|
20-02-2007, 17:37
|
|
|
חבר מתאריך: 31.12.05
הודעות: 3,216
|
|
אני מקווה בשבילך (כאחד שהחזיר תעודת מתנדב אחרי כמעט עשר שנים רצופות) שאתה לא מופיע בבתי-משפט.
מבלי להיכנס לעומקם של נהלים, היציאה שלך מהרכב ללא אפוד-זיהוי / כובע וכו', במהלך משמרת, תכניס אותך לצרות ותביא לביטול כל האישומים כנגד מי שעצרת. חבר שלי אפילו נתבע באופן אישי על התחזות לשוטר, מעצר שווא ועוד כמה סעיפים לא נעימים.
אני יכול לספר לך שכשעבדתי עם מה שאתה קורא לו "בילוש", המפקדים הקפידו על לפחות זיהוי-מינימלי (אפשר לשחק עם זה לא מעט).
אגב, אתה גיבור על בני מיעוטים שייזדהו גם בפני אחותי הקטנה וגם בפני סבתא שלי, אם רק ייתבקשו...
יש מקרה שאותו מלמדים בתחנה שבה התנדבתי, לאחר שעבדך הנאמן העיר לנהג ושאר היושבים ברכב שחסם את רחוב מונבז בירושלים (חד-סטרי, נושק לפאבים ב"מגרש הרוסים" ונמצא במרחק יריקה ממטה המחוז). הטעות שלי הייתה בכך שיצאתי מהרכב לאחר שכבר החזרתי את רוב הציוד שלי לתחנה והתבקשתי להחזיר את הניידת למטה המחוז (שם חבר שלי החנה את מכוניתו, כך שהיה לי טרמפ משם לבית).
לא התכוונתי לעכב או לעצור אף-אחד, ובסה"כ במקום להפעיל את צופר האוויר העדפתי לרדת מהאוטו ולבקש מהנהג בנימוס להמשיך בדרכו. לאחר שנקשתי על החלון בעדינות הוא הורד, ורעש מחריש אוזניים נשמע. ביקשתי מהנהג להנמיך והוא סירב. חזרתי לניידת והדלקתי את האורות הכחולים המסתובבים, התקרבתי לנהג ושוב ביקשתי מהנהג להנמיך. הוא שוב סירב. חזרתי לניידת, כרזתי לנהג (הודעה מלאה, כולל מספר רכב) והפעלתי את הסירנה לשלוש שניות. אחרי שהלכתי לכיוון הרכב החוסם ירדו ממנו ארבעה ז'לובים עם מבט רצח בעיניים, הקיפו אותי והתחילו לדחוף אותי לכיוון הניידת.
בשלב זה חבר שלי ירד ושלח יד לאקדח שלו. הסיטואציה: ארבעה מטומטמים יורדים מהרכב ותוקפים מישהו שכרז להם מניידת עם אורות כחולים מהבהבים, כשחברו נשען על הניידת עם יד על אקדח. יש קהל של עשרות אנשים שצופה באירוע וצועק להם "עזוב, זה שוטר", "'כנס לאוטו" וכו'. לצערי, ארבעת הגאונים החליטו לירוק עליי (מה ששורף לי את הפיוז). הודעתי לארבעתם שהם מעוכבים. אחרי שהם הפסיקו לצחוק הנהג אמר לי "אם אתה גבר, נסע למקום אחר ונסגור את זה. אתה וחבר שלך נגדי ונגד חבר שלי". הודעתי לו שאין לי בעיה, בתנאי שהמקום האחר יהיה בתוך מטה המחוז. הנהג, שכבר היה בדרך לאוטו, אמר משהו לא-ברור והחל לנסוע (כאמור, אחרי שעיכבתי אותו).
נסעתי אחריו עד לשער של מטה המחוז, ואז הוא נתן גז, נסע בנתיב הנגדי וברח לכיוון רחוב יפו. ברמזור הוא עשה טעות די חמורה, ופנה ימינה במקום שאסור. הפעלתי את הסירנה שלי וכרזתי לו לעצור. הוא המשיך ברמזור הבא, למרות שזה היה אדום. בשלב זה חבר שלי צעק בגל של המחוז "תקיפת שוטרים, רכב עובר באדום". אחרי רמזור נוסף חתכתי את הרכב שהמשיך לסכן עוברי-אורח, ומנעתי ממנוע להמשיך (אחרת היה נכנס בי). מונית חסמה אותו מאחור.
נוסעי הרכב החליטו לפתוח את הדלתות ולנסות לצאת - טעות טרמינלית. באותה תקופה היו עשרות שוטרים באיזור המדובר (כיכר ציון), ולפחות חמש ניידות חנו ברדיוס של עשרות מטרים משם. לפני שהספקתי לרדת מהרכב התנגש שוטר שהגיע בריצה בנהג (שרץ לכיווני), ומעוצמת ההתנגשות הנהג פרק כתף, עף לצד השני של הרכב ונשכב מעולף על הרצפה. אני שלפתי את הנוסע שמאחוריו דרך החלון (הדלת התעקמה) ואזקתי אותו על הרצפה. חבר שלי רדף אחרי השלישי וחבורת שוטרים עשתה "ערימת ילדים" על הרביעי. לקחנו את כולם למטה המחוז.
למען הסר ספק - תקפו אותי, ירקו עליי, קיללו אותי. ברחו ממשמורת חוקית, הרכב ננהג בפראות, חצה קו לבן לתוך נתיב תחבורה ציבורית ועבר ברמזורים אדומים. כל זה לאחר שחסמו נתיב. אחרי זה הם עוד התכוונו להתנפל עליי ועל חבר שלי.
החוקר שראיין אותם נתן לכל אחד מהם שתי סטירות (שמעו את הרעש עד לקפה ארומה), עצר את הנהג וקרא לי. קיבלתי ממנו שטיפה של חצי שעה, והסברים ממנו ומהקצין של הסיור לגבי זיהוי בפני אזרחים. המזל שלי היה שהמשמרת שלי לא נגמרה, משום שנהגתי לדווח על סיום משמרת רק אחרי שהחזרתי את הניידת (בכדי שיהיה תיעוד לשעת החזרת המפתח, כך שלא יעשו לנו בעיות בפעם הבאה שנרצה ניידת). אבא של אחד הנוסעים הגיע אחרי זמן-מה, הציג עצמו כעורך-דין ואיים לתבוע את כל מי שלובש מדים באיזור החיוג 02. הבן שלו הראה לו כמה סימנים אדומים, והוא החליט שגם הרבצתי לאזוק.
היה שם ויכוח ארוך מאוד, שבסיומו הוחלט ש:
אני בעצם מתנדב עם הבילוש, ושכובע המשטרה שהיה לי בכיס מספיק לצורך השלמת הזיהוי.
הייתה אי-הבנה, ואף אחד לא התכוון לתקוף שוטר.
הנהג ישוחרר ממעצר.
הארבעה יוזהרו.
הארבעה ייתחייבו להתנדב במשמר האזרחי לתקופה של שנה שלמה.
אחד מהארבעה נושא בתפקיד רשמי במחוז, מאז שהתגייס לאחר שהסתיימה שנת ההתנדבות שלו. הוא מספר על המקרה הזה לכל מחזור שהוא מרצה לפניו.
מסקנה - חייבים להזדהות, אחרת מסתבכים.
|
|