02-12-2006, 23:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
אני חושב שבאשכול הקודם די סיכמתי את כל העובדות הפיקנטיות על עצמי, אבל אנסה:
1. לפני שנה וחצי הייתי במילואים, תעסוקה מבצעית באזור תפוח. הייתי אז בן 22 וחצי, המש"ק הכי צעיר בגדוד.
המילואים היו בתקופת פסח, וליל הסדר היה באחד הערבים, דבר שגרם לכולם להכריח אותי להיות זה ששואל את הקושיות ("מה נשתנה?").
2. באותה תקופה היתה סדרת הפלייאוף בכדורסל בין עירוני נהריה לאליצור אשקלון. במשחק החמישי והמכריע (הפסדנו בו בשנייה האחרונה מסל של קורי קאר) הייתי עדיין במילואים. היו לי אז שני פלאפונים, באחד אבא שלי שידר את המשחק מהטלויזיה בבית, בשני חבר שידר את המשחק מהאולם באשקלון.
לפתע, הקפצה !!! תרגיל גדול של כל החטיבה, חדירה (תרגיל !!!) לאחד היישובים באזור. מתוקף תפקידי כקשר מ"פ הייתי צריך לקפוץ לשם עם החפ"ק כששניהם ממשיכים לשדר את המשחק.
הגענו ליישוב, מצאתי לי מקום שבו אני "משגיח" שאף אחד לא יגיע ויפריע, וגם שיהיה שקט ושלא יפריעו לי לשמוע את המשחק.
מספר שניות לסיום נהריה הובילה בנקודה, ואז הגיע המח"ט יובל בזק שלא הבין למה אני מאבטח את הגיזרה שלי עם פלאפון בכל יד ונשק בהצלב. בגללו ניתקתי את השיחות, וכשהתקשרתי אליהם שוב שמעתי רק צעקות וקללות.
לקח לי כמעט חצי שעה להבין שחטפנו סל בשניה האחרונה.
3. כשהייתי בגן הייתי הילד היחיד שידע לקרוא ולכתוב כבר בגיל 4-5 (באשכול הקודם כתבתי שרצו להקפיץ אותי ישר לכיתה ב'). הייתי קורא לכולם את הכתוביות שהיו לפני רחוב סומסום ופרפר נחמד, או רגע עם דודלי וכו', והייתי גם מתחבא מתחת לשולחן וכותב כל מיני הודעות שהיו מבקשים ממני:
חנה ציצי, דבורה תחת (חנה ודבורה היו הגננות), ושאר הודעות זימה...
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
|