אילו הזדמנתם לשנות משהו שנעשה/עשיתם כבר בחייכם, כאשר במציאות הוא בלתי הפיך - מה הייתם משנים?

הבכורים הם "שפני הניסיון" של ההורים הצעירים, לרוב בגילם ובמיומנותיהם כהורים.
אילו ידעתי מה שאני יודעת עכשו, הייתי מתקנת כמה טעויות בגידולו של בכורי.

אני לא מכיר הורה אחד שלא מכה על חטא הלימוד על בשרו של בכורו..
ומצד שני הם יוצאים הכי מוצלחים.
למשל-

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לא היה בינינו כלום
היא בסך הכל שירתה איתי בצבא
היא ידעה שהיו לי רגשות כלפיה אבל עשתה "ברוגז" ששמעה על זה מאחרים ולא ממני
8 שנים עברו מאז שראיתי אותה לאחרונה.
הסיכוי שהיא עדיין רווקה קלוש עד אפסי
אבל הייתי רוצה הזדמנות לראות אותה ולהגיד לה בגוף ראשון
הבעיה-נעלמו עקבותיה ואף אחד לא בקשר איתה ויודע מה עלה בגורלה
ואני מרגיש שלא סגרתי את הפינה הזאת בחיים וקשה להמשיך הלאה

חפש אותה רומק, אל תתייאש, יש מלא אפשרויות היום לאיתור אנשים. וגם אם היא נשואה או אינה פנויה לקשר אולי תראה אותה פתאם באור אחר והפנטזיה כבר תהיה גשמית ואולי תהיו שוב ידידים או משהו אחר...? לך תדע מה צופנים לנו החיים ברגעים הכי לא צפויים. לך על זה, מחזקת את ידיך.
זה לא בלתי הפיך.

לבוא ולדבר איתה ישירות עכשיו יכול באמת להיות קצת לא במקום, אבל לאתר אותה כשיש לך את השם שלה זה כבר שטויות, אתה תמיד יכול לסגור מעגל ולשלוח מכתב דווקא נחמד.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

לך תדע, לא ניסית.. וגם אם כן זה עדיין רשום בכל מיני מקומות עם השם הישן.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

לא מצאתי תוצאות מתאימות אז הפסקתי
מספר טלפון ישן שלה שרשום אצלי כבר לא שייך לה ואין הפנייה לחדש

אם אתה מעוניין אני יכולה לנסות...

אשמח לכל עזרה שתהיה בצורה ובאמצעים שלא יגרמו לי להראות אובססיבי

אין לי ספק שאוסיף עוד ועוד הודעות לאשכול הזה כשאזכר (הגיל, אחחח.. הגיל...)
הדבר הראשון שעולה לי (ואני חושב שכבר כתבתי עליו בעבר)-
זו העובדה שפסחתי (במודע) על הטיול הגדול של אחרי הצבא.

במחשבה לאחור- כמה חודשים באוירת חו"ל (ולא הודו !!!), היתה מוסיפה לי הרבה...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

גם אני לא עשיתי טיול גדול בחו"ל לאחר השחרור.
הסתפקתי בסופשבוע בטורקיה עם חברים ואני לא מצטער.
אני מאמין שאם הייתי עושה טיול כזה אז החיים שלי היו תופסים כיוון שלא הייתה לי שליטה עליו.
ידעתי מראש מה אני מתכנן לשנים הקרובות והסתדרתי עם עבודה ולימודים.
כפי שאני מכיר את עצמי, טיול בחו"ל ממושך היה מכניס לי ג'וקים לראש והמוטיבציה ללכת בכיוון שבחרתי לא הייתה קיימת

אני לא ויתרתי על הטיול ואני חושבת שאילו לא עשיתי אותו, היו פונים חיי לכוון אחר. אבל את זה אפשר להגיד כמעט על כל דבר שעושים לא?

(אוחחחחחחחח.... איזה משפט פלצני וזקן בחרתי לי לכותרת... ),
עדיין חשבתי בדיוק את מה שכתבת.
היום, ממרחק השנים- אני יודע ששום דבר לא בורח.
ומה שיכולתי לעשות אז, כמעט בלתי אפשרי לעשות היום...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אתה יכול גם היום, רק עם יותר מאמץ וגם זה לא תמיד.

לעזוב עבודה למספר חודשים, להכניס את המשכנתא להקפאה...
הכל אפשרי...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

צריך רק להעיז

כמו כל דבר בחיים (...)-
צריך לקחת בחשבון אם המחיר שווה את מה שאתה מנסה להשיג...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

כן, כמה דברים.. הראשון וההכי חשוב - הייתי מנסה יותר למנוע את המוות של חברה שלי.

השני זה כנראה להתחיל את הקשר עם החבר לשעבר מחדש ובצורה קצת שונה או לא נכנסת לקשר הזה מלכת תחילה <זה עוד לא הוחלט וזה גם לא רלוונטי לכלום> .

והאחרון.. מחכה עם הלימודים, מטיילת קצת בחול או עובדת קצת ואז, לא הייתי הולכת ישר ללמוד ועוד מקצוע שאיני סובלת, עם כל הלחץ מסביב שאמרו לי להתחיל כדי לסיים עם זה מוקדם, לפעמים מאוחר יותר זה יותר טוב, חבל שהייתי צריכה להגיע למקום כזה שכבר הלך הכסף והלכה השנה כדי ש"גורמי הלחץ" יבינו שלחצו עלי וטעו בכך, חברות שלי <אלה שבגילי כי עכשיו כל מי שהכרתי בלימודים הם בני 24-28 > השתחררו <הבנים ממש לפני שיחרור>, הם מבלים כל ערב ביחד, עובדים ביחד בעבודות מזדמנות ובטח יטוסו לחול יחד.. בזמן הזה אני עושה את התואר כשאף אחד מהם לא מבין באמת מה עובר עלי, זה פשוט לא מדבר אליהם.. בעוד כמה שנים אחרי שהם יסיימו לבלות ויחליטו ללמוד.. זה בטח גם יהיה ביחד , והם יחוו את הכל באותו זמן, כשאני שוב אהיה נבדלת וארצה בטח לעבוד ולבלות קצת וכמובן, לטוס לחול.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

לא יודעת... אולי מדריכה אותה או מנסה לשנות משהו כך שהשתלשלות האירועים לא הייתה נגמרת בצורה כזאת.

לא רוצה לפרט יותר.. רק שהמוות הזה מהדהד בראש.. בתור החברה הכי טובה שלה בטוח יכולתי לעשות משהו.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

כמעט בכל ענין שאדם עושה (או שאינו עושה) יש לו תחושה שהוא פיספס משהו.
אם איאלץ להתעכב ולחשוב על כל מה שפספסתי או שהיה נדמה לי שפספתי -אזדקק ל60 שנות חיים נוספות רק כדי לחשוב ולהתמודד.
אי אפשר לומר שאיני מתחרט על מהלכים שעשיתי או על אנשים שאינם עמי כיום .אבל איני מקדיש לכך זמן מחשבה יותר מדי.
חוץ מ2 אנשים שהיו יקרים לי מאד ואינם אתנו עוד , אמי ואחי הצעיר ממני. אני מקדיש להם מחשבה אבל לא נותן למחשבות הללו להסיט אותי מדרכי.
לעתים אני מתעכב לחשוב עליהם ולנהל עמם סוג של שיחה כלומר, אני חושב לעצמי מה אני היתי אומר ומה הם היו עונים על ענינים שונים. זהו.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אני מצטטת מויקיפדיה:" דיסוננס קוגניטיבי - מושג בפסיכולוגיה החברתית ובחקר העמדות, המתאר מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט."

ואני חוזרת על דברי בפתיחת האשכול: "... אילו הייתה ניתנת לכם ההזדמנות..".
דמיון, פנטזיה, תקווה, אשלייה - תקרא לזה איך שתרצה, אבל אין פה שום סתירה או קונפליקט.
באמצע החיים כבר יודעים טוב את ההבדל בין מציאות לדמיון.

צא מהמסגרת, לך אחרי הדמיון ותחשוב "אילו".

1.איני ציני כלל. להיפך ,אני אדם עם גישה מאד פשוטה לדברים .לא סתם בחרתי בניק "פשוט" .

2.דמיון? דווקא אני משתמש בו ככל שאני יכול בגילי למשל לשוחח שיחות תאורטיות עם יקירי שאינם עמי עוד. לדעתי זו הגבול הנדרש לשמוש בדמיון .שימוש יתר במוצר הזה(דמיון) עלול להפוך את חיינו למאד נעימים אבל מסוכנים.

3.מה כן? אני משתדל להשתמש בחיים במרכיב שנקרא הומור. לעתים אנשים לא מבינים אותו -אבל גם זה בסדר גמור.

אין לך אדם שאין לו שעה.

מי יודע? מי אמר שאם הייתי עושה משהו אחרת זה היה יוצא יותר טוב? אם יש לי קטעים שאני חושבת לי "מה היה אילו?" - בטח. אם הייתי מוותרת על ההחלטות שעשיתי ותמורתן לוקחת אחרות? לא בטוחה. אולי אם הייתי מחליטה אחרת היה יותר טוב. ואולי לא?

יש כל כך הרבה "מרע יצא טוב" ו - "מטוב יצא רע ואז שוב יצא טוב". בכל פעם שאני חושבת על החלטה שעשיתי ואולי הייתי יכולה לעשות אחרת, אני חושבת גם על כל הדברים שהתגלגלו מההחלטה הזו לכל מיני כיוונים, ועליהם בחיים לא הייתי מוותרת.

אז לא, נראה לי שלא. אני אשאר עם מה שיש. לטוב ולרע

אני יכול לחשוב על כמה דברים.
השאלה לאן זה היה לוקח אותי.

כשאני מסתכל היום אחורה, אני רואה כמה החלטות שהיום הייתי מחליט אחרת.
אבל בניתוח יותר עמוק מי יודע לאן זה היה לוקח אותי.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לא הייתי מתחתן עם גרושתי...

למה התחתמת עם גרושתך?
פעם אחת לא הספיק לכם?

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אני נטול חוש הומור. דיר בלק!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מראה חיצוני נמצא בראש הרשימה של הדברים החשובים בעולם הזה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ציטוט:

במקור נכתב על ידי looklook מראה חיצוני נמצא בראש הרשימה של הדברים החשובים בעולם הזה.

בראש הרשימה ?!!

,

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

בדוק מה רוב הילדות חולמות להיות ואיזה ילדות רוב הילדים רוצים ותווכח שאני צודק. ולא - הגישה הזאת לא משתנה בהרבה כשמתבגרים

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”