרום בחייך.
השקר שלי זה בעצם אותה תקווה שהוא אוהב אותי, ואני באמת נותנת את כל אמוני לאהבה, אך בעצם גיליתי שאותה אהבה היא רק אכזבה.
ושבאמת סלחתי לו על הכול והייתי איתו הרגשתי יותר כאב עמוק-כאילו שהוא רק גדל לי בתוך הלב.
לאחר יום אחרי האירוע וכל המחשבות...
נפרדתי מאותו חבר והכול.. וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי
אבל קיוויתי שנישאר ידידים אבל אותו חבר לשעבר
סתם יורד עלי קורא לי מפגרת ומטומטמת חשבתי שזה בגלל שעשיתי לו משהו והכול אבל לא עשיתי לו כלום, הוא פשוט החליט שהוא לא רוצה לדבר איתי ולא רוצה שום קשר איתי אפילו לא בתור ידיד.
שאלתי אותו ומה אני אמורה להתעלם ממך כאילו לא הית קים ומעולם לא היתי חבר שלי הוא אמר לי כן.. סבבה סגרנו את זה כאילו בחים שלי לא הכרתי אותו..
רק אני באמת לא מבינה למה הוא מתנהג ככה.. זה כמו ילד קטן שפגוע ומקלל, הבעיה שהוא לא ממש יכול להיות פגוע כי שהינו חברים הוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי..בגלל זה זאת היתה עוד סיבה שנפרדתי ממנו.
בכל מקרה הוא גם צחק על הרגשות שלי כי אמרתי לו שאני לא רוצה להיות איתו מאחר והוא לא אוהב אותי אז הוא התחיל לצחוק עלי ולהגיד לי שכל מה שחשוב לי זה מה שחושבים עלי.. מה הוא חושב עלי וזה, אני מודה שזה חשוב לי זה אמור להיות חשוב לי בתור חברה אם הוא אוהב אותי כן או לא... אם הוא רוצה אותי וכל השאר בכל הזמן שהיתי איתו אף פעם לא היה לי משוג מה הוא מרגיש כלפי רק עכשיו גילתי שהוא אף פעם לא אהב אותי אחרי שהינו תקופה ארוכה ביחד זה די חבל שהיתי איתו.
אני באמת לא מבינה למה הוא צוחק על הרגשות שלי ועל מה שאמרתי לו.. כמו זה שהוא אף פעם לא התיחס אלי הוא התחיל לחכות אותי ולהגיד לי בקול כזה של נקבה "אתה לא מתיחס אלי" וזה...
בכל מקרה אני לא מבינה את אותו ענין הרי הוא יודע שזה טוב בשבילי שנפרדנו ואני באמת לא מבינה למה הוא לא מוכן לקבל אותי בתור ידידה הרי לא עשיתי לו כלום.
ועוד אני הכי מצטערת שביקשתי ממנו סליחה כי חשבתי שפגעתי בו וניסיתי לצאת בסדר מכול הסיפור כנראה שזאת עוד היתה טעות לבקש ממנו סליחה
החים די מוזרים והאנשים הופכים אותם לחיים של אכזבה..
מזל שלא המשכתי עם כל זה וידעתי לצאת מהכול בזמן לזאת אני נוקפת לעצמי נקודה טובה על האומץ שלי לצאת מאותה מערכת יחסים.
אומנם זה ארוך אבל אתם מוזמנים לקרוא בכיף
|