משרד הבריאות נמנע (במכוון) לפרסם נתונים שמראים על שכיחות פי 10 של מחלות בקרב הומואים
השכיחות של סרטן פי הטבעת בגברים גבוה פי 10 בערך בגברים המקיימים יחסי מין פסיביים דרך פי הטבעת (אנליים) מאשר בגברים שאינם מקיימים יחסי מין באופן זה. שכיחותו של גידול עור מסוג סרקומה על שם קפושי (KS ) המתרחש בנשאים של נגיף האיידס ( HIV ) גבוה פי כמה עשרות בקרב הומואים בהשוואה להטרוסקסואלים או לנשים הנושאים HIV . גם מחלות מעי מסוימות כמו אמבות, ג'יארדיה, ודלקת כבד שכיחות יותר בקרב הומואים.
http://www.geocities.com/pcgri/chapter2.html
מצב הבריאות של הקהילה ההומו-לסבית בישראל (2000-2001)
ד"ר איציק לוי, מנהל יחידת האיידס בבית החולים 'תל השומר'.
הקדמה
התחלואה בקרב הקהילה ההומו – לסבית בישראל אינה שונה במהותה מהתחלואה בקרב האוכלוסייה הכללית ההטרוסקסואלית. אכן, על פי הספרות העולמית ישנם כמה מאפיינים ספציפיים הנובעים מהדחייה החברתית ממנה סובלים המשתייכים לקהילה זו ומהעובדה שחלקם הגדול מתביישים לפנות לרופא ראשוני ועל כן מחלות שעשויות היו להתגלות מוקדם מתגלות מאוחר יותר.
בארץ לא נעשה עד היום אף מחקר אפידמיולוגי ממנו ניתן היה ללמוד על שיעורי תחלואה בקרב הומואים ולסביות . (ואני שואל למה? מדינאי.)
בדוח זה אביא, אם כך, נתונים מהספרות העולמית, נתונים לגבי מה שידוע על איידס בישראל בקרב הקהילה ההומו לסבית, ומעט מחשבות.
הדוח מתייחס מהיבט רב גישתי ועל כן מתייחס להיבטים ביו – פסיכו – סוציאליים.
תחלואה ספציפית
ממחקרים שנעשו בעולם המערבי בכלל, ובארצות הברית בפרט (ובעיקר בערים כמו סאן פרנציסקו, ניו יורק ולוס אנגלס) עולה כי שיעורם של כמה מחלות, ובעיקר מחלות מין, גבוה בקרב הומואים יותר משיעורם בקרב הטרוסקסואליים. לא זו בלבד ששיעורם של מחלות אלו שונה, גם המאפיינים הקליניים שונים, ושלבי ההתגלות מאוחרים יותר מכמה סיבות.
למחלת האיידס אייחד פרק נפרד.
מחלות מין
שלוש מחלות המין השכיחות ביותר בעולם המערבי, וכנראה גם בישראל, הן כלמידיה, הרפס וזיבה. גם מקומה של העגבת אינו נפקד בשנים האחרונות. כיני ערווה, יבלות באברי המין (קונדילומה) ודלקת הכבד הנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס B הן מחלות שכיחות בקרב אוכלוסיית ההומואים.
בישראל לא נעשתה עד היום סקירה סדורה לבדיקת שכיחות מחלות מין אלו (ואני שואל למה? מדינאי.)
, אם כי אבחון מחלות אלו מחייב את הרופא לדווח על כך למשרד הבריאות. כיוון שהדיווחים אינם מלאים לא ידועה שכיחות מחלות המין בארץ בקרב הטרוסקסואלים או הומואים, אך מסקירות שנעשו על ידי רופאים שונים נראה כי שכיחותן עלתה בעשור האחרון. לגבי לסביות אין כלל נתונים, גם בעולם הרחב, אך כמובן שהמחלות אינן פוסחת גם על נשים לסביות.
המלצות:
סקירה של הומואים ולסביות (כמו גם הטרוסקסואלים) לגבי נוכחות סמנים ספציפיים להדבקה במחלות מין.
חינוך והסברה בקרב הומואים ולסביות (כמו גם בקרב הטרוסקסואלים) על מניעת מחלות מין, זיהוין והטיפול בהן (למשל, כפי ש-'בלה דואגת' אכן דואגת לחינוך והסברה לגבי איידס).
על משרד הבריאות להוזיל את המחירים הגבוהים של החיסונים נגד הצהבות השונות, במיוחד עבור אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה.
מחלות אופייניות בקרב הומואים ולסביות
רוב בעיות הבריאות של הומואים, לסביות וטרנסג'נדר אינן שונות במהותן מבעיות הבריאות של הטרוסקסואלים.
יחד עם זאת, קיימות כמה בעיות בריאות שנפוצות יותר בקהילה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. למשל, השכיחות של סרטן פי הטבעת בגברים גבוה פי 10 בערך בגברים המקיימים יחסי מין פסיביים דרך פי הטבעת (אנליים) מאשר בגברים שאינם מקיימים יחסי מין באופן זה. שכיחותו של גידול עור מסוג סרקומה על שם קפושי (KS ) המתרחש בנשאים של נגיף האיידס ( HIV ) גבוה פי כמה עשרות בקרב הומואים בהשוואה להטרוסקסואלים או לנשים הנושאים HIV . גם מחלות מעי מסוימות כמו אמבות, ג'יארדיה, ודלקת כבד שכיחות יותר בקרב הומואים.
עישון וחשיפה לשמש הן התנהגויות שכיחות בקרב הומואים. עישון עשוי להגביר את הסיכון למחלות רבות, ובעיקר מחלות ריאה, לב וכלי דם, וחשיפה מוגזמת לשמש עשויה להגביר את הסיכון לסרטן העור מסוג מלנומה.
איידס בישראל בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית
תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) תוארה לראשונה בשנת 1981, ומאז הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה עולמית. כיום קיימים בעולם למעלה מ- 30 מיליון נשאים, רובם בקרב אוכלוסייה הטרוסקסואלית באפריקה ודרום מזרח אסיה. במדינות המפותחות נמנים למעלה משני מיליון נשאים, למעלה משליש מהם נמנים על האוכלוסייה ההומוסקסואלית.
בישראל מדווח כיום על כשלושת אלפים נשאים, שליש מהם הומואים. לא ידועה כלל שכיחות נשאות נגיף ה- HIV בקרב האוכלוסייה הלסבית.
להומואים שהם נשאים של נגיף ה- HIV יש כמה בעיות ייחודיות:- הסתרה כפולה – חלק גדול מהנשאים מסתירים את נטייתם המינית אף מהקרובים להם ביותר. כעת יש עליהם נטל הסתרה נוסף והוא מחלת האיידס. כאשר יש צורך להסתיר את הנטייה המינית ואת המחלה מהורים, שותפים לדירה ומעסיקים לא ניתן לקחת תרופות. כיום, שברור שנטילת תרופות מאריכה את תוחלת החיים ומשפרת את איכות החיים אין ספק כי ההסתרה הכפולה עשויה להביא לירידה ניכרת באיכות החיים, הן הגופנית והן הנפשית, ולקיצור תוחלת החיים. סטיגמה ובדידות – חלק גדול מההומואים שאינם נשאים של הנגיף נמצאים בחרדה ודוחים מעל פניהם הומואים אחרים שנושאים את הנגיף. מסיבה זו חשים חלק גדול מהנשאים בדידות והתנכרות גם בקרב הקהילה שלהם. תופעה זו מביאה להסתרה נוספת ולכך שחלק גדול מהנשאים ממשיכים לקיים יחסי מין לא מוגנים מבלי להגיד לשותף המיני על מחלתם. תופעה זו גורמת לנשאים לבדידות, דיכאון ואף דווח על ניסיונות התאבדות. מצד שני, היא שמה את אלו שאינם נשאים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף. הכחשה והדחקה – בניגוד לאוכלוסיית ההומואים בארצות הברית ובאירופה, רוב אוכלוסיית ההומואים בישראל עדיין מכחישה ומדחיקה את קיום מגפת האיידס ו"מקיאה" מקרבה לא רק את הנשאים והחולים, אלא אף כל בדל מידע בנוגע לדרכי ההדבקה. מסקר שנעשה על ידי כותב דו"ח זה ועל ידי "בלה דואגת" עולה כי למעלה ממחצית ההומואים שנבדקו בסקר אינם משתמשים תמיד בקונדום כאמצעי הגנה. כרבע מהאוכלוסייה שנסקרה אינה מעונינת לבצע בדיקת איידס כי הם מאמינים שבין כה וכה אין בשביל מה לדעת, וזאת למרות שהקוקטיל קיים כבר כחמש שנים. ההכחשה וההדחקה של המחלה באות לידי ביטוי גם בדחיית אנשים הנושאים את הנגיף.
- בעיות רפואיות אופייניות - לנשאי נגיף ה- HIV שהם הומוסקסואליים יש כמה בעיות רפואיות אופייניות, המיוחדות לאוכלוסייה זו כמו סיכון מוגבר לסרטן פי בטבעת עקב ניגוע בנגיף פפילומה, גידול עור מסוג סרקומה על שם קפושי, הרפס בפי הטבעת ועגבת. כל הבעיות הללו עשויות להתרחש גם בנשאים שאינם הומואים אבל שכיחותם וחומרתם גבוהים יותר בקרב הומואים. חלק ניכר מרופאי משפחה ומרופאים שאינם מומחים בתחום האיידס אינם מודעים לבעיות בריאות ספציפיות אלו.
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 07-11-2006 בשעה 10:17.
|