05-03-2007, 00:41
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 52
|
|
כמה נקודות
קודם כל, אני בספק אם ניתן לשלוט ביונה ברמה ששולטים בטיסן. באופן כללי המוח הוא סימטרי וכאשר מגרים אזורים מוטורים במחצית אחת יש נטייה לפנות לכיוון הנגדי, אבל הדיוק של השיטה הזו לא גדול במיוחד. אם תנסה לכוון את היונה תוך כדי מעוף הסיכויים הם שתרסק אותה, בוודאי אם אין לך קשר עין איתה. ומה קורה אם היונה על הקרקע, האם ניתן לגרום להמריא? אני בספק. אנחנו לא מכירים את המערכת המוטורית ברמה כזו.
אילו היו נותנים לי פרוייקט כזה, לא הייתי מנסה לכוון את היונה. הייתי משתיל לה אלקטרודה אחת במרכז של חיזוק חיובי ("מרכז העונג") ואולי עוד אלקטרודה במרכז של חיזוק שלילי. אני לא מתמצא במוחות של יונים אבל אמורים להיות כמה אתרים כאלה בהיפותלמוס. הטכניקה ידועה ומוכרת כבר עשרות שנים. באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים ניתן לגרום ליונה לעשות פחות או יותר משהו שאתה מעוניין בו. יתכן מאוד שניתן לשדר אליה מספר קטן של פקודות פשוטות (נגיד צלילי קול שונים דרך מכשיר קשר) כמו "המרא" "נחת" "עוף ישר", "עוף במעגלים" ולאמן אותה לציית להן ע"י חיזוקים חיוביים ושליליים דרך האלקטרודות. אם הפקודות הן דברים שיונה יכולה להבין היא תלמד די מהר. יש בערך מאה שנות ניסיון של אילוף יונים בנוירוביולוגיה ויונים באופן כללי מגיבות מצויין לחיזוקים חיוביים ושליליים.
שימושים אפשריים: בעיקר מודיעין. כמו שציין אישפוז המטע"ד מוגבל ביותר (קרוב לוודאי לא יותר מ- 200 גרם, ולא הרבה יותר מזה בעופות גדולים יותר) אבל ייתכן שזה מספיק למצלמה סבירה - לא מתמצא בתחום הזה.
הערכת עלות: כמה עשרות אלפי דולרים למעבדת נוירוביולוגיה רגילה ( כבר יש עשרות כאלה באוניברסיטאות ברחבי הארץ). קרוב לוודאי כמה אלפי דולרים ליונה בשביל האלקטרודות, הממסר, שעתיים עבודה של טכנאי מומחה לניתוח ההשתלה, כמה עשרות שעות אימונים לכל יונה... יש להביא בחשבון שרק באחוז לא גדול של היונים האלקטרודות תגענה למקום הנכון, תהיה החלמה טובה מההשתלה והאילוף ילך כמו שצריך. לא יודע להעריך כמה יעלו המשדר,המצלמה וה- GPS. לא ברור בכמה חודשים תמדד תוחלת החיים של יונה אחרי ניתוח כזה ומה יהיו אחוזי השרידות למשימה. לא בטוח בכלל שזה יוצא יותר זול ממזל"ט מיקרו עם יכולות מקבילות.
לגבי ההצעה של עידו להשתמש במיני עופות גדולים יותר, כמו עורבים, יכולה להיות עם זה בעיה שאנחנו לא מכירים מספיק את המוח של העורב. צריך להבין שהיונה היא הציפור שמשתמשים בה הכי הרבה במחקרים נוירוביולוגים, ולכן יש אטלסים אנטומיים מצויינים של המוח שלה ואפשר לקלוע עם האלקטרודה לכל נקודה שצריך. המוח של עורב באופן כללי בנוי כמו המוח של יונה אבל הגודל והפרופורציות לא אותו הדבר, מה שיקשה מאוד על זיהוי וכניסה למרכז הנכון במוח. בנוסף, מינים שונים לא תמיד מגיבים אותו דבר לאותן השיטות. משהו שהצלחנו לעשות עם יונים, אין ערובה שיעבוד גם אצל עורבים.
יתרון מובנה של היונה: תחזור הביתה אחרי המשימה בלי צורך בפקודה או באימון
|