לימודי נהיגה על קטנוע/אופנוע בת"א הם לא מה שחשבתם...
השקעה חכמה או ניצול משווע? אתם תחליטו. כדאי לקרוא!!!
הסיפור הזה מיועד למי שמעוניין להוציא רישיון נהיגה על קטנוע או אופנוע ומחפש ביה"ס לנהיגה. אני משתף אתכם במה שקרה לי כי אני חושב שמגיע לכם לשמוע את זה לפני שתיפלו כמוני. אני נפלתי חזק עם ביה"ס לנהיגה לאופנועים וקטנועים, שנמצאים בגני התערוכה בת"א.
כל הסיפורים הטובים שאולי שמעתם על קורס לנהיגה לקטנועים הם דיי לא נכונים. גם הסיפורים היפים (של כאלה שעברו טסטים) שאולי תקראו באתרים של בתי-הספר באינטרנט הם, סביר להניח, מצוצים מן האצבע.
כל העסק הוא קצר אמנם, בתי הספר מבטיחים רישיון תוך שבוע. נדרשים שניים-שלושה שעורים לאנשים שרכבו על אופניים בחייהם ויש להם רישיון על רכב רגיל. מה שכן, זה סיפור יקר, לפחות בת"א. מחיר שיעור הוא 70 ש"ח, אם לא יותר, כשזמן השיעור הוא 45 דקות. אגרה לטסט עולה 116 שקל למשרד הרישוי + 300(!) שקלים שנותנים למורה. על מה 300 ש"ח? שאלה טובה. על כלום, בעצם. זמן הטסט הוא 3 דקות בלבד, כלומר 100 שקל לדקה שהמורה שלך מקבל על זה שהגיש אותך לטסט! והוא פשוט לא מעורב בטסט שלך מעבר ללתת לטסטר את הטפסים שלך. הסכום הכי גבוה שתשלמו בחייכם על שלוש דקות.
המעצבן הוא שלפי החוק אתה חייב לשלם את זה. אי אפשר לגשת לטסט בלי שביה"ס מורשה לנהיגה מגיש אותך, כך שדיי חייבים להוציא את הסכום הזה. וכמובן שתצטרכו גם שיעור חימום לפני טסט, כי אתה חייב להתחמם לפני שלושת הדקות הגורליות האלו. מה שאומר שכשתתייצבו לטסט (בשעה המופרכת לחלוטין, 6 וחצי בבוקר!) תצטרכו לשלם 370 ש"ח או יותר, ולהגיע עם אישור תשלום על 116 ש"ח למשרד הרישוי. אז כל הסיפור הזה (אם כמובן הספיקו לכם שלושה שיעורים + שיעור חימום לפני הטסט) יעלה לכם משהו כמו 700 שקלים, אם לא יותר.
ומה קורה עם נפלה לכם הרגל לרצפה בטסט או יצאתם מהמלבן שבו אתם אמורים לבצע שמיניות? נכשלתם, בשנייה אחת. הלכו שבוע מהחיים ויותר מ-500 שקלים כי תצטרכו לעשות עוד שיעור בשבוע שאחרי זה, פלוס שיעור לפני טסט והטסט עצמו. למה שבוע אחרי זה? כי יש טסטים רק בימי חמישי בין 6 ל-8 בבוקר. זה אומר עוד פעם 300 שקלים + שני שיעורים + אגרה למשרד הרישוי + לקום בעוד יום חמישי ב-5 בבוקר ולהגיע, אלוהים יודע איך, לגני התערוכה. וכל זה כי התרגשתם / הייתם עייפים / הטסטר היה מניאק / השיעורים לא הספיקו לכם לגשת בטוחים מספיק.
עכשיו, זה ברור שקיימת התרגשות (גם מעצם הטסט + העובדה שאיזה חמישים איש מסתכלים עליכם!) ויש עייפות, כמו כל מבחן בחיים. מוכן לקבל אפילו את השעה המופרכת בבוקר לקיום הטסטים, אפשר לומר אולי שזה הזמן האידיאלי מבחינת החום הנמוך. מה שכן, כשאתה משלם הרבה כסף על שירות אתה מצפה לקבל את הטוב ביותר.
הביה"ס שאני למדתי בו הוא תעשייה של טסטים. אתה מגיע לשיעור עם עוד רבים כמוך במגרש קטן. המורה איתך ולידך בין 5 ל-10 דקות מתוך 45 דקות של השיעור. הוא צופה בך רוב הזמן מרחוק, מדבר בטלפון ולא ממש מתעמק בטעויות שלך, אם עשית כאלו. אין יחס אישי בגרוש, ומעבר לזה הוא לא נותן לך טיפים רציניים על איך לעבור את הטסט. הם דוחפים אותך לגשת לטסט, גם אם אתה מרגיש לא מוכן, נותנים לך את ההרגשה שזה שטויות ואתה בטוח עובר, מנפנפים לך ליד האוזן שכולם עוברים בטסט ראשון. בשיעור נהיגה על רכב אתה מקבל מורה שאיתך כל הזמן, יושב איתך על הטעויות שלך ומבקש ממך לבצע שוב ושוב את מה שאתה חלש בו.
בשיעורי הקטנוע שלי, לא רק שלא קיבלתי את השירות שעליו שילמתי למורים, אלא גם לא ידעתי מה הטסטר מחפש כדי להכשיל אותי והגעתי לטסט בטוח מידי בעצמי וחסר כל ידיעה שאני פשוט הולך להיכשל כי לא הכינו אותי כמו שצריך. בנוסף, לא קיבלתי את האופציה לעשות מיני טסט, חזרה גנראלית לפני המבחן, לעבור ממש על מסלול הטסט עצמו לפני שאגש למבחן, מה שאתה תמיד עושה עם מורה לנהיגה על רכב.
דבר נוסף – שיעור החימום שלי לפני הטסט היה בחלקים עקב העומס הכבד של הנבחנים באותו היום, מה שאומר שתכל'ס הייתי על הקטנוע לאימון משהו כמו 25 דקות בכללי, עם הפסקה של 20 דקות בין לבין. אז מעבר לכסף, שהוא מכה רצינית עבור כל אחד, (במיוחד חבר'ה צעירים, וכאלה שעוד לא עברו לשלב שבו הם אשכרה צריכים לקנות קטנוע + אביזרים + ביטוח), אתה פשוט יוצא פגוע מכל הסיפור הזה. אתה מגלה שאנשים הם תאבי בצע, לא ייתנו יחס אישי לאף אחד, עושים את הכסף החצי-שחור שלהם ונהנים על חשבונך, כי הם יודעים שאתה תיגש שוב ושוב עד שתעבור. הם טוענים שההצלחה בטסט לא תלויה בהם. ברור שאני אחראי להצלחה שלי, ברור שאם אני עושה טעות בטסט זו בעיה שלי, אבל המינימום שמורה הנהיגה שלי יכול לעשות הוא להתנהג כמו טסטר ולהכין אותי כמרב יכולתו לטסט, לתת לי בטחון וטיפים לפני הטסט ולהראות אפילו קמצוץ של אכפתיות כלפיי.
אף אחד לא אוהב שמתייחסים אליו כמו זבל, כמו עוד מסכן שאפשר לעשות כסף על הגב שלו. מי ידע שאסור להוריד רגל מהאופנוע? על הכביש – רוכבי-אופנועים חצי מהזמן עם הרגל על הכביש, מה, אני אמור לדעת את זה בלי שאומרים לי מפורשות? זה מדהים כמה לא אכפת להם בגרוש אם תעבור או לא, ומעבר לזה כמה לא אכפת להם אם תקבל הכנה טובה או לא. את הכסף שלהם הם עושים, ובכמויות, ואני בטוח שאם אתה נותן להם קצת יותר הם גם ידאגו להחליף מילה עם הטסטר לפני ולדאוג שתעבור.
עוד דבר – באתר האינטרנט שלהם הם מבטיחים שיעור ראשון חינם, אבל כנראה שאני לא מספיק טוב כדי לקבל אותו כי אפילו לא ידעתי שמגיע לי אחד כזה. כלומר – אם לא באת עם הידיעה שיש לך האופציה לשיעור אחד חינם, לא יציעו לך אותו או ייתנו לך אותו במתנה, ככה ברוח טובה ובכיף. למה כל דבר במדינה הזו חייב להיות שכונתי ושחור ומגעיל ותאב-בצע? מחקר קטן שעשיתי גילה לי שהתשלום שאתה מתבקש להעביר על טסט למורה לנהיגה על קטנוע בראשל"צ הוא 200 ש"ח, מה שאומר שזה ממש כסף שחור ובתי הספר קובעים מה שנראה להם, יחסית לביקוש ברישיונות. כנראה שת"א זה מכרה זהב אמיתי ויש דרישה רצינית הרבה יותר. יש יותר את מי לדפוק, מה שנקרא.
כל הרומן הזה עם הביה"ס נגמר לא טוב כי לא הסכמתי לשלם על שירות שלא קיבלתי. החלטתי שאני לא מוכן שידפקו אותי. הם אפילו לא היו מוכנים לפצות אותי על זה שלא קיבלתי שיעור מלא לפני הטסט. הבלגאן הוביל לזה שלא שילמתי וכנראה זו הייתה החלטה פזיזה כי לא ידעתי למה אני נכנס. כמו כל האנשים שרעבים לכסף ושכונתיים לחלוטין בארץ, קיבלתי מהם איום בטלפון שאם אני לא משלם את זה תוך כמה ימים הם פונים למשטרה, לעורכי הדין שלהם וכו'. עוד הם ציינו שהשיחות שלנו מוקלטות אז שאזהר, שאני טועה לגבי השירות שקיבלתי - שהרי השיטה הזו עובדת כי הרוב עוברים טסט ראשון (שוב, הרוב. למי אכפת מהרוב? אני לא עברתי! בגללכם!), ולכלוכים מפה עד הודעה חדשה. 'אתה צעיר, אתה לא מבין מה אתה עושה. אתה תתחרט על זה' הוא זרק לי בהתנשאות, 'תשלם לי את הכסף ואח"כ תתבע אותי'. 'טיפת דלק אני לא מוציא עליו. שישלח צ'ק בדואר'. וזה שאהבתי במיוחד – 'תגיע לכאן כמו כלב עוד היום, תרד על הברכיים ותשלם את הכסף'. וכשאני שואל למה מדברים אליי ככה, הוא טוען שהם 'מחוממים' עליי. מאוד מקצועי.
כל אחד יודע שאין לי שום סיכוי נגד תעשייה של כסף ושקרים ואנשים נמוכים. הם יאכלו אותי חי. אני כ"כ קטן מולם. שילמתי לו כמו מסכן שאין לו ברירה, אבל נשבעתי שאספר ואפיץ את הסיפור הזה. לפחות כדי שאחרים לא יפגעו ואדע שאני עושה את המיטב, בהתחשב ביכולת המצומצמת שלי מול אנשים מפוקפקים, שכל מה שמעניין אותם זה כסף ואיך לעבוד הכי פחות קשה כדי להשיג אותו. תלכו ללמוד נהיגה על קטנוע, רק תבחרו טוב טוב את המורה שלכם אחרת תבזבזו הרבה מאוד זמן, כסף וכבוד עצמי.
אפשר למצוא את הטקסט גם ב- http://www.blogim.org.il/lies/
|