03-02-2007, 21:46
|
|
|
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי אבי ש.
קראתי את תגובותיך בעיון רב בנושא המדובר.
הבעיה היא בסיסית הרבה יותר אם איש ח"א צריך להכיר לעומק מערכות אחרות או להיפך.
הבעיה היא שכפי שצוטט חלוץ באחת מישיבות המט"כל בימי הלחימה הראשונים גם הוא לא הבין את מגבלות חיל האוויר בלחימה, כפי שהתגלה לכולנו מאוחר יותר.
הוא צוטט כאומר שעם סיום חיסול רקטות ארוכות הטווח חיל האוויר ייתפנה לדרום לבנון לחלוטין ואז נשמיד את כל הרקטות קיצרות הטווח - "נטיל צל על דרום לבנון".
למיטב ידיעתי המוגבלת זה ציטוט מאוד מדויק ותיאור נכון של השתלשלות האירועים.
לשיטתך מכיוון שהוא היה מפקד חיה"א הוא אמור לדעת שלא ניתן לפגוע ברקטות קצרות הטווח בכלים ותו"לים שישנם בחיה"א.
התנהגותו של חלוץ שומטת את הקרקע מתחת לטיעונך, הוא אמור היה להיות בקיא בהפעלת כוחות אוויר ולהכיר את המורכבות והמגבלות של הפעלת כוחות אלו.
הבעיה הקשה יותר מבחינתי לפחות היא שקציני החי"ר המנוסים כדוגמת קפלינסקי, סגנו, לא הבהירו לו את טעותו, הם לפחות היו צריכים לדעת שכך לא נצליח לשתק את ירי הרקטות וטעותם של כל הקצינים הללו עלתה לנו בימים ארוכים של לחימה קשה ומאות אלפי אזרחים בני ערובה בעורף.
הבעיה היא שלאחר שנים של הנחות עבודה מוטעות התגבשה לה השיטה שניתן לפתור כל בעיה עם הזרוע האווירית על כליה השונים ( מטוסים שונים, מסוקים ומל"טים ), כל השאר נדחקו לאחור הן מבחינת השקעות כספיות, כ"א, אימונים, אמל"ח, פיקוד, ניהול, וכל היבט אחר.
קציני החי"ר השונים ( ברמות הפיקוד השונות ) איבדו את האמון ביכולתם ללחום ולהכריע את שדה הקרב מכיוון שהם הוזנחו שנים ארוכות וכמו שאמר לי ידיד שהוא מ"פ בסדיר שביקש בעת קו אחרון בלבנון להוציא מארבים קרובים לגדר ונענה בקצרה שאין צורך, ישנן שיטות יותר טובות ( אוויריות ולא ארחיב ) וכאשר הוא ציין שברצונו לשפשף את החיילים הצעירים ולהעלות את רמתם הקרבית ולחדד את תחושת הלחימה והכוננות - מפקדו אמר לו שאין צורך - זה סיכון מיותרשל חיי אדם !.
אני מקווה שמינויו האחרון של אשכנזי ( גולנצ'יק ) לרמט"כל יחל תהליך של חזרה ליסודות, הבנה עמוקה שרק כוחות הרגלים יכריעו את גורל הקרב, והם אלה שצריכים לחזור למרכז הבמה.
נכון ישנם המון כוחות תומכים, כדוגמת ח"א, חת"ם, ים, והם חייבים לקבל השקעה בהתאם לתרומתם בשדה הקרב העתידי.
אני כבר רואה את תשובתך שראייתי מוגבלת ובעימות עם האיראנים נצטרך את הכלים הללו ושלא ניתן לשלוח חטיבות חי"ר מעבר לאופק לכבוש כל יעד רלוונטי.
גם לזה יש פיתרון - חיזוק ההרתעה של מדינת ישראל, חיזוק כוחות הנ"מ וההגנה האווירית בצורה משמעותית, ייתנו פיתרון ותשובה איכותית לאיומים השונים.
אני מקווה שלא העלבתי או פגעתי בכבודו של אף אחד מהמשתתפים המכובדים.
בברכה,
אבי ש.
|
אין בעיה,
אני לא אכנס לעניין חלוץ כי אני לא יודע עד כמה הציטוטים מדויקים, עד כמה הדברים הוצאו מהקשרם וכו', לכן אין לי כוונה לא "להגן" עליו ולא "להאשים" אותו בדבר מה נוסף שהוא עדיין לא הואשם בו...
לגבי הויכוח התאורטי:
אכן היו כאלה שחשבו שהפיתרונות יכולים לבוא רק מהאוויר, דווקא בדרגים הטקטיים של חיל האויר (אני לא יודע מה אלופי המטכ"ל אמרו בדיון זה או אחר, אבל אני כן יודע איך נראות הפקודות) זה ממש לא כך, ויש התייחסות ברורה למה חיל האויר יכול לעשות ומה לא.
כתבתי כאן כבר את דעתי לגבי המלחמה האחרונה, לא ברור לי מהיכן מישהו הסיק ממנה שהיו צריכים להשקיע יותר בכוחות הקרקע, גם מרגע שהם נכנסו לפעולה- ירי הקטיושות לא פחת. המלחמה האחרונה לא הוכיחה כלום בעניין זה ואפילו יהיו כאלה שיצביעו על כך שהמלחמה הוכיחה בדיוק הפוך, שאכן כדאי להשקיע יותר בכוח אוירי מאשר בכוחות הקרקע.
אבל אין לנו סיבה להיכנס לויכוח בעניין כי אני מסכים איתך, צריך להשקיע יותר בכוחות הקרקע בהחלט, היתה הזנחה גדולה התחום בעיקר ע"י המפקדים של כוחות הקרקע בעצמם. צריך להתאמן יותר וגם צריך להעביר אליהם יותר תקציב. אתה מתאר מצב מוגזם לדעתי שבו כוחות הקרקע מנצחים את המלחמה ושאר הכוחות הם תומכים, זה לדעתי מצב שבאמת כבר לא רלוונטי, אבל גם חסידי הניצחון ע"י כוח אוירי בלבד מציגים תמונה לא רלוונטית. לדעתי רק שילוב של כוחות אויר ויבשה (וים כאשר זה רלוונטי) חזקים, הוא שיביא לניצחון.
כל טוב.
אמיל.
_____________________________________
!Ya Gotta Believe
|