15-09-2007, 23:54
|
|
|
חבר מתאריך: 28.07.04
הודעות: 339
|
|
כמה תשובות ...
1. בנוגע לנושא הדוחות למ"ה ולמשקיעים - השוני נובע בעיקר מהעובדה שחוקי המס שונים במרבית המקרים מתקני הדיווח החשבונאיים.
צריך לזכור כי מטרת מ"ה הינה למסות כל דבר ומוקדם ככל האפשר - דבר שאינו עומד בקנה אחד עם העקרון החשבונאי - הקבלת הכנסות להוצאות .
דוגמא לכך היא נושא ההכנסות מריבית , מבחינה חשבונאית אם יש לי הכנסה מריבית אני אכיר בה באותה שנה שבה נצברה ואילו לצרכי מ"ה ריבית ממוסה כהכנסה רק בעת קבלת המזומן (אותו כנ"ל לגבי הכנסות מדמי שכירות).
השוני בדוחות לא נובע בהכרח עקב מידע נוסף אלא עקב רצון רשויות המס למסות , לעומת רצון התקינה החשבונאית לבאר ככל הניתן את הדוחות על מנת שקורא בעל ידע סביר יוכל להבין אותם.
2. לעיניין אנרון , מה שאנרון עשו זה בעצם עסקאות עם יישויות שהם הקימו בעצמם . דוגמא : חברת א' מחזיקה ב-100% מחברה ב' ובמקביל גם מוכרת לה סחורה בשווי מיליון דולר .
ע"פ כללי חשבונאות מקובלים , בכל אחת מהדוחות סולו (הנפרדים) של החברות א' ו-ב' נגלה סעיפי מכירות מנופח (אצל א') וסעיף קניות מנופח (אצל ב').
במצב כזה , כשנאחד נבצע פקודת רט"מ (רווח טרם מומש) - כלומר לא נכיר ברווח מייד אלא נדחה אותו עד שהסחורה תמכר לגורם שאינו בשליטת א' או ב'.
מה שאנרון עשו זה פשוט - הכירו בהכנסות של 111 מילארד דולר כשבפועל הם מכרו את התוצרת שלהם לחברות בנות ויישויות אחרות שבשליטתן - וזאת בעצם היתה התרמית.
3. ע"פ כללי חשבונאות מקובלים (אם אני זוכר נכון מדובר בתקן 27 - רכוש קבוע) וגם ע"פ מ"ה , מותר לי להוון עלויות לנכס - כלומר , אם נניח לקחתי הלוואה כדי לרכוש נכס או שהשקעתי שעות עבודה בהקמת הנכס , מותר לי לזקוף אותם לשווי של הנכס במאזן.
נניח שאני בונה לווין , השקעתי 300,000 שעות בשווי 10 ש"ח לשעה - מבחינת מ"ה ומבחינה חשבונאית מותר לי לרשום הוצאות אלו כחלק מהעלות של הנכס ואני לא ארשום אותם בדוח רוו"ה אלא בשווי הנכס עצמו (הנכס יופיע במאזן בשווי של 3 מ' ש"ח+עלויות חו"ג ועלויות מימון ההקמה שלו).
באותה דוגמא , אם לקחתי הלוואה של 1000 ש"ח בריבית 10% לשנה , כל עוד לא הפעלתי את הנכס מותר לי לרשום את הוצאות הריבית הללו כאילו הם חלק מהעלות של הנכס (3 מ' ש"ח + 100 ש" ריבית).
בעתיד , ביום שאני אפעיל את הנכס בפועל , הוצאות הפחת שלי יהיו יותר גבוהות מאחר והן נגזרות משווי הנכס (ש"נופח" בעקבות היוון ההוצאות).
לפעמים עדיף אולי לבנות את הנכס לבד מאשר לרכוש אותו רק בגלל הוצ' המימון הגבוהות בגין ההלוואות שניקח לרכישת נכס חדש.
כל ההוצאות ניתנות להיוון לנכס (בהנחה שיש להם קשר ישיר להפעלת/ יצירת הנכס) כל עוד הוא לא הופעל, אם סיימתי לבנות את המכונה והפעלתי אותה - שאר הוצאות המימון שלי כבר ילכו לרוו"ה.
4. לעיניין הIRR - אין (ולא בטוח שתהיה ) תקינה בנושא מאחר והתקינה מדברת בעיקר על מונחים ערטילאים כגון : שווי הוגן , סכום בר-השבה ו ( DCF ( Discount cash flow שהן צורות מדידת שווי.
התקנים קובעים מה יוצג בדוח הכספי ולא מתעסקים בחישוב מימוני כזה .
למשל , מאחר ובישראל צפויה להיכנס התקינה הבינ"ל ב-2008 , אני אתן לך דוגמא חיה :
עד עכשיו , לפי התקן הישראלי , כשרציתי ליצור הפרשה לפיצויים - לקחתי את השכר האחרון של כל אחד מהעובדים והכפלתי בשנות הוותק וכך קיבלתי את העתודה לפיצויים (שגם נקראת : התחייבות בשל סיום יחסי עובד-מעביד) כלומר - העתודה משקפת לי בדיוק את מה שאני חייב לעובדים אם מחר אני מפטר את כולם , כמובן שלא תמיד נקבל בדיוק את המספר אם נחשב לבד בבית מאחר והמעסיקים גם דואגים להפקיד כספים בקופת פיצויים - מה שנקרא - ייעודה ולמעשה זה יכול להיות שמוצג בנטו (עתודה בניכוי יעודה).
מה שיקרה מעכשיו הוא שע"פ התקן בני"ל יש צורך בהערכה של ההתחייבות הנ"ל ע"י אקטואר - החישוב לא ייעשה ע"י רו"ח עצמו (גם עקב העובדה שהוא מסובך וגם בגלל שאף אחד לא רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה) ולכן , מי שאמור להתייחס לנושא ההבדלים בין הIRR ל-NPV הם אקטוארים.
ייתכן ויש גישות שונות בין האקטוארים (לא יודע ולא בטוח שגם רוצה לדעת ) , אבל כמו שאמרתי בעבר , סביר להניח שהרשות לני"ע לא תסכים לכזאת אי אחידות בדיווחים (או לעיוות בתוצאות).
אגב, בחשבונאות נהוג לקחת שווי שוק (במקרה של ני"ע סחיר) כך שלא תמיד ניתן לשחק עם ההפסד או הרווח .
לגבי קרנות הון סיכון - מאחר והן מוצגות על בסיס עלות ולא על בסיס שווי שוק (מאחר ומדובר בהשקעות שלא ניתן לאמוד את שווי ההשקעה בהן עקב הסיכון הגדול הטמון בהם) ולכן גם הסיכוי לתרמית קצת יותר נמוך (המספר במאזן אמור לייצג את הסכום אותו השקיעה הקרן בחברה).
אני אשתדל לקרוא את הכתבות השבוע ולתת את התייחסותי .
שבוע טוב לכולם !
_____________________________________
You don't need eyes to see - You need Vision!
|