14-06-2007, 01:11
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 08.07.03
הודעות: 1,031
|
|
|
את צודקת אני מתנצל
בנוגע לכתיבה שלי אך איני מתכוון לקחת שום מילה בחזרה.
אני בפעם הראשונה שהלכתי לא מדוגם הייתה לפני בערך שנה בדרכי להר דב ונכון לא הייתי מגולח היה לי אישור והפניה לאותו היום לרופא עור , כשהאוטובוס עצר בחצור והתקלקל נאלצתי ליפול אל תוך קורי העכביש של המשטרה הצבאית או כמו שקוראים לזה כלום חצור הגלילית בירת המשטרה הצבאית שבכול יום ראשון יושב בכניסה אותו רסר בעל עודף משקל גבוה שיושב עם עוד קצין ונגד זוטרים ופשוט גורמים לפרנסה של חוטבי העצים שמהם מכינים פנקסים של המשטרה הצבאית , ואני בזמנו ההייתי משויך לחטיבה מאוד פפולרית ואהודה על משטרה צבאית נפלתי קורבן למזימה שלהם !
שנכנסתי אל תוך התחנה המרכזית הורדתי מעלי את התיק כדי לסדר מספר דברים ונתתי את החוגר שלי למאבטח בכניסה , אותו קצין זוטר לקחת את החוגר ללא הסכמתי ונתן אותה לאותו נגד בעל עודף משקל גבוה! לרגע לא הבנתי לאן נעלם החוגר שלי ??! ופתאום צצה מולי שוטרת צבאית שמפנה אותי לאותו נגד ( שאני לא הזכיר איך הוא נראה ) שהקים לו ממש משרד באמצע הרציפים ומתחיל להכתיב לשוטרת אחרת את הדינים שאותו נותן לחיילים אומללים שנפלו קורבנות גם!.
אני בלב מלא תקווה מראה לו את הפניה שיש לי להיום לאותו רופא עור אך שום דבר לא עזר הוא היה נחוש בדעתו שאני שקרן שלמרות שהוא הודה בעצמו שהוא מאמין לי ! ולכן הוא עדין כותב לי דו"ח ושאני יסביר את זה למג"ד שלי! כבר אז ידעתי שזה כביש ללא מוצא!!!
הגעתי לגדוד שבו"ז כרגיל נשפטתי אחרי חמישה ימים שהייתי בגדוד ל28 ימי ריתוק במוצב בהר דב בחורף! ואת המג"ד שלי כלום לא ענין ! למרות שהרופא של שגדוד הסביר את הפניה והצדיק אותי כלום לא עזר ! אני נאלצתי לכתוב מכתבים ולערער אבל כמו שצבא עובד עברו מאז כמעט 11 חודשים ועדין אין עירור ואין כלום ואני מלאתי את ה32 יום שלי במוצב בחורף בלי לצאת הביתה אפילו לא פעם אחת!.
מאותו היום החלטתי שלא משנה מה אני אמצא דרך להיתנקם בכול החיל הזה !
לאחר מספר חודשים קודמתי מלהיות מדריך לעבור לאחד החפ"קים בגדוד! וליוותי את המפקד שלי לפיקוד צפון אחד הבורדלים של כול הג'ובנקים בצבא!, מהסוג שהולכים עם רב"ט על ב' שאין להם בכלל תפקיד ! , מכיוון שזאת נסיעה מבצעית ואני הייתי על תקן מלווה הייתי על מדי ב'! ולא על א' כמו חצי מהבסיס ההוא , עשינו את מה שעשינו וכאשר יצאנו מש.ג לכיוון האוטו של המפקד שלי צעקה לי איזה חיילת (שאלוהים לא בירך יותר מידי לא ביופי ולא באופי או יחסי אנוש) גלונצי'ק ואני לתומי עניתי לה חשבתי שהיא רוצה טרמפ, אך מה מסבר שהיא מ.צ והיא בנימה הכי איך נקרא לזה מפלצתית ביותר ביקשה חוגר!? ואני שלא כול כך מבדיל בין צבעים ומכיוון שהיה חורף אז היא הייתה עם מעיל א' שבכלל לא ידעתי שקיים דבר כזה ! לא הבנתי שהיא משטרה צבאית והתחלתי לשאול מה למה ומי והיא אמרה לי שאני עם פליז הסברתי לה שאני על מדי ב'!!! ולא על א'! ואז היא אמרה לי שאסור לנוע בין בסיסים על ב' ( דבר שהיא נראה לי המציאה באותו הרגע כי גם המפקד שלי בחיים לא שמע על הדבר הזה ומסתבר שגם אף אחד בגדוד או בחטיבה!)
כאשר ראיתי שהשוטרת בעל המשקל עודף המופרז שלה עדין דורשת לראות החוגר שלי הבאתי לה אותו ואז היא שאלה מה הדרגה שלך עניתי סמל ואז היא אמרה אתה גם מסתובב ללא דרגות !
הסברתי לה שבגדוד ובכלל אצל לוחמים רק בעלי תפקיד הולכים עם הדרגות על ב' אך אותה זה שוב לא ענין אז מרוב עצבים גם לילכתי את הנעליים שלי בכוונה ודרשתי ממנה שתרשום גם את זה ושאלתי אותה איך היא מרגישה שהיא מסתכלת במראה ! אם היא בכלל נכנסת במראה !.
חזרתי לגדוד והייתי בטוח שהרס"ר ירצח אותי אך לא הוא ביטל את כול הסעיפים ואפילו לא עליתי משפט!.
הרשתי ניצחון על פי כול החיל הארור הזה !, עכשיו כול יפי הנפש יבואו ויגידו אוי הם חיילים כמוך ! והם עושים את התפקיד שלהם וזה חשוב ! אני בכלל לא חושב ככה ! אני לא חושב שהחייל מיותר אבל אני גם לא חושב שהחיל הזה עובד כמו שצריך !
זה הכול אני מקווה שלא פעגתי באף אחד באופן ישיר עם כן אני מבקש סליחה ! |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
