ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

נו נו....להזכיר לכותב מתי הוחל בעבודת דפוי במסגרת TRADOK?

אתמה.

יחד עם זאת, לא אופתע לקרוא בקרוב קישור בין שלומיאליות של ניהול המערכה לבין המכון לחקר תורת המערכה, והזניית השיח הצבאי שיצאה ממנו ואכלה חלקות טובות רבות.

שלה שזה רעיון מהשנים האחרונות התאריך הוא 2004
http://www.comw.org/pda/fulltext/0704macgregor.pdf

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שט-קל 7 שלה שזה רעיון מהשנים האחרונות התאריך הוא 2004 http://www.comw.org/pda/fulltext/0704macgregor.pdf

יש לי רעיון מהפכני בשבילך - תכתוב על דברים שאתה מבין בהם.

מר טל ענבר, הזניית השיח הצבאי?...
כשלמדת אצל אותו אחד באוניברסיטה בקורס בחירה וקיבלת את הניקוד ממנו גם מדובר היה
בהזניה של השיח הצבאי כהגדרתך?

"יש לי רעיון מהפכני בשבילך - תכתוב על דברים שאתה מבין בהם." ואתה, כן מבין? או שסגנון בוטה עושה את הכל?

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

שמזמן הבינו שא"א לנצח או להכריע מערכה רק ע"י כח אוירי אבל כנראה טעיתי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מאז רקם דואה את התיאוריה שלו על עוצמה אוירית לימדה אותנו ההסטוריה כי עוצמה אוירית כשלעצמה אינה מכריעה מלחמות. נכון כי עוצמה אוירית השפיעה על תוצאות הלחימה, אולם זאת בשילוב עם הפעלה של כוחות קרקע. ראו למשל מלחמת ששת הימים או מלחמות המפרץ.
על כן, מי שציפה כי חיל האויר יכריע לבדו את החיזבאללה, גילה כי ההסטוריה חזרה וטפחה על פניו.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=206141

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

גם לך? חשבתי שרק לי...

השתחררתי משרות חובה בחיל האוויר בדרגת סמ"ר, ועל כן מה שאני כותב כאן אינו נסמך על ניסיון של פיקוד על צבאות. אבל, לא בטוח שלרבים מהכותבים כאן יש ניסיון כזה.

כמה תהיות:

נניח שהיו לנו פצצות מדויקות נגד בונקרים ו/או חפירות עמוקות אחרות. מה שווים אמצעים כאלה אם המיקום המדויק של הבונקרים ומידע על היותם פעילים או לא קיים? בקיצור, אם כבר מדברים על נשק מדויק בתפיסות החדשות, אז החשיבות של דיוק מודיעיני היא ברורה מאליה. האם היה לנו את זה במלחמה האחרונה? לא מחכה כאן לתשובה, מסיבות מובנות.

בעניין הזה של מודיעין, טקטי במיוחד, נראה שדווקא האויב הצטיין. לפי הפרסומים, הם ממש ידעו לצפות איך ננוע וציפו לנו ממרחקים עם מלכודות בסגנון וייט-קונג.

עד כמה שאני מבין, היתרון שלנו תמיד היה בכיוון ההתקפי, ולא הגנתי. אבל אפילו למערך הגנתי טוב שיהיה מודיעין. למערך התקפי המודיעין הוא חיוני. על מי מסתערים אם לא יודעים איפה הוא נמצא, על תחנות רוח?

אז עם כל הכבוד לתורות ה- RMA וכאלה, אם יש לנו תשתית מידע טובה, אפשר לשנות גישה במהלך מלחמה – אם RMA לא עובד, אז משנים גישה. אבל אם חסרה תשתית מידע כזאת – צפויה תמיד בעיה קשה.

טרם נדמו קולות המלחמה וכבר פוצחת מקהלת הגנראלים במזמור המוכר: "הבו לנו כסף".

לצהל, כפי שהוכיחה המערכה האחרונה, לא חסר כסף וגם לא מסגרות לוחמות. מה שחסר לצהל זו תפיסה נכונה כיצד להלחם בשטח הררי כנגד כוח מאורגן ומיומן שמטרתו האחת והיחידה היא להסב לכוח התוקף אבדות.

הצלחת הצבא בעימות בלבנון נמדדה - על ידי הציבור - ב 3 פרמטרים עיקריים:

• אבדות - 116, מאות רבות של פצועים
• ירי רקטות - עליו לא היתה למבצע הקרקעי השפעה
• שחרור החטופים - יעד בלתי ראלי מלכתחילה

ברור לכן מדוע העימות הזה נתפס בציבור ככשלון.

ההיסוס וההתמהמהות בהפעלה מסיבית של כוחות בארבעת השבועות הראשונים של העימות נבע ישירת מהפרמטר הראשון וחוסר הרצון הציבורי בצעד הזה. לא לחינם כל דיון בקבינט בשבועות הראונים הסתיים בהכרזה ש"לא אושרה הכנסה מסיבית של כוח קרקעי ללבנון".

אני לא רוצה להתיחס כאן לצורה שבה בחר הדרג המדיני לנהל את המערכה רק אציין שהיא נבעה בצורה ישירה מהרצון הברור של האלקטורט של ממשלת אולמרט - פרץ. כל מי שבא אליהם בטענות שיבחן את כותרות העיתונים בשבועות הראשונים ויוכח בעצמו בחוסר הרצון הכללי למהלך קרקעי מסיבי.


ראשי הימין לטעון שהוא דוקא תמך מלכתחילה מהכנסת כוחות קרקעיים מסיביים לזירה אלא שעל הימין לזכור שבבחירות האחרונות הוא קיבל לא יותר מאשר שליש מן הקולות (החרדים/שס לא תמכו במהלך קרקעי מסיבי עד הסוף). יתר על כן הביצועים העלובים של צהל בשלושת הימים האחרונים למערכה רומזים שגם בדרך זו צהל היה נכשל ב שלושת הפרמטרים שהוזכרו.

סיכומו של דבר: אני תקוה שדוקא הכישלון של הצבא הן בתו"ל והן בביצוע ישמש כקריאת השכמה כפי שהכשלון של ח"א ב73 היוה את המקפצה הגדולה לביצועי ח"א בשנים שבאו.

היו כאן מספר כשלונות ללא ספק ,
הסיבה העיקרית לדעתי הייתה התערבות המערכת המדינית בניהול הלחימה ,
אני לא מצליח לשכוח לפרץ שהתנפל על מופז כשזה הציע לו עצה מקצועית ,מדהים.

אך התוצאה הסופית יכלה להיות טובה בהרבה ,הבעיה היחידה לדעתי הייתה התמדה
כמו שאיתן בן אליהו אמר , "אם לא מתמידים לא מגיעים לתוצאות ולא רק בלחימה או בצבא."

אחרנו ועבדנו לא טוב 4 שבועות ? בסדר,הסקת מסקנות ,תיקון הטעויות והמשך הלחימה.
פשוט נתנו לחיזבאללה להרויח מההפקר אחרי שהכנסנו אותו לפינה ושילמנו מחיר כבד עבור זה.

שימו לב איך כבר ב 1999, 7 שנים לפני מלחמת לבנון, מתריע שמחוני מפני הקבעון המחשבתי הצה"לי, העדר פיקוד אסט' להתמודדות עם איומים מרוחקים וכן מפני אמונה עיוורת והסתמכות היתר על חמ"מ אווירי כתחליף לכוחות היבשה. העמוד הראשון יצא קצת קטוע ניחא.

האלוף אלמוג, מהטובים במפקדי השדה שקמו לצה"ל בעשורים האחרונים, היה עדיין בשירות פעיל אז ולפני קדנציה ארוכה, מפרכת ומוצלחת כאלוף פיקוד דרום במהלך האינתיפאדה השניה (אחרי יום-טוב סמיה ולפני דן הראל). שימו לב לכותרת הנבואית כמו גם הסייג החכם של אלמוג לגבי תקפות המחקר שלו בסביבת LIC וחוסר היכולת להרתיע ארגונים דוגמת החיזבאללה.