16-02-2007, 14:05
|
|
|
חבר מתאריך: 25.11.05
הודעות: 19
|
|
חשיבות מחס"רים סדירים בחשן
הרעיון- בניית מחלקות חי"ר המתמחות בעבודת חי"ר הרלוונטית לטנקים.
צורך- עם תחילת אינטיפדת אל עקצה, אנו נתקלים בלחימה שונה מזאת אליה אנו מתאמנים, כשריונרים. הלחימה אליה אנו מתאמנים, מתאפיינת בלחימה בשטח פתוח בו הטנק יכול להתבסס על שלושת יתרונותיו, ההופכים אותו לכוח העיקרי של חילות היבשה והם- מיגון, כוח אש וניידות.
הלחימה העיקרית שאנו נתקלים בה היום היא לוחמת לש"ב או לוחמה בציר הררי. בסוגי הלחימה הזאת (להם מאפיינים דומים) הטנק מאבד את אותם שלושת יתרונות עליהם יתבסס.
כוח האש- במקרים רבים ימצא הטנק במצב בו כוח האש שלו ימצא כלא רלוונטי בשל כניסה של מימד הגובה ללחימה החדשה, דוגמא: מחבל שיבצע לעבר טנק עם נ"ט קצר טווח מהקומה השלישית של בניין ייהנה מחוסר יכולת מוחלטת של הטנק להגיב באש.
בעיה נוספת בלש"ב תהייה קטלניות גבוהה מידיי נכון ללחימה בשטח ובו אזרחים.
מיגון- על אף מיגונו הטוב של הטנק, בלחימה בשטח בנוי יתקל הצוות באיומים אליהם לא ידע להגיב, אם מבחינת תרגולת (דוגמא: לצוות הטנק לא יתאפשר לבצע תרגולת טילים בסמטה בעזה.) או מבחינת אמצעים (דוגמא: טנק שמגיע לפאתי כפר כשהמפקד במצב חרך, יסתכן בפגיעת צלף, לצערי כבר היו מקרים)
ניידות- ניווט הטנק הן בלש"ב הון בציר הררי עלול להיות איטי מסורבל, ואף ליצור פקק רק"ם בשטח נחות, מצב המאפשר פגיעה ברק"ם ראשון אחרון ובכך יצירת שטח השמדה שלכוח השריון אין דרך יעילה להגיב.
תצפית- בלחימה בלש"ב, כשהמדפים סגורים, תצפית הטנק תיעשה ע"י חלון התצפית וההפיסקופים. טנק במצבו הרגיל יכול לצפות ל4 ק"מ והנה בלש"ב יתקל במצב שאינו יכול לתצפת לאחור, לגובה ולצידי הטנק.
סיכום- אני מבין מדברים אלה שהטנק מאבד את יתרונותיו העיקריים בלחימה בציר הררי ולש"ב בשל חוסר מכשור אימון ותרגולות. משמע- סביב הטנק נוצר שטח מת מבחינת תצפית ואש הנמצא כחסר מענה.
אני מאמין שמחלקת חי"ר המתמקצעת בעבודה הרלוונטית לטנקים, כגון צפיית אש, העלאת מטרות, פתיחת תאי שטח, מתן מידע מודיעיני וחיפוי לקרוב יכולה לשנות התנהלות של גדוד!
הרעיון- שכאן מוצג בחלקו, הולך לעלות לדרגים הגבוהים בקרוב אך לפני כן אני רוצה כמה שיותר חוות דעת ע"מ להיות מוכן. האם זה חשוב? טיפים? דרכי פעולה, וכל מה שיש לומר יתקבלו בברכה.
תודה מראש
|