נתונים קשים אלו נחשפו היום בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, שדנה באלימות בבתי הספר ובשרשרת מקרי האלימות האחרונים של תלמידים כלפי מורים. אחת המסקנות היתה ש"במשרד החינוך לא קיימים האמצעים הראויים לצורך מדידה, פיקוח מתמיד והכשרת הסגל החינוכי לשם התמודדות עם תקריות אלימות".
ראש מדור הנוער במשטרה, סגן ניצב סוזי בן-ברוך, אמרה: "יש כיום הודאה בתופעת האלימות וזו כבר התקדמות. מנהל מחוייב להודיע למשטרה על כל מקרה אלימות. ולמורה יש זכות להחליט על הגשת תלונה". היא הוסיפה כי ועדה מיוחדת של המשטרה מתכנסת מדי חודש כדי לדון בטיפול השוטף בנושא.
נוכחים רבים בדיון שיתפו ב"חוויותיהם" האישיות ממקרי אלימות בהם נתקלו במערכת החינוך. ח"כ ענבל גבריאלי , למשל, שיתפה את הנוכחים במקרה משפחתי "אחותי בכיתה ה' התלוננה למורה על ילד מציק. המורה ענתה לה: 'את צריכה להתמודד איתו'. זה טיפול באלימות?! הטיפול באלימות צריך להיות מעמיק ורב תחומי, כי לא פעם אלימות היא ניסיון לזעקה ולבקשת עזרה. המשרד לא עושה דבר נגד אלימות".
אחד המורים שהשתתף בדיון, שלמה מויאל, סיפר על נכותו, שנגרמה כתוצאה מתקרית אלימה בבית הספר. "אני מורה 25 שנה. לפני 5 שנים, בהיותי בכיתה מול הלוח, נזרק לעברי חזיז. הוא לא פגע בי אך, איבדתי השמיעה, איבדתי הראיה, ויש לי בעיות בשיווי משקל. התלמידים הפכו אותי לנכה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2998215,00.html