השבוע הייתי בביקור מולדת קצר ומצאתי אצל ההורים כמה תמונות ישנות של הבופור ודלעת.
הקו שתפסה הפלוגה (פלחה"ן נח"ל) היה בתחילת 99 ונגמר ללא הרוגים לפלוגה (להבדיל מן הקוים הקודמים).
בשבתות, מידי פעם קיבלנו רשות להיכנס לתוך המבצר. בעיקרון היה אסור בגלל החשש מפני קדחת המערות. בפועל, קדחת או לא קדחת, זה אתר חובה לכל חייל במוצב ולא יעלה על הדעת שלא לבקר בפנים אפילו פעם אחת. מצאתי רק ארבע תמונות מתוך המבצר. חבל.
יש גם תמונות מן גג המבצר. עליתי לשם כדי לתקן את האנטנה שנפגעה מפצמ"רים. הייתה קליטה מעולה של ערוץ המזרח התיכון ושם, בבופור, למדתי את חוקי הפוטבול אמריקאי.
בשורה תחתונה: כוס אמק, כמה חרא אכלנו שמה
הנה התמונות:
מבט מגג המבצר
מבט מן העמדה הצפונית לתוך המבצר. בפועל, כמובן שהסתכלנו החוצה.
לפני מארב
נערך לאחרונה ע"י מברג_חלוד בתאריך 06-04-2007 בשעה 18:50.
מטרת דמות
דינרמן קצת עייף. פעם אחת ישנתי כל כך חזק שלא התעוררתי להתקפת פצמ"רים. רק בצהריים, בתדריך מוצב, נודע לי שירו עלינו בבוקר. בדרך כלל נשארתי ער בלילה וישנתי ביום.
בתוך המבצר:
למבצר יש בערך שבעה מפלסים. למיטב זכרוני נכנסנו לשלושה או ארבעה מהם. יש שם אולמות אבירים עצומים, אורוות גבוהות, חלונות עם חרכי ירי צרים לירי חיצים, מדרגות ומעברים והכל במצב טוב (יחסית לעובדה שאיש לא מנקה ומטפח את המקום).
מתוך ויקיפדיה: בופור (צרפתית: beau fort - מצודה יפה; ערבית: قلعة الشقيف - קלעת א-שקיף) היא מצודהצלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'. בערבית קרויה המצודה קלעת ארנון על שם הכפר ארנון הסמוך אליה, או לחלופין קלעת אל-שקיף - "המבצר המשקיף".
על פי הדעה המקובלת, המצודה הוקמה בשנת 1150 על ידי הצלבנים. אך יש הטוענים שהמצודה עתיקה יותר וכבר עמדה על תילה כשבאו הצלבנים לאזור.המצודה נכבשה ב־1190 על ידי המוסלמים. בשנת 1240 נכבשה המצודה בחזרה על ידי הצלבנים אך בשנת 1289 כבש את המצודה הסולטאן הממלוכיבייברס ומאז נשארה המצודה בחורבנה.
את הטיול הוביל הסמג"ד או אני בקבוצות קטנות של עד עשרה אנשים. משך כל סיור, בערך שעה.
עושים קידוש ביום שישי בערב.
אני זוכר שהאוכל היה לא רע וביום שישי הוא היה ממש טוב. אם היו לנו מספיק מים במיכלים אז אפילו ניתן היה להתקלח במקלחת זריזה. צריך היה ללכת לרס"פ, לדווח כמה זמן לא התקלחת (פחות מ 21 יום אז חבל לך על הזמן, אל תציק לו בשאלות מפגרות) ויאללה.
המקלחות היו בנפרד מן הבנין המרכזי ומוגנות היטב. פעם אחת נפל פצמ"ר על גג הבניין של השירותים \ מקלחת בדיוק כשהייתי שם. באמת לא נורא. הפחד היחיד היה לחטוף רסיסים בדיוק בחמישה מטרים שבין היציאה מן המוצב לשירותים. בגלל זה כל יציאה לשירותים מחייבת שכפ"ץ.
היו כמה מקרים שאנשים ממש היו שניה לפני או אחרי שעשו את הדרך מהמוצב לשירותים. היה לנו הרבה מזל.
עבודות יזומות. לסדר שקי חול, למתוח רשתות הסוואה נגד צלפים, לנקות את הרחבה. תמיד היה במה להעסיק את הצעירים. חשבו יגיעו ללבנון וייצאו למארבים, להרוג מחבלים ולקבל צל"ש. בפועל, כל היום טחנו שמירות, מטבחים ועבודות מוצב.
כרגיל בלבנון.
הערה חשובה: כמעט בכל התמונות החיילים מחייכים. אני מקווה שאתם לא מקבלים רושם מוטעה שכל היום האנשים הלכו עם חיוך מאוזן לאוזן. זה רק בשביל המצלמה.
מיכאליס (הסמ"פ), גוטי ארז (החופ"ל) ואני.
למיכאליס הייתה דלקת בעיניים והרופא חבש לא אותן ולכן הוא הסתובב עיוור כמה ימים. האכלנו אותו, לקחנו אותו לשירותים (הוא ניגב וניער לבד), קראנו לו את העיתונים ואפילו ציירנו לו זוג עיניים חדשות
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי מברג_חלוד שמתחילה ב "ועוד כמה תמונות של הבופור"
הקטנצ'יק?
הוא היה אתי בצוות בקורס קצינים ב 97 גדוד גפן בבה"ד
זו הסיבה שהוא ניצל מאסון המסוקים
אחחח איזה גברבר
מלח הארץ
!!!!
לי יצא להיות בבופור קצת לפניכם, 95-96
אכן מקום שלא שוכחים
לא מבין משהו - הנוף מסביב לא נראה בעייתי על מנת לאתר מקורות ירי
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי מברג_חלוד שמתחילה ב "ועוד כמה תמונות של הבופור"
לא מבין משהו - הנוף מסביב לא נראה בעייתי על מנת לאתר מקורות ירי - האיזור לפי התמונות
נראה כגבעות ושדות - לא יערות או הרים.
מדוע היה קשה לאתר ירי פצמר"ים או כל ירי אחר של חיזבאללה ?
מדוע היה קשה לאתר תנועת כוחות חיזבאללה באזור ?
לפחות לפי התמונות הבופור נראה כמקום שולט והשטח שלמרגלותיו נראה כשטח
שקל לאתר בו תנועה או ירי עויין.
ועוד שאלה - הם המחבלים ירו מתוך הכפרים הסמוכים - מדוע לא הופעל ירי תגובה אל הבתים מהם
נורתה האש ? האם יש קושי טכנולוגי לאתר מקום שיגור פצמ"ר ?
רגעים קטנים של אושר: חבילות מן הבית.
בדרך כלל הייתה לנו אספקה שוטפת של חבילות וכשנגמר השוקולד מהבית הולכים לשק"ם וקונים במבה עם קולה. עד שנגמרה האספקה בשק"ם וחוזרים לאכול ערגליות.
גליונות פלייבוי הוחרמו מייד והוחזרו לחיילים רק אחרי שסיימתי לקרוא את כל המאמרים.
נוף מגג המבצר.
עליתי כדי לתקן את האנטנה כדי שנוכל לראות פוטבול אמריקאי. עד אז טחנו סרטים בווידאו.אוסטין פאוארס כיכב בענק. בדרך כלל לא נשאר לחיילים יותר מידי זמן פנוי לראות טלוויזיה אבל בלילות ערפל, נטולי פעילות יזומה, אפשר היה למצוא קצת זמן פנוי.
(בפלחה"ן נחל רואים סרטי בורקס של "צהובים")
על התמונה הזו, מתי צולמה ומי המופיעים בה ? הימני מאד דומה לי... אבל קשה לי למקם את הסיטואציה בזיכרון. יכול להיות שהיה גם כלב שיצא איתנו (או איתכם) לביצוע ?
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ponadav שמתחילה ב "מברג חלוד - האם תוכל לתת קצת פרטים ?"
אז ככה,
התמונה צולמה בקו האחרון שלי בלבנון, סוף 98 תחילת 99.
אני באמת לא זוכר אם מדובר באלמנת קש או סתם מארב. אני מניח שזה היה אלמנת קש כי אני מתאר לעצמי שצילמתי את שאר התמונות באותו יום ואם המ"פ יצא בפנים מושחרות אז כנראה שזה היה לאלמנת קש.
אני חושב שהימני ביותר זה אורי סוקול. לא זוכר את השאר.
צר לי
תגובה לא כ"כ רלוונטית אבל שאמרת שאתה לא זוכר את השאר הייתה לי הרגשה כזאת של כאב בחזה כאילו כמה עצוב זה שבאמת אנשים שמה לא ניסו ליצור קשרים מעבר לשם ואיפה הוא גר בגלל הפחד שמחר לא תראה אותו (לפחות ככה נראה לי שזה המקרה פה לפי דברים ששמעתי).
אז ככה,
אני לא זוכר את האנשים בתמונה מן הסיבה הפשוטה שככה זה בחיים. אתה גומר את הצבא וממשיך הלאה ומאבד קשר עם האנשים שפעם היית מוכן לסכן את החיים שלך ולרוץ תחת אש כדי לחלץ אותם. ויום אחד אתה מגלה שאפילו את השם שלהם אתה לא זוכר.
Sad But True
לעניות דעתי אף אחד לא בחר במודע שלא לדעת את השם ומקום מגורים של חייל אחר בפלוגה כדי לא להיקשר אליו במידה והלה ייהרג.אני לא יודע איפה שמעת את זה.
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי nir933 שמתחילה ב "הכי משמאל בתמונה לפני מארב,..."
מה פתאום! היה אז מ"פ אחר, שי ס.
התמונה צולמה, להזכירך, בתחילת 99. אבי היה המ"פ בזמן פיצוץ המוצב, שנה אחר כך.
אוגוסט שבע היו חיילים שלי ואותם אני עדיין זוכר. אני חושב שאלה יותר וותיקים.
תמונות מהביקור החוזר של סגן מיל' מוטי גולדמן בבופור בחורף 1998. אפשר לקרוא עוד על מעורבותו בקרב לכיבוש הבופור ב 1982 באתר הגבורה. שימו לב שגם בתקופה מאוחרת זאת, בקושי שנה לפני הנסיגה, עדיין אין מיגון מרגמות או נ"ט כלשהו בתעלות ובעמדות...
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי 2c זקן שמתחילה ב "צנחן1...מה זה?נעליים שחורות?!"
נו באמת ... כאילו .... סתם
אלו נעלים מיוחדות שקיבלנו באותו חורף, מדובר על נעליים שראיתי רק בפעם הזו - ה"לשון" תפורה עד למעלה ובתוכן היתה פרווה. לא קיבלנו הקצאה ל"נעליים קנדיות" ונעלי "אוויר" לא היו מבצעיות.
שים לב להבדלים במיגון בין תקופתי לתקופת ה"מברג" (12 שנים מאוחר יותר) - אין תעלות מבוטנות, אין גדר בטון, אין חדרי ביטחון יצוקים ...חיינו בתוך הצוללת, כאשר בחוץ היו פריקסטים למטבח/חדר אוכל, לקשר/חדרי קצינים ולמקלחות שהיו מוגנים משני צדדים ע"י קוביות בטון..
בזמן המברג הכל היה מבוטן ברמות, כולל רחבת המסדרים וכו'.
אני חושב שזה מבטא יותר מכל את השינוי בתפיסת ההפעלה שעבר צה"ל, מהתקפה להגנה, מיוזמה להשתבללות.
_____________________________________
! This is Sparta
נערך לאחרונה ע"י צנחן1 בתאריך 17-02-2008 בשעה 22:19.
מה שמצולם זה לא קידוש בערב שבת, אלא הדלקת נרות בחנוכה. מה שהקפיץ לי את העניין היה שעל השולחנות יש ארוחה חלבית ולא בשרית כנהוג בערב שבת.
למרות שגם זה כבר קרה, אכלנו חלבי בערב שבת כי לא הגיע בשר בשיירה, אל זה לא מסביר את הירקות הטריים שעל השולחן.
עניין אחר הוא העדר הכומתות. בקידוש כל החיילים עם כומתה על הראש (כשהמוצב שייך לנח"ל חד"א נראה כמו מערום סטיקלייטים).
רק אחרי עיון מדוקדק התגלה החייל שמדליק את הנר.
חבילות - גם החבילות הגיעו בשיירות. הרבה פעמים קרה שהחבילה הגיעה כשהחייל בדיוק יצא הביתה, או שהגיעה יחד איתו מהבית.
מי שהיה על הרכס מכיר את הדילמה: מה עושים עם חבילה של חבר שנהרג?
לפעמים השיירות התבטלו והחבילות נתקעו בעגל, בארץ. קרה פעם שךאחד מהבחורים שאח"כ נהרג באסון המסוקים הגיעו בבת אחת כמה קרטונים של מיץ טבעי בקרטון. כל המוצב חגג ולמחרת כל המוצב בילה בשרותים עם שילשולים. החבילה נתקעה בארץ כמה חודשים!
שימו לב למלבנים על הריצפה - המקום משמש גם כנאפ"ל ואלו הסימונים לאלונקות (אפשר לראות בסרט).
בטח שמתם לב לשינה עם מדים נעליים ואפילו שכפ"ץ ואפוד. קשים חייו של כרמל א
שימו לב לבקבוק שתלוי על הקיר מימין. בכוננות עם שחר היה מיועד להתחיל פיצמור בכל רגע. לא יכולנו לצאת מהמרחב המוגן והבקבוקים שימשו להשתנה ולכיבוי סיגריות.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
מצ"ב תמונה של המוצב ממגדל האנטנות והדגל - קיץ 1989
_____________________________________
לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "אם כבר הוקפץ..
תמונות יפות..."
יצא לי להיות במוצב לפני כמה שנים במסגרת תרגיל מילואים, בתור אחד שהכיר רק את המוצבים הקטנים של הרצועה הייתי די בהלם כמה המקום ענק. רק חסרות חנויות ואפשר לקרוא לזה "קניון"..!