19-05-2007, 09:07
|
|
|
חבר מתאריך: 12.09.05
הודעות: 1,470
|
|
05-06-67 פריצת המלחמה .
בבוקר החמישי ביוני אנו נמצאים בואדי סמוך לגבול באזור ניצנה ולפתע בשעה 0800 בערך
זוג או רביעיה של מטוסי אורוגן עוברים מעל ראשינו נמוך נמוך וטסים בהתאם לפיתולי הואדי
לעבר סיני הבנו שמשהו קורה ,כנראה מלחמה .
חולקו לנו מזרקי אטרופין אוטומטים המופעלים בלחיצה על הירך למקרה של התקפה כימית
של המצרים וכן הצטיידנו בתחמושת נוספת וזוג רימוני יד . פלוגת החה"ן שלי פוזרה
בין מחלקות החי"ר של גדוד 76 בפיקודו של יוסקה קסטל ,כל מחלקת חי"ר קיבלה 2 אנשי חה"ן
שנשאו על גבם 2 שקיות TNT של 5 ק"ג כל אחת מוכנות להפעלה ( פתיל בטחון ,נפץ ומאיץ )
ונאמר לנו שאנו יוצאים לכבוש את מוצבי אום כתף .
בטרנזיסטורים הקטנים שמענו את נאומו של משה דיין שבו הוא מודיע שצהל נכנס למלחמה על מנת
להגן--בלה בלה בלה-- ומטרתנו אינה לכבוש שטחים אלה להחזירם בהסכמי שלום בעתיד .
שכחתי לציין שחטיבת החי"ר של קוטי ז"ל הייתה מורכבת ב3 גדודי מילאים אבל לכיבוש
אום כתף נגרעו מהחטיבה שני גדודים מילואים ובמקומם צורפו שני גדודי סדיר של הנחל .
( גדוד 112 נשלח לאזור כונתילה וגדוד 113 -לא זוכר ) .
בשעות הצהרים חולקה לנו ארוחה חמה ממטבחי שדה ניידים ואח"כ עלינו על האוטובוסים,
ונסענו על הכביש המוליך לניצנה חצינו את הגבול עד כמה שהאוטובוסים יכלו להתקדם
בגלל הכביש המשובש.
ירדנו מהאוטובוסים וכל הגדוד החל לצעוד רגלית בשני טורים לעומק סיני ,זכורני שלפתע
ג'יפ עם אריק שרון האוגדונר נסע בין הטורים מולנו כשהו מנפנף לנו בידיו .
עברנו את המוצב הקידמי של המצרים ,טרת אום בסיס ,שהשריון כבש אותו בבוקר
ושם ראיתי לראשונה את גוויות החיילים המצרים שנהרגו ע"י השריון ,השריונרים
שעמדו ליד הטנקים (שרמנים) סימנו לנו בחיוך את האות V בידיהם ואנחנו החזרנו
בתנועת אגודל זקור כלפי מעלה .
צעדנו עוד כמה קילומטרים והתמקמנו לצד הכביש עד לשעות הערב ואז החלה
הפגזה כבדה של כוחותינו על מוצבי המצרים ,נאמר לנו שזאת לא ההפגזה האמיתית
כי אם רק טיווח , האמיתית תהיה בלילה...
עם רדת הלילה החל מסע האיגוף הגדול שמטרתו הייתה להגיע אל היעד מכיוון צפון
המסע היה קשה ביותר עלינו וירדנו על דיונות חול טובעני עם מטען כבד על הגב
ממעל מתעופפים להם פגזים מצריים חלקם תאורה וחלק מתפוצצים או סתם שוקעים בחול .
האיגוף בדיונות היה בערך 8-10 ק"מ והיו לא מעט מילואימניקים מבוגרים שלא יכלו להמשיך
ונפלו אפוסי כוחות על הדיונות .שמעתי במו אוזני כאלה שאמרו שלא איכפת
להם להשאר ושיהרגו אות המצריים אבל הם לא מסוגלים להמשיך . מה הפלא ? אתה לוקח
אדם בן 35-40 מעמיס עליו חגור עם 6-8 מחסניות ,2 מימיות, רובה FN קסדה על הראש
ומנשא עם ג'ריקאן של 20 ליטר מים על הגב ורוצה שהוא יטפס על דיונות כ 8 ק"מ
כשפגזים מתעופפים סביבו ואולי בסוף יהרג ,המולדת ממש לא מענינת באותה סיטואציה.....
המשך אח"כ ( האישה מבלבלת את המוח נאלץ להפסיק )
|