בעולם

הצונאמי פגע גם בצבי הים הנדירים של סרי לנקה

יום שישי, 28 בינואר 2005, 13:56 מאת: איל ורשבסקי, הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/135526-18.jpg]

החוף בסרי לנקה. מדגרות הצבים הן אטרקציה תיירותית ועסק רווחי (צילום: רויטרס)

ב-26 בדצמבר, ליל ירח מלא, המתינו 5,000 צבים לשחרורם לאוקיינוס. גל הצונאמי שפקד את החוף סחף את המדגרה על 20 אלף ביציה. נזירים בודהיסטים הצליחו להציל 10 צבים


עוד בכתבה:
נאסרה בנייה קרוב לחוף, לרווחת הצבים ולביטחון התושבים»

שלושה צבים ירוקים צעירים, כהים כמו הלילה, שועטים בצהרי היום למצוא מחסה בגלי האוקיינוס ההודי, בחוף בנטוטה שבדרום סרי לנקה. ריצה קצרה וזריזה על פני החול והם נעלמים במים הכחולים, שם הם עתידים להמשיך במלחמת ההישרדות שלהם. עופות דורסים מרחפים באוויר מעליהם, משחרים לטרף; צב אחד מתוך אלף מצליח לשרוד.

שלושת הצבים שוחררו בידי קיתסירי קנאנגארי, בן 47, מפרויקט צבי הים של בנטוטה - מדגרה לצבים שהיא בבחינת תקווה אחרונה לחמישה מיני צבי ים שמקננים בחופי דרום סרי לנקה, ונמצאים כעת על סף הכחדה: הצב הירוק, צב olive ridley, הצב הגלדי, צב הים הקרני וצב הים החום. במשך 25 שנה אסף קנאנגארי ביצים וגידל צבי ים במדגרה שלו, הממוקמת על רצועת החוף הציורית של עיר הנופש בנטוטה. מאז 1980, יותר ממיליון צבים שוחררו לים מהמדגרה.

הקינון של הצבים מתרחש בין אוקטובר לאפריל. הן חופרות בור בחוף החולי, מטילות 70 עד 170 ביצים וחוזרות לים. הנקבות נוהגות בדרך כלל לחזור לצורך הטלת ביציהן, לאותו החוף שבו הן עצמן בקעו. כעבור 48 עד 50 ימים, הצבים הצעירים בוקעים מהקן ושועטים על פני החוף אל הים. שם הם שוחים למרחק כמה קילומטרים מהחוף, לעבר מקום מחסה שבו יוכלו למצוא מזון ולגדול. בשלבים המוקדמים של חייהם צבי הים פגיעים מאוד, ומרביתם אינם מגיעים לגיל בגרות. צב הים נמנה עם מיני בעלי החיים הקדומים ביותר בכדור הארץ, ונמצאו מאובנים שלו שגילם עד 150 מיליון שנה.

"בעבר דייגים נהגו לצאת בלילה ולאסוף את ביצי הצבים, לאכול אותן או למכור אותן בשווקים מקומיים. מאז שהוקמה המדגרה בשנת 1980, הם באים לכאן עם הביצים ומקבלים כסף, כשישה סנט אמריקאי, תמורת כל ביצה", אומר קנאנגארי. המדגרה משמשת כמכון מחקרי וחינוכי, וכן כאטרקציה תיירותית. עונת הקינון חופפת את שיא עונת התיירות, ומבקרים במדגרה נותנים תרומות ומשחררים צבים צעירים לים, לעתים בשעות היום. הכסף משמש גם למימון ביקורים של תלמידי בתי ספר, שבאים למתקן לבצע פרויקטים ומחקרים על צבי ים, וכן לחינוך הדייגים המקומיים, הלומדים על חשיבות ההגנה על צבי הים תוך שמירה של מקור הכנסתם מהביצים שהם אוספים.

הקמת מדגרה היא אחת השיטות לשימור צבי הים, ובסרי לנקה זוהי כנראה הדרך היעילה היחידה לעשות זאת. מרבית חופי הקינון, הממוקמים במערב, בדרום-מערב ובדרום האי, מאוכלסים בצפיפות בדייגים ובמשפחותיהם, ובאתרי נופש לתיירים. הפעילות על החוף מרחיקה את נקבות הצבים ומזיקה לאתרי הקינון שלהן.

באי פועלות כמה וכמה מדגרות, ביניהן כאלו שהן אטרקציה תיירותית ולכן מהוות גם עסק רווחי. למעשה, יש בעלי מדגרות שמעוניינים יותר בריצוי התיירים וגריפת רווחים מאשר בשימור. בשל כך בחלק מהמדגרות לא מקפידים הבעלים על תנאים מתאימים, החשובים במיוחד בשלבי החיים המוקדמים והמכריעים של צבי הים.

ראוי שהשיטות הנמצאות בשימוש במדגרות יהיו קרובות ככל האפשר להתנהגות הטבעית של צבים צעירים, בייחוד בשלבים המוקדמים אחרי הבקיעה, כאשר הצב יוצא מהקן אל החוף בשעות הלילה ומתקדם אינסטינקטיבית אל הים. המעבר הזה צריך להתרחש בלא התערבות אנושית, אבל במדגרות אחדות אין זה כך. שם הקנים מוקפים בגדר, הצבים שיוצאים מהקנים אינם יכולים להגיע אל הים, והם נאספים אל תוך מכל שבו הם שוהים במשך שלושה ימים או יותר. ההתערבות הזאת מחלישה את הוולד ומקטינה את סיכוייו להימלט מטורפים. חלק מהמכלים צפופים יתר על המידה, והוולדות נפצעים ופוצעים את חבריהם.

נאסרה בנייה קרוב לחוף, לרווחת הצבים ולביטחון התושבים

ב-26 בדצמבר 2004 - ליל ירח מלא - המתינו 5,000 צבים צעירים בתוך ארבעה מכלי מים במדגרה של קנאנגארי, לשחרורם לאוקיינוס. אבל למרבה הצער, הצונאמי הקדים את רגע השחרור. בסביבות תשע בבוקר, גל הצונאמי הראשון פגע בעוצמה בחוף וסחף את המכלים, תוך כדי זריעת הרס גדול וגריפת המדגרה על 20 אלף ביציה וכמה צבים בוגרים. עם בוא הגל השני, אחז קנאנגארי בצב הים החום החביב עליו ורץ למקום מבטחים. מתוך 21 צבים שהוחזקו לצורכי מחקר במדגרה, עשרה שרדו: הם ניצלו בידי נזירים בודהיסטים ותושבים מקומיים החיים על גדת נהר מים מתוקים, הנמצא בסמוך לחוף. 400 ביצים ניצלו אף הן.

אחרי אסון הצונאמי העבירה ממשלת סרי לנקה חוק האוסר על בנייה במרחק 100 מטרים מהחוף. החוק, שנועד להגן על בני אדם, מסב לקנאנגארי נחת רוח רבה: "זה יהיה גן עדן לקני הצבים", הוא אומר. בנייה ופעילות אנושית אחרת לאורך חופי הים של דרום סרי לנקה, מבנטוטה ועד טנגאל, מונעים מנקבות הצבים לעלות לחוף ולהטיל את ביציהן, ובכך מקטינים את סיכויי ההישרדות של המין הזה, המצוי על סף הכחדה.

המדענים אינם יודעים מתי וכיצד יודע הצב היכן הוא בקע מהביצה, כדי שיוכל לשוב לאותו מקום ולקנן בו כבוגר. השיטות שמיישמות המדגרות - חלקן משחררות את הצבים בתוך הים, מאפשרות לתיירים לשחרר את הצבים בצהרי היום, מתערבות במחזור הקינון הטבעי ואוספות את הוולדות לתוך בריכה - יכולות להזיק לאינסטינקטים הבסיסיים של הצב ולהקטין את סיכויי ההישרדות שלו. לכן יש להקפיד על שירותי פיקוח, מימון וחינוך מצד הממשלה ומצד גופים לא-ממשלתיים, שיסופקו לבעלי מדגרות ולעובדיהן, כדי שאלה לא יגרמו נזק לצבים.

פרסומת

יותר מ-220 אלף בני אדם מתו בדרום אסיה מפגיעת הצונאמי. לפי ההערכה, בסרי לנקה קיפחו את חייהם 31 אלף בני אדם, ו-6,000 עדיין נעדרים. הצונאמי גם הותיר אלפי בני אדם ללא קורת גג וללא אמצעי קיום. התיירות - אחד מענפי ההכנסה העיקריים של המדגרה של קנאנגארי - נפסקה, דבר שמעמיד את הפרויקט בסיכון בתקופה של צורך אדיר במימון הדרוש לשיקום המדגרה ולתשלום לדייגים תמורת הביצים שהם אוספים. רבים מהדייגים איבדו את סירותיהם, ואין להם חלופה אחרת מלבד איסוף ביצי צבים. קנאנגארי הקים קרן לאיסוף תרומות להמשך הפעלת המדגרה - "פרויקט ההגנה על צבי הים", בנק ציילון, בנטוטה, סרי לנקה.

פייייי... איזה באסה. =[

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.