|
10-11-2006, 10:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
|
|
לידיעתך, עד 1988 הומוסקסואליות נחשבה לעבירה על החוק (משכב זכר)
ב- 1988 תוקן החוק ומשכב זכר לא נחשב כעבירה פלילית (תיקון מס' 22 לחוק העונשין).
הנה ציטוט מויקיפדיה:
היסטוריה
עם הקמת המדינה ירשה מדינת ישראל את החקיקה הבריטית (דרך חוקי המנדט הבריטי), לפיה נחשב קיום יחסי מין הומוסקסואליים לעברה שדינה 10 שנות מאסר. היועץ המשפטי לממשלה הראשון, חיים כהן, נכשל בנסיונו להעביר בממשלה החלטה המעבירה את ההכרעה בנושא להנחיית היועץ המשפטי, אך הורה למשטרה שלא לאכוף את החוק (חיים כהן הפעיל כאן את סמכותו לשיקול דעת בעניין אכיפת חוקים, סמכות שמסורה ליועץ המשפטי גם כיום, כל עוד לא הורו לו הכנסת או בג"ץ אחרת). לימים כתב כהן:
"חשבתי שמחובתי שלא לקיים חוק שהוא לפי דעתי בלתי מוסרי. אנחנו דרשנו מן השופטים הגרמנים שלא יבצעו את החוקים של הנאצים כשהיו אנטי מוסריים בעיניהם, ואני חושב שזו חובה המוטלת על שופט ועל יועץ משפטי שלא ייתנו את ידם לביצוע חוקים שהם לפי מיטב מצפונם בלתי מוסריים" (שיחות עם חיים כהן, מיכאל ששר, הוצאת כתר). בע"פ 224/63 בן עמי נ. היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח, 225, פסק חיים כהן, אז כבר שופט בית המשפט העליון, כי: "משכב אישה שלא כדרכה, וכן משכב זכר, כשהמעשה נעשה בצנעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים לעונש".
ביטול האיסור על מעשה סדום
בישראל, לא הועמד מעולם אדם לדין אזרחי על עברה של הומוסקסואליות, אם כי היה מקרה שבו הועמדו חיילים לדין צבאי על עברה כזאת. בכל זאת, החוק האוסר על יחסים שלא כדרך הטבע (המדובר בסעיף 152(2) לפקודת החוק הפלילי, אשר הפך לאחר מכן לסעיף 351(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך. זו גם הסיבה לכך שהעמותה הישראלית לזכויות הומוסקסואלים נקראה בראשיתה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיום: אגודת הלהט"ב), כדי שלא תואשם בעידוד עברה על החוק. ב-1980 הוגשה הצעת חוק לפיה יופחת העונש על עברה זו לשנת מאסר אחת, אך ההצעה לא הגיעה לשלבי חקיקה מתקדמים.
רק ב-22 במרץ 1988 בוטל הסעיף בתיקון מס' 22 לחוק העונשין. תיקון זה, שהונח על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ שולמית אלוני, כלל ניסוח מחדש של מרבית הסעיפים העוסקים בעבירות מין. למעשה, הפרק העוסק בעברות מין בחוק העונשין הוחלף בניסוח חדש שאינו מונה משכב זכר בין העברות הכלולות בו.
סוף ציטוט.
תגיד מה שתגיד, החוק קובע כי אין מדובר בסטייה או בעבירה פלילית. לדעתך מדובר בסטייה (ולדעת אנשים נוספים כמובן), אך כל עוד יש חוק שמגדיר מה מותר ומה אסור, קביעת עובדות על דעת עצמכם היא לא תקינה בעליל.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני שונא זקן (אני נותן את הדוגמה הזאת כי אני יודע שיש לך זקן, רק לצורך הדוגמא, אל תיקח את זה אישית), ואני בטוח שכמוני יש עוד לא מעט אנשים שחושבים ככה. האם זה נותן לנו את הלגיטימציה לצאת ולהפגין נגד המזוקנים באשר הם? ואם המזוקנים ירצו לערוך מצעד ברחבי באר שבע או ירושלים, האם מותר לי להתפרע ולאיים בפגיעה במזוקנים? מותר לי לפגוע בך בגלל שיש לך זקן? הרי לא מדובר בעבירה פלילית והחוק לא אוסר זאת.
כנ"ל לגבי הומוסקסואליות.
דעתי האישית על המצעד:
אני לא חושב שנכון לערוך אותו בירושלים, ולו בגלל כל התסיסה שנוצרה מסביב לו. מצעד בת"א או במקום אחר קצת פחות רגיש היה יכול לעבור עם העלמת עין של גורמים אלו ואחרים, אבל במקום שקדוש לכל הדתות זה מאוד לא נכון לערוך את המצעד. הקהילה ההומו-לסבית רק תסבול מהעניין הזה, ואנשים שדעתם בנוגע לקהילה לא היתה מגובשת או שהיו בעדה, עלולים לשנות את דעתם ולהיות נגדה.
ועוד משהו לכל האנשים עם הדעות החשוכות:
בין חוג החברים שלי נמצא גם בחור הומוסקסואל, בן 24 שחי עם בן זוג. הבחור הזה הוא אחד האנשים הכי מדהימים שאני מכיר. שום דבר בהתנהגות שלו לא מרמז על הנטיות המיניות שלו, והאמת? זה ממש לא איכפת לי. שיעשה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה. זה לא משנה את העובדה שיש לו לב זהב, הוא סטודנט מצטיין, אדם מוכשר בטירוף, וחבר טוב.
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
|
|