למה כבר לא חייבים להתבגר?-ככה בלי שהרגשנו 40 שנה מלאו ל"קץ ההיסטוריה"
וגם אם אני מגזים מאוד, הרי שעבורי לפני 40 שנה באה לקיצה ההיסטוריה כפי שנראתה עד אז בעיני האנשים... כי 40 שנה מלאו עכשיו ל...
SUMMER OF LOVE !!!
כן, כן 40 שנה מלאו לפסטיבל מונטריי ששם התחיל הכל...
כיף להתרפק - גם לרובינו שהיינו בחיתולים אם בכלל – על זכרונות מתקופה שבה ההיסטוריה כבר לא הייתה היסטוריה... הסרטים בצבע, הסאונד מעולה, הפנדר אותה פנדר (ולא הגיטרות חצי נפח הענקיות של שנה לפני), לתופים יש שני באסים (ולא איזה סט מסכן שבקושי מסתיר את הרגל...) הבחורות היפות – יראו יפות גם היום! שיער ארוך, בגדים זרוקים: כאילו הכל נעצר ומאז לא חייבים עוד להתבגר.
נכון שהכל אשליה, אבל לי ממש כיף להסתכל: כאילו הזמן לא עובר בכלל וההתבגרות היא רק במישורים מסויימים.
ואיך לא??? המוסיקה! נראה שלעולם לא תתבגר – אולי רק תלך אחורה.
אישית: כמי שעבד שנים בצוותי הפקה לא פעם היה לי עצוב משהו לראות את הלהקות המקומיות שלנו כאן שמבחינת הביצוע על הבמה נראים כאילו הם עידנים מאחורי החברה האלה... רק שאלה ב 1967 ואילו אני עומד בשנת 2000....
וכשנגמרו ההשתפכויות אפשר לתת ליוטיוב להחזיר לחיים את הקיץ ההוא בצבע:
קטע קצר על הפסטיבל, אמריקאיות סתומות ומסוממות (נראה כאילו צולם היום...), סטודנטים יהודיים בקהל (אלה שביננו שהיו ממודל 1949-1920 בערך היו בדיוק בחזרה לאזרחות אחרי...) וכמובן סיום ההופעה הבלתי נשכח של הגדולים מכולם...
מה צריך להוסיף?
גלג"צ בלייב
עוד שני יהודים
ושוב: הגדולים מכולם, הפכם קטע מלא וברמיקס
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 02-08-2007 בשעה 21:38.