שלום רב, אני מחפש מידע על ההיסטוריה של גבעתיים עד הקמת המדינה, וגם מידע על האזור שבו היא הוקמה (מה היה בו לפני כן וכו'). אני מחפש כבר זמן די רב מידע ולא מוצא משהו מעניין במיוחד.
בתודה, אורי.

http://www.givatayim.muni.il/Openning.asp?Lang=1
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92...%99%D7%99%D7%9D

ויקיפדיה הפכה בשנה האחרונה לזירת פעילות של 'אנרכיסטים כנגד גדר'. בידם האחת הם קובעים פגישות באתר ההתפרעות השבועית ובידם השניה הם משפצים ערכים הקשורים להתיישבות הציונית.
מקורות המשכתבים הם אתרי התעמולה הפלשתינאים הכתובים עברית כגון 'זוכרות את הנקבה בעברית' והם מעתיקים את הרשום שם כתורה מסיני. נסיון לתקן את המעוות יענה במתקפות נגד חוזרות ובסיוע של מפעיל מערכת החבר אף הוא בקבוצה זו. חוסר הבנה או הסכמה שבשתיקה מצד שאר המפעילים בויקיפדיה - מונע את פעולת מנגנון התיקון.
עיין בערכים רמת גן או הרצליה ולרגע תתהה באם לא מדובר בערכים העוסקים בכפר סלמה או בשבט אבו-קישק. נעשה בהצלחה נסיון נבזי ליצור מראית עין של רצף התישבותי ערבי בכפרים שלא היה בהם רצף, מתקבלות כמובן מאליו הערכות גודל האוכלוסיה של אתר הנכבה וכו'.
[זה עוד כאין וכאפס לעומת מבול הערכים העוסקים בישובים ערביים שהיו לפני קום המדינה הצצים בויקיפדיה וגם הם כמובן מועתקים ממקורות פלשתינאים ואינם מציינים את עלילות תושביהם]

אז - להתרחק מויקיפדיה כמקור. עדיף לעיין ב'אריאל' ובספרי יובל.

לענין גבעתיים: ככל הידוע לי יועד השטח לרכישה על ידי קבוצת עיר גנים אך בשל קשיים כלכליים עם האמרת מחירי האדמה הועבר חלק מן השטח שנקנה דרך הסוחר אדיב במיה לראשוני שכונת בורוכוב שהיא ראשיתה של העיר. בהמשך הצטרפו אל העיר עוד קטעי שכונות כגבעת רמב"ם. נחלת יצחק צורפה לעיר אחרונה לאחר קום המדינה. שטחי פרדס המנזר שהיה איזור בשליטה עויינת צורף לעיר למיטב ידיעתי לאחר כיבושו במלחמת העצמאות.
התרשמותי היא כי עיריית גבעתיים מכבדת את עברה ולכן תוכל למצוא חומר על בית טייבר, סליק אלדמע וחוות הפועלות.
מה היה שם קודם? עיין במפות שglsh שלח לי מWWI בפורום זה ועיין במפת הPEF שבאתר 'עמוד ענן' ותמצא שהיה שם 'כלום'. דרך בן גוריון שבגבול גבעתיים הייתה קיימת כ'דרך המואזין' מאיזור סלמה לעבר הירקון אך שטח הגבעות היה נטוש. גבעת קוזלובסקי כונתה דאהר-סלמה ועד שglsh תיקן אותי סברתי כי התחולל שם קרב בין התורכים לאנגלים. בספר מבט ועוד מבט על א"י תוכל למצוא תצ"אות בהן נראים מאהלי בריטים בעיקר בשטח 'המכתש'.

בית הקברות נחלת יצחק מצוי בתחומי גבעתיים - וגם זה משהו...
וילנאי ב'אריאל' בעמ' 1201 מציין כי השכונה הועברה משטח השיפוט של תל אביב לזה של גבעתיים ב2/10/57 - מישהו יודע האם הדבר נכון ומתי שבה השכונה לת"א?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה ויקיפדיה הפכה בשנה האחרונה לזירת פעילות של 'אנרכיסטים כנגד גדר'. בידם האחת הם קובעים פגישות באתר ההתפרעות השבועית ובידם השניה הם משפצים ערכים הקשורים להתיישבות הציונית. מקורות המשכתבים הם אתרי התעמולה הפלשתינאים הכתובים עברית כגון 'זוכרות את הנקבה בעברית' והם מעתיקים את הרשום שם כתורה מסיני. נסיון לתקן את המעוות יענה במתקפות נגד חוזרות ובסיוע של מפעיל מערכת החבר אף הוא בקבוצה זו. חוסר הבנה או הסכמה שבשתיקה מצד שאר המפעילים בויקיפדיה - מונע את פעולת מנגנון התיקון. עיין בערכים רמת גן או הרצליה ולרגע תתהה באם לא מדובר בערכים העוסקים בכפר סלמה או בשבט אבו-קישק. נעשה בהצלחה נסיון נבזי ליצור מראית עין של רצף התישבותי ערבי בכפרים שלא היה בהם רצף, מתקבלות כמובן מאליו הערכות גודל האוכלוסיה של אתר הנכבה וכו'. [זה עוד כאין וכאפס לעומת מבול הערכים העוסקים בישובים ערביים שהיו לפני קום המדינה הצצים בויקיפדיה וגם הם כמובן מועתקים ממקורות פלשתינאים ואינם מציינים את עלילות תושביהם] אז - להתרחק מויקיפדיה כמקור. עדיף לעיין ב'אריאל' ובספרי יובל.

לא ידעתי מזה! העניין מצריך "טיפול". תוכל בהזדמנות (לא דחוף...) להסביר לי קצת על מה הולך מאחורי הקלעים או אחרי שיש לך נסיון שם? האמת היא שכתבתי ערך אבל מעולם לא התעמקתי ממש לעומק בויקיפדיה, למרות ששמעתי שלא ממש "כולם שווים" שם. ישנם כמה יישובים ערביים שיש לי פרטים מאוד "מעניינים" להוסיף עליהם.... הכל עם הפניות וציטוטים ממקורות מאוד ממלכתיים וללא שמץ יהדות או ישראליות.

.

החומר בויקיפדיה גדל ונכון,אל תשים לב לאחד שלא נכנס לויקיפדיה השנה הזו בכלל ונכנס רק שהאתר עוד היה בחיתוליו.
כדי לך לרשום המון ערכים בויקיפדיה וכך תוכל להתקבל להנהלת האתר.אני רשמתי כבר עשרות ערכים ואני ממשיך לכתוב כל יום.

הלוואי שתכתוב גם המון ערכים.

דניאל פולגר

בתור אחד שכתב ערכים רבים בויקיפדיה אני חולק על דעתך ולדעתי אתר ויקיפדיה הוא אתר מצוין.
אף אחד לא ילך לספרייה בגלל דבר כה קטן ולא יילך לאתרים עם תשלום,שאפשר למצוא כל כך הרבה חומר.
האתר ויקיפדיה,בודק כל ערך ובודק עם המידע שלו נכון.אם לא,אז הוא מוחק אותו.בויקיפדיה גם יש פרופסורים בהנהלת האתר שבודקים את הערכים.

אל תעליב את ויקיפדיה.
לפי איך שזה נראה נכנסת לאתר לפני שנה בערך שהאתר היה כלל לא מפורסם והיה עוד גרוע.
תכנס אליו עכשיו ותצטער על מה שאמרת.
כל הסיכומים שהוצאתי לעבודות שנתנו לי היו משם.רק שם יש המון חומר!!!

שלום ויום טוב.
דניאל פולגר.

גדלתי ליד השדה בגבעת קוזלובסקי ואני זוכר את הסיפורים שהיו מספרים על משהו דיין ז"ל שהיה מגיע לשדה, חופר בו עתיקות ולוקח אותם איתו. מעניין אותי מה היה שם. וגם הבנתי שמצאו בשטח העיר מצודה חשמונאית אבל אני לא יודע היכן..

בדקתי גם בלקסיקון ארכאולוגי ובאינציקלופדיה ארכ' ואין אזכור לדבר שכזה.
בסמוך לגבעתיים ידועים האתרים הכלכוליתים באיזור צומת בן-גוריון הרא"ה בר"ג.
אתריה של גבעתיים קשורים לתקופת הקוממיות. בסמוך לגבעת קוזלובסקי היה המחנה הבריטי הנטוש בו שיחקנו רבות אך אתר ארכאולוגי - לא ידוע לי כי היה במקום.
יתכן ומשה דיין היה מגיע לאזור בנסיבות אחרות...

למען האמת סיקרנתי אותי ובצעתי שוב חיפוש ופשפוש לגבי אתרי חפירות בגבעתיים.
האזכור היחיד לדבר הוא באתר רשות הירקון המציינת כי גלוסקמאות וקברים נמצאו בגבעות בני ברק-ר"ג-גבעתיים שבסמוך לירקון. אין אזכור לנושא באתר הרשות לעתיקות ולקסיקונים המקובלים. יתכן ומדובר בצרופה של גבעתיים לאתרים שציינתי בגבול ר"ג ב"ב ויתכן שהיו ממצאים בתחומי עירך . התחלת במצווה אז אודה לך אם תגמור ותבדוק את הנושא. תמיד מענין לגלות דברים חדשים.

תודה על התגובות. בהמשך לדברייך, אני ארים את הכפפה ואנסה לחפש עוד מידע על גבעת קוזלובסקי ואולי אני גם אקפוץ לביקור קצר שם.

מה פירוש המילה "דה'ר" שהיה חלק משמה הקודם של הגבעה?
עוד פרט מעניין שנזכרתי בו - במורדות הגבעה, קרוב לבית הספר אורט טכניקום, ישנה משוכת צבר שנראית באה בימים, מהסוג שרואים בחורבות כפרים ערביים. ידוע לי שהשטח השתייך לכפר סלמה, אולם מעניין אם היה בו יישוב ממשי, או גידולים חקלאיים.

השתייכותו של השטח לסלמה הייתה יחד עם עוד אלפים רבים של דונמים ששויכו לו עוד בתקופה שמנה מאות בודדות של תושבים שספק אם יכלו כלל לעבדם. בעת שגדלה סלמה והייתה לכפר הערבי הגדול או השני בגודלו בארץ היה כבר השטח שאתה מדבר עליו קנוי כדת וכדין ומיושב ביהודים זה מכבר.
עפ"י תאורים של ראשוני ר"ג - חלק מן השטחים העצומים [שהקיפו את ר"ג,גבעתיים,כפר שלם] היו לעיתים נזרעים עונתית ע"י ערבים מסלמה אך רובם ככולם היו אדמות בור נטושות. נטיעות או עיבוד קבוע נראים בצמוד לשטח הכפר סלמה גופא סביב איצטדיון וינטר כפר שלם ושכונת גאולה של היום וגם זאת רק בשלב מאוחר יותר.
יתכן ומשוכת הצבר מקורה בגדר סביב אתר זריעה עונתי ויתכן ומקורה בשתילה של תושבי גבעתיים הראשונים [גם יהודים שתלו משהו בארץ הזאת..] בכל אופן ישוב ערבי במקום עצמו לא היה קיים.
על הקף השטח ה[לא] מעובד של סלמה תוכל ללמוד ממפת הPEF הזמינה לך באתר עמוד ענן. פשוט ויפה להציץ לעבר. תוכל גם ללמוד ממנה על ריקנותו דאז של השטח המהווה היום את גבעתיים.
אגב, ori עדיין 'חייב' לי תשובה על הדרך בה סופחו אלפי דונמים לכל נקודת ישוב ערבי זעירה בעת רישום הקרקעות ע"י התורכים.

היו בה מספר מפעלים מחתרתיים גדולים למדי לייצור נשק ותחמושת (מגדל המים) כשעל חלקם הוקמו מפעלי התע"ש אשר פעלו עד לפני מספר שנים (איזור נחלת יצחק).

כמו כן אם אינני טועה היכן שממוקם היום הקניון היתה גבעת כורכר שבה היו חצובים מספר בונקרים.......

האיזור בין שולי גבעת קוזלובסקי לדרך הגבורה ולדרך בן גוריון [מודיעין] היה נטוש שנים רבות. הוא כונה שטח תשע/המחנה הנטוש/המחנה הבריטי. בעינינו כילדים מדובר היה בשטח עצום ומלא מיסתורין.
שימושו העיקרי של השטח היה לצורך השבעות של תנועות הנוער, מחבואים והרפתקאות.
במרכז השטח ברחוב בן צבי של היום עמדו בונקרים מבטון שרק אמיצים העזו להכנס אליהם.
בשנות השישים כך מספרת האגדה נמלט מהכלא רוצח בשם מנשה חאלוויה שהטיל את אימתו על האזרחים השלוים ונתפס לבסוף בבונקרים אלו. אז מי אמר שלא שומרים על המסורת בארץ שלנו?

בחיפוש גוגלאי מצאתי כי באיזור היה גם מחנה תחמושת צה"לי לאחר קום המדינה ומה שיותר מעניין - כי האדמה הייתה אדמה טמפלרית שנתפסה ע"י הבריטים ושימשה ככרם. איני מאתר כרם דומה במפות ישנות במיקום זה אך יתכן ובכך טמון ההסבר למשוכת הצברים שאורי ז. שאל עליה.

באדיבות גוגל:
משה גרשוני, איש ההגנה הוותיק, תושב גבעתיים (שכונת בורכוב) משנת 1922, סיפר ל-ynet כי בראשית המאה ה-19 היה בשטח כרם של המושבה הטמפלרית 'שרונה'. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים, גורשו הטמפלרים לאוסטרליה והבריטים הקימו במקום מחנה צבאי. עם עזיבת הבריטים הקים צה"ל במקום בסיס תחמושת. על בניית הבונקרים (הפילובוקסים) לתחמושת היה אחראי איש סולל-בונה שיקה הלרשטיין ז"ל. לימים התגייס הלרשטיין לצה"ל ושימש מפקד המחנה.
[מובן כי קשה לסמוך על Y נט בכלל ובמיוחד לאור העובדה שהטמפלרים הגיעו לארץ רק בסוף המאה התשע עשרה וכי הגרוש לאוסטרליה היה רק במלחמת העולם השניה ובראשונה רק נעצרו במושבתם. וגם לאור העובדה כי מה שמופיע בתמונות לא נראה כפילבוקסים אלא כבונקרי בטון משמימים]

ואם כבר בשטחים עצומים וילדות עסקינן - אני עצמי גדלתי בשכון בבלי וכילד אני עדיין זוכר היטב איך היה נראה השטח עליו עוברים היום נתיבי איילון וקאנטרי דקל... עבורינו זה היה ממש מבחן אומץ להסתובב שם...

וכאן באה גם שאלה - האם מישהו מחברי הפורום הכיר את האיזור הזה וזוכר מבנה מוזר דמוי בונקר גדול שהיה ממוקם פחות או יותר היכן שנמצא היום קאנטרי דקל (קצת דרומית לו)?
זה היה מבנה יחיד שעמד שם ומאוד מזכיר בצורתו את הבונקרים הבריטיים שעדיין ניצבים ביער הבונקרים שליד טבעון....
אגב - המבנה הזה מופיע באיזה סרט ישן משנות השבעים של פורטיס ושולץ האיום.....

לבני.

שרונה נוסדה ב- 1871/2, ושטחיה המעובדים חדרו עמוק לשטח ר"ג גבעתים של היום. יש צילומי אויר ממלחמת העולם הראשונה בהם זה נראה בברור.

כל הגברים הטמפלרים הדרומיים (יפו, שרונה, וילהלמה, ירושלים) הוגלו במלחמת העולם הראשונה למצריים ושהו שם כשלוש שנים. לאחר המלחמה יכלו לבחור בין חזרה לפלשתינה או לגרמניה.

לגבי אדמות טמפלריות בר"ג - ידוע לי רק על אדמות סמוך לירקון ובעיקר בשטח שכון ותיקים של היום.
לגבי אדמות טמפלריות בגבעתיים - הצלומים שמכסים אזורים אלו ב'מבט ועוד מבט' אינם אכותיים אך איני מצליח לאתר בהם שטחים חקלאיים בשטח האמור. יש לך כתובת אינטרנטית לצילומים טובים יותר? [האתר שקשור לאונ' העברית מסורבל לשמוש]
לגבי הגרוש. אני התכוונתי כי YNET טעו בכך שיחסו את הגרוש לאוסטרליה למלחמת העולם הראשונה [באשר הוא התרחש בשניה]. סברתי כי הבריטים הסתפקו ב'כליאת' אנשי שרונה במושבתם וחידשת לי בנוגע לגרושם למצריים.

תמצא את המפה בתחתית האשכול העוסק בפרדס גולדנברג [יש שם מספר מפות].
המפה הטובה יותר [של 'ביל מאוסטרליה'] מגיע רק עד האיזור שמקביל לבן גוריון/סירקין ולא מכסה את שטח דאהר סלמה=גבעת קוזלובסקי ושטח 9 אך תוכל לבקש ממנו שיסרוק עוד כמה משבצות למטה. כך שכל 'גבעתיים' שלפני גבעתיים תהיה לפניך... [מנסיון, מדובר במנהל ידידותי לסביבה ]

דומני שהשטח בצומת הרחובות הורודצקי-השלום נקרא "פרדס וגנר"
הפרדס היה בבעלות טמפלרית.
השטח נתפס עם קום המדינה ע"י חמ"ד (חיל מדע) שהינו כידוע אביה של הרשות לפיתוח אמצעי לחימה.
במקום נערכו ניסויים שונים והוקמה התשתית למו"פ הבטחוני.
הגדר הגבוהה המקיפה היום את המתחם רומזת כי גם כיום משמש למטרות דומות...

ייתכן ומדובר באותו מקום.
שמעתי גם סיפור על הטמפלרי האחרון שנשאר באיזור- אדם בשם שמידט(?)
גם לו היה פרדס באיזור גבעתיים-יד אליהו והוא חי כנראה עד סוף שנות ה- 50