אני רק רוצה להצטער לפני שאתם מתחילים לקרוא על האורך של הסיקור שעשיתי.
היה לי כ"כ הרבה מה לכתוב ורציתי לפרט כמה שיותר, אז מי שיסבול את זה - יבורך!
____

הכל התחיל בבוקר בהיר שטוף שמש, כאשר יצאתי בערך בשעה 6:20 לאיזור התחנה המרכזית החדשה בראשון.
הגעתי לשם בערך ב-7:00, הבנאדם הראשון שראיתי הוא זה שהיה איתי בקבוצה וסיים איתי את הגיבוש (י' אוהב אותך!!).
כאשר נכנסתי איתו לתוך המתחם ראיתי כמות מצומצמת של אנשים שאחד מהם זה חבר שלי (שאגב, התקבל ל-669) וסתם ישבנו צחקנו (אמרתי לו כמה יש לי הרגשה שהוא יעבור.. וצדקתי !!)
בסדר.. המשיכו להגיע אנשים ולאט לאט הגענו למכסה של 68 ילד ששם נעצרנו.
השעה הייתה כבר בערך 8:30 ואז התחילו לקחת אנשים לבדיקות, למלא טפסים שהמצב שלנו בסדר ולראות שאנחנו באמת אלה שצריכים להגיע לגיבוש (למה בטח חבר שלי התבלבל ובא במקומי?!)
טוב, סיימנו הכל ועלינו לאוטובוסים בערך ב-9:00 (אוטובוסים? הלוואי אוטובוסים.. זה היה יותר בכיוון של קראוון עם ציפוי של אוטובוס והקדימה כמו של משאית).
טוב, הגענו עם הטיוליות בערך ב-9:45 בבוקר לאיזור תל-נוף (ששמה כל מבדקי השחייה ומה שכולל בו יהיו).

הגענו לבריכה, התחלקנו לקבוצות (קבוצה 2 כבוד!!) עלינו על ביגדי ים ועל מדים (רק חולצות).
נתנו לנו למלא מיימיות, לארגן בירכיות לבירכיים, תד"לים עם שק בפנים ומן דבר שנקרא חגור (כמו במטכ"ל שייטת וכו'.. רק שפה הוא כבר מורכב עם 4 מיימיות).
- שכחתי להגיד שכאן כבר פרשו 2 (אחד מהקבוצה שלי)- אחד בא עם נקע בגל והלך הביתה ועוד אחד הלך כי הוא "לא רוצה אגוז או 669" (עאלק, שיגיד שלא היה לו כוח לגיבוש - כולנו הרגשנו ככה).
טוב, אז עכשיו השעה בערך 10:20 והתחלנו עם המשימות למיניהם (אני יפרט לכם על המשימות שהיו לפי הסדר שאני עשיתי, כל אחד עשה בסדר שונה):

התחנות שמחוץ למים:

• קשירות וחבלים - התחנה הזאת הייתה לי דיי קלה (למרות שהצלחתי רק קשירה אחת מתוך ה-2). היה עלינו לראות פעם אחת איך המפקד עושה קשר שמיניות מורכב וקשר דייגים כפול ואז לנסות לעשות כמוהו (אני הצלחתי את הדייגים, בשמיניות איבדתי אותו לחלוטין).
• פירוק מאג\נגב - כמעט כולם פירקו מאג (מה שידעתי לפרק) לרוע מזלי היה עליי לפרק נגב. קשה? לא ממש.. אותו עיקרון של המאג פחות או יותר, הצלחתי לפרק אותו אבל בגלל שנגמר לי הזמן לא סיימתי להרכיב אותו חזרה (היה חסר לי עוד 20 שניות גג).
• הלבשת ריתמה - זאת אולי התחנה הכי קלה למי שהסתכל טוב מה שהמפקדים עשו, היה דיי קל, הספקתי על השנייה להלביש עליי את הריתמה (קצת מסובך אבל לא כזה למי שעוקב).

התחנות שבתוך המים:

• פירוק צרור משקולות - כאן היה עלינו לצלול 3.25 מטר ולנסות לשחרר 5 משקולות+אבזם (אני הצלחתי רק את האבזם) מכיוון שזה מלחיץ רצח ויש הרבה לצלול עד שאתה מגיע לקרקעית בכלל!
• שחייה וצלילה - תחנה "שיכרתית" איכשהו, היינו צריכים לשחות 4 בריכות (200 מטר) - 2 בריכות חזה (הגעתי ראשון!) ואחרי כדקה מנוחה עוד 2 בריכות חתירה (הגעתי שני!). לאחר זה חיכינו עוד קצת שהאחרים יסיימו ואז היינו צריכים לצלול לרוחב הבריכה כמה שאנחנו יכולים (מתוך 2 בריכות אפשריות הצלחתי 1 וקצת.. הגעתי שני שוב).
• שנורקל \ מסיכות - כאן זאת הייתה אחת התחנות הקשות. נשמע לכם פשוט לשנרקל? אתם צודקים, היה דיי קל.. עד שמכניסים לכם (לחלק מכם) מים לשנורקל (ואז חלק נחנקים, כמובן). אחר זה היה לשים מסיכה, למלא אותה במים ואז לפתוח את העיניים כשהיא מאלה ולהישאר ככה איזה 2-3 דקות (לי לא יצא להישאר הרבה זמן כי הייתי ראשון אז סיימתי את זה ראשון) ובתחלס, התחנה קשה כי לא רגילים לנשום מהפה, והנשימה הכי קטנה מהאף אתם פשוט בולעים מים ונחנקים (אנשים הקיאו בה מים בכמויות!) ורק אחרי שאתה אומר את השם שלך ואת המס' ת.ז. שלך אתה יכול לרוקן אותה (סוף סוף).

טיפים: במשקולות, הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת לכם אל תילחצו!!! נכון זה מלחיץ אבל יש לכם זמן, תזכרו שאתם יכולים הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם מסוגלים לו.
וצלילה לרוחב הבריכה אתם חושבים שנגמר לכם האויר? לא- יש לכם עוד 4-5 שניות לנסות ולהתקדם, זה יכול לשפר לכם את המיקום בלי שתרגישו אפילו.

עכשיו אחרי שיצאנו מהבריכה איך אפשר בלי מה שהיה הכי חסר לנו? תיזוזים.. איזה כיף "30 שניות עקפתם את הברוש, זוז!" וכמובן שאף אחד לא הצליח, ככה כמה פעמים, סתם בשביל להכין אותנו לקראת הגרוע מכול (תזכרו את זה) אשר בא וקרב.
ועכשיו מה? כולנו עייפים, איזה כיף.. מביאים לנו איזה מד"סניק מצ'וקמק (שאגב היה גבר, הוא היחידי שהיה אפשר לדבר איתו כמו איזה חבר מהתיכון) וכמובן שהוא העביר לנו מד"ס ב-2 דקות (שיא חדש!).
אתם שואלים בשביל מה מד"ס? סך הכל שחינו 200 מטר וקצת צלילות? לא.. יש את החלק הכי "כייפי" בגיבוש.. טבעת הלחץ!
אחח.. התרגיל המיוחל ששמענו עליו כה רבות הינה הוא בא.

טבעת הלחץ - טוב, אז התחלקנו לקבוצות של 11 קיבלנו כובעים כמו של שחקני כדור-מים ונכנסו לבריכה.
טוב חצי דקה ראשונה כולם רגועים, עד השנייה שמישהו אחר מפרפר קצת וזהו, כולם מתחילים לפרפר אחריו!
התרגיל הזה נשמע לכם לא קשה? הוא קשה ועוד איזה, בחיים שלי לא בלעתי כ"כ הרבה ליטרים של מים (לפחות ליטר וחצי). אבל מה שכן, אל תייחסו חשיבות לבליעת המים, כולם ככה וזה יהיה טעים בשלב מסויים.
אני לעומת זאת, לא הצלחתי לסיים את התרגיל (אורכו 10 דקות) מכיוון שפעם אחת איך שיצאתי מהמים לקחתי אויר, הוצאתי וכשלא היה לי מים בריאות הטביעו אותי (בלי חמצן להישאר 10 שניות מתחת למים?) הרמתי יד והצוללן משך אותי. הרגשתי שבו"ז.
טוב, לא נורא, רק 3-4 מכל קבוצה הצליחו לסיים את התרגיל הזה.

עכשיו השעה כבר בערך 14:00 ו.. עוד קצת תיזוזים, אחרי התיזוזים הגיע שלב ה"מנוחה" (אוכל למי שלא הבין).
טוב, היה לנו 10 דקות לאכול (הרבה זמן) וכל זה בשביל 4 מנות קרב שחולקו בין 13 ילד במחלקה.
האוכל כמו שאתם מתארים לעצמכם, מגעיל רצח. אבל בגל לשכולם רעבים (מה רעבים? רעבים מתים.. כמעט נגסתי לי באצבעות מרוב רעב) אכלתי כמו גדול.
לא היה הרבה זמן לאכול כמו שאתם מנחשים.. ומה שהיה זה: חלבה, שוקולד, טונה, זיתים, שוקולד, בוטנים, לחם ופירות יבשים (שהיה להיט!!).
טוב, אחרי האוכל התארגנו מהר, עלינו על מדים, מילאנו מיימיות (מי שהיה צריך) חולקו לנו מפות ניווט (שהיינו צריכים ללמוד מכיוון שיום למחרת נבחנים עליה) וזהו, עולים לטיוליות הנחמדות חסרות המזגן.
אז עכשיו השעה בערך 15:30 קצת לפני שהגענו לפארק ניצנים. כולם התלהבו, שמענו "םארק". אבל זה לא מלבב כמוש זה נשמע לכם.
איך שירדנו מהטיוליות, הלכנו להשתין (מי שהיה צריך) ו.. "פול!" כולם נופלים על הריצפה, עם התיקים האישיים עליהם (שכחתי להגיד שהיו כאלה שהיאו דברים לשבועיים, מסכנים) ומה עושים? ניחשתם טוב.. מתחילים לזחול.. זוחלים וזוחלים אחרי המפקדים, הרגליים משתפשפות, החול מגעיל, מלא באבנים קטנות, אבק, ועלים יבשים של אקליפטוס.
ככה זוחלים בערך.. 300 מטר (אולי קצת יותר?) טוב, אחרי שזחלנו (וצעקו עלינו כמה שאנחנו איטיים ואיך שאנחנו לא מתביישים - "לא מהפקד, ואתה?") קמנו, שתינו (מי שהיה צריך להקיא, הקיא) ו-"20 שניות סידרתם את התיקיים האישיים שלכם במעגל".
סבבה, סידרנו אוות במעגל דיי גדול (ההיקף שלו משהו כמו 30 מטר).
ולמה לעמוד אם אפשר לזחול? ולמה לזחול אם אפשר במעגלים (כמו עכברי מעבדה שהמפקדים עומדים במרכז ומסתכלים עלינו וצועקים עלינו).
טוב, ככה זחלנו וזחלנו.. "בכיף לא נורמאלי" ואז כדי שיהיה קצת יותר מעניין, המפקדים החליטו לעשות לנו "תחרות זחיות".
כן פשוטו כמשמעו, צריכים לעקוף את זה שממולכם בזחילה, כל מי שעוקץ מישהו צועק את המספר שחלו והמפקדים רושמים אותו.
(טיפ שלי: תזחלו רגיל, תאספו קצת כוחות ואז תתנו את כל מה שיש לכם איזה 15 שניות עד שאתם עוקפים את זה שממולכם, זה לא קשה, רק כואב בידיים\רגליים).
טוב, אחרי בערך עוד 30-35 דקות כאלה של זחילות, הפסקת שתייה (יששש!) אני כמעט הקאתי אבק וחול, אבל שתיתי מהר שהכל יעבור.

עכשיו הגיע השעה 5:15. מישהו יודע איזו שעה זאת? נכון מאוד, שעה לאימון קצר (דיי קצר, יחסית למטכ"ל.. במקום 4-5 שעות, רק שעתיים, אבל עדיין אימון בלי הפסקות!).
טוב, חילקו לנו קרבין (מי שלא יודע מזה, זה גול מתכת ששוקל 3-4 קילו בערך, ללא רצועה מצופה בעץ) ומה? לחקנו ציוד מחלקתי (את האלונקה מישהו שכח לקחת) ועפנו לדיונות.
אחחח הדיונות, אתם חושבים שאם במטכ"ל הן היו ניראות כ"כ נורא. עכשיו הן ניראות על הפנים, אם לא זוועה!!
טוב, הורדנו ציוד מחלקתי, תקענו קרבין אחד במעלה הגיבעה (הר?) ו.. תיזוזים בסידרי הגעה (פעם אחת הגעתי שני, השאר פשוט התנדנדתי בין 4-8).
התרגיל הזה היה ממש ארוך, כמעט כמו תרגיל במטכ"ל.
אחרי בערך 30 דקות (שהמפקדים אומרים "וואי כמה יפה השקיע" ואתנו מה שמעניין זה רק לשבת ולנוח) החליטו לצ'פר אותנו בשקים (מילאנו שקים עד החצי) ולהקיף את הדיונה כמה שיותר פעמים, התרגיל האהוב עליי (שבעצם אמור להיות לי הכי קל, אבל לא הפעם).
עשיתי 13 סיבובים, הכי טוב אצלינו עשה 16!!! השאר בין 10-13.
טוב, זה לא היה תרגיל ארוך, וכבר ממש חושך (אני חשבתי שכבר איזה 10 בערך) מניחים 5 שקים לים המפקדים (השאר מרוקנים) ואם הצלחתם לנחש נכון, התרגיל שעכשיו הוא אלונקה סוציומטרית. "אבל המפקד, אין אלונקה!" טוב, אז שקים סוציומטרי.
הקפנו מעט עשבים שהיו באיזה דיונה וחזרה, ה-5 הראשונים לקחו את השקים, השאר סתם רצו במעלה הדיונה בסדרי הגעה כמובן (אפילו לא פעם אחת הצלחתי לקחת את השקים, מאכזב).
טוב, התרגיל הז ההיה ממש קצר (בערך 4-5 טריגים מהירים) וחזרנו למתחם, כי כבר ממש חושך (וכולם בטוחים ש-12 בלילה).
אחרי שהגענו אחד הצליח להציץ בשעון (אסור להיות עם שעון בגיבוש!) והודיע לכולם (מי שהצליח לשמוע) ש"רק" 19:15.
טוב, עכשיו הסתיים הקטע הפיזי (של היום, אל תתלהבו כ"כ מהר) והגיע הקטע האומנותי, קצת הרצעות, מבחני לחץ ומשאלות מתמטיות להעביר את הזמן.
בהתחלה היה לנו להעביר הרצאה על מה שהמפקדים בוחרים (היו שם נושאים כאלה מפגרים, אין מה להגיד עליהם פשוט!!).
אני יפרט כמה שאני זוכר שהיו שם: הציונות כיום ופעם, הפריית מבחנה, החקלאות המדרנית, עובדים זרים, עונש מוות, הצבא של שנות ה-2000, זכויות המיעוטים ועוד כמה נושאים חסרי תוכן מסוג זה.
(לי התמזל מזלי, בגדול אני חייב להגיד. שקיבלתי את "הצבא של שנות ה-2000" שפשוט אמרתי כל מה שהיה פעם, ומה שיש היום, כמה שזה טוב ומה החסרונות\יתרונות).
למרות שלא הצלחתי לדבר 4 דקות (עד שהמפקד הפסיק) אבל הבאתי הרצאה משובחת ולעיניין (בניגוד לאחרים שאיכשהו הגיעו ללדבר על בורגר ראנץ' בזכויות המיעוט וכד').
טיפ נוסף: יש לכם בערך 2 דקות להתכונן למה שאתם הולכים להעביר, אז תרכזו לכם בראש מס' נושאים גדולים שקשורים לנושא ותתחילו להרחיב. אין זמן להיכנס לפרטים, זה כבר יבוא לכם עם זה שאתם מדברים על הנושאים הגדולים).

טוב, לאחר ההרצאה הגיעו החידות המתמטיות שכולם חיכו להם (זמן מנוחה, אבל הכל בעמידה).
נתנו איזה 4-5 חידות שכל אחד היה צריך לנסות לפתור לבד. מי שידע תשובה או חשב שהוא ידע הרים את היד והמפקד קרא לו, ומי שלא ידע המפקד קרא לו בכל זאת אבל אחרון לראות מה יש לו להגיד.
אני יתן לכם דוגמא לחידה שהייתה לי (דיי פשוטה לטעמי): ישנה ספינה ששטה במהירות גבוה, בקכל אחד מהקצוות שלה עומד מישהו (אחד שני ואחד יוסי).
לכל אחד מהם יש את אותו סוג של אקדח עם אותו סוג של כדור. שניהם יורים באותה שינייה אחד לעבר השני. מי יפגע קודם?
(חידה קשה? לא כשאתם עושים משוואה) בסופו של דבר, לפי מה שאני אמרתי (ושאלתי אחרים) אז התשובה היא שהם פוגעים באותו הזמן.
(קשה לי להסביר את התשובה פה בכתב, אבל כשחושבים קצת אז מגיעים לפיתרון הזה.. אני חושב)
טוב, וזאת החידה הכי קלה שהייתה לנו. היו עוד 3-4 מהסוג הזה.
עכשיו קיבלנו אוכל ומחכים לפעילות הבאה.

טוב, הגיע השעה 21:00 ועוד לא הקמנו אוהל סיירים.
לוקחים את המיוד הנדרש לבניית אוהל ו.. "7 דקות אני רוצה לראות כאן 6 אוהלים עומדים דום!" (המפקד אתה לא מגזים קצת?).
טוב, אחרי 7 דקות אף אחד לא הצליח לבנות אוהל כמו שצריך (אני ובחר שלי הצלחנו כמעט להעמיד את האוהל לגמרי, מיומנות שירשתי מגיבוש מטכ"ל)
ומי שלא סיים נתנו לו עוד 8 דקות.
אחרי 8 דקות המפקד בא, עמדנו ב-ח' ובגלל שסיימנו ראשונים אז למה שנלך לישון ישר? 30 שניות הקפתם את העמוד (העמוד נמצא במרחק של 200 מטר מאיתנו). ככה פעמיים. ועכשיו יש לעשות רשימת שמירות עד 6:30.
(המפקד חשוב שאנחנו לא יודעים שב-3 וחצי קמים למסעון קטן).
אז אירגנו רשימת שמירות והלכנו לישון (השעה הייתה 9:25 וכולם כבר נירדמו באיזה 22:00 אחרי טלפונים לחברה וכו').
אחרי שישנתי ממש טוב (בערך 4 שעות) ושמירה באמצע הייתי מזה חייב להשתין.
ובאיזה שעה זה היה? 3:20 (מזל מאלוהים) קמתי השתנתי וראיתי את כל המפקדים קמים להשקים אותנו (אני מדגיש שהיה אסור לישון עם מדים!!)
חזרתי לאוהל והתארגנתי מהר (הערתי את חבר שלי גם שיהיה מוכן) והמפקדים התחילו להשקים אותנו, איך? בעטו והפילו לכולם את האוהלים, הרימו רימונים עשן אדומים, אבוקות (היה שמח, הרגשתי בלומפילד לרגע).
ו-"4 דקות כולם על מדים מסודרים ב-ח'" (היו גם צעקות על "למה ישנת עם מדים?" -מה אתה מטומטם? אתה חושב שלא ידענו שיש מסע?).
טוב, התארגנו ב-ח' (אני לקחתי את הזמן, חח כי היתיי מאורגן).
ו.. 30" שניות הייתם אצל המד"ס". המד"ס העביר לנו מתחיות קצרות, קצת ריצה שנתחמם (היה דיי קר באותו לילה) ו.. 10 קילו של חול בשק ויוצאים למסע (עם הקרבין,4 מימיות והמון עייפות מצטברת).
הולכים והולכים ככה המון זמן, עוברים דיונות ומידי פעם המפקד עוצר ל-2 דקות לשתות כל איזה ק"מ-ק"מ וחצי.
בסוף מסע השקים (אני מדגיש, זה היה רק מסע שקים, ועברנו רק 9 ק"מ לערך) היה הפסיקה "ארוכה" של בערך 6 דקות, לשתות, למלא מיימיות ולהוציא חול מהנהלים ושכחתי.. גם לרוקן את השק (פתאום כולם מרגישים את הכתפיים שלהם מתפרקות, תענוג)
ו.. לפתוח אלונקה עם 7 שקים עליה (7 שקים שסחבנו עלינו, כן). וזה למי שלרגע היסס, גם עם הקרבין ושאר הירקות (אחח ירקות.. אוכל של בית).
כאן כבר כולם מזיעים עד שד עצמותינו, כל המדים מירוק נהפכו לשחוקים מזיע וגם הכובע שלי היה כמעט שחור מהרטיבות.
עכישו כבר אנחנו כבר קצת אחרי הזריחה, שמים בהירים והדבר היחידי שאנחנו רואים אלה דיונות והמוווון חול.
טוב התחלנו מסע של 7 וחצי ק"מ עם אלונקה (שמעתי בסוף את אחד המפקדים אמר שזה המרחק שהלכנו איתה).
ככה הולכים וכל 45 שניות המפקד עוצר ואומר "מזה מחלקה 2? איפה אתם? אני לא אוהב ללכת לבד" (המפקד בוא נגלה לך סוד, אנחנו לא אוהבים אותך כ"כ).
ככה הולכים, וכדי ליצור מתח ושכולם ילחמו כדי להיות מתחת לאלונקה, כל כמה דקות הוא היה עוצר ורושם מי מתחת לאלונקה (מתוך 10 פעמים בערך שהייתי הוא רשם אותי 7 או 8 פעמים).
היו אצלינו 2 (שהתקבלו!!) שהיו בערך 17-20 פעמים. מטורף!
טיפ למסע: בזמן הזה כולם מתים מעייפות, רעבים, עייפים, ממש עייפים, אין כוח, ועוד קצת עייפים.. אז תאגרו טיפה כוח ותהיו כמה שיותר מתחת לאלונקה (כולם במצב שלכם, תזכרו את זה תמיד!).

עכשיו הגענו חזרה (השעה בערך 7:15 בבוקר, ותיאורטית הקטע הפיזי נגמר (יש רק עוד מן סוג של בר-אור ועוד קצת תיזוזים וזהו).
נשלחנו למד"ס (אותו מד"ס מצ'וקמק) שהפעם הוא עשה לנו מד"ס הרבה יותר ארוך. לאחר המד"ס היה לנו לאכול (15 שדקות לאוכל, להחליף מדים ולמלא מיימיות - זה נחשב להמון זמן של מנוחה).
השעה כאן כבר איזה 8:30 אחרי שאכלנו, החלפנו מדים, מילאנו מיימיות ורוקנו חול (המון חול) מהנעליים, הגיע הקטע של החידות המתמטיות, חידות קבוצתיות ודיונים קבוצתיים ותרגילי מנהיגות והישרדות (ההישרדות היה ממש כיף!)
החידות המתמטיות הסברתי לכם מזה ונתתי לכם דוגמא אחת. אבל החידות והדיונים הקבוצתיים היו יותר קשים והסתכלנו עלינו הרבה יותר (גם 2 הפסיכולוגים הציצו וישבנו מידי פעם בדיונים האלה לראות מי מתבלט!).
כאן כולם היו ממש צבועים, ישר כולם התחילו לדבר כאיל והם המנהיגים, וזה לא טוב. הם מחפשים את השקטים יותר שפשוט זורקים את ההערות החכמות ונותנים את התשובות הכי טובות.
זה לא משנה כמה אתה מדבר, זה משנה אם אתה מדבר לעיניין ולא מנסה להשתלט.
כל החוכמה שיקשיבו לך ויקחו את העצות שלך, לא שתצעק כמו מפגר (שאגב היו אצלינו איזה 3 כאלה שהיינו מתים לסתום להם את הפה).
טוב כל תרגיל קבוצתי כזה לקח בערך 20 דקות חשיבה, וחלק הוא האריך את הזמן גם.
ככה כל זה הסתיים בערך בשעה 17:00 (שכבר התחיל להחשיך). בדרך ירדו עלינו כמה טיפות גשם אבל ממש בקטנה. |חיוך|
לאחר שהכל הסתיים (כמובן לא רוצה להחסיר פרטים, אבל היו תיזוזים בין כל תרגיל ותרגיל, 2-3 מיקצים בקטנה).
ושכחתי עוד משהו, בערך בשעה 13:00 (לפני האוכל של הצהריים) היה לנו מבחן בר-אור.
זה לא כמו בר-אור ביום סיירות ולא כמו בגיבוש צנחנים, זה בר-אור שמחולק ל-3:
הקטע הראשון הוא 3 ספרינטים קבוצתיים (שהוא נותן לנו זמנים ואנחנו צריכים לעמוד בהם).
החלק השני זה ריצה 2,000 (על חול דיונות, היה קשה! והיתה לי שפשפת נוראית!!!) אבל בכל זאת עשיתי ממוצע.. 8:46 (עם השפשפת, חול דיונות ובשיא החום).
(חבר שלי, שלא עבר סיים ראשון ב-7:40!!).
כמו שאמרתי, אחרי האוכל המשכנו בחידות וב"פעילויות הקבוצתיות" ואז בערך בשעה 17:00 קראו לכל אחד להיות במעגל גדול (מרחק של 5 מטר אחד מהשני) ולהסתובב עם הגב למפקדים).
אתם זוכרים את המפות ניווט? יפה.. עכשיו היה לנו שאלות על המפת ניווט ("איך מגיעים מנק' 2 לנק' 4") - אתם צריכים לתאר להם מה אתם עוברים בדרך, איך אתם יודעים איפה זה כל נק', כמה מטרים\מאות מטרים זה בין רחוב לצומת וכו'.
(בחלק של הניווט הלך לי ממש טוב, כל השמירה שלי ובטיוליות שיננתי את המפה, הלך לי ממש טוב!! מה גם שהייתי הכי מעט זמן אמול המפקדים).
טוב סיימנו את החלק של המפות, עוד דיון קבוצתי אחד (למה לא לעשות דיון קבוצתי שהפסיכולוג יבחן אותנו כמו ג'וקים? בכיףף).
אחרי הדיון באה החיילת של המדור סיירות (כולם צועקים יששש בתוכם, רק שאין לכם כוח גם לזה..)
ומשום מה, כל הקבוצות קיבלו מזה כוסיות, הרבה זמן לא ראינו בנות.. אז כל דבר ניראה לכם פתאום יפה. ושלנו, רק שלנו הייתה שמנה, אבל חמודה (זה לא מכפר על זה שהיא שמנה באמת).
טוב, חילקו לנו שאלון סוציומטרי (אני יודע כי התחברתי שם עם עוד 4 ממש ממש ממש טוב! שאצל 2 מהם הייתי ראשון והאחרים בערך 4-5 שזה נחמד).
כמובן שבדרך היא אמרה לנו עד כל שסיימנו את הגיבוש וזהו ושאלנו אותה מה הולך להיות מחר (היה אסור כמובן, רק אחרי הדיבור שהיה לנו עם המפק"צ).
טוב, קיבלנו עוד שאלון (מטומטם לגמרי) על הגיבוש עצמו (איך היו המפקדים? מה הייתה משפר בגיבוש? -האוכלללל!!! ועוד שאלות כאלה ואחרות).
סיימנו את זה, אמרו לכולם לעלות על אזרחי (סוף סוף, מסרחיים רצח ומלאים חול) אבל עם חיוך על הפנים.
אחרי שכולם התקשקשו בטלפון והודיעו להורים\חברות\חברים שסיימנו את הגיבוש קראו לאיזה 7 לפסיכולוג (5 מהם התקבלו בסוף).
אחרי שקראו להם המפקד צוות שלנו בא וישב איתנו (סוף סוף נשבר הדיסטנס שבכלל לא היה!!) אז כמו אתם יכולים לנחש טוב טוב הוא בא לדבר איתנו על מה שעברנו ועל כמהש אנחנו גברים וכו'.
אחרי זה שאלנו אותו שאלות מה הולך להיות לנו ומה אנחנו מקבלים, פה ושם וזהו, נגמר הגיבוש סופית (היה מצחיק שאחרי שהוא סיים לדבר אמרתי לו "דני, אפשרל הגיד לך משהו?" הוא כזה "כן, בטח! אז אמרתי לו "התקבלת! -ואז היה קטע של ציחקוקים בצוות שלי אבל בקטנה).
טוב סיימנו את הגיבוש. מי שהגיע עד לפה יכול לשמוח שהוא סיים את אחד הגיבושים הקשים שיש!!
(הוא הרבה יותר קשה ממטכ"ל, מטכ"ל הוא ארוך, אבל יש המון זמן לנוח.. כאן אין לך שנייה של מנוחה, כמו בגיבוש טייס למי שהיה).


נ.ב. - שכחתי להגיד, במהלך היום השני (היום עם כל המבדקים והחידות) יחלקו לכם חוברת של 25 עמודים (וב-45 דקות ללמוד) על מה הכלים, תפקידים ובכלל מזה 669 (הרבה התבאסו מהיחידה, פתאום כזה אנשים אמרו "בואנה בשביל מה עשיתי את הגיבוש הזה?") ואז נבחנו עליה, היה ממש קל!!
נ.ב.נ. - למי שרוצה לדעת, התחלנו את הגיבוש 68, סיימנו אותו 57 שמתוכם 10 עברו + 2 שהם בהמתנה.
אני אישית לא עברתי את הגיבושון (יש לי ראיון אגוז ב-7.11.2004) אבל חבר שלי עבר (א' 48, אוהב אותך!).

בהצלחה למחלצים ולמי שיגיע לגיבושים הבאים של 669. סליחה ענקית על האורך של הכתבה (מי שהצליח לקרוא והתעניין - יבורך!)
ותזכרו שהכל בראש.
ועוד דבר אחרון לפני סיום, למי שלא עובר לעולם, אבל לעולם אל תפסיקו לחלום (בעצם גם אלה שעברו מותר לכם).

"ישנם אנשים שצדים ציפורים וישנן ציפורים שצדות אנשים.." (יחמ"מ 869)

אני גם רוצה לאחל מזל טוב לחברים שלי ניב (שהיה איתך בגיבוש), עומר, עמית ושי (שהיו בגיבוש של יום ראשון) שהתקבלו ל-669 כמו גדולים.

בהצלחה בראיון לאגוז.
אבל, אם לא תתקבל לשם גם, אז לא נורא, כי הם לא לוקחים את כל הטובים ועל פי מה שהבנתי הם משבצים בכל יחידות פחות או יותר כמות שווה של מלש"בים איכותיים. אז לא להתבאס ותמשיך להשקיע בשירות שלך ולא משנה באיזו יחידה תשרת.
מי יודע, אולי אם לא תתקבל לאגוז, תתקבל לפלס"ר גולני.

אבל תחלס יש לי פרוטקציות באגוז (מישהו מאוד קרוב אליי שאני מכיר שירת שם הרבה מאוד שנים, היה קצין).
הוא יכול לסדר לי משהו עם הראיון, ואמרתי לו שיסדר לי.. אבל אני לא יודע כמה זה אמיתי, אני לא סומך עליו רק.

ותודה רבה לכולם!!

"ישנם אנשים שצדים ציפורים וישנן ציפורים שצדות אנשים.." (יחמ"מ 869)

הרבה בהצלחה בהמשך

לעולם אשא דגלך בגאווה

נעזוב את העובדה שאתה פארש,אבל בכל מקרה כל הכבוד שסיימת את הגיבוש (לעומת מה שקרה במטכ"ל) וכל הכבוד על המאמר..
אתה יודע,מצחיק לחשוב שאתה היית איתי באותו מועד של היום סיירות (למרות שאותי שלחו הביתה רפואית) כמה זמן עבר מאז..

ומפה אני רוצה לאחל בהצלחה לחברים שלי שהתקבלו ליחידה :אייל (עשה את זה במאי) ושי (אותו אחד שטולקו דיבר עליו),גיוס נעים מי ייתן ותחלצו רק מטיילים שתקועים בנחלים..

וואי וואי, חתיכת חוויה מעייפת.
כל הכבוד אגב על שסיימת, זה נשמע מתיש.
ובהצלחה בהמשך.

על הדרך - כמה שאלות:
1. תסביר בבקשה שוב, בקצרה, על הטבעת לחץ? (לא כל כך הבנתי מה קורה שם, ומזה בכלל לפרפר בבריכה? כלומר לשחות פרפר?)
2. במבט לאחור, על מה הכי חשוב לשים דגש בגיבוש?
כלומר, מה הכי חשוב מבחינת המפקדים? (גם בחלק המעשי וגם בתיאורטי).

תודה.
ושוב בהצלחה.

מצטער שהבאתי ת'אשכול הזה שכבר חודשיים לא כתבו בו אבל קראתי את המאמר הזה איך שכתבו אותו ועד עכשיו יש שאלה שמציקה לי!!!!!
מה זה לעזאזל טבעת הלחץ?!?! במשך החודשיים האלה לא יכלתי להרשם מסיבה לא ברורה ועכשיו כשהצלחתי אני מפנה את שאלתי אליכם....

בגיבוש 669 הטבעת לחץ נחשב לתרגיל הכי "חשוב" בגיבוש (אגב, הוא לא.. חצי מהעוברים היו כאלה שלא סיימו את התרגיל במלואו).
בכל מקרה, התרגיל הולך ככה- מל"שבי הגיבוש התחלקו הצורה אקראית ל-5 קבוצות שוות של 12 איש.
מובילים אותנו למתחם המים העמוקים שבבריכת השחייה בתל-נוף (העומק אם לא ציינתי במאמר הוא 3.25 מטר!).
שמים כובעים ממוספרים ונכנסים למים. הקטע בתרגיל זה עבודה קבוצתית + עבודת רגליים קשה (זה כולל שתיית ליטרים של מים בדרך).
נכנסים אחד אחד לבריכה ואז לפי מיספור הכובעים שמים ידיים על החבר שמלפנים (על השכמות), ככה אחד על השני ואז מתקבל מעגל אנושי בתוך המים.
בעיקרון התרגיל נשמע לא קשה כ"כ, כל הקטע זה להישאר מעל המים או יותר נכון להישאר בתוך המעגל שאתה מחזיק את החבר שמולך בשכמותיו לכל אורך 10 הדקות (הקטע היחידי שמותר לך להוריד את הידיים מהחבר זה כאשר אחד המפקדים צועקים "אפ!" ואז מחליפים כיוון - נגיד מס' 7 שם ידיים על מס' 6, אז עכשיו מס' 7 שם ידיים על מס' 8.. וכן הלאה).
כמובן שברגע שהראשון מתחיל לפרפר או להפעיל לחץ על החבר מלפניו הוא יוצר שרשרת של הטבעות שלא נגמרת (עד תום ה-10 דקות או כאשר כל פעם מישהו יוצא מהמעגל).
ככה לאט לאט פורשים אנשים מטביעות, בליעות מים בכמויות, הקאות עד שנשארים קבוצה מצומצת בהרבה של ה"שורדים"..

זה בעיקרון הסגולה של התרגיל, לא מומלץ לנסות את זה בבית!

"ישנם אנשים שצדים ציפורים וישנן ציפורים שצדות אנשים.." (יחמ"מ 869)

וואי שווה כל דקה שלא הלכתי לישון למרות שאני מת מעייפות כדי לקרוא את המאמר הזה !

אני מצטער בשבילך שלא עברת, אבל שמח בשבילך שהיה לך ההזדמנות לעבור את החוויה הזאתי!

חבר שלי היה איתך בגיבוש והוא עבר, ניתאי ..

בהצלחה לכל השאר

אם המצב היה בריק אז התשובה אכן הייתה באותו זמן
אך מכוון שהספינה שטה במהירות לכוון כלשהו נוצרת רוח יחסית(האוור נשאר במקום אבל בגלל שהספינה זזה,יחסית לספינה האוור זז גם כן)

אז מה שקורה בעצם הוא שבמצב הבא:


_איש א'__________איש ב'_
/____________________\ הספינה זזה לכוון הזה =>

אז יוצא שהכדור של איש ב' יפגע קודם באיש א'.

איך קוראים לך? ואיזה מספר היית?

אני הייתי מספר 28. ואם כן הייתה איתי במחלקה, אתה בטח זוכר את מספר 29 שהייתי איתו באוהל, יותם (גבוה, בהיר, גרמני).

תגיד, אתה מירושלים אולי??

"ישנם אנשים שצדים ציפורים וישנן ציפורים שצדות אנשים.." (יחמ"מ 869)