|
26-08-2007, 01:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.04
הודעות: 10,227
|
|
אמנות הצילום - דיון
אמנות הצילום מהי?
בעקבות האשכולות האחרונים והדיון שעלה, מספר נקודות למחשבה:
- הפורום נקרא "אמנות (Art ) הצילום", אני לא מתיימר להגדיר אמנות מהי, אבל ברגע שהמילה צילום מוזכרת שם – התוכן די ברור. מדובר על פלט של מצלמה, עם עריכה מינימלית (עד לא קיימת), שימוש מושכל בכלים שעומדים לרשות הצלם בעת ביצוע העבודה, הקפדה במקום על מאפייני הצילום, שימת לב לפרטים וכן הלאה.
- הפורום לא נקרא "אמנות הפוטושופ". פוטושופ הוא כלי לגיטימי לתיקון פגמים קלים, לחידוד והעשרה. הוא לא בא כדי לפצות על אזלת יד של הצלם והוא לא רופא מנתח שתפקידו להציל תמונה אבודה. תמונה שהייתה גרועה לפני הפוטושופ תהפוך לתמונה סבירה אחריו. אם תמונה גרועה הפכה לפוסטר בפוטושופ - ככל הנראה נעבר גבול הצילום.
- עיצוב גרפי נוגע לתקשורת חזותית, מהגדרתו הוא אומנות (Craft ) ולא אמנות. קולאז' שהורכב באמצעות כלי גרפי כלשהו (לא רק פוטושופ, יש הרבה תכנות עריכה אחרות) אולי משרת את המטרה הסופית, שהיא למכור מוצר כלשהו ללקוח, אבל הוא מפספס את מהות הפורום, שכן הכלים שנעשה בהם שימוש אינם רלוונטים. אין שום פסול בשלטי החוצות, מודעות הפרסום וכו', הם משרתים את מטרתם, יכולים ליצור סביבם דיון ושיח בדיוק כמו צילום טוב, אבל הכלי הוא מה שמפריד בין צילום לבין עריכה גרפית.
- בכלל, יש פה מגמה רווחת של "אי אפשר בלי פוטושופ". הפוטושופ הוא כלי נוח ויעיל, אבל הוא לא כלי הכרחי תמיד (אלא בשביל המסגרת והחתימה, אולי). אני נתקל פה לא פעם בצילומים שהיה ברור לי מראש שהגישה הייתה "אני אצלם עכשיו, מקסימום אתקן אח"כ בפוטושופ (ואם צילמתי ב-RAW, בכלל אני יכול להשתולל, גם לא צריך לשים לב ל-WB)". זו גישה מוטעית מיסודה. לפני עשור-עשור וחצי לא היו כלים כאלו, צלמים הגיעו לתוצאות מרשימות בכוחות עצמם. אני מוכרח לציין למען הסדר הטוב שלא כל עריכה פסולה, לעיתים עריכה פשוטה יכולה לשדרג את הצילום עשרות מונים ולעשות לו רק טוב, אבל חשוב לשמור על מידתיות. תיקונים כמו Levels, Dodge, Burn וקונטרסט הם דברים שהיו עושים גם בימי הצילום האנלוגי, וגם אז כדאי להיזהר שהצילום לא יהפוך למשהו שהוא לא היה לפני כן. (שאחרת מדובר, שוב, בעריכה גרפית).
- יסלחו לי הגולשים שעובדים עם מיטב המוחות בעולם הפרסום, השיווק וכן הלאה, אבל אני למדתי אצל כמה מהצלמים המוכרים והמוערכים בארץ, ראיתי תיק עבודות של המורה שלי לצילום אופנה, כולל צילומים משנות השישים והשבעים, ולא שמעתי ממנו דברים כמו "כן, ידעתי שאין לי סיכוי להשיג את הפריים שאני רוצה, אז ערכתי בפוטושופ". הצילומים שלו מרהיבים, תיק העבודות צבעוני, חד, מקצועי והכי חשוב – אמין. הוא לא נראה כמו תוצר מלאכותי ומזויף של מעצב גרפי שאפתן.
- בית-ספר לצילום מקצועי (בתחומי העיצוב – פרסום, שיווק) הוא לא אסמכתא בענייני אמנות הצילום, משום שעיקר הלימוד בו מתבטא בהפקות אופנה וצילומים לפרסומות. הצילום עצמו הוא לרוב שלב אחד מתוך כמה, כשאח"כ מגיעה עריכה שמטרתה להפוך את המכלול (הצילום והעריכה) לאטרקטיבית יותר עבור הצופה. בדיוק כמו שמכללה לעיצוב אינה המקום ללמוד בו אמנות (וזה מנסיון).
- צילום הוא כלי תקשורת, הוא מדיד, שלא כמו ציור. אמנם אין שום רף כתוב שאומר "מעבר לנק' זו זה אינו צילום", אבל כשרואים עבודת עריכה מוגזמת זה בולט. נתקלתי בלא מעט תמונות מוערכות שלטעמי לא היו יותר מאשר צילום בינוני ועריכה גרפית מרשימה. הן בתקשורת, הן בלימודים והן פה בפורום (ובפורומים אחרים). לאמיתו של דבר, הבעיה אינה כלל באיכות העריכה, אלא בעריכה עצמה. הכלי הוא הבעייתי, לא התוצר הסופי.
- PhotoGraphy – "רישום באור". כל כלי אחר גורע מהתוצאה ההתחלתית והראשונית. המצלמה תופסת רגע מסוים. בהשאלה מאמנות – אימפרסיוניזם. הצלם הוא זה שאחראי על תפיסת הרגע המסוים, על ההתחשבות בגורמים אמנותיים שונים כמו פרספקטיבה וקומפוזיציה, יש לו הכלים והאמצעים (כישורים וציוד) להשיג את מטרותיו. מרגע שהכפתור נלחץ – התמונה נלקחה, הוטבעה, נצרבה. כל עריכה נוספת (מעבר לעריכה בסיסית שמטרתה לעקוף את מגבלות המצלמה ולדמות את המציאות) היא עיוות של המציאות, היא עושה עוול למקור, גם אם משדרגת אותו מבחינת המראה. למה? משום שהעריכה הופכת זאת לתוצר של "תקשורת חזותית". יותר נעים לראות, יותר מעניין, "הנה אני מוכר לכם משהו – בואו לקנות".
- חלקכם בוודאי נתקלו בפרסום החדש של קסטרו, שמופיע בתחנות האוטובוסים. Dark Jeans, או משהו בסגנון. אני אפילו לא משוכנע שמדובר בחלקים של אותה דוגמנית, ומשוכנע כמעט במאת האחוזים שהחלקים השונים שם נלקחו מפריימים שונים. זאת מבלי להתייחס בכלל לעריכה המוגזמת, לריטוש שג'ק המרטש היה מתגאה בו, לירח המודבק, העננים המצוירים וכן הלאה. להסתכל על משהו כזה ולקחת ממנו דוגמה כדי ליצור צילום שיתאים לפורום זה לא נכון, אלא אם הצלם מנסה ליצור הכל בכוחות עצמו, כשמראש הגישה היא להגיע לתוצר מוגמר לפני ההגעה למחשב.
אגב, משהו נוסף שמפריע לי, לא פחות מהעריכה עצמה, הוא העובדה שרוב האנשים לא מייחסים לכך חשיבות ולא טורחים לציין שנעשתה עריכה כלשהי. אם נעשתה עריכה כלשהי מעבר לעריכה הבסיסית (Levels, חידוד וכו') – יש לציין זאת במפורש, אל תסתירו מידע שעוזר להבין את תוכן הצילום.
במידה וצולם אובייקט כלשהו (ולצורך העניין – גם דוגמנית היא אובייקט), נעשתה עריכה והורכב קולאז' כלשהו, על מנת לאפשר לצופים לשפוט את התוצר תוך התייחסות ל"אמנות הצילום", מן הראוי להעלות את מכלול הצילומים שהיה בהם שימוש, לפרט את שלבי העריכה ורק בסוף להעלות את התוצר המוגמר. להעלות תוצר מוגמר, בלי לפרט מהם שלבי העריכה (או גרוע מכך – להסתיר אותם) זה על סף הרמאות. זו לא עבודה של צלם, אלא של מעצב גרפי שתפקידו פשוט למכור.
אני בטוח שרוב הגולשים זוכרים את הדיון שהתפתח בעקבות הפורטרט העצמי של עדן (BiNbA17), שקיבלה בעיקר הערות על אופן הצילום, הטשטוש, החשיפה וכן הלאה. דווקא התמונה ההיא, שמבחינה טכנית לא הייתה טובה, משקפת את משמעות שם הפורום בצורה טובה. "אמנות הצילום" – תפיסה של רגע, הנצחה של אירוע. אצל עדן היה מדובר בתפיסה ספונטנית, אולי אפילו מקרית, אבל מונה, מאנה, דגה ושאר אמנים אימפרסיוניסטים ציירו כך מלכתחילה, אובייקטים לא מושלמים מבחינת צורה, מעברים לא אחידים, צורות לא מוגדרות, אבסטרקט שיוצר צורה, שמשקף את הרגע, את נפילת האור עליו.
דווקא הנסיון לשפר משהו באמצעים מלאכותיים מוריד לדעתי מערך התפיסה, אלא אם זו הייתה הכוונה מלכתחילה, ואז רצוי לפרט מה נעשה ואיך.
מה מותר ומה אסור בעריכה?
כמובן שלא לי הפתרון, ובכל זאת אנסה להעביר את דעתי.
פיצוי על מגבלות טכניות של המצלמה – HDR, חידוד, Levels, חידוד קל וכיו"ב, כל אלו באים לפצות על מגבלות כלשהן שקשה להתמודד איתן בזמן אמת. (ואגב, WB הוא בד"כ משהו שאפשר לכוון מבעוד מועד, כנ"ל עם רוב הגורמים האחרים).
פיצוי על מגבלות מקום וזמן הם לא כלים לגיטימים ב"אמנות הצילום". קולאז'ים של תמונות שנלקחו במקומות שונים, בשעות שונות של היום וכו', הם כלי גרפי יותר מאשר צילומי.
הקו בין לגיטימי ל-לא לגיטימי דק מאד, גם תמונת פנורמה היא סוג של קולאז', אך בסופו של דבר היא מפצה על מגבלה כלשהי של המצלמה\העדשה, לשתול ירח בתמונת IR שצולמה ביום זה פיצוי על מגבלת המציאות. (:
מביא דברים בשם אומרם:
"אנחנו לא מתנגדים לעריכה כי זה לא יפה, או כי גולש כלשהו לא מוכשר מספיק בעיצוב גרפי. אדרבא, אנחנו חושבים שחלקכם מאוד מוכשרים בזה (עד כדי כך שלפעמים קשה לשים לב ש"עבדתם עלינו"), ואם פעם מישהו יבקש ממני המלצה למעצב גרפי - אשמח להמליץ עליכם. אנחנו פשוט לא רוצים ערבוב בין פורומים שונים ותחומי אמנות/אומנות שונים."
בקיצור, עריכה היא כלי עיצובי גרפי יותר מאשר כלי צילומי.
יש לעריכה ערך רב, היא לגיטימית ורלוונטית לעיתים, אבל לא תמיד. בפורום שעוסק באמנות הצילום היא צריכה להיות שולית ולא העיקר, ובמידה והיא נעשתה בכל זאת – ראוי לפרט מה נעשה ואיך.
הקפדה על אספקטים כמו קומפוזיציה, פרספקטיבה, צמצם, מהירות תריס וכן הלאה, צריכה להעשות בזמן אמת, אח"כ אפשר לעשות ליטושים קטנים (כמו שגם בעת הדפסה מתשלילים אפשר לעשות דברים כגון Dodge ו-Burn, להדפיס על נייר קונטרסטי יותר או פחות).
לייפות דברים בדיעבד באמצעות כלים מלאכותיים זו כבר עבודה של מעצב גרפי, זו מלאכה - אומנות.
ניתן לפתח את הדיון הזה עד אינסוף. לכל אחד תהיה דעה שונה בנושא. אני בספק אם תהיה פה הסכמה גורפת בקשר למשהו, אבל דיון הוא תמיד דבר מפרה ומבורך, בעיקר החשיפה לדעות שונות ותפישות שונות.
הכותב (אני) הינו סטודנט לעיצוב אופנה בשנקר, מתמחה בתקשורת אופנה. (צילום, פרסום, הפקות וכן הלאה).
כל הכתוב לעיל הוא דעתי ודעתי בלבד, כל הרואה עצמו נפגע מהכתוב עושה זאת כי כנראה נח לו.
נספחים:
דיונים קודמים שרלוונטים לנושא:
דיון ראשון
דיון שני
נערך לאחרונה ע"י Au79 בתאריך 26-08-2007 בשעה 01:55.
|
|