01-09-2007, 13:02
|
|
|
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
|
|
ועוד מרב מיכאלי- "7 הערות בעניין השדיים של מירב מיכאלי"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "מרב מיכאלי... אוי. כמה שהיא מעלה לי את הסעיף...."
הינה משהו שכתב אבי לן בבלוג שלו (http://www.notes.co.il/avi/28054.asp)
7 הערות בעניין השדיים של מירב מיכאלי
1.
היא חושפת – אך מסתירה את העיקר. עושה טיזינג.
היא אומרת: הציצו בציצי, נה נה בננה. אבל אני מספקת לכם רק הצצה קטנה. רק פרומו. רק הבטחה. אני לא מתכוונת לתת לכם להתקרב באמת. והייתם מתים להתקרב באמת, אני יודעת, חרמנים שלי. אני אוכלת עשרה כמוכם לארוחת בוקר. קצב? קטן עלי. הוא לא מתחיל לדגדג לי את הדג...
2.
אקט הכניעה – "קח את גופי, אני שלך" – הופך לאקט של שליטה והתרסה: "יש לי אבל לא אתן לך. כי זה שלי. זה ברשותי. אני האדונית. אתה העבד".
3.
אם רק לא היתה לובשת חזיה...
המחאה שלה היתה יותר בוטה, אבל לא היו משדרים אותה.
4.
טלפון מ"פלייבוי"
מיז מיקאלי? שמענו על המחאה שלך. ורי קרייג'ס! חשבנו לעשות פולו-אפ. אפשר את הגירסה המלאה?
5.
פאוזה מדיטטיבית
לפעמים מותר להישאר בחזייה. נעים לדעת, שיש לך עוד כמה קלפים לקלף. אחרת, ייעלם המסתורין. מה יוותר לך למכור אחרי שתצטלמי בעירום מלא? את השקפותייך בנושאי חברה ומדיניות, כמובן, אבל זה פחות מעניין את הצופים שלנו.
6.
המאזן מבחינת מיכאלי
שיחקה אותה. התפשטה ונשארה לבושה. החזירה את עצמה לתודעה הציבורית. השתמשה בגימיק זול – אבל אפקטיבי. דווקא בגלל שלא הלכה עד הסוף, צברה נקודות. היא יודעת שהיא נראית פצצות, היא לא טיפשה. גם פמיניסטית. גם כוסית. גם עומדת על שלה. בסך הכל, כל הכבוד. יצאה גבר.
7.
אנלוגיה
"אני אולי מדברת גבוהה גבוהה, אבל בלבי אני מכוונת נמוך" (שיטה אחרת לטיפול בנשיאים)
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''
נערך לאחרונה ע"י juda בתאריך 01-09-2007 בשעה 13:05.
|