 |
14-02-2008, 10:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 101
|
|
|
כתבה מתוך DailyMaily
לא (רק) אלוף הפלזמות (קישור)
ראש אגף התיקשוב בצה"ל, אלוף עמי שפרן, משוכנע שצה"ל סיפק את הסחורה במלחמת לבנון השניה ופניו אל העתיד: שימור כוח אדם איכותי בצבא, ירידה לנגב, ופיתוח יכולות IT מבצעיות ומנהלתיות ● בסערה בה צה"ל נתון כיום, נראה האלוף כאיש הנכון במקום הנכון ● היתקשב!יהודה קונפורטס, מערכת ThePeople ,DailyMaily
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.pc.co.il/_uploads/extraimg/SEDER-Shafran.jpg]
אלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב. צילום: פלי הנמר
בעוד פחות מחודש, יחגוג אגף התיקשוב בצבא חמש שנים להקמתו. המדובר באגף הצעיר ביותר במטה הכללי, אולם שורשיו נטועים עמוק בימים של טרם הקמת המדינה ובכל מלחמות ישראל. אגף התיקשוב מורכב משורה של יחידות וחילות, שמלווים את צה"ל מאז הקמתו - ובראש ובראשונה חיל הקשר, שהפך לחיל הקשר והאלקטרוניקה, שהפך לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים – וכיום, חיל התיקשוב.
הקמתו של האגף נועדה לרכז את מאמצי התכנון והתוויית הפעילות התיקשובית של צה"ל, לקראת שנות ה-2000. למרות גילו הצעיר, עבר האגף תהפוכות רבות בחמש שנותיו, החליף שלושה מפקדים, איחד יחידות בתוכו ובמקביל – גם הספיק להיפרד מחיל התיקשוב, שעבר לזרוע היבשה. בימים אלו הוא נערך לקלוט חזרה את החיל, שישוב להיות חלק אינטגרלי מהאגף.
אלוף עמי שפרן, ראש האגף הנוכחי, הוא האלוף השלישי שמכהן בתפקיד מאז הקמת האגף. הוא החל בתפקידו בנובמבר 2006, כאשר את המינוי הרשמי קיבל ביוני 2006, מעט לפני מלחמת לבנון השניה. את החפיפה וקבלת התפקיד מראש האגף הקודם, אודי שני, עשה כבר כאשר צה"ל היה עסוק בבניית הכוח מחדש ובהפקת לקחים מהמלחמה. הוא מונה להיות חבר בצוות המצומצם שנדרש לקרוא את דו"ח וינוגרד והגיש לצבא את ניתוח המשמעויות והפקת הלקחים ממנו. שפרן, כמו קודמו, שני, סבור שוועדת וינוגרד לא מצאה כל דופי בתפקוד התיקשוב במלחמה.
פרשת ה"פלזמה" נתפסת בעיני שפרן, כמו גם בעיני קצינים בכירים אחרים, כחלק מבעיות שקשורות בתפקוד המפקדים במלחמה. לא בהיבט ההתחמקות משדה הקרב, אלא בשל רצונם של חלק מהמפקדים הללו להיות קרובים למידע הרלבנטי עבורם. הנגזרת מכך, אומר האלוף בפגישה עם עורכי קבוצת ThePeople בלשכתו, היא כי התיקשוב צריך להגביר את מאמצי הפיתוח והיצירתיות שלו, כדי לעשות הכל, על מנת שבמלחמה הבאה - המידע יהיה זמין בכל מקום שבו המפקד צריך להיות - ולא ההיפך. המשמעות הקריטית היא להביא את המידע הזה, על כל ממשקיו, אל הדרג הנפרש, בשטח, הנמצא תוך כדי תנועה.
המטכ"ל בעד ה-IT
שפרן דוחה מכל וכל את הטענה לכאורה, לפיה המטכ"ל הנוכחי, בראשות הרמטכ"ל אשכנזי, עוינים את התיקשוב. הוא מוכיח במספרים ובמעט נתונים – ככל שביכולתו לפרט, שלא רק שהמטכ"ל אינו עוין את ה-IT, אלא להיפך: כך, חשף, בסדנה המפורסמת שהתקיימה באחרונה, בה אושרה התר"ש (תוכנית רב שנתית) - קיבל התיקשוב יותר מאגפים אחרים יחסית. על פי האלוף, זוהי ההוכחה הטובה ביותר למעמדו של האגף כיום.
כך, התיקשוב הוא עובדה קיימת, העומדים בראשו אינם צריכים להתנצל או להסביר למה הוא קיים. מקומו של ראש האגף במטה הכללי הוא כשווה בין שווים. ההוכחה הניצחת היא, על פי שפרן, שבכל תהליך הפקת הלקחים של המלחמה, בכל שלב ובכל תחום - יש נוכחות לתיקשוב.
שפרן אינו מסתיר את העובדה, כי התנגד להחלטת הרמטכ"ל לבטל ("להקפיא" בלשון הצבא) את פרויקט ה-ERP הכולל לצבא. הוא הביא את הנימוקים נגד ההחלטה, אבל ככל חייל, היודע ומבין שצבא אינו דמוקרטיה, וכי ישיבות מטה כללי אינן ישיבות כנסת – הוא קיבל את הדין. כאשר התקבלה החלטה סופית לסגור, הוא יבצע אותה, כי כך צריך לעבוד צבא. הוא מרגיע ומסביר כי למרות ההחלטה על הביטול, ERP בצה"ל ימשיך להיות. מי יתאם? מי יבדוק תאימות של ממשקים? מי יחליט על מדיניות כוללת, כדי שלא יהיה תוהו ובוהו? מי ישלם על הממשקים היקרים? השאלות הללו נותרות פתוחות. זאת, גם כאשר אנו מציגים לאלוף את העובדה, שאחת המסקנות המרכזיות בדו"ח וינוגרד, נוגעות לצורך לשפר בצה"ל את השליטה והבקרה, לצד שיפור התיאום הבין זרועי. "אי אפשר להכיל את הכל בתקציב אחד", מסביר שפרן, ומביע תקווה כי בעתיד דווקא כן יהיה פרויקט ERP כולל.
האלוף מגלה עוד, כי בתקופה הקצרה שבה הוא מכהן כראש האגף, הוא השקיע לא מעט זמן בנושא שימור כוח האדם באגף התקשוב. ברור לו, כמו לכולם, כי איכות ההון האנושי היא הבסיס המרכזי שעליו נשענים השגיו של האגף. "אני מכיר ומוקיר את התעשיה האזרחית", אמר, "אבל אני עדיין חושב שיש לנו הרבה מה להציע לקצינים ולחיילים מוכשרים". נכון, הוא לא יכול להציע ג'קוזי וג'יפים, אבל כחלופה הוא יכול להציע אחריות והשתתפות בפרויקטים גדולים בהרבה מאלו שבאזרחות. חוץ מזה, הוא מציע ציונות ואהבת הארץ, והדבק הזה כנראה עובד.
אבל כמו כל חייל טוב, הוא אינו שוקד על שמריו. הוא מודאג ממה שקורה בעולם החינוך, גם לו יש ילדים, הוא מודע לכך שמספר התלמידים שהולכים לחינוך הטכנולוגי – קטן. אשר על כן, הורה לאנשיו להיות יצירתיים, לחפש את הטובים ביותר, לאתרם ולהביא אותם. בינתיים המצב עדיין לא נורא: "על שערי ממר"ם מתדפקים אלפים שרוצים לשרת שם".
היי דרומה
המעבר הצפוי של חלקים מהאגף לנגב בעוד שנים ספורות, לפארק התעשייה הצפוי להיות ליד אוניברסיטת בן-גוריון, הוא בעיני האלוף אתגר בלתי רגיל. הוא צופה שהמעבר יסייע להתפתחות התיקשוב, יעשיר את ההון האנושי וכמובן יסייע לתעשיה ולפיתוח הנגב. בתיקשוב למדו דבר אחד או שניים על מיתוג ושיווק: המעבר דרומה נקרא "העלייה לנגב"...
על לקחי המלחמה ותפקודו של אגף התיקשוב בה, שפרן יכול להרעיף שבחים, ללא שום חשש שיאמרו עליו, כי אינו צנוע. זאת משום שבתקופת המלחמה לא פיקד על האגף. חמש שנים לאגף התיקשוב, ונדמה שאפשר לומר כי שפרן יהיה האלוף הראשון שיוביל את הספינה הזו לעבר השגת יעדיה, מבלי שיצטרך להסביר את עצם קיומה. גם אלו הסבורים שהפלזמה היא אבות הכישלון במלחמה, מבינים כי ללא השקעה בטכנולוגיה ובפיתוח עתידי - לא יהיה ערך למושג "צבא חכם וטכנולוגי". שדה הקרב העתידי ישען יותר ויותר על ביטים ובייתים, ועל מנת לנתב בצורה המיטבית את כלי הנשק והלוגיסטיקה – צה"ל צריך אגף תקשוב חזק, יצירתי ופורץ דרך. דיבורו של שפרן שקט. הוא צנוע, מודה כי זה לו הראיון הראשון לכלי תקשורת מאז שהוא זוכר את עצמו במדים. תשובותיו סדורות, חדות וקצרות. במצב הנוכחי, בסערה בה צה"ל נתון כיום, נראה האלוף כאיש הנכון במקום הנכון. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
