כל מה שרצית לדעת על גדלים דיגיטאליים וממשיים:
מדריך זה נכתב על מנת לעזור לאנשים שעוסקים בגראפיקה דיגיטלית וגם נוהגים לממש אותה ע"י ייצוא פיזי שלה, למשל – הדפסה.
וודאי לא פעם אחת רציתם ליצור תמונה כדי להדפיס על דף נייר גדול שנימדד בסנטימטרים, כאשר בפועל בפוטושופ יחידות המידה הן פיקסלים ואז אנחנו ניתקלים בבעיה בהמרה הזו. לשירותינו מגיע המושג שיכול להישמע מאיים
DPI - זו היא יחידת המידה שנועדה להמיר בין גודל פיקסלים לגודל ממשי.
DPI הם ראשי תיבות של:
Dots
Per
Inch
ובתרגום לעברית:
נקודות
על (ביחס)
אינץ'
מה הן נקודות? נקודות הן כמובן יחידות המידה של התמונה או במילים אחרות –פיקסלים.
מכאן שמדובר בפיקסלים על אינץ'.
עכשיו כשהבהרנו את המושג, איך משתמשים בו?
אין חוק מדויק שקובע כמה DPI צריך להיות לתמונה וזה משתנה בין תמונה לתמונה ובין אופן השימוש בה.
ככל שאני צריך לראות יותר פרטים כך אני גם אצטרך DPI גבוה יותר.
לדוגמה:
אם אני רוצה ליצור סמל לחולצה בגודל הממוצע של סמל שמודפס על חולצת בית ספר, אשתמש ב-DPI נמוך יחסית מאשר שרטוט מדויק ומפורט של סכמה אלקטרונית או לחלופין שרטוט של מבנה כלשהו או מפה של אזור מסוים שמכילה פרטים רבים שאני אהיה מעוניין לראותם כשאתקרב יותר ויתר.
אם צריך קצת, אז לא יהיה קצת מדי, מה שיביא לתוצאה די לא נעימה לצפייה ואף לא ברורה לעיתים,
ואילו כאשר צריך להשתמש במספר גבוה- להשתדל לא להשתמש במספר גבוה מדי מה שלא יגרור להצגה לא טובה של המסמך, אבל כן יוסיף לו פיקסלים מיותרים ועוד משקל שפשוט אין צורך בו למשקל הקובץ הכללי, וגם יקשה על המעבד לעבוד עם תמונה שמכילה אינפורמציה כה רבה שרובה מיותרת.
איפה ניתן למצוא את ה-DPI הזה?
רזולוציית מסך ממוצע היא 72 DPI
מצלמה ממוצעת תייצא תמונות באיכות של 180 DPI.
בתי דפוס יעדיפו לרוב להדפיס קבצים ב- 300 DPI.
אלו הם אינם מספרים מדויקים- הם ממוצעים, אינם מדעיים, שנועדו להמחיש רק את המקומות שבהם אנו נתקלים לעיתים קרובות ב-DPI
ועכשיו למושגים מוכרים יותר: וודאי שמעתם את המילה "רזולוציה" לעיתים קרובות יותר מאשר DPI
רזולוציה היא רמת הפירוט של תמונה דיגיטאלית
DPI - היא יחידת המידה שבה משתמשים למדידת הרזולוציה.
אם DPI זה מספר הפיקסלים לאינץ' אז ברור מאליו שככל שיש יותר אינצ'ים כך יש יותר פיקסלים.
אם אני מדפיס תמונה ברזולוציה של 300 DPI וגודל התמונה הממשי הוא אינץ' אחד על אינץ' אחד- אז גודל התמונה בפיקסלים יהיה: 300 X 300 פיקסלים.
להכנת עיצובים/תמונות לאינטרנט – 72 DPI
להדפסה- מקובל לעבוד עם 300
איך אני יודע מה הרזולוציה של הקובץ:
בתוכנה פוטושופ -
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
וקטורים
וקטורים, בהקשר של מה שנכתב עד כה ניתן לבטא במילה אחת: אלטרנטיבה
וקטורים אינם קשורים לפיקסלים-בעצם הם כן- אבל אין להם כל השפעה או תלות בפיקסלים, ו"רזולוציה" ו"DPI" לא משחקים שום תפקיד מכריע בגראפיקה שכזו.
איור וקטורי הוא איור מתמטי יותר מאשר ממשי: הוא מורכב מנקודות, קווים ומשיקים והיחס שבינם.
אם אני יודע ששני נקודות בשורה אחת ו-2 נקודות נוספות בשורה השנייה במרחק זהה יתנו לי ריבוע ברגע שאחבר ביניהם בקווים ישרים, אז לא משנה לי בכלל מה המרחק המדויק הזה בין הנקודות כל עוד הוא שומר על חוק של מרחק זהה על מנת שייווצר לי ריבוע. בצורה כזאת אני אוכל לשנות את מימדי הריבוע ע"י חישוב מתמטי ולא ציור מחודש.
ריבוע זו הדוגמא פרימיטיבית מאד. אם ניקח עיגול גם כאן יהיה חיבור בין נקודות אבל הפעם הקווים המחברים יהיו מעוגלים, ועיגולים האלו הם גם פונקציות מתמטיות שונות של משיקים וגרפים. אין זה אומר שאני צריך שיהיה לי ידע כלשהו בכלל במתמטיקה כדי לבנות משהו וקטורי כמובן. בדרך זו אפשר להגיע לצורות סבוכות הרבה יותר, החל מקוים ישרים ואז לציור פורטרט שלם.
היצירות הוקטוריות הקרובות ביותר אלינו הן לא אחרון מאשר הגופנים- כל האותיות והמספר שכותבים במחשב. שמתם לב שלא שמשנה כמה תגדילו את הגופן הוא תמיד יישאר מאד מדויק ולא יופיעו "הריבעים" שהתרגלנו לראות כשמגדילים תמונה? זאת משום שמראש הוכנו במטרה שישנו את גודלם לשימושים שונים והם קבצים וקטורים.
דוגמא
מימין צורה וקטורית, שהצורה היא מורכבת מיחסים בין נקודות וקוים ולכן לא משנה כמה נגדיל או נקטין אותה - האיכות לא תיהרס.