הודעה זו נכתבה באשכול לגבי שיטת המיון לפלס"רים ע"י J-R. לעניות דעתי הודעה זו מספיק חשובה ע"מ לפתוח אשכול חדש למען יראו כולם.



(כדאי לקרוא עד הסוף)

אני קורא בפורום הזה כשבוע. ממעט להגיב כי לרוב האשכולות אין טעם להגיב, אבל לאט לאט מתחיל לקבל תמונה כלשהי. מה שאני אכתוב כאן לא ימצא חן בעיני אנשים רבים אבל חשוב שתשמעו אותו, ועדיף שתשמעו אותו עכשיו מאשר מאיזה מ"כ שיסביר לכם אותו דרך הרגליים והגב.

אפשר (ואפילו צריך) להעריך מאוד את המוטיבציה הגבוהה שלכם ונכונותכם להשקיע כסף (של הוריכם יש לשער ) וזמן פנוי כהכנה לגיבושים ולמיונים, ואפילו התעניינותכם בנושאים הצבאיים הנידונים בפורום (והכוונה לא לשאלות "מה עושים במגלן ומי יותר חזק") ראויה להערכה.

אבל

כשאני קורא הודעות כמו של אותו POISONED 226 חוצפן ויומרני, שאמנם חריג בסגנונו אבל לא בתוכן דבריו, אני לא יכול שלא לתהות מה עובר בראש הכותב וזה בהחלט מקומם.
זה שאתה מתאמן שנתיים בעמית לכושר, סוחב אלונקות באחריי או אפילו עברת גיבוש שייטת רחמנא ליצלן, לא נותן לך שום קרדיט או עמדה להביע דעה מבוססת ונחרצת בענייני צבא, אימונים צבאיים וכיו"ב. לכל דיעה יש מקום וכל דיעה מכובדת אבל אדם צריך לקחת את עצמו בפרופורציות הראויות לנסיונו וידיעותיו. אם אני, לאחר יותר מחמש שנים בצה"ל עדיין נמנע מלכתוב דיעות נחרצות או שרירותיות מידי בדיונים (בפורום צו"ב), וכמוני גם מנהלי ומומחי פורום זה, אני חושב שמן הראוי שגם מלש"בים ידעו לרסן את לשונם ואת דבריהם לפני שהם קופצים לכתוב הודעה - גם אם הם עברו גיבוש שייטת.. זה לא עניין של "צעירים" ולא של פז"מ אלא בסך הכל צניעות והכרה בכך שלכל אחד יש עוד מה ללמוד, בעיקר אם הוא אפילו לא התחיל את דרכו במערכת. נוצר מצב בו מלש"בים עונים למלש"בים בשאלות כמו "מה מחפשים בגיבוש" ושאר שאלות על הצבא- שזה בסדר אם זה מה שאתם רוצים אבל קחו בחשבון שחוץ מגלים של הנפצות, שמועות וזריקת סיסמאות ומשפטי מחץ זה לא נותן הרבה. מידע חדש ומדוייק בטח לא יתווסף לפורום בצורה הזאת. מסכימים איתי?
אני לא שוכח את עצמי ואת חברי בגיל הזה של לפני צבא (אני כולה בן 23). גם אנחנו חשבנו שאנחנו גיבורים אחרי כל גיבוש וחשבנו שאם עברנו את הגיבוש הרי שהעסק בעצם נגמר, נותר רק להעביר עכשיו כמה שנים של מסלול ולקבל את הסיכה ולצאת למבצעים שלנו.. אני שמח שאני לא צריך להסביר לאף אחד פה כמה טעינו..
יש פה אנשים שעברו איזה גיבוש של 5 ימים וכותבים כאילו הם מג"דים ומתנשאים מעל מי שלא עבר כאילו עכשיו יש תוקף חדש לדיעותיהם. חבר'ה- רק כדי ליישר לכם את התמונה: בחור שעבר גיבוש ליחידה לעומת בחור שלא עבר משולים לשני אנשים שלפניהם יש מסע של 100 ק"מ: אם היחידה הנכספת היא קו הסיום אז לזה שעבר את הגיבוש יש פור של בערך מטר-מטר וחצי על זה שלא עבר. שניהם רחוקים מהיחידה בערך באותה מידה. מעבר לעובדה שהגיבוש הוא אמצעי מיון בינוני ברוב המקרים, (ואם תרצו אפרט מדוע אבל זה נושא אחר) - מעבר לכך- הגיבוש הוא הפחות, הנחות והקל, הנעים והקצר במאמצים ובמבחנים שתידרשו אליהם במסלולי היחידות אליהן אתם מנסים להגיע, ועל אחת כמה וכמה למאמצים המחכים למי שיגיע לפרק המבצעי.. קחו את זה בחשבון.
לא צריך להיות עילוי ולא איזה גיבור תנ"כי כדי לעבור גיבושים וגם לא כדי לסיים מסלול. ממש ממש לא ואני נותן פה עדות ממקור ראשון. אבל מה שכן- אפשר לוותר על כמה ק"ג של כושר וכתפיים רחבות לטובת כמה גרמים של צניעות, ביקורת עצמית וכבוד לזולת.


יום טוב.

א. סיוון - יש גם מורעלים מחוץ לעמית לכושר ואחרי.
ב. ע' - פותח הדברים - דנתי איתך על זה כבר ואתה.. צודק.

הכל טוב ויפה, והכל נכון אבל מה לעזעזל הקשר ל"מורעלי עמית לכושר ואחרי?"
מי נתן לך את הזכות להכליל את כולם תחת אותה קבוצה בכלל? יש לך מושג מה זה אחרי בכלל? קחי כל בוגר אחרי ותשאלי אותו מה העיקר באחרי והדבר האחרון שהוא יגיד לך זה הכנה פיזית לצבא..
אולי תקראי את ההודעה שציטטת ותלמדי ממנה כמה דברים!

שניכם חמודים, אבל הכותרת לא שלי, היא לקוחה מאותה הודעה מצוטטת.


אולי כדאי שתקחו שיעור בהבנת הנקרא לפני שאתם צורחים.




ואבירם- זה סיון, לא סיוון.

מצטער, סיון.

צודק 100%
וכל הכבוד על היוזמה לפתוח את האשכול הזה

בכותרת "עמית לכושר ואחרי" לא היתה כוונה לקבוצת אימון כזאת או אחרת ולא היתה כוונה לרמוז שהכתיבה הנ"ל מאפיינת מתאמני/בוגרי קבוצה זו או אחרת. אגב, גם אני התאמנתי לפני הצבא בקבוצה מאולתרת שכזאת (המורה לספורט בתיכון). שוב, כי אולי לא דאגתי להדגיש את זה כראוי - אני באמת מעריך את הנכונות הזאת להשקיע זמן וכסף בעתידכם הצבאי בזמן שבני גילכם (ובני גילי) רבים מעדיפים להשקיע את זמנם וכספם בבגדים, מסיבות, סיגריות ורינגטונים לפלאפון. אני לא מביע ההערכה זו כדי לצאת ידי חובה אלא כי זה באמת מה שאני מרגיש- ההערכה. מה שניסיתי לכתוב בהודעתי הקודמת זה את הדברים כשפוטם- אתם מלש"בים? הֵיו מלש"בים. יהיה לכם מספיק זמן להיות חיילים, במגוון יחידות צה"ל, ומספיק שנים לצבור נסיון שיאפשר גם לכם לענות על שאלות הנוגעות לצבא (לצבא- לא למנילות, לא לגיבושים ולא לשאר ענייני מלש"בים), ולדבר מתוקף ניסיון וידע אמיתי.

באותה הזדמנות - אני אקח דוגמה מ DELTA (אגב, עניתי לך למסר) וארים את הכפפה- ומי שיש לו שאלות מוזמן לשאול אותי (ומנהלת/ים- אם זה מתאים לאשכול נפרד אז בכיף). לגבי התחומים, אני לא מגדיר את עצמי מומחה בשום דבר אבל שירתתי זמן רב יחסית בצבא, השתחררתי לא מזמן והייתי בכל גזרות הלחימה כך שיצא לי "להתחכך" ביחידות רבות. אשמח לענות על שאלות.

*הובא לידיעתי שהיתה לכם פה תופעה של מתחזים (מגוכחים למדי) בעבר. לאור זה אני מתחייב בפניכם שזהותי והרקע שלי הוכחו למנהלי הפורומים (במסמכים רשמיים). עצוב שצריך בכלל לגעת בנושא הזה, אבל לאור העבר (וזה שמדובר באינטרנט) הוכחות מעין אלה כנראה הכרחיות.

אין מקום רחוק מידי.

לגבי העניין של הכסף, אני רואה שבאמת כואב לך על זה אז כמה מילים - יש לי כמה חברים באחריי, חוץ מתשלום של 150 ש"ח לשנה שלמה הם לא משלמים כלום, וגם השנה אצלנו בעיר העייריה מכסה את זה.. ככה שמעתי לפחות.

וכאמור גם אני שילמתי ( 90 ש"ח אם אני זוכר) בזמנו על האימונים, למרות שאין מה להשוות בין איכות ועומק האימונים שעשינו אנחנו לעומת קבוצות גדולות ומסודרות כגון אחרי.

אין מקום רחוק מידי.

שוב - אני לא בקבוצה כזאת או אחרת של כושר קרבי.
ומז"א? מה ההבדל? מה כבר עשיתם באימונים שלכם?

היינו איזה 11 חבר'ה (בסד"כ טופ.. היו אימונים שהגיע רק 4).. היתה לנו אלונקה אחת (שהיתה שייכת לבית הספר שלנו) עם שקיות אשפה שמילאנו בחול. היינו רצים בעיקר בשדות, סביב מאגרי מים ועל איזה תל שהיה לנו באזור.. אני זוכר אימון אחד מצחיק במיוחד עם זחילות בחול של מגרש כדור עף ועוד כמה אימונים די מבולגנים באולם הספורט של הבית ספר אחרי הלימודים. האימון היה חד שבועי ואני לא זוכר אותו כאלמנט מרכזי מאותה תקופה.

מה שאני כן זוכר הוא שהחשש מהיום סיירות ומהגיבושים הוא מוגזם ביחס לקלות היחסית ומחוסר התיחכום שנדרש בהם.

אין מקום רחוק מידי.

אז תרשה לי להגיד לך שהקבוצות עליהם אמרת את הדברים שאמרת הם לא פחות קשים באימונים..
באו אלינו לבי"ס לפני כשבועיים נציגים מאחריי - אמרתי אני ועוד כמה חברים נלך למה לא? ואנחנו החבר'ה "טובים" בשכבה, הם עושים אותו דבר מה שציינת והכל.. ויש מדריכים דווקא די טובים.. בדיוק איך שהגענו לפתיחת עונה החדשה הגיע מדריך חדש מאגוז.
רק לסבר לך את האוזן - אתמול עשינו אימון הפוגות, כמה אנשים הקיאו לך את המעיים.. (לא אני.. אני כבר רגיל לזה מהכדורגל), הכושר אומנם לא בשמיים.. אבל מה שמחנכים אותך שם (ואני כולה באתי לנסות את זה רק, אני הייתי שם רק 2 אימוני) זה דבר די טוב.

אין לי ספק שהאימונים בקבוצות הגדולות (יובל עילם/אחרי/עמית לכושר/סליחה אם שכחתי מישהו) הם הרבה יותר מאורגנים, מקצועיים, רציניים ומאובזרים ממה שהיה לנו, שהיה סימפטי אך פלמ"חניקי מאוד באופיו.
מה שכן- אני חושב שהגיבושים הם קלים מידי כיום. הם מתוכננים לנוער של לפני 18 שנים ויותר, נוער שלא היה מצוייד בתוכניות כושר, מידע מדוייק על הגיבוש וקבוצות אימון מסודרות. לנוער של היום הבא מהבית עם כל ההכנה הנ"ל אני חושב שהגיבושים בפירוש קלים מידי.
הבטחתי שאגע בנושא אז אולי זה המקום- הגיבושים של היום (כפי אני זוכר אותם כנבחן וכבוחן) בוחנים באופן שלם רק את היכולת הגופנית של הנבחן בנק' הזמן הספיציפית הזאת. מתוך ההתנהגות תחת העומס הפיזי מנסים להסתכל על התנהגות הנבחן כדי להסיק על אופיו האמיתי. אלא שלדעתי וזכרוני לא נוטים להעמיס על הנבחנים בגיבוש יותר מידי מאמץ פיזי מהסיבה שהאוכלוסיה בגיבוש הטרוגנית מידי ביכולותיה ולכן לא ניתן להכניס קושי אמיתי בגיבוש מבלי להדיח תחילה חצי ממנו. אני אולי אשמע מיושן אבל האופן בו היה נערך פעם הגיבוש לשייטת היה לא רע בעיני- מסע אחד, ארוך ישר ופשוט לאורך החוף. אני לא זוכר בכמה ק"מ היה מדובר אבל מספיק כדי לנפות את אלה שלא באמת רצו או שרצו אך לא היו מוכנים/מסוגלים לעמוד באורך המסע. אם אני לא טועה זה היה משהו בסגנון מסע כומתה של גדוד חי"ר (כ 40 ק"מ), שזה הרבה מאוד למלש"בים. מעטים היו מסיימים אז את הגיבוש, ומעטים יותר מסיימים אותו בהליכה זקופה- אבל אלה שסיימו בהחלט "הרוויחו את לחמם" לאותה שעה והוכיחו את יכולת להתעלות מעל יבלות וכאבי רגליים.

היום לצערינו אופיים הפומבי והחשוף של הגיבושים, ואמהות המלש"בים לא יתירו לנו להעמידם במבחן כזה.. אז מוצאים פתרונות אחרים, ל-א טובים באותה מידה. אמרו פה באחד האשכולות משהו כמו "באלונקה הסוציומטרית בוחנים את אופייך, האם אתה סוציומט או לא" - זוהי שטות מוחלטת כמובן: בתרגיל הזה כל הנבחנים שואפים להגיע לאלונקה באותה מידה, ולא כדי לעזור לחבריהם בסחיבה אלא פשוט כדי להצטיין, ואין בתרגיל הזה שום שוני מהותי מכל תחרות ריצה/זחילה/סחיבה אחרת. בגיבוש שלנו ליחידה אנחנו נמנעים כמעט לחלוטין מהתרגיל הזה וגם כשעושים אותו לא רואים בו אלא מבחן לנחישות ומהירות נטו. את הנכונות להירתם ולשאת בנטל קבוצתי רואים במסעות אמיתיים בצבא, שאתה כבר לא בגיבוש, וקשה לך באמת, ואתה כבר לא "חייב" לסחוב את האלונקה- שמה אפשר לראות מהר מי יוצא מהאלונקה, לוקח 2 דקות הליכה חופשית ונכנס שוב, ומי משחק עם עצמו, מסתובב סביב האלונקה, צועק, אבל לא נכנס מתי שצריך.

אין מקום רחוק מידי.

גם אני בדעה הזאת, בדיוק דיברתי עם חבר שלי על זה אתמול בערב.. על הקטע של הגיבושים.
הקטע של הגיבוש הנוכחי לא הכי תורם לידיעה שלך עצמך שאתה טוב ועפ"י בחירה כזאת או אחרת של בוחנים אתה תתקבל לאן שתרצה, הגיבוש של השייטת עם המסע הוא דבר מצויין לדעתי.. פעם גדי סוקניק דיבר גם על הגיבוש שלו - זה דבר מצויין!
בקטע של הגיבושים.. בכללי.. כבר דנו על זה פה וגם בצו"ב על צורת הגיבושים ו-80% מהאנשים אמרו שצריך לשנות אותם.
אז כן - גם אני בדעה שלך.. אחרי הכל.

"תן את הכל, וזהו. לשניה לא לוותר לעצמך, לשנייה לא לרחם על עצמך , תמיד לדעת שלמישהו אחר קשה יותר. פשוט ככה." (Slash)

לא ארץ אחרת ולא זהות אחרת .

אוהב ציון

אם אפשר תיקון קטן.
לא מתיימר לרגע אוש ניה להגיד שאני מבין/יודע/משהו יותר ממך. ממש לא.

במקרה הספציפי הזה, בנוגע לגיבוש שייטת והמסע הארוך.

בשנות ה70 פחות או יותר הגיע פסיכולוג חדש לשייטת. הוא בחן את הפרופיל הדרוש של לוחם ממוצע בשייטת. למדגם הוא השתמש בלוחמים סדירים, מילואים, קורסיסטים וגם כאלו שנפלו מן המסלול.
איני זוכר את הפרופיל המדוייק שתואר. אני כן זוכר שסופר כי אם היו משנים את המילה לוחם לאדם ומגישים לפסיכולוג אזרחי, הוא היה אומר "פסיכופת" (אני מאמין שמדובר בפלפול ספרותי גרידא).
בכל מקרה, ע"פ הפרופיל הנ"ל נבנו מספר מבחנים, והומצאה שיטת מיון חדשה. סדרת גיבוש.

לפני כן היה קיים המסע הארוך שעליו דיברת (אגב, מראש הנקרה ועד אשדוד).

הפסיכולוג הנ"ל החל לעבוד על הפרופיל הנ"ל לאחר, שבמחזור אחד של מסלול שייטת סיימו כ-4 בלבד. הוא הבין כי יש משהו שלא "דופק" במיון הנוכחי והאנשים שמגיעים ליחידה אינם מתאימים מספיק לצרכים.
אמנם בתחילה הותיקים בשייטת הרימו קול צעקה (הייתה חשובה להם המסורת), אז הוא אמר להם שיעשו כמה מסעות שהם רוצים אך יש דברים כי הם הכרחיים על מנת שהגיבוש יהיה יותר אפקטיבי מבחינת המיון.

אגב נוסף, מבחן נוסף באותה תקופה היה להכניס את המועמדים לביתן חשוך, בתוכו אמבטיה מלאה מים, לסגור הדלת ולחכות מי ייצא ומי ישאר (כל מועמד לחוד). הזמן הנהוג אז היה כיום שלם.


*כל הפרטים הנ"ל מתוך הספר "שייטת 13" מאת מייק אלדר.

למה שהם יצאו?? ומה הקשר לאמבטיה כדי שהם ישתו?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אתה בטח לא אמור לדעת שיש שמה אמבטיה ושזה בחושך מוחלט וכן בטוח אנשים היו יוצאים ...לדעתי זה היה יכול להיות תרגיל דווקא די טוב רק אם לא היו מפרסמים אותו וכמו בערך המתקן הסודי בגיבוש צוללות שהרוב לא יודעים מה הוא..

זה בדיוק הקטע. אנשים היו פשוט נרדמים.

הרעיון של האמבטיה הוא לגרום לניתוק חושים. תנסה פעם בבית.
תמלא אמבטיה במים, תכבה אור, תכנס למים ותעצום עיניים.

באיזה פרק רשום את כל זה?...בעיקר על הגיבוש?

כנראה שלא קראת נכון...

הכניסו אותם לאמבטיה מלאה בצמר גפן - לא במים.

"מעבר לעובדה שהגיבוש הוא אמצעי מיון בינוני ברוב המקרים, (ואם תרצו אפרט מדוע אבל זה נושא אחר) "

אשמח אם תפרט - תודה

I never give up, I never surrender, I never admit defeat.

מה שלא הורג מחשל
אם יש ספק אין ספק
הכל בראש!

אי-אפשר ללמוד הכל על הבן-אדם בכמה ימים של הגיבוש (בסביבות ה-4 יום..), ולכן יש גם הרבה נושרים באמצע המסלול.
יש כמובן גם את הרושם המטעה..

אין מקום רחוק מידי.

הקבוצות של ההכנה לצבא (במקרה שלי אחריי) לא מכינות לגיבושים (אחריי בכל מקרה) אלה לשירות משמעותי בצבא בין אם זה לוחם או תומך לחימה אני בתור אחד שלא הולך להתגייס כלוחם (לפחות לא בתווך הקרוב כי אני בן יחיד), אני שנה שנייה באחריי ואני לא יודע איך זה בעמית לכושר או בקבוצות אחרות אבל אחריי מתעסקים בהרבה מעבר לצבא אלה גם בחיים האישיים ואיך להצליח בכלליות. אני יודע על פי הקבוצה שלי שאחוז קטן מהקבוצה שלי הולך לגיבושים וכל מי שהלך כן עבר אבל זה לא העיניין, המדריכים שלנו אף פעם לא דיברו על גיבושים במליאה אלה רק כאשר חניך מסויים פנה אליהם...וכפי שאני מכיר חבר'ה מאחריי אף אחד מהם לא מתנשא בקשר לצבא.

אז חבר'ה בואו נרד מהנושא של אחריי עמית לכושר ושאר הקבוצות- מה שהיה לי להגיד עליהן אמרתי (והיה לי מעט מאוד, והכל לטובה). נסכם שכולן ראויות ועושות עבודתן נאמנה אבל:

א. אינן ערובה להצלחה בגיבוש למרות שהן בהחלט משפרות את הסיכויים.
ב. ממש אינן ערובה, או אפילו צילה של ערובה להצלחה במסלול. זאת הבעיה היחידה שלי עם אותן קבוצות- הן יכולות להטעות את הבוחנים בגיבוש כי הן נותנות למתגבש איזשהי יכולת להסתיר לעיתים תכונות לא רצויות בעזרת כושר גבוה. במסלול אין אפשרות כזאת.
ג. בהקשר של הפורום, ודיברתי בעיקר על מסיימי/עוברי הגיבושים למינהם אבל גם על בוגרי הקבוצות - אינן תחליף לנסיון אישי וידע ממקור ראשון באשכולות הפורום (ראו מקרה POISON)

מעבר לזה אין עוד טעם לדבר על קבוצות ההכנה לכושר. אם יש שאלות נוספות- בשמחה, אני היום פנוי רוב היום.

אין מקום רחוק מידי.

כמו שיש אנשים שיכולים להוציא 700+ בפסיכומטרי בלי קורס שעולה אלפי שקלים כי פשוט קל להם ללמוד לבד, אותו דבר בהכנה לצבא ולקרבי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בוא אני אסביר לך את ההבדל. אתה אמרת:

ציטוט:

כמו שיש אנשים שיכולים להוציא 700+ בפסיכומטרי בלי קורס שעולה אלפי שקלים כי פשוט קל להם ללמוד לבד, אותו דבר בהכנה לצבא ולקרבי

נכון זה מאוד דומה אבל זאת אשליה. למה? אתה מדמה את הגיבוש למבחן פסיכומטרי, אבל במציאות המבחן האמיתי והמאתגר באמת נמצא אחרי הפסיכומטרי הזה.

רוצה מצב יותר מציאותי? בוא נדמיין שאחרי המבחן הפסיכומטרי בישראל היו באות סדרות מבחנים נוספים, ארוכים קשים ומהירים הרבה הרבה יותר ובנושאים שונים ורחבים יותר מתחומי החומר לפסיכומטרי. בגלל שמבחני ההמשך קשים משמעותית מהפסיכומטרי, והבוחנים רוצים שרק אנשים המסוגלים להצליח בהם יעברו את הפסיכומטרי, קבוע רף גבוה; בוא ניקח סתם- 780 ומעלה זה ציון עובר. סבבה?
עכשיו בוא נגיד שאין דבר כזה קורס הכנה לפסיכו', ושמתוך כל 100 אנשים ממוצעים יש לך 1 עם איי קיו מספיק גבוה לקבל עובר. לשאר האנשים פשוט אין מספיק איי קיו (או מה שלא בודק הפסיכומטרי) כדי לעבור את הרף.
מה עושה ההכנה לגיבושים? אשליה- בדיוק כמו במבחן- אני הרי יכול לקחת אדם רגיל, שבמצב רגיל היה מוציא במבחן בקושי 700, וללמד אותו יומם וליל את החומר עד שבסוף (אם ילמד מספיק זמן) יוכל להוציא ציון עובר. אז אוקיי, העברת אותו את המבחן אבל עכשיו הוא צריך לגשת הסידרה הארוכה והקשה של המבחנים שאין לו יכולת לעמוד בה בלי חודשים של הכנה שנתת לו.. אתה מבין למה אני מתכוון? אנשים באים בכושר פראי לגיבוש, ישר ממסעות האלונקה והריצות של היובל עילם, צולחים אותו די בקלות (כי שוב, הגיבוש לא בנוי ולא מתוכנן לחבר'ה כאלה) אבל במסלול, כשהם נתונים ללחצים הרבה יותר גדולים עם הרבה פחות זמן ותנאים להתכונן אליהם מנטלית וגופנית, הם לא שורדים.


אבל חבר'ה, דיון "קבוצות הכנה לצבא- כן או לא" אני לא רוצה שיהיה פה. בואו נחליט שזה סוף דיון בנושא.

אין מקום רחוק מידי.

מה כבר הספקתי להגיד שאתה מקדיש לי הודעה כ''כ יפה ומעמיקה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא מכיר אותך ולא שופט אותך. כתבתי את דעתי על הודעות בסגנון של הודעתך. אם הייתי חושב שמדובר בתופעה נקודתית שלך ושלך בלבד האמן לי שלא הייתי כותב הודעה כללית.

אין מקום רחוק מידי.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לפחות על פי הכתוב בהודעת המנהל באשכול הזה
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...069#post1494169


שוב, אין לי שום דבר נגדך ואתה ממש ממש לא הנושא פה. אין לך מה לקחת ללב.

אין מקום רחוק מידי.

אתה משמש אותי ספציפית כדוגמא לאיזה מלש''ב מטומטם שמדבר כאילו הוא עשה 5 מסלולי שייטת מטכ''ל שמברבר על זה שהוא יודע הכול ומרשה לעצמו לייעץ ככה וככה, ואין שמץ של זה בהודעות שלי בדיון שקישרת, לדעתי אתה פשוט מתוסכל המון זמן מזה שכן יש מלש''בים כאלו ומקרים כאלו, שפשוט החלטת להוציא את מה שאתה מרגיש עליהם עליי כי הייתי אולי לדעתך הכי קרוב למקרה, ואתה עושה את זה בלי שום סיבה מוצדקת, שום סיבה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ל- J-R אתה צודק לחלוטין....

בעיקר בכל העניין של הגיבוש והמסלול... אנשים פשוט לא מבינים את זה....

כל מה שאמרת פה אני בקו אחד איתך.

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

כל הגיבושים זה חארטה לפי דעתי!! עובדה שאם מוחזור מתחיל בערך אם 50 איש בצוות או שתיים לא יודע חצי מהם לפחות ינשרו שזה אומר שהמפקדים בחרו את האנשים הלא נכונים ואם היו מבחנים יותר קפדניים ויותר טובים אולי כל ה 50 היו מסיימים מסלול.........אז באמת חבל!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

בסיירת מטכ"ל לפי מה שהבנתי מסיימים אחוזים גבוהים מאלה שהתחילו את המסלול,

בשייטת פחות,

אבל אתה רואה שיטת מיון אחרת שיכולה לבדוק כיצד יתפקד אדם במצבים ששום דבר לא יכול לדמות אותם?

שמע אפשר לעשות את הגיבוש הפיזי אבל הראיון בסופו אורך בערך 15 דקות ואם יש פסיכולוג אז חצי שעה אם הפסיכולוג! ותגיד לי מי יכול לבדוק אותך חבצי שעה ולדעת אם אתה מתאים או לא?! שום בן אדם! צריך לעשות גם גיבוש של כמה ימים שאתה עכוש משימות ומדבר כל הזמן אם המדריכים גיבוש לא פיזי כאילו בנוסף! ואז ככה אפשר להכיר יותר את הבן אדם ולא ב חצי שעה של דיבור.......

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אל תשכח שעשית מיונים אישיים ופסיכוטכניים לפני זה,

אני גם חושב שהשיחה האישית צריכה להיות יותר ארוכה,

ולדעתי, יותר קל להם לעמוד על האופי שלך במסע של כמה שעות, מאשר בראיון.
וכשמצרפים הכל ביחד, מקבלים תמונה שלמה.

גם אני מלשב צעיר מתגייס עוד שבוע וקצת לשריון וזה לאחר מסלול סיירות שבו עשיתי גיבוש חובלים בגיבוש זה באמת לא התאמתי ואני מבין למה לא התקבלתי לאחר מכן הלכתי לגיבוש צוללות שבו אני מאמין שעשיתי הכל בצורה הכי טובה שאפשר ובאמת יכולתי לראות על המפקדים שלי שהם התעניינו בי ולכן שלחו אותי לשלב של הפסיכולוג פה הבנתי את הרצינות של שלב מיון זה של ראיון פסיכולוג כאשר המראיין ניכר (נרדם וקם) מול עיניי בעוד אני מנסה לענות על שאלותיו וכאן כבר הבנתי שלא אתקבל לצוללות ואכן לא התקבלתי וויתרתי.. לאחר מכן קיבלתי זימון ראיון לאגוז בשלב הזה התחלתי להתעניין וקיבלתי רעל והבנתי שאני רוצה הכי קרבי ואם אפשר אז שיהיה מובחר וכמה שיותר והמוטיבציה שלי הייתה בשמיים הגעתי לראיון אמרתי מה כבר יכול להיות ישאלו אני אענה ונכון שאני לא יודע בדיוק מה הם מחפשים אבל אני מכיר את עצמי ואת יכולותיי ויודע שאני בנאדם שיכול להסתגל לכל ולהתמודד עם כל קושי בצורה טובה ביותר בטח לא פחות טובה מכמה אנשים שכן התקבלו שאני מכיר אישית.. עכשיו אני לא אומר שבהכרח אני מתאים אבל בטח שגם 2 המראיינים לא יכולים לגלות זאת מראיון של 10 דקות. לא ויתרתי הגשתי ערעור ודחו את העירעור... וקצת אחרי הופתעתי לקבל זימון לעוד ראיון אגוז.. בתקופה ההיא עוד לא הפקתי את הלקחים מראיונות קודמים והמקרה חזר על עצמו ושוב לא עברתי את הראיון פה כבר ויתרתי על חלום אגוז ואמרתי יאללה לפחות נלך לצנחנים הראש שלי אז היה של צנחנים זה גיוס גדול אין סיבה שלא יקבלו אותי דרך הראיון (בדיעבד מצטער שלא ביקשתי לעשות את הגיבוש אולי ככה היו לומדים עליי יותר) אבל שוב הסיפור חזר על עצמו ובראיון קצר שני המפקדים שפגשו אותי לפני 10 דקות החליטו שאני לא מתאים להיות צנחן ופה הערעורים כבר לא עזרו. זה הסיפור שלי שהתחיל לפני כשנה והאמת שיגמר רק לאחר הגיבוש של פלסר שריון שאלך אליו לאחר הגיוס שגם בו אני מאמין שאגיע לשלב הראיון ונקווה לטוב (מה שבטוח שלא אקל ראש בגיבוש הזה וגם לא אפתח ציפיות לגביו פשוט אבוא ואעשה את הכי טוב שיש לי) באתי רק לכתוב את דעתי על דרכי המיון בעיקר הראיונות שעורכים במיונים אלה ויצא לי לכתוב את הסיפור שלי.. לא נורא אולי זה יעזור למלשבים שלפני מיונים אלה.. לא בתור טיפים או עצות למיונים אלא רק בתור אחד שהיו אומרים לו לפני כל מיון ש'קטן עליך' ו'יקבלו אותך בטוח' ולקבל את האכזבות בשרשרת כזו זה לא קל אז למי שלפני מיונים אלה רק תדעו שאין לכם שום דבר בטוח והסיבה שהיום אני בשריון ולא בגולני או גבעתי היא רק כי המנילה שמילאתי היתה גם לפני כשנה בערך ואז אמרתי ' מה הסיכוי שאגיע באמת לשריון נמלא שריון' אז לא הייתי בראש של גולני גבעתי וכשהתעוררתי מרצף הכשלונות במיונים והבנתי שבאמת אגיע ליחידות השדה כבר היה מאוחר לשינוי המנילה. אבל כל זה כבר מאחוריי ואני יודע שהכל לטובה וכל שרות שאעשה אעשה על הצד הטוב ביותר ותאמינו או לא נהייתי כבר מורעל על שריון ואני שמח מאד להתגייס לשם מה שאני יכול להציע למי שיעבור את זה בעתיד זה רק קחו את זה בקלות וותקוו לטוב בהמשך ככה לפחות אני רואה את זה.. בשורה התחתונה באתי לומר שאני לא מאמין בדרך מיון זו ולפי דעתי צריך או להאריך את אורך הראיון או למצוא אלטרנטיבה שבה יוכלו יחידות אלו לקבל מושג אמיתי על כל ממיוין.
בהצלחה לכולם.
שיריונרים נתראה בבקום ב26!

האם אתה יכול לתת לנו ...טיפ שעזר לך בגיבושים שעשית ובמסלולך ???


... ...... .......... האם קיים טיפ כזה ???


או סתם עצה ???

אני לא יכול לחשוב על שום דבר מהותי להגיד, שיעזור לך כשאתה שם על הדיונה.. לגבי השירות כולו אני מציע בעיקר דבר אחד- אורך רוח. המסלול הוא לא תקופה קלה, ואני יודע שחלקכם פה מפנטזים עליה כעל איזה שיא. זה לא שיא. זה לא שפל. המסלול זאת תקופה מדהימה, חסרת תחליף ובלתי נשכחת אבל היא תקופה שדורשת הרבה אורך רוח וסבלנות. לא על היום הראשון תצבעו את הפנים ותצאו לאימון הורדת זקיף, ולא על החודש הראשון תשתלשלו ממסוקים ותפרצו לביתם. חלק מהדברים יבואו מוקדם וחלק יגיעו מאוחר, ובניגוד לתמונות, רוב הדברים שתעשו לא יראו לכם כאלה הוליוודיים ונעימים כשתחוו אותם בגוף ראשון. אני לא בא להוריד מוטיבציה אני אומר לכם את האמת- זאת פעילות מעניינת אבל אין במסלול הרבה רגעים קלים ורגועים, וזה יוצר מתח נפשי שלפעמים קשה מאוד לחיות איתו לאורך זמן. אז הטיפ הכי גדול שאני מציע למסלול הוא ברגעים שקשה לנשום רגע עמוק, לנשוך ת'שפתיים לזכור שזה חלק מהנתיב שבחרתם לעצמכם, או יותר נכון אולי לקחתם על עצמכם, ולהתאזר בסבלנות- בסוף זה נגמר, ובראיה לאחור זאת תהיה אחת הקופות היפות בחייכם, אם לא הארוכה ביותר.

אין מקום רחוק מידי.

ובסוף...יצא אחלה טיפ!

במידה ויש למישהו גם שאלות על גולני ועל הגדס"ר בפרט, בטח אחרי ויכוח כזה אני אשמח לענות לו... זה באמת חשוב שחברה באים ושואלים ובכך מקטינים את הבום שיבוא להם בגיוס(הוא בא עם שאלות ובלי).
כך שאתם מוזמנים גם לשאול אותי בשמחה

אתמול קצין מצנחנים אמר לי שסיירת גולני זה החיילים הכי נחושים בצבא
אני לא התחיל לזיין את השכל למה
הוא רק אמר לי שעושים להם משהו שמה, שהם הופכים להיות חיות לא נורמליות, ראש בקיר.
זה נכון? אתה יכול לשפוך על זה אור?

קציןאמר לך את זה? קצין לוחם? אז המצב באמת גרוע מאוד.

אין מקום רחוק מידי.

ואני אולי יודע למה - בגלל שטח 100.. יכול להיות.

הוא אמר לי את זה
בגלל שהוא עשה קורס קצינים עם אנשים מתותחנים שריון צנחנים נחל גולני הנדסה סיירת מטכל שלדג שייטת
והוא אמר לי שכולם היו בשוק מסיירת גולני
בלי קשר שהם שברו שיאים של בוחן מסלול ועוד בוחן שאני לא זוכר את שמו אחרי יומיים בלי שינה ובלי אוכל שכל לילה הם ניווטו במשך 10-11 שעות

קודם כל לגבי "שטח 100" מהלך האימים בכל הצבא.. חבר'ה מדובר בשדה בור רחב עם כמה גבעות טרשים מסביב. זה הכל. פריקסטים, שטחי אש, שטח מאהל ו.. זהו. הטרשים הם אותם טרשים והקוצים הם אותם קוצים כמו בכל מקום. חלאס כבר עם ההילה הזאת "שטח 100" כולנו התאמנו שם, אין שם שום דבר מיוחד ומה שעושים שם אפשר לעשות באותה מידה בכל מקום אחר (וגם עושים).
אני בהלם מכמות השמועות, הגוזמאות וההנפצות שיש סביב המקום הזה. זה הפך לאיזה שם קוד מסתורי.. בסך הכל שם של שטח אש.

למיטב ידיעתי בשיאי בוחן פדן ובוחן ימי בוינגייט מחזיקים לוחמי יחידה אחרת, ומעולם לא הוחזקו בידי נציגי פלס"ר גולני. כדאי לבדוק את זה. שיאי וינגייט תלויים באולם מול השק"ם על הקיר..

אין מקום רחוק מידי.

לא נראה לי שהוא עשה את הבחנים בווינגיט
איפו שעושים קורס קצינים את החלק השני, לא יודע איפו זה

והיה לי מדריך שנה שעברה מסיירת גולני, שפיץ אמיתי אני אוהב את הבן אדם הזה. אז הוא הראה לי תמונות מכל המסלול שלו, כמה כיף היה לו כמה הוא נהנה, חוץ משטח 100, משם אין לו תמונות יש לו חור שחור בזיכרון.

קשה לי להבין איזה מין חינוך מחדירים בסיירת גולני שהם יוצאים כאלה.
בגלל זה שאלתי את הבן אדם שהציא לענות על שאלות.

אני אישית יש כמה יחידות שאני לא מוכן להגיע אליהם, לא בגלל שאני מפחד אלה בגלל שאני לא רוצה לצאת בן אדם כזה, וגם אני לא בן אדם כזה.
שייטת סיירת גולני ודובדבן.

נ.ב
המדריך שלי חתם וויתור על השייטת אחרי שהוא התקבל והלך לסיירת גולני(בלי שום הבטחות שהוא יתקבל).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R למיטב ידיעתי בשיאי בוחן פדן ובוחן ימי בוינגייט מחזיקים לוחמי יחידה אחרת, ומעולם לא הוחזקו בידי נציגי פלס"ר גולני. כדאי לבדוק את זה. שיאי וינגייט תלויים באולם מול השק"ם על הקיר..

בחור אתיופי בשם כוכב
או לפחות בשלושה שיאים (לא זוכר כבר איזה, 5000 היה אחד מהם. 15:31)

בכל מקרה, אני מסכים לכל מה JR אמר, ורק ארחיב בנושא שכל הנפצה או כל "המלצה" נלקחת ברצינות על ידי השואלים. זה נראה לעיתים פשוט להיכנס לאיזה שרשור ללחוץ על "תגובה" לכתוב משהו וללחוץ על "שלח", הרבה פעמים אפילו לא מספיקים לחשוב מה הדברים שכתבנו יכולים לגרום. דוג' אישית שלי - אני בקושי כותב בצו"ב, בעיקר כי לא נעים לי. יש שם אנשים שגורמים לי להרגיש כאילו אני בעידן הקרח עוד כותב דברים על אבן. פשוט צריך לדעת את מקומך כמו בכל מקום בחיים - גם בפורום אינטרנטי על אף כל ה"כיסוי" שהוא נותן לך מאחורי המקלדת.

וכמו JR (ממש איזה ערב התרמה..) אשמח לענות על שאלות, גם בפרטי (נשמע קצת מתנשא, אני יודע, מתנצל מראש.) על כל דבר (ולא - "מה עושים במגלן" לא ייענה ).

'Choose life, choose a job, choose a career, choose a family, choose a fucking big television. Choose washing machines, cars, compact disc players and electrical tin openers. Choose good health, low cholesterol and dental insurance. Choose fixed interest mortgage repayments, choose a starter home, choose your friends. Choose leisure-wear and matching luggage. Choose a three-piece suite and higher purchase and a range of fucking fabrics. Choose DIY and wondering who the fuck you are on a Sunday morning. Choose sitting on that couch watching mind-numbing, spirit-crushing game shows, stuffing fucking junk food into your mouth. Choose rotting away at the end of it all, pishing your last in a miserable home, nothing more than an embarrassment to the selfish, fucked up brats you've spawned to replace yourself. Choose your future, choose life. Choose Canon.

Canon 350D Gripped

Sigma 17-70 2.8-4.5

Sigma 70-300 APO DG Macro

LowePro Orion II

אם אתה יכול לפרט קצת על הטירונות+אימון מתקדם במגלן..אולי קצת סדר יום בטירונות וכאלה כדי שנקבל תמונה כללית..
וסתם עצות לצבא,שירות ביחידה מיוחדת,איך כדאי להתכונן לגיבוש כדי להגדיל את הסיכויים להגיע ליחידה וכו...אני חושב שזה יעזור

תודה מראש!

pilot17 לשעבר

נוב 07.

מצטער לא הייתי שם, הגעתי ליחידה שבועיים אחרי שהצוות שלי עלה ליחידה (באתי מטיס).

ממה שהבנתי מהם - פחות או יותר אותו דבר כמו טירונות צנחנים רק יותר קאדרים ומסעות יותר ארוכים. הצוותים של מגלן ודובדבן באותה פלוגה (סה"כ 4 צוותים). עוד חידוש שכנראה יבוא אחרי ניצול לרעה בצורה מגעילה של הבא"ח כלפי הפלוגה הזאת - ביחידה יהיה טירונות יחידה. שתהיה יותר רלוונטית הן מבחינת תוכן והן מבחינת זמן.

מסלול ביחידה? ארוך מאד ומגוון מאד. נתון להמון שינויים ועדכונים שקוראים בו תמיד. מסלול מאד דינמי ומשתפר. כמובן יש את הבסיס - הכשרת תצפיות, הכשרת הסוואה, קורס מ"כים (לפעמים כל הצוות הולך לפעמים רק חלק), הכשרת נהגים, שבועות לוחמה, אימון הקמה וכו'. סה"כ שנה ושמונה חודשים.
שירות ביחידה מיוחדת? בעיקר מענין. אין מקום שלא היינו בו ואין פיקוד שלא עבדנו בו. אם זה מעצרים ופעילו באיו"ש או עבודה ייעודית בצפון או בדרום, עושים הכל, בדר"כ לא משעמם. אתה יכול למצוא את עצמך משחק כדורעף ושעתיים אחרי זה מוסק לצפון. מאד לא יציב ומאד לא נצפה קדימה, אי אפשר לדעת מה יקרה או מתי יוצאים. אבל שוב, בעיקר מענין

טיפים לגיבושים ושירות צבאי? ללמוד מהסביבה שלך. ללמוד על הסביבה, ללמוד מהסביבה עליך ולראות איך אתה משתלב בעשייה בצוות. כל אחד תורם איכשהו ואיפושהו - רק צריך למצוא איפה. אבל כמו שאמר גאון אחד (אורי זהר) בשביל למצוא צריך לחפש. לא לחפש איפה קל ואיפה יותר נח, לחפש להיות מועיל לחפש את העבודה. שלא תבין לא נכון - עבודה קשה היא לא בהכרח נכונה, לחפש דרך קלה יותר לעשות את העבודה זה דבר לגיטימי, רק שהאיכות לא תיפגם, אבל לחפש את העבודה ולא את המנוחה. אחרת המנוחה תמצא אותך ומשם...

'Choose life, choose a job, choose a career, choose a family, choose a fucking big television. Choose washing machines, cars, compact disc players and electrical tin openers. Choose good health, low cholesterol and dental insurance. Choose fixed interest mortgage repayments, choose a starter home, choose your friends. Choose leisure-wear and matching luggage. Choose a three-piece suite and higher purchase and a range of fucking fabrics. Choose DIY and wondering who the fuck you are on a Sunday morning. Choose sitting on that couch watching mind-numbing, spirit-crushing game shows, stuffing fucking junk food into your mouth. Choose rotting away at the end of it all, pishing your last in a miserable home, nothing more than an embarrassment to the selfish, fucked up brats you've spawned to replace yourself. Choose your future, choose life. Choose Canon.

Canon 350D Gripped

Sigma 17-70 2.8-4.5

Sigma 70-300 APO DG Macro

LowePro Orion II

תודה רבה על העזרה!!
אגב איך עלית ליחידה ישר ולא עברת טירונות אם באת מטיס??כי לפי מה שהבנתי התכנים בטירונות הם די שונים...

pilot17 לשעבר

נוב 07.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי pilot17 תודה רבה על העזרה!! אגב איך עלית ליחידה ישר ולא עברת טירונות אם באת מטיס??כי לפי מה שהבנתי התכנים בטירונות הם די שונים...

אז כנראה שבתרפ"ל (תרגיל פלוגה) אני לא משהו

מצד שני, מתי באמת יוצא לך לעשות תרפ"ל?!

'Choose life, choose a job, choose a career, choose a family, choose a fucking big television. Choose washing machines, cars, compact disc players and electrical tin openers. Choose good health, low cholesterol and dental insurance. Choose fixed interest mortgage repayments, choose a starter home, choose your friends. Choose leisure-wear and matching luggage. Choose a three-piece suite and higher purchase and a range of fucking fabrics. Choose DIY and wondering who the fuck you are on a Sunday morning. Choose sitting on that couch watching mind-numbing, spirit-crushing game shows, stuffing fucking junk food into your mouth. Choose rotting away at the end of it all, pishing your last in a miserable home, nothing more than an embarrassment to the selfish, fucked up brats you've spawned to replace yourself. Choose your future, choose life. Choose Canon.

Canon 350D Gripped

Sigma 17-70 2.8-4.5

Sigma 70-300 APO DG Macro

LowePro Orion II

ושנה ו 8?? לא שנה ו 4 זה המסלול?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אני עוד לפני צבא וכמות ההנפצות ששמעתי ואמרתי (לא במודע) עד לפני חצי שנה היא עצומה.
עכשיו אני מסתכל על חברה צעירים יותר ממני והם מדברים כל כך הרבה שטויות
וזה עוד לפני שהתגייסתי, אפילו עכשיו אני בטוח שיש לי הרבה מחשבות שהם לא נכונות כלפי מה שהולך בקשר לצבא.
ככל שאתה מתקדם יותר בגיל אתה מבין הרבה דברים חדשים אבל עדיין יש עולם ומלואו
ככל שאתה יודע יותר אתה מבין כמה שאתה לא יודע כלום.
מה שאני מנסה היום בקשר לשיחות על צבא, כמה שיותר לקבל את הדעות של האחר ולא לפסול אותם לגמרי כי בכל זאת אני באמת שלא יודע הכל במיוחד שלא התגייסתי

ממתי???
23 בנובמבר

רציתי להודות לכם מקרב לב על הזמן שאתם משקיעים במילוי הפורום בתכנים כל כך חשובים ומלמדים למלשב"ים הצעירים כמונו, שכמו שרובכם ציינתם אנו זוכים להתפוצץ בשמועות/ הפחדות.
טוב שאתם פה להכין אותנו בקטע הזה, זה מאוד חשוב לי בכל אופן, למדתי המון. תודה!

אני מאמין שחשוב לתרום, ורוצה לתרום. וכמובן למצות את הפוטנציאל הטמון בי, אבל בנוגע לכושר הבסיסי של לפני שירות אני עדיין לא סגור על עצמי. כמו שאמרתם אחד הדברים העיקריים שבודקים בגיבושים זה כושר, ומי שיש לו יותר כושר כך יותר סיכוי להצליח, אז אשמח אם מישהו (עם ניסיון ממקור ראשון אם אפשר) יפרט קצת יותר על מה הוא עשה שקידם אותו, איך התאמן? כמה ריצות בשבוע? לאיזה מרחקים? כמה דקות? וכמובן לפי סרגל מאמצים. אני מוכן לכל עזרה ממכם.(ד"א אני מתאמן בעמית לכושר פעמיים בשבוע, בעיקר בשביל הכיף)

ושוב, תודה, אתם אלה ששמרתם עלינו עד היום, אנחנו הדור הבא לא רוצים לאכזב.

"תן את הכל, וזהו. לשניה לא לוותר לעצמך, לשנייה לא לרחם על עצמך , תמיד לדעת שלמישהו אחר קשה יותר. פשוט ככה." (Slash)

לא ארץ אחרת ולא זהות אחרת .

אוהב ציון

?

ממתי???
23 בנובמבר

" הבטחתי שאגע בנושא אז אולי זה המקום- הגיבושים של היום (כפי אני זוכר אותם כנבחן וכבוחן) בוחנים באופן שלם רק את היכולת הגופנית של הנבחן בנק' הזמן הספיציפית הזאת. מתוך ההתנהגות תחת העומס הפיזי מנסים להסתכל על התנהגות הנבחן כדי להסיק על אופיו האמיתי. " (J-R

ואל תבינו אותי לא נכון, הכנה מנטלית חשובה בעייני בהרבה יותר מאשר הכנה פיזית, אך עדיין אין להזניח את הצד הפיזי.
אשמח לקבל טיפים

"תן את הכל, וזהו. לשניה לא לוותר לעצמך, לשנייה לא לרחם על עצמך , תמיד לדעת שלמישהו אחר קשה יותר. פשוט ככה." (Slash)

לא ארץ אחרת ולא זהות אחרת .

אוהב ציון

חוסן מנטלי זה מה שיעביר אותך את הגיבוש ואת המסלול בסופו של דבר..

לדעתי חוסן מנטלי זה דבר מולד ואי אפשר לרכוש אותו... (לדעתי) זה שתעשה תרגילים באימונים שעושים אותם בצבא ותדע איך להתמודד איתם אז יהיה לך יותר קל בגיבוש\מסלול שתעשה את התרגילים האלה ולכן מבחינה מנטלית יהיה לך יותר קל אבל אם אתה לא חזק מנטלית, שתקבל תרגיל שלא תרגלת באימונים מה תעשה? לדעתי צריך לגשת לתרגילים פעם אחת ולהצליח בהם כי רק ככה תדע אם אתה מתאים ואם החוסן המנטלי שלך מספיק גבוה... זה לא חוכמה להצליח בתרגילים שתרגלת אותם כבר 200 פעם החוכמה זה להצליח בתרגיל שרק עכשיו הציגו לך.

Peior est bello timor ipse belli
הדבר הגרוע ממלחמה הוא הפחד ממנה.

האם בוחנים ידעו להעביר גם כאלה שכן מתאימים ליחידה ולא נוצצים בכושר אלא יש להם את התכונות שהיחידה מחפשת, אבל מאפילים עליהם כאלה שהתכוננו חודשים ארוכים ובאים עם כושר מטורף וכו' ולא בטוח שהם באמת מתאימים ליחידה?

ציטוט:

אני מאמין שחשוב לתרום, ורוצה לתרום. וכמובן למצות את הפוטנציאל הטמון בי, אבל בנוגע לכושר הבסיסי של לפני שירות אני עדיין לא סגור על עצמי. כמו שאמרתם אחד הדברים העיקריים שבודקים בגיבושים זה כושר, ומי שיש לו יותר כושר כך יותר סיכוי להצליח, אז אשמח אם מישהו (עם ניסיון ממקור ראשון אם אפשר) יפרט קצת יותר על מה הוא עשה שקידם אותו, איך התאמן? כמה ריצות בשבוע? לאיזה מרחקים? כמה דקות? וכמובן לפי סרגל מאמצים. אני מוכן לכל עזרה ממכם.(ד"א אני מתאמן בעמית לכושר פעמיים בשבוע, בעיקר בשביל הכיף)

אם אתה מתאמן פעמיים בשבוע בעמית לכושר (שלהבנתי זאת קבוצה מסודרת וברמה גבוהה) זה צריך להספיק. בגיבוש שלי רוב החבר'ה שעברו לא התאמנו בשום מסגרת וחלקם גם לא התאמנו בכלל לפני הגיבושים.

ציטוט:

האם בוחנים ידעו להעביר גם כאלה שכן מתאימים ליחידה ולא נוצצים בכושר אלא יש להם את התכונות שהיחידה מחפשת, אבל מאפילים עליהם כאלה שהתכוננו חודשים ארוכים ובאים עם כושר מטורף וכו' ולא בטוח שהם באמת מתאימים ליחידה?

אני מקווה שכן. תראה אל תבין מדברי קודם שמחפשים את האנשים עם הכושר. לא. מחפשים חד משמעית את הראש הנכון. מה שהתכוונתי הוא שלדעתי הגיבוש במתכונתו הנוכחית בשילוב עם הרבה חבר'ה שבאים מאוד מוכנים פיזית - מתקשה (בתור כלי מיון) להבליט את הראש והאופי של הבנאדם. אתה שואל אם יש חבר'ה טובים ומתאימים עם ראש על הכתפיים שלא מאותרים בגיבוש? אני משוכנע שיש. אתה שואל אם יש חבר'ה פחות מתאימים שכן נבחרים בגיבוש? אחוזי הנפל במסלול הופכים זאת לעובדה...
כרגע זאת הדרך הטובה ביותר למיין אנשים לצבא אני מניח במסגרת המגבלות (שאני לא מכיר את כולן אבל יודע שיש הרבה מהן). ולצערי האירועים החמורים האחרונים של מוות בגיבושים לא ייטיבו את המצב, ויש לשער שחלק מהגיבושים יהפכו אפילו קלים יותר ומסננים פחות (למרות שהחבר'ה ז"ל לא מתו ככה"נ מפעילות פיזית עצימה)

אין מקום רחוק מידי.

קיימת איזשהי דרך / שיטה, שבאמצעותה אפשר לעצב אופי של לוחם לפני המסלול, משהו שיכול להכין (לחשל)אותי מנטלית?.
ואם אפשר להתעלם מהתיאוריה שנולדים עם זה, לדעתי אף אחד לא נולד עם תכונות גנטיות של שייט/מטכליטס או כל לוחם מובחר אחר, זאת תכונת אופי שאפשר וניתן לעצב, השאלה איך?

אני יודע שלרובכם זאת נשמעת שאלה מיותרת, כי אולי לחלקכם זה דבר שמובן מאליו, אך אשמח אם תנסו להבין אותי, בשאלה שלי, שהיא למעשה, איך להתכונן הכי טוב לשירות?

"תן את הכל, וזהו. לשניה לא לוותר לעצמך, לשנייה לא לרחם על עצמך , תמיד לדעת שלמישהו אחר קשה יותר. פשוט ככה." (Slash)

לא ארץ אחרת ולא זהות אחרת .

אוהב ציון

אני בעצמי לא יודע להגדיר טוב במילים מדוייקות איזה תכונות בדיוק צריך כדי להיות לוחם ביחידה..
אם אנחנו מדברים מבחינת אופי נטו צריך קודם כל להיות בנאדם ישר ובנאדם סבלני (כבר הזכרתי את זה). אבל הסבלנות יכולה להתבטא גם ביחסים בין האנשים בצוות. צוות בתחילת דרכו הוא לא תמיד הדבר האוטופי ביותר שיכול להיות.. אנשים באים ממקומות אחרים ועולמות ושנים לתוך עולם לא מוכר ודחוס למדי. כל היום אחד בתחת של השני (סליחה על הביטוי) 24 שעות ביממה, לפעמים שלושה שבועות רצוף. זה לא כמו בטירונות ששם יש איזו דינמיקה ייחודית של "טירונות"- כלומר שלב בעאסה שעוברים וזהו. המסלול זה כבר אורח החיים שלך וזה קורס אחרי קורס אחרי סידרה אחרי קורס אחרי סידרה.. ונדמה שבלי סוף, ואתה צריך סבלנות גם לחבר'ה שמסביבך, לדעת על כל אחד מתי הוא במצב רוח רע ומתי קשה לו ומתי זה לא הזמן להציק לו..
הזכרתי קודם יושר במילה, ואני לא מתכוון להיכנס לזה בכלל מלבד פסקה אחת: אפשר להתקשות בניווט, ויצמידו אליך את הנווט הכי טוב ביחידה כדי שילמד אותך. אפשר להתקשות בירי - והיורים הכי טובים יחנכו אותך כדור כדור עד שתירה כמו אלוף. אפשר להתקשות בכל תחום וכל אחד טוב במשהו אחד וחלש יותר במשהו אחר. מבינים את זה ומקבלים את זה, ואף אחד לא מצפה שכולם יתקדמו באותו הקצב בכל התחומים. לכולם גם מותר לטעות. רק בדבר אחד אסור ליפול. אסור ליפול בו גם פעם אחת, ואין בו טעויות: אמינות.
עם זה לא משחקים ולא מתעסקים. וגם לא עושים הפרדה בין "שקר", "שקר לבן", "חצי אמת", "עיגול פינות" וכדומה. שקר זה שקר, ומי שנופל בזה (וכדי לשבור אמון מספיקה נפילה אחת) מופנה אחר כבוד למקומות אחרים.

אין מקום רחוק מידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי zionist קיימת איזשהי דרך / שיטה, שבאמצעותה אפשר לעצב אופי של לוחם לפני המסלול, משהו שיכול להכין (לחשל)אותי מנטלית?. ואם אפשר להתעלם מהתיאוריה שנולדים עם זה, לדעתי אף אחד לא נולד עם תכונות גנטיות של שייט/מטכליטס או כל לוחם מובחר אחר, זאת תכונת אופי שאפשר וניתן לעצב, השאלה איך?

אין לי שום נגיעה בשום צורה לאף אחת מהיח' הללו, אבל למיטב הבנתי, מה שמחפשים שם זה מספר תכונות אופי בולטות שאני בספק אם ניתן לרכוש. למעשה אתה "רוכש" אותם במהלך חייך...

אני אתן לך את הדוגמאות הכי בולטות: יכולת עמידה במצבי לחץ ויכולת אילתור. שתי התכונות הללו מגיעות לשיא התבטאותן, כאשר אתה נמצא במשימה חשאית מאות קילומטרים מעבר לקו ומשהו משתבש. תאר לך מצב, שאתה בעיצומה של פעולה ואתה צריך להזדרז כי תיכף אור ראשון ואתה עלול להתגלות. כאן בעצם נכנס אלמנט עמידה במצבי לחץ. אנשים ללא התכונה הזו, יכולים לפקשש בגדול ולהחליט החלטות חפוזות ושגויות במקרה הטוב, או פשוט להתמוטט במקרה הגרוע. וגם האלמנט השני של יכולת האילתור. יש אנשים, מבריקים פשוט, שמוצאים פתרונות לבעיות הכי מגעילות מהשד יודע איפה וזה עובד... שתי התכונות הללו נבחנות בדקדקנות ע"י צוות הבוחנים בגיבוש וגם במהלך המסלול. כמו גם עזרה מצידך לחברים וגם כושר מנהיגות (זה פחות).

אלו תכונות שיהיה לך קשה מאוד לעבוד עליהם באם אין לך אותם. אם יש לך פשוט יראו את זה. אם אין אז אין.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מקווה שאני מתאים : )...

כמו שאמרתם מחפשים ביחידות בעיקר השקעה נחישות ועבודת צוות(שזה יכול להתבטא במיליון ואחד דברים)

וגם אמרתם שזה לא פר, שחברה שהתאמנו במשך שנה בכושר קרבי יש להם יתרון.
ואני מסכים אם זה לגמרי, אם אתה נותן לבחור מיובל עילם אלונקה זה כמו שאתה נותן לו מנוחה(זה משהו שחבר שלי אמר לי היום, ואני מסכים איתו לגמרי), זה כל כך לא פר.

אבל האם מישהו שמוכן להשקיעה כסף וזמן, ויש לו את המוטיבציה לעשות אימונים כל כך קשים ולהתמיד שהם חייבים לעלות את הרף המנטלי שלך בלי לדבר על הכושר. בן אדם כזה לפי דעתי מתאים ליחידה מובחרת.

אני אוהב את כל החברים שלי שהכרתי ביובל עילם, ואני יכול להגיד אישית למשל על החברה שהלכו לגיבוש מטכ"ל האחרון, שהם שפיצים לא נורמלים. וכל אחד ואחד מהם הולך להגיע ליחידה מובחרת, ואם לא ליחידה מובחרת אז לפיקוד בגדודים או בשריון, ואם לא שם אז תפקיד ממצא במודיעין.
אני מסכים אתכם בהחלט שבערך 11 אחוז עברו את הגיבוש ומהחברה שהלכו מיובל עברו 40 אחוז בערך. יש באמת משהו לא פר, אבל אני יכול להגיד אישית על ה 60 אחוז האחרים שאין לי ספר שהם יגיעו למקום טוב, בלי קשר אם יסיימו מסלול או לא.

אז שאלתי היא בעצם, שזה אולי לא פר, אבל אם אתה באמת רוצה משהו אתה תשקיע את הזמן והכסף בשביל זה, אז למה זה לא פר? מי שלא בא מוכן לגיבוש זה בעיה שלו, הוא כנראה לא מספיק רצה את זה.(ולפי דעתי המפקדים רוצים שיהיו שפיצים בגיבוש כדי שהגיבוש יהיה קשה, כי תכלס מי שעושה את הגיבוש זה הצעירים, ואם הם לא מספיק טובים אז הגיבוש יהיה ברמה פחות גבוהה).

לפי דעתי זה מאוד פר השקעת סבלת התאמנת עם בול עץ תקוע לך בגב עם חתיכת חבל(דמי נשק) זחלת אכלת חרא, בזמן שמישהו אחר עשה שתי ריצות ארוכות ליד הבית. בנוסף לזה במשך חודשיים חיית חיי נזירות בלי אלכוהול ואוכל לא בריא. כאילו יש לך שתי קירות מול הפנים וכל מה שאתה רואה זה גיבוש. ואלה גם החברה שעברו.


הגיבוש היחיד שאני מסכים איתכם שזה לא פר זה גיבוש טייס, זה כבר באמת לא פר. זה דבר שאפשר ללמוד בלי קשר לכושר, אני באתי שידעתי מה מחפשים ממני רצינות והשקעה בלי לישון בזמן הדיונים. היה קשה אבל בכל זאת כמאט 90 אחוז עברו מיובל את הגיבוש, זה באמת באמת לא פר, אבל זה רק בגלל שהחברה שבאים לגיבוש טייס מצ'וקמקים ברמה אחרת מגיבושים אחרים, אז זה לא קשה להתעלות עליהם.

בגיבוש האחרון סיימו בערך 180 איש. מתוכם ה-מ-ו-ן אנשים קיבלו משהו, בערך חצי מהאנשים, 50%, אולי קצת פחות.

והחצי השני - מה שנקרא, כל הזין.

הגיבוש משחית.

לסבסטיאן - אני ממש לא מסכים בנוגע למה שאמרת על גיבוש טייס - אולי זה בגלל שלא עברתי, אבל בכל זאת - בגיבוש טייס בוחנים באמת בעיקר את האופי שלך ואיך אתה מתנהג בקבוצה, וזה לא ממש משהו שאתה יכול להתכונן אליו - ביובל עילם לימדו אותנו איך לדבר מול קהל שזה עוזר - אבל זה לא מה שמבטיח לך לעבור את הגיבוש - מה שיעביר אותך בגיבוש זה אם תתנהג בדיונים כמו מה שהם מחפשים

במטכל לעומת זאת מי שמתאמן במסגרת בא אחרי שנה שבה כל מה שהוא עשה זה את התרגילים הפיזיים האלה וכשהוא בא לגיבוש זה כאילו הוא בא למבחן שהוא למד אליו הרבה
למרות שכמובן בגיבוש הכל שונה וזה ממש לא כמו באימונים - אבל מי שבא אחרי שהתאמן במסגרת רצינית יש לו יתרון עצום לדעתי - למרות שאני לא יודע אם זה עושה את ההבדל, כי בכל זאת - אני מאמין חזק בזה שהכל בראש



לג' - על סמך מה בדיוק אתה אומר ש90 אנשים קיבלו משהו? הייתי אומר שבהגזמה70קיבלו משהו

I never give up, I never surrender, I never admit defeat.

מה שלא הורג מחשל
אם יש ספק אין ספק
הכל בראש!

על סמך מה אני אומר? אני סתם אוהב להמציא נתונים...

הגיבוש משחית.

ציטוט:

אבל האם מישהו שמוכן להשקיעה כסף וזמן, ויש לו את המוטיבציה לעשות אימונים כל כך קשים ולהתמיד שהם חייבים לעלות את הרף המנטלי שלך בלי לדבר על הכושר. בן אדם כזה לפי דעתי מתאים ליחידה מובחרת.

לא מדוייק בכלל. בנאדם כזה יש לו ללא ספק המון מוטיבציה שהיא בהחלט הצעד הראשון אבל אין קשר בין זה ולבין התאמה.

ציטוט:

אני מסכים אתכם בהחלט שבערך 11 אחוז עברו את הגיבוש ומהחברה שהלכו מיובל עברו 40 אחוז בערך. יש באמת משהו לא פר, אבל אני יכול להגיד אישית על ה 60 אחוז האחרים שאין לי ספר שהם יגיעו למקום טוב, בלי קשר אם יסיימו מסלול או לא.

שוב אתה חוזה את עתידם ע"פ אופיים והתנהגותם כפי שאתה מכיר אותה מיובל עילם. יובל עילם זה לא הצבא ולא קרוב והיות דומה לצבא. אימון של שעתיים, שלושת שעות וגם שלושה ימים במסגרת אזרחית ועם הידיעה שבסופו של יום תלכו הביתה להתקלח ולצאת עם החבר'ה אינו מקביל לחיי צבא ובוודאי שלא למסלול לוחם (אפילו לא של חי"ר רגיל). לא מזמן עלה בפורום צו"ב איזה לייצן שביקש (בפעם השלישית) טיפים לעריקות/נפקדות/יציאה מקרבי וכו' - בדיקה שעשה מישהו מהפורום העלתה שמדובר באחד הכותבים הכי מורעלים בפורום מו"ס בעבר, שהיה חדור מוטיבציה ורעל להגיע ליחידה מיוחדת.. והנה, כמה חודשים לאחר מכן הוא כבר יוצא לגמרי מקרבי, ומבלה את זמנו בנפקדויות ושטויות אחרות. מה שאני מנסה להגיד זה שחיי הצבא (גם בשלדג/מטכ"ל/שייטת) שונים מאוד ממה שניתן לחשוב עליהם אם מסיקים מסרטים, ספרים, שמועות ויובל עילם. ביובל עילם נוגעים באלמנט הכושר והאימונים וזה מכין לגיבוש אבל זה לא מכין לצבא עצמו- מי בכלל סופר את הכושר הגופני כפקטור של קושי במסלול? בסדר- קשה מאוד פיזית אבל אני לא חושב שזאת הסיבה שאנשים עוזבים.. מה שאין ביובל עילם (וכמובן שאני לוקח אותו כדוגמה סתמית לכל הקבוצות) זה את אלמנט השחיקה הגבוה שיש בצבא וצריך (ואפשר בהחלט) ללמוד לעמוד בו, אבל את זה לומדים מניסיון (ועניין של אופי אני מניח) ולא מיובל עילם וריצה על ג'בלאות פעמיים בשבוע.


עריכה: ועכשיו קראתי את האשכול ומצאתי משפט שיעזור לי לסכם את מה שניסיתי להגיד על הגיבושים ולא מצאתי את המילים:

ציטוט:

חוסן מנטלי זה מה שיעביר אותך את הגיבוש ואת המסלול בסופו של דבר..

( FREES STYLE)
משפט נכון מאוד לגבי המסלול- לא נכון בכלל לגבי הגיבוש. לכך התכוונתי שכתבתי הגיבוש היום מצליח למדוד טוב בעיקר את הכושר. אם האוכלוסיה בגיבוש היתה הומוגנית, כולם היו בטלני טלוויזיה שהאימון היחיד שעשו היה שיעורי ספורט בבית ספר, אז אוקיי- הגיבוש אולי היה מצליח להוציא להם קצת את המיץ ולהביא אותם למצב שהראש מתחיל לסחוב.. אבל בגלל שהרבה מהחבר'ה באים מקבוצות הכושר ועוברים הכנה אינטנסיבית לגיבוש- הם בכלל לא מגיעים לשלב בו נדרש קצת חוסן מנטלי ועקשנות.. הגיבוש במתכונותו הנוכחית לא מספיק קשה (לא פיזית ובטח לא מנטלית) וזה מה שכתבתי קודם. אין לי כלום נגד הקבוצות כושר האלה, יש לי רק בעיה עם כך שהגיבושים קלים מידי (לטעמי). אל תראו בזה פלצנות כי זה לא זה, אני פשוט חושב שאם הם היו יותר קשים אנשים היו צריכים להילחם קצת יותר.

אין מקום רחוק מידי.

אתה לא חושב שאחריי שעברת מסלול ביחידה מובחרת (אני מסיק ששירתת ביחידה כזו מהאשכול) ואחריי אין סוף הקשיים והמבחנים שעברת, אז פתאום הגיבוש נראה לך קל מדיי?


צריך לזכור שהגיבוש מיועד לתלמדי תיכון ולא לבוגרי מסלולי יחידות קרביות!

וזאת שאלה טובה.. אני מנסה להסתכל על הדברים בצורה הכי אובייקטיבית שאני יכול.. האם לרוץ 200 מטר הלוך חזור ואז לעשות את אותו מסלול עם אלונקה ועליה כמה שקי חול זאת מטלה שמביאה נערים בריאים לגבול יכולתם? מטלה שמכניסה אותם למוד הזה של הראש שחלקכם עוד תכירו בצבא, למוד הזה שאתה כבר לא עירני לכלום חוץ מלנשימות שלך וללהישאר עומד ובתנועה? יכול להיות- אבל אני לא חושב כך. אני לא אומר שהגיבוש הוא קל. כמובן שלא. הוא גם לא היה לי קל כשעשיתי אותו בזמני (עשיתי את הגיבוש המשולב, ועל אחת כמה וכמה הגיבושון הפרטי ליחידה, שהוא יותר קשה מהמשולב- מידיעה כבוחן.) וגם לא זכור לי שהפגנתי בו איזה יכולות פיזיות פראיות במיוחד.. אבל הוא קשה פיזית, נקודתית. כלומר גם בשעה האחרונה של הטירטורים ביום חמישי אתה לא במצב שהגוף שלך במצוקת אנרגיה.. שאתה צריך להילחם על דברים כמו לקום מהחול. מסכים איתי? לא ראיתי שם דברים כאלה. כמו שכתבת הגיבוש מיועד לנערים בגיל תיכון ולא בוגרי צבא אבל מדובר בנערים שבאים מאוד מאוד מוכנים..

רוצה את ההבדל בין תרגילי הגיבוש לתרגילים שבאמת בוחנים כוח רצון? עמידה על האגרופים למשל. אפילו בלי פימפומים- סתם לעמוד במצב 2 על האגרופים. אין פה כמעט מרכיב של כוח או כושר גופני, ובכל זאת לאחר 5-6 דקות התרגיל נהיה מאוד מאוד קשה. לאחר 10-15 דקות הוא נהיה מאוד מאוד קשה, וזה בדיוק השלב שאפשר (לדעתי) לבחון אופי של אנשים- כי זה תרגיל שקשה לכולם באותה מידה- חניכי ובל עילם, עמית לכושר ואנשים שלא רצו שנתיים- לכולם האגרופים מתקלפים באותה צורה. ועובדה שחלק ישברו אחר דקה, חלק אחרי 3 דקות, חלק כעבור 5 דקות.. אחרי 10 דקות תראה שרוב החבר'ה כבר על הרגליים, ומעט מאוד נשארים במצב 2 מסודר בלי להצ'תקמק.. זה ההבדל בין תרגיל שבוחן כוח רצון, לבין תרגילי זחילה, אלונקה או ספרינטים שבוחנים כושר פיזי.

חשוב- התרגיל ("על האגרופים") שציינתי הוא תרגיל מטומטם שמקומו בקורסים צבאיים למיניהם תחת פיקוח של מדריך ובהם בלבד. אני לא מעודד תרגיל כזה בשום צורה שלא תהיה אי הבנה וממליץ מאוד שלא להתאמן עליו באזרחות. זה לא תרגיל שמשתפרים בו או מתרגלים אליו עם הזמן, וחוץ מצלקות על הפרקים לא תרוויחו כלום. תחסכו את זה מעצמכם בשלב הזה.

אין מקום רחוק מידי.

עזוב אותך אלונקות בחול הרך...תיזוזים...בוא פשוט נעמיד את כול הגיבוש במצב 2 על האגרופים וזהו, ככה יראו מי מתאים למסלול מובחר ומי לא

...

בחייך...
ואין כזה דבר לבוא מוכן לגיבוש, אין כזה דבר.
תפסיק עם השטויות, התאמנתי שנה בקבוצת כושר קרבי ועשיתי הכול מהכול בהכנות, תאמין לי...
והגיבוש לא היה דומה לשום דבר מהם, אפילו לא קצת, גיבוש זה גיבוש, אי אפשר לבוא אליו ''מוכן'' נקודה.זה משהו בפני עצמו שלא דומה לשום דבר אחר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תקרא את ההודעות שרשמת כאן ובשרשור האחר שלך ותבין כמה קטן ולא מבין יצאת וכמה שהיית צריך לשבת על התחת, להיות בשקט וללמוד מאחרים שיש להם הרבה, אבל הרבה יותר נסיון ממך (אם אפשר לקרוא ל-4 ימי גיבוש נסיון...)

איפה יצאתי לא מבין? בזה שאמרתי שלא משנה מה אי אפשר להתכונן לגיבוש? או שאמרתי שבגיל 18 הגוף בשיא הפוטנציאל הגופני? דברים שבשניהם אני צודק.

תחזור עוד כמה שנים...פףף...לך חפש בחייאת רבאק ותפסיק להתחנף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מי חירבן לך במוח שגיל 18 זה שיא הפוטנציאל הגופני?
השיא הוא בין הגילאים 20-25 - סיום התבגרות מוחלטת של הגוף

לא זוכר מי בדיוק..אבל זה היה מאמר שנכתב על ידי רופא. סיום מוחלט של התבגרות זה סביבות 18..מקרים חריגים זה 20-21.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אולי התבלבלת-לעתים נדירות 18 זה שיא התפתחות גופנית. אני לא יודע איזה רופא דה מי קולו כתב את המאמר הזה או באיזה אתר בלאי קראת אותו.

יאללה איזה טיפוסים יש כאן...

עריכה: וואי אתה לא הטמבל הזה שהטריד אותי בפרטי? וואלה עכשיו הכול מובן לי...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ואז בא בטענות "יאללה איזה טיפוסים יש כאן" . תשלים עם זה שטעית במקום להמשיך להיות הד"ר של הפורום.

ולאבא שלך תקרא טמבל. תדבר כמו בן אדם ואל תתנשא.
ולפי האשכול אני רואה שאני לא היחיד שחושב ככה

תשלים עם זה שטעית? למה? כי אתה אמרת? עד שלא תביא לי הוכחה לא ''אשלים עם זה שטעיתי...
ואני מתנשא? שאני לא אערב את ההודעות הפרטיות ששלחת לי...אני אראה לכולם דוגמא מה זאת בדיוק התנשאות...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כן אתה מתנשא והתגובות שלך לא במקום,חסרות כל פורפורציה.

וזה לא המקרה הראשון שאני שם לב אליו לגבייך.
אני חושב שחבל.

אני לא מבין מאיפו באו התגובות האלה
כל השירשור האחרון הזה מיותר לגמרי
בשביל מה כתבתם את זה
שאחד ממכם יצא בן אדם גדול ויפסיק

ב' כמו שאמרתי - תחזור עוד כמה שנים,קרא את כל תגובותיך בשרשור האחר שבגינו נפתח שרשור זה ותכין את המצח שלך לכאפה שתתן בו אחרי שתגמור לקרוא הכל.

ציטוט:

עזוב אותך אלונקות בחול הרך...תיזוזים...בוא פשוט נעמיד את כול הגיבוש במצב 2 על האגרופים וזהו, ככה יראו מי מתאים למסלול מובחר ומי לא בחייך...

ידידי, עם מכל מה שכתבתי, ואחרי כל מה שכתבתי, אתה הגעת למסקנה שאני מעודד מבחן שכזה בגיבושים אנחנו באמת לא משדרים על אותו גל (אני אקח את האשמה עלי) ומציע שאו שתקרא שוב, או שפשוט תתעלם מהודעותי להבא. כתבתי כמובן בדיוק את ההיפך ורק ננתי דוגמה להבדל בין ראש נחוש לכושר גופני ואיך ניתן לבחון נחישות וסיבולת בלי שום מאמץ גופני הכרוך בכושר.

ציטוט:

ואין כזה דבר לבוא מוכן לגיבוש, אין כזה דבר. תפסיק עם השטויות, התאמנתי שנה בקבוצת כושר קרבי ועשיתי הכול מהכול בהכנות, תאמין לי... והגיבוש לא היה דומה לשום דבר מהם, אפילו לא קצת, גיבוש זה גיבוש, אי אפשר לבוא אליו ''מוכן'' נקודה.זה משהו בפני עצמו שלא דומה לשום דבר אחר.

בוא נעשה תרגיל מחשבתי קטן - רק בשביל לבחון את אמירתך בסדר? בוא ניקח אותי (גם בלי שתכיר אותי) - איך אתה מעריך את יכולתי לעבור כיום בהצלחה גיבוש (שייטת למשל) אם הייתי בא להתמודד כשווה בין שאר המתמודדים? אני חושב שסיכויי להצליח בגיבוש היו די גבוהים. אתה מסכים? בוודאי תגיד "טוב זאת לא חוכמה, אתה אחרי שירות" ואתה צודק- אבל הנה, עובדה שכן יש משהו שיכול היה להכין אותי. ואם נסתכל על הדברים עוד קצת אני חושב שתסכים איתי שלא היה צורך אמיתי בחמש שנים של שירות כדי להכשיר אותי לעבור את הגיבוש. למעשה אני מוכן להתערב שמבחינה פיזית אני יכול לאמן תוך 3 חודשים כל אדם בריא ובעל כושר התחלתי סביר לסיים את הגיבוש הזה תוך הצגת יכולת טובה. מה המסע הארוך ביותר בגיבוש? 18-16 ק"מ נכון?

אין מקום רחוק מידי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי J-R ידידי, עם מכל מה שכתבתי, ואחרי כל מה שכתבתי, אתה הגעת למסקנה שאני מעודד מבחן שכזה בגיבושים אנחנו באמת לא משדרים על אותו גל (אני אקח את האשמה עלי) ומציע שאו שתקרא שוב, או שפשוט תתעלם מהודעותי להבא. כתבתי כמובן בדיוק את ההיפך ורק ננתי דוגמה להבדל בין ראש נחוש לכושר גופני ואיך ניתן לבחון נחישות וסיבולת בלי שום מאמץ גופני הכרוך בכושר. בוא נעשה תרגיל מחשבתי קטן - רק בשביל לבחון את אמירתך בסדר? בוא ניקח אותי (גם בלי שתכיר אותי) - איך אתה מעריך את יכולתי לעבור כיום בהצלחה גיבוש (שייטת למשל) אם הייתי בא להתמודד כשווה בין שאר המתמודדים? אני חושב שסיכויי להצליח בגיבוש היו די גבוהים. אתה מסכים? בוודאי תגיד "טוב זאת לא חוכמה, אתה אחרי שירות" ואתה צודק- אבל הנה, עובדה שכן יש משהו שיכול היה להכין אותי. ואם נסתכל על הדברים עוד קצת אני חושב שתסכים איתי שלא היה צורך אמיתי בחמש שנים של שירות כדי להכשיר אותי לעבור את הגיבוש. למעשה אני מוכן להתערב שמבחינה פיזית אני יכול לאמן תוך 3 חודשים כל אדם בריא ובעל כושר התחלתי סביר לסיים את הגיבוש הזה תוך הצגת יכולת טובה. מה המסע הארוך ביותר בגיבוש? 18-16 ק"מ נכון?

הנקודת הנחה שלך היא שצריך כושר טוב, זה פשוט שטויות, נקודה.
ואני מתפלא עלייך שאתה מדבר ככה...אז המסע הכי ארוך הוא 16/18...אז מה?
אתה חושב שאיכשהו אתה יכול להשוות ריצה בסבבה שלך למסע בגיבוש? עם משקל בחוף הים וציוד ששורט לך את הגב כמו מנייק...באמצע לילה אחרי שהקפיצו אותך משק''ש מסריח ואמרו (יותר נכון צרחו)להיות מוכן תוך 3 דקות כול זה בהפחדות...עם הצעקות של המפקדים והאווירה הזאת של המתח של הפחד הלא נורמלי שתעשה טעות אחת קטנה ואתה עף על טיל והופ מפספס את הצ'אנס של פעם בחיים וכול זה באמצע הלילה באווירה של חלום בלהות שאתה לא תופס מה אתה עושה ולמה, שאנשים סביבך פשוט נופלים כמו זבובים ואתה מפחד שאתה תהיה הבא, למרות ששנה התכוננת לזה. ואתה חייב כול פעם לעזור למישהו כי הצוות צריך אותך גם כשאתה בקושי מצליח לעזור לעצמך, וכול זה עם ההשבזות של המפקדים שלא נגמרות וכול מני התעללויות ודיסטאנס מטורף.
גיבוש זה הרבה יותר מכושר. אני חושב שלא להכול בו אפשר להתכונן, יש דברים שאנשים פשוט נולדים איתם, או שזה באופי או בחינוך שהם עברו, ואת זה רואים בגיבוש..ואתה רואה בבירור שזה לא פיזי שאתה רואה את המקלון סוחב כמו איזה D9 ואת השור שעף אחרי יום וקצת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Poisoned הנקודת הנחה שלך היא שצריך כושר טוב, זה פשוט שטויות, נקודה. ואני מתפלא עלייך שאתה מדבר ככה...אז המסע הכי ארוך הוא 16/18...אז מה? אתה חושב שאיכשהו אתה יכול להשוות ריצה בסבבה שלך למסע בגיבוש? עם משקל בחוף הים וציוד ששורט לך את הגב כמו מנייק...באמצע לילה אחרי שהקפיצו אותך משק''ש מסריח ואמרו (יותר נכון צרחו)להיות מוכן תוך 3 דקות כול זה בהפחדות...עם הצעקות של המפקדים והאווירה הזאת של המתח של הפחד הלא נורמלי שתעשה טעות אחת קטנה ואתה עף על טיל והופ מפספס את הצ'אנס של פעם בחיים וכול זה באמצע הלילה באווירה של חלום בלהות שאתה לא תופס מה אתה עושה ולמה, שאנשים סביבך פשוט נופלים כמו זבובים ואתה מפחד שאתה תהיה הבא, למרות ששנה התכוננת לזה. ואתה חייב כול פעם לעזור למישהו כי הצוות צריך אותך גם כשאתה בקושי מצליח לעזור לעצמך, וכול זה עם ההשבזות של המפקדים שלא נגמרות וכול מני התעללויות ודיסטאנס מטורף. גיבוש זה הרבה יותר מכושר. אני חושב שלא להכול בו אפשר להתכונן, יש דברים שאנשים פשוט נולדים איתם, או שזה באופי או בחינוך שהם עברו, ואת זה רואים בגיבוש..ואתה רואה בבירור שזה לא פיזי שאתה רואה את המקלון סוחב כמו איזה D9 ואת השור שעף אחרי יום וקצת.

אין תיאור יותר טוב להרגשה בגיבוש ובעיקר לפני המסע האחרון ממה שרשמת עכשיו.
לקחת לי את המילים מהפה..

שמע עם הקטע האחרון שלך אני לא ממש מסכים...
לא שאני רוצה להעצים את הקושי של הגיבוש והכל,
אבל בשביל לסיים את הגיבוש, צריך עוד כמה דברים חוץ מכושר שאתה יכול לבנות ב-3 חודשים,
ואם היה את זה לכל אדם בריא כמו שאמרת, אחוז המסיימים היה הרבה יותר גבוה.

שבת שלום

המשהו האחר הזה זה רצון.
וזו גם הסיבה ש"הסוסים" למינהם לא מסיימים גיבושים. כי הם לא רצו. גם אם יש להם כושר טוב ואפילו מצויין. אם הם לא ירצו לסיים, או יותר נכון לעבור, הם לא יסיימו/יעברו.

לא צריך כושר מדהים בשביל עבור גיבוש בדיוק בגלל. זה אמנם הגיבושים לא הכי פשוטים אבל אפילו כדי לסיים דבר אחד בו אתה חייב לרצות את זה.

בכל מקרה, הגיבושים לא מביאים אותך למצב של אוטומט. כלומר שאתה פשוט נכנס למוד הליכה ונרדם תוך כדי הליכה. או שאתה מועד תוך כדי עמידה במסדר.

באף לא אחד מהגיבושים שהייתי בהם הרגשתי "שהנה עוד רגע אני נופל מהרגליים". כן היה קשה ולפעמים מאוד מאוד, אבל זה מאמץ מאוד אפשרי.

זה לא רק רצון,


זה מכלול של תכונות רבות,

וכדי לעבור את הגיבוש צריך תכונות נוספות.

האמת היא שישנם מקרים שינפצו כל תאוריה שבנאדם יבנה על האדם המתאים ליחידה מסוימת / לסיים גיבוש מרכזי.

וד"א,
עקבתי בעיון אחרי הדרך שלך, דרך כל הגיבושים למיניהם,
בהצלחה ביום ראשון, לדעתי האישית אתה הולך להפציץ.

בהצלחה ושבת שלום.

זה בהחלט מכלול של תכונות, אך אחת העיקריות והמרכזיות היא הרצון. כי על מנת לעבור את הגיבוש עליך לרצות לשרת ביחידה. ולא. כל אלו שאומרים "ניתן את מה שאפשר" לא רוצים לטעמי. או לא רוצים מספיק. כלומר, אני לא מכיר אדם שאם יגידו לו שהתקבל ליחידה X יגיד לא. אבל מה לעשות שלא זה המצב, ואתה חייב להוכיח להם כמה אתה רוצה את זה.

תודה רבה לך. אני כבר כמו קפיץ שמחכה להשתחררות. ראבאק פעם שלישית שלי שם...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם בעברי הייתי מלש"ב מורעל, קרעתי את עצמי, התאמנתי, קראתי פורומים.. היה לי הכל בראש... והתגיסתי.
כמלש"ב אתה רואה רק את הגיבוש כמכשול, אתה שוכח שאחרי זה יש לך הכשרה, יש לך צוות עם אופי, יש לך אופי של יחידה, עומס וכו'... תתפלאו אבל לא הרבה אנשים שמסיימים גיבוש ומתחילים את המסלול גם עומדים בסופו, בין אם זה רפואי, התאמתי, סוצימטרי ובאמת שלא חסרות סיבות.
חייל X שהתגייס לצוות של אוגוסט יכול מאוד להיות שלא יסתדר עם חברה בצוות ברמה שהוא יעזוב מרצונו או שהצוות יגרום לו לעזוב, לעומת זאת אם הוא היה מתגייס בנוב' הוא היה משתלב מצוין...

בקיצור הנקודה היא שלא לשכוח שיש מסלול, יש גם הרבה גורמים שכמלש"ב את לא רואה אותם.

אל תשכחו שגיבוש זאת צורה דיי שטחית(למרות שבחלק מהמקומות יש פסיכולוג) למיין אנשים, בסופו של דבר גם מהאנשים שמוינו, במהלך המסלול ימשיכו להתמיין עד שבסופו יעמדו הטובים ביותר!!!

הרבה בהצלחה לכל המתגייסים.
באמת חשוב שתהיו אתם ותגיעו לכל מקום שתרצו ובכל דרך שתבחרו!

כן כן גם אני...

חשבתי שהגיבוש זה המכשול היחיד.
אז התגייסתי וסגרתי 21 על ההתחלה.
הייתי בשוק.. כי אחריי זה אני סוגר עוד 21... ואחריי זה 14 ואחריי זה 28!

ואז אתה מבין... שזה לא גיבוש אלה החיים החדשים שלך.