בית הדין של המפד"ל הדיח את אפי איתם בגלל הצבעתו כנגד החלטת המפלגה.
(קול ישראל).

נסללה הדרך לאיחוד כוחות של המחנה הדתי-לאומי האמיתי.

העיפו את האיש הכי מיותר במפלגה

-----------------------------
S e g m a n y

-----------------------------
S e g m a n y

מבחינתי זה היה שווה את הקול (והכל)...

-----------------------------
S e g m a n y

שרון היה מת לממשלה חילונית, ולולא ידע שהמרכז שלו יגרום למקד גלוי בסיעה - הוא היה הולך על זה.
זה לא מקרה שגם כאשר המפד"ל בחוץ, העדיף שרון 5 מנדטים של אגודה, על 14 של טומאש.

שרון התעקש על המפד"ל בתוך הממשלה ושינוי היתה חייבת לשבת איתה לדיון על "נושאי הדת"...

-----------------------------
S e g m a n y

הסיכוי שלו להרכיב ממשלה חילונית היה (והוא עדיין) הרבה יותר גדול מלהרכיב ממשלה שתומכת בפירוק התנחלויות ברצועת עזה...

-----------------------------
S e g m a n y

הישר לממשלת ברק-מר"צ
שכל אף פעם לא היה להם,,,

-----------------------------
S e g m a n y

אני זוכר איך הפכו אותו למשיח
המפד"ל שהיתה מוכנה לשבת גם בממשלת ברק היא בטח לא בית לאחד כמו איתם
ויש מי שסופר את המפד"ל כימין,,, ספרו זאת לאיתם

המפד"ל הולכת להיעלם בבחירות הבאות. אורלב ומלכיאור ביחד זה פחות ממנדט. הח"כים של המפד"ל
בטח פחות נלהבים ממנהיגם ההיסטרי לבצע התאבדות פוליטית.

"המפד"ל לימינך" פחחחחחחחחחח

מסכן יהלום יאלץ לוותר על מזנון הכנסת
לפחות ההפגנות מול בית סלומיאנסקי ייפסקו

הייתי מגדיר את הפוטנציאל של שניהם ( אורלב ואיתם ) בשלושה מנדטים (כל אחד לחוד)
במפד"ל יש בהחלט שני זרמים : מתון ומתון יותר אורלב מאוד פופולרי בזרם השני . הוא דווקא יכול להביא מנדטים .
מי שלא יכול להביא מנדטים לבד זה יהלום וסלומיאנסקי וההיא ..(שכחתי את שמה) - הם לא פופולריים בשום מקום חוץ ממרכז המפלגה הישן (בניגוד לשר לוי בצד השני)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

נכון שהוא לא שועל פוליטי. אבל לפי המשנה העיקר שעסקנות הצבורית שלו תהיה לשם שמים. עם הזמן הוא ישתפשף.

כבר ראינו גאונים פוליטיים מדהימים אבל כשהעיסוק שלהם לא היה לשם שמים, הם התקדמו רק בכוון אחד: איך לגרום יותר ויותר נזקים לעם ישראל.

בהזדמנות זו אני פונה לכל הכותבים בפורום, שגם הם הרי קצת עסקנים צבוריים במידה מסויימת: אנא, כל מה שאתם כותבים תעשו את זה אך ורק למטרה אחת: איך לשפר את מצב עם ישראל בארץ ישראל, לשם שמים.

וכל העוסקים עם הצבור באמונה, "הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם וירפא לכל גופם... וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם" (סידור)

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

לאחר שהוזהר שלוש פעמים...
(קול ישראל)

וחוץ מזה, במצבו הבריאותי הנוכחי, הוא לא המטרה הראוייה...

אלא הארץ הגדירו ככזה...

שאכן היו לא צנועים ("מילדות ידעתי שנועדתי לגדולה").

כמדומני גם שלא מדובר בראיון ב"הארץ" אלא בסוף-שבוע של מעריב.

ארי שביט, הארץ, 22.3.02 - אבל יש גבול למה שאני מוכן לעשות תמורת ויכוח הגון איתך: כסף לארכיון הארץ - לא אשלם :-)

לא אלמן ישראל וגם לא פראייר לשלם על מה שאפשר להשיג בחינם:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...4&contrassID=28

אכן, אני מודה שהמילה המפורשת משיח לא נאמרת שם, אבל תודה שחוץ ממנה - יש שם הכל. הנה ציטוטים נבחרים:

לא נולדתי למלחמה. אבל נולדתי לתוך סיפור שכל העניין שלו היה שאני
אוכל יום אחד לעמוד ולהציל את עם ישראל. אצלי זה מאוד פשוט, לא בומבסטי.
המלחמה היתה קשה, אכזרית, נפלו בה חברים. לא שמחתי עליה עצמה. אבל דברים
התגלגלו כך שלי יצא להיות בנקודה קריטית בגורל קרב שהיה קריטי למערכה
כולה. כלומר היה מצב שבו אני נקראתי להציל את מדינת ישראל. ועמדתי בו.
אז היו לי אחר כך בחיים שמחות של חתונה ושל לידת הילדים אבל אלה שמחות
פרטיות, הן ללא השוואה כלל. כי באותו רגע הרגשתי שאני עומד בדיוק במקום
שבו נולדתי להיות."
אז מה הוא המקום הזה? מה התפקיד?
"להציל את עם ישראל. במובן הכי פשוט: להציל את עם ישראל ואת מדינת ישראל."


"שואלים אותי למה אני לא מחליט. למה אני עדיין מתלבט. אני לא מתלבט
בין אפשרות פוליטית כזו או אחרת אלא אני מתלבט בשאלה המהותית הזאת.
דווקא כשאנשים אומרים לי רק אתה המושיע, רק אתה המנהיג, אני נבהל. אני
לא נבהל מזה שלא אוכל לקבל החלטות. זו לא הבעיה שלי. אני נבהל מכך שהמהלך
כל כך מהיר. ואיך דואגים לזה שהאני לא יהפוך לאני ואפסי עוד. איך מקיימים
את מה שמשה רבנו קיים להיות עניו מכל אדם."
אבל כבר בגיל 18 הכנת את עצמך להיות מנהיג עם ישראל.
"כן, אבל זו היתה אמירה בוסרית. היא אמנם נאמרה מתוך נביעה פנימית של
הנשמה אבל היא היתה בוסרית. וזה לא שאמרתי אני, אני. הרי גם עכשיו אני
לא בטוח. אבל אני מחכה לאות. אות זה לא שהכוס הזו תיפול פתאום. זה לא
שיכה ברק. אות זה גם לא שלושה חתולים שיעברו או כוכב שייפול. אות זה
ביטוי של רצון. של שעת רצון. כי אני לא אעמוד כמו תרנגול על ערימת הזבל
הפוליטי ואומר שהכרבולת שלי יותר אדומה. לכן אני מחכה לגילוי של רצון.
אני מחכה לאות."


אתה חש שאולי הוכנת במיוחד לרגע ההיסטורי הזה?
"חשבתי במונחים של הנהגת המדינה כבר בגיל 18. אשתי עילית פגשה אותי
אז בתחנה המרכזית בתל אביב כשהיתה לי עדיין רעמת תלתלים סבוכה ושאלה
אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. אמרתי לה: אני רוצה להיות המנהיג
של עם ישראל. זה לא שהסתובבתי עם תחושה של אתה בחרתני. גם לא חשבתי
במונחים של להיות ראש ממשלה. אבל אמרתי לה מנהיג עם ישראל."
זה נשמע תנ"כי.
"נכון, נכון. כך זה היה."

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P