דברים שאמר אהוד ברח בכנסת אמר

"יש מאחורי כמעט שני מיליון בוחרים, כל הציבור הרחב.
אזרחים שרוצים שלום, תקוה ושינוי אל המאה העשרים ואחת, אין שחר לנבואות
האימה של הקיצונים המפחידים אותנו, שאיימו עלינו בקטיושות בזמן חתימת אוסלו.
אלה שלא העזו לצאת מלבנון, אלו שלא מוכנים לנסות לסיים את מאבק הדמים".

יש מאחורי כמעט שני בוחרים, כל הציבור הרחב שתומך גם בעול-מרט.
אזרחים שרוצים שלום, תקוה ושינוי אל המאה העשרים ואחת והעיקר לפנות שטחי מולדת ולשחרר רוצחים שאחר כך יהרגו אותנו, יש שחר לנבואות
האימה של הקיצונים המפחידים אותנו, שאיימו עלינו בקטיושות בזמן חתימת אוסלו.
אלה שלא העזו לצאת מלבנון ולא לגרום בדיעבד לחטיפתם של 5 חיילי צה"ל, אלו מוכנים לנסות לסיים את מאבק הדמים במכה מוחצת על הטרוריסטים ולא בתבוסתנות".

שמעון פרס:

"אחרי 100 שנות טרור באות שנות הדברות ושכנות" (30.8.93 למחרת הסכם אוסלו)

"גבירותי ורבותי,היום אנחנו מצהירים כי הסכסוך תם. היום הסכמנו להבטיח לאמהות ולילדים ערבים, ישראלים, יהודים, ששום אצבע לא תלחץ עוד על ההדק ולא תסכן את החיים" (4.5.94 עם חתימת הסכם עזה-יריחו)

יוסי שריד:

"זו החלטה מטורפת של ממשלה מחרחרת מלחמה". (אחרי הפצצת הכור בעיראק)

איתן הבר:

"בעקבות הסכם אוסלו הותרו המגעים איתם, נשאר אש"ף ארגון רוצחים, אבל מאחוריו התגלו אנשים כבני אדם. אנחנו... גילינו – כמה מדהים – שהם אוכלים כמונו, ישנים כמונו"
(נאמר לצורך הכשרת שיחות עם החמאס, 12/2/06)


אהוד ברק:

"רק עמידה על שלנו, בשום אופן לא נסיגה חד-צדדית, בשום אופן לא לזוז בלי הסכם. צה"ל חזק מספיק... לעמוד גם עוד חודש או חודשיים, שנה או שנתיים אם צריך... הדרך שאני מאמין בה היא דו שיח ישראלי לבנוני על הסכם בינינו לבינם, בערבות סורית לצד הלבנוני מול האמריקנים, על ביצוע מדורג של יציאה מלבנון - מבוקרת, מודרגת, מהקל אל הכבד, כאשר בכל קטע שאנחנו זזים ממנו נכנסים כוחות בינלאומיים וכוחות לבנוניים ויש לנו זמן לראות אם הם מצליחים או לא מצליחים להביא ביטחון. למי יפריע אם יתייצבו שלושה שבועות או ארבעה שבועות צבא לבנון וכוחות בין-לאומיים בג'זין, ואחר כך בעיישייה או בסוג'וד, ואחרי עוד שלושה שבועות בוואדי שאבה? בשום מקום מהמקומות האלה לא רואים את מדינת ישראל. אם יתברר שיש כתובת, צריך להמשיך את הדבר הזה בהדרגה ולהבטיח את עתידם של אנשי צד"ל".
(ישיבת כנסת 9.12.97)


אריאל שרון

"תכנית ההתנתקות החד-צדדית, עליה הודעתי לפני כשנתיים, היא התשובה הישראלית למציאות הזאת. התכנית הזו טובה לישראל בכל תרחיש עתידי. אנו מצמצמים את החיכוך היומיומי ואת קורבנותיו משני הצדדים. צה"ל ייערך מחדש בגבולות הגנה, מאחורי גדר הביטחון. אלה שימשיכו להילחם בנו יפגשו בצה"ל ובזרועות הביטחון במלוא עצמתם.
ההתנתקות תאפשר לנו מבט פנימה. סדר היום הלאומי שלנו ישתנה. המדיניות הכלכלית תתפנה לטפל בסגירת הפערים החברתיים ובמאבק אמיתי בעוני. נקדם את החינוך ונגביר את הביטחון האישי של כל אזרח במדינה.
מתיישבי חבל עזה, היום מסתיים פרק מפואר בסיפורה של ישראל ופרק מרכזי בסיפור חייכם כחלוצים, כמגשימים וכמי שנשאו בשם כולנו בעול הביטחוני וההתיישבותי. הכאב והדמעות שלכם הם חלק בלתי נפרד מתולדות הארץ הזו. יהיו המחלוקות בינינו אשר יהיו, אנחנו לא ננטוש אתכם ולאחר הפינוי נעשה הכל לבניית חייכם וקהילותיכם מחדש".
( ביום תחילת ההתנתקות )


ראיון עם ביילין ( הארץ 7.3.97 )

שאלה: כשנכנסת למהלך אוסלו היה ברור לכם שזה הולך למדינה פלשתינית?
תשובה: לא. מענין לציין ששיחות הנפש על "לאן זה הולך" התנהלו רק בין הצדדים לא בתוכם…אבל בתוך מפלגת העבודה ובתוך הממשלה ובתוך צות המשא ומתן – אינני זוכר שום דיון אמיתי ונוקב על פתרון הקבע.
שאלה: אני לא מבין ב1992 נבחרה ממשלה . ב1993 יצרתם את תהליך אוסלו בשום שלב לא שאלתם את עצמכם לאן כל זה מוביל?
תשובה: לא.
שאלה: לא שוחחת מעולם עם רבין על המשמעות של אוסלו לטוח ארוך?
תשובה: אף פעם.
שאלה: ועם פרס?
תשובה: גם עם פרס לא דברתי על כך.

==============================================