שלום רב,

נסעתי עם חברתי לטיול בצפון, בדרך נכנסנו למבואות ים (לסיבוב בישוב) דרך כביש הגישה היחידי למושב. בחזור החננו בצידי הדרך על עפר, במרחק של יותר ממטר מפאתי הכביש כדי להנות מדיונות החול שמתפרשים מערבה עד לחוף הים. כשחזרנו גילינו שרכבנו נגרר. לאחר בירור קצר, צעדנו פחות מקילומטר צפונה לעבר החניון אליו גררו את הרכב, שילמנו 220 ש"ח, וקיבלנו את הרכב חזרה. אח"כ גילינו שבנוסף לדפים שקיבלנו הוצמד בנוסף גם דו"ח של 100 ש"ח.



אשמח לקבל הבהרות לגבי מספר דברים:

1. האם גרירת רכב בצהריי היום למרחק של פחות מקילומטר מצדיקה 220 ש"ח? על סמך מה נקבע הסכום?

2. לפי מה שבררתי מותר לגרור רכב רק אם הוא יוצר הפרעה משמעותית לתנועה. האם חנייה על עפר במרחק של מטר מפאתיו של הכביש (באיזור חולי ושומם משני צידיו) מהווה הצדקה לגרירה.

3. היה שילוט (קטן) לבאי המושב שמזהיר מגרירה אולם רק לאחר שיצאנו מהישוב החלטנו לעצור בצידי הדרך כך שלא יכולנו להיות ערים בזמן החנייה לשילוט.

4. האם יש כאן איזשוהי בעייתיות בכך שברגע שיחרור הרכב לא עודכנתי לכך שעלי בנוסף דו"ח של 100 ש"ח?

5. האם מישהו יודע היכן עומדת התביעה הייצוגית כנגד אי עידכון תעריפי הגרירה של הרשוי

תודה רבה וסוף שבוע נעים

1. הסכום של 220 ש"ח נקבע עבור גרירה ואין זה משנה באם מדובר ב - 1 ק"מ או ב - 10 ק"מ. אין הנחה

2. עם כל הכבוד, מי שמחליט מהי הפרעה לתנועה הינם הרשויות המקומיות ולא אתה. בדיוק כשם שהרשויות רשאיות להגביל מהירות תנועה גם במקום שאתה לא סבור שנדרשת הגבלה

3. במידה ולמושב כניסה אחת ויציאה אחת אזי הרשות המתאימה מניחה שאתה אמור לקרוא את השילוט. אבל שווה בדיקה נוספת

4. אין בעיתיות לגבי ההודעה . שילמת עבור הגרירה וכעת הינך נדרש לשלם עבור העבירה

5. אינני יודע

עצה: סביר להניח כי את ה - 220 ש"ח לא תקבל חזרה (בוצעה גרירה כחוק). לגבי ה - 100 ש"ח כתוב מכתב לרשות הדורשת, נמק את בקשתך ובקש לבטל את הדרישה.

לשיקולך ובהצלחה