16-06-2007, 12:36
|
|
|
חבר מתאריך: 10.05.05
הודעות: 637
|
|
מהו חירמ"כ?
חי"ר הנע בכלי משוריין כלשהו - זחל"ם, נגמ"ש, אכזרית וכו' - אינו חירמ"כ.
חי"ר הנע בכלי משוריין הוא חרמ"ש! שהרי חרמ"ש פירושו "חיל רגלים משורין"
החירמ"כ פועל תמיד רגלית, ולכן אין הוא זקוק לכלי משוריין ללחימה, אלא באמצעי תובלה שיביא אותו לשטח ההערכות, ומשם הוא ממשיך ברגל ומסתער על היעד.
ואומנם בשנות החמישים היה גדוד חירמ"כ (אז קראו להם "חרמ"ן"...) בחטיבה 7 , שהיה מנויד על משאיות 6X6.
וכיצד פועל החרמ"ש? על כך יש מחלוקת היסטורית בין טליק ובין סגנו אדן (ברן). הם היו חלוקים בנושאי שריון רבים, וברן, שהחליף את טליק בפיקוד על גייסות השריון, ייסם מיד את רעיונותיו.
כך, למשל, אצל טליק המבנה של חיל השריון היה של חטיבה משורינת (שני גדודי טנקים וגדוד חרמ"ש) או חטיבה ממוכנת (גדוד טנקים ושני גדודי חרמש) כאשר פלוגת טנקים מונה 14 טנקים (4 טנקים במחלקה) ולמ"פ יש זחל"ם פיקוד(!), ג'יפ (כמובן...) ומחסני ציוד וזיווד- אימפריה ממש!
ברן ביטל את החטיבה המשורינת ובנה במקומה חטיבת טנקים: 3 גדודי טנקים , 3 פלוגות בגדוד (11 טנקים בפלוגה), ועוד פלוגת חרמ"ש. כך הוא הקטין את מספר הטנקים בגדוד, והגדיל את מספרם בחטיבה.
הוא גם ביטל את מחסני הציוד והזיווד הפלוגתיים, וריכז הכל באפסנאות הגדוד.
בדרך פעולת החרמ"ש גרס טליק שהוא פועל תמיד רגלית, כלומר הוא נע אחרי הטנקים עד מרגלות היעד, שם הם פורקים מהזחל"ם ונלחמים רגלית.
ברן טען שעם ההצטידות בנגמ"שים המהירים ילחם החרמ"ש כשהוא רכוב, ואז הנגמ"ש יכול לייצר אש רבה (לא פחות מפלוגת חי"ר) ויתן הגנה מפני נק"ל ורסיסים, והלוחמים יפרקו רק במקום בו הנגמ"ש בלתי יעיל, וימשיכו לקבל חיפוי סיוע אש מהנגמ"ש.
וכך נמשכת המחלוקת עד ימינו. מחד גיסא שדה הקרב הרווי נשק נ"ט מהווה סכנה גדולה לחרמ"ש, שהרי פגיעה בו תביא לפגיעת כל היושבים בו, ומאידך רווי שדה הקרב באש נק"ל, רימונים, מרגמות, תותחים וגם נ"ט שלא תאפשר כל פעולה רגלית, שהרי מספיק רסיס קטן כדי להוציא חייל רגלי מכלל פעולה.
מהו הפתרון לקשיים אלו בפעולת החרמ"ש? לדעתי הפתרון מצוי בהצטידות בנגמ"ש מהדור "השלישי", נגמ"ש בנוסח הbmp-3, הנותן מענה לבעיית הנ"ט: מיגון אקטיבי.
הנגמ"ש הזה גם מצוייד בכלי נשק רבים ויעילים כמו תותח היורה גם טילים, מיקלע כבד, מקלעים קלים ועוד, ויש לו מערכות תצפית ואיכון מתקדמות ביום ובלילה.
לעומת זאת אין פיתרון לפגיעותו של החי"ר הגלוי בשטח.
פעם היה החי"ר פועל בעיקר בלילה, ואז הוא היה יכול להתגנב עד פאתי היעד.
היום, עם מערכות האמר"ל המשוכללות, אין לכך סיכוי.
ועוד לא הזכרנו את נושא הציוד: תחמושת, מים מזון וכו'. לחייל החי"ר יש רק את מה שהוא נושא על גבו (ואז הוא לא יכול להלחם עם המשקל העמוס עליו), לעומת הנגמ"ש, שכמובן יכול לשאת כמות גדולה של ציוד.
--------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה
|