לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה    ברוכים הבאים לפורום צילום!!!       אוסף אתגרי הצילום של כל הזמנים   מצגת-סרטון ישראל 3 מוכנה כעת להפצה, לצפייה לחצו כאן חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תרבות ואמנות > צילום סטילס ווידאו
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 14-08-2006, 15:04
צלמית המשתמש של Narxx
  משתמש זכר Narxx Narxx אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,020
כתבה מדריך: חיישנים והאם הגודל כן קובע?

היסטוריה.
עד סוף שנות ה 90, כאשר הצילום הדיגיטלי רק התחיל, ולאף אחד לא היו חיישנים במצלמות, כולנו הכנסנו את סרט הצילום לתוך גוף המצלמה, וזה לא שינה אם מדובר במצלמת פוקט, חד פעמית, SLR של ניקון, קנון או פנטקס. הסרטים היו זהים לחלוטין והתמונות יצאו תמיד באותו הגודל.
גודל הפריים (מסגרת) תמיד היה יוצא 36 מ"מ על 24 מ"מ (נהוג לכנות גודל זה כ 35 מ"מ).
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הווה.
בעידן הדיגיטלי שלנו, איננו משתמשים יותר בסרטי צילום, ובמקומם בכל מצלמה דיגיטלית ישנו חיישן אשר קולט את האור שמגיע מהעדשה, ומתרגם אותו לתמונה.
הפעם, הגודל משתנה בין מצלמה ומצלמה והמדריך הזה יעזור לנו להבין את חשיבות גודל החיישן ואת ההשפעות שלו על גורמים שונים בצילום.

מצלמות Single Lens Reflex דיגיטליות - DSLR
ניקון D200, גודל חיישן 23.6 על 15.8 מ"מ.
קנון 30D, גודל חיישן 22.5 על 15 מ"מ.
קנון 5D, גודל חיישן 36 על 24 מ"מ.

מצלמות Point and Shoot דיגיטליות - P&S
ניקון Coolpix P3, גודל חיישן 1/1.8 אינץ'
קנון PowerShot S3 IS, גודל חיישן 1/2.5 אינץ'

בדוק את המצלמה שלך, חפש את גודל החיישן ובדוק בטבלה הבאה, לאן אתה משתייך:
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ניתן להבחין בקלות כי למצלמות ה DSLR ישנם חיישנים גדולים מאוד יחסית למצלמות ה P&S הקטנות וגם בין ה DSLRים השונים, ההבדלים ניכרים.

כיצד הגודל משפיע? (או Does size matter?)
אז התשובה היא כמובן, כן.
הגודל משנה. גם בביצועים ובעיקר, בעלות.
החיישן מורכב מיחידות אשר קולטות את האור ומתרגמות אותו לפיקסלים.
כאשר החיישן גדול, היחידות הקולטות גדולות אף הן, רגישות פחות (כיוון שהן קולטות יותר אור) ומפוזרות על פני שטח גדול יותר. דבר זה גורם לירידה בכמות ה"רעש" בתמונה.
בחיישנים קטנים, ובמיוחד בצפופים שבהם, דוחסים יותר יחידות קולטות אור, בשטח קטן, דבר הגורם לעליה בכמות ההשראה של הקולטים (הפרעות של קולטים סמוכים) והתוצאה היא רעש.
במצלמות בעלות חיישנים גדולים, בד"כ ניתן להרים את רגישות החיישן ולקבל תמונות טובות, בעוד שבמצלמות בעלות חיישנים קטנים, נקבל תמונה מאוד רועשת בסיטואציה דומה.
מהסיבה הזו למשל, לעיתים עדיף לבחור דווקא במצלמה בעלת פחות מגה-פיקסל כאשר לשתיהן חיישן בעל גודל זהה (למשל Canon PowerShot a510/a520, ובין a610/a620).

חיישנים גדולים יקר לייצר ולכן המצלמות בעלות החיישנים הקטנים זולות משמעותית מהמצלמות בעלות החיישנים הגדולים (בין היתר).

פול פריים וקרופ פאקטור.
דבר ראשון, עדשה - איך זה עובד?
האור שנכנס לעדשה, מתרכז דרכה ונזרק לתוך חלל גוף המצלמה.
האור נכנס בצורת עיגול (מן הסתם, העדשה עגולה) ופוגע בחיישן אשר צורתו מלבנית, מה שנותן לתמונה את צורתה הסופית. האור למעשה מכסה את כל שטח החיישן ואנחנו מקבלים "גזירה" מלבנית של העיגול הזה.
תיאור ויזואלי של מלבן החיישן ומסביבו עיגול של אור אשר ממנו תגזר התמונה:
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה עיגול האור גדול יותר מהחיישן (המסומן באדום)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה התמונה כפי שהיא מתקבלת מהמצלמה.

ונעבור חזרה לחיישנים:
במצלמות ה DSLR ניתן להחליף ולהרכיב עדשות שונות, ופה בה לביטוי עוד אספקט נוסף של ייתרון החיישנים הגדולים.
כפי שניתן לראות בטבלה למעלה, החיישן של ה 20D (לצורך העניין כמו של חיישני DX של ניקון) קטן מאשר החיישן של ה 5D.
אם נרכיב את עדשת ה 150מ"מ 2.8 של סיגמא על ה 20D, אנו נקבל תמונה קטנה יותר, מאשר ב 5D.
למעשה, אנחנו כאילו גוזרים (כמתואר למעלה) מלבן קטן יותר ומקבלים "כאילו" הגדלה של האיזור.

ההבדלים בין חיישני ה 20D ל 5D (בהנחה שהתמונה המקורית צולמה עם 5D ועדשת ה 150 2.8).
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ניתן לראות שהחלק האדום (החיישן של ה 20D) קטן יותר. לו צילמנו בשתי המצלמות את אותו הפריים, זה יראה כאילו התמונה של ה 20D קרובה יותר, אך למעשה היא פשוט גזירה של הפריים המלא, כפי שניתן לראות ב 5D.
זהו רבותי, כל הסיפור של הקרופ פאקטור. חיישנים קטנים, גוזרים את התמונה כפי שאנחנו היינו מקבלים לו צילמנו במצלמה בעלת פריים מלא (Full Frame - FF).
קרופ פאקטור הוא רמת הגזירה והוא מושפע מגודל החיישן. נהוג להכפיל את אורך המוקד של העדשה ביחס לגודל החיישן בשביל לקבל אורך מוקד כמו במצלמות 35 מ"מ (פריים מלא).
למשל, כל מצלמות ניקון בעלות חיישן עם מקדם גזירה (קרופ פאקטור) x1.5 ולכן עדשת 10 מ"מ על ניקון תהיה כמו עדשת 15מ"מ על מצלמת פריים מלא.
עדשת 50 מ"מ על ניקון תהיה כמו עדשת 75 מ"מ על מצלמה עם פריים מלא.
קנון 20D, 30D, 300D, 350D - מקדם גזירה x1.6 וכן הלאה. ככל שהחיישן קטן יותר, מקדם הגזירה גדול יותר.
בחיישנים הקטנים של מצלמות ה P&S אשר גודלם הוא כמה מילימטרים בודדים, ההכפלות יהיו אפילו x6 (כלומר, אם כתוב על העדשה אורך מוקד 5מ"מ (ואגב, זה גם מה שיהיה כתוב ב EXIF), אנו נכפיל אותו בקרופ פאקטור האמיתי ונמצא את אורך המוקד כפי שאנו רגילים לקרוא אצל מצלמות פריים מלא (לצורך ההדגמה - 5x6=30).
פריים מלא - 36ממ על 24ממ. כמו סרט צילום כמתואר למעלה, או מצלמות דיגיטליות דוגמאת Canon 1Ds ו Canon 5D.

מה הקשר בין הקרופ פאקטור והעדשות לחיישנים?
אז למדנו שיש לנו עיגול של אור מסביב למלבן. לפעמים המלבן גדול, ולפעמים המלבן קטן - תלוי במצלמה שלנו. הכל טוב ויפה כאשר אנו עובדים עם עדשות המתאימות לחיישנים גדולים (35מ"מ).
אבל ייצרני המצלמות עשו לנו טריק יפה והם "ניסרו" את העדשות החדשות וכתבו שהן "מתאימות לדיגיטליות". למה הכוונה?
עיגול האור שנכנס למצלמה קטן יותר בעדשות הללו מאשר בעדשות המתאימות לפריים מלא.
כאשר אנו משתמשים במצלמות עם חיישן קטן, אין זה משנה לנו כלל. אבל לא נוכל להשתמש בעדשות אלו במצלמות עם חיישנים גדולים, כיוון שעיגול האור לא יכסה את כל שטח החיישן, אלא רק את המרכז שלו. החיישן גדול יותר מעיגול האור ואנו נקבל פינות שחורות לו ננסה לצלם כך.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה עיגול האור קטן יותר מהחיישן. התוצאה - פינות שחורות.

אם אנו משתמשים במצלמות בעלות חיישנים גדולים (פריים מלא) אנו מחוייבים להשתמש רק בעדשות מתאימות, בעוד שאם אנו משתמשים במצלמות בעלות חיישנים קטנים, אנו איננו מוגבלים ומסוגלים להשתמש גם בעדשות "מנוסרות" וגם בעדשות גדולות המתאימות לפריים מלא.
עדשות קטנות ("מנוסרות") זולות יותר מאשר הגדולות וזה מה שלמעשה עוזר לנו כחובבי צילום להנות מאופטיקה מצויינת במחיר נוח (ע"ח גודל כמובן).

הבעיה הגדולה של המצלמות עם החיישן הקטן היתה בעבר היכולת לקבל תמונות ממש רחבות. כיוון שגם לו היינו מחברים עדשת 20מ"מ למצלמה שלנו, לאחר הקרופ פאקטור (של ניקון למשל, סתם כי קל לחשב) היינו מקבלים רק 30מ"מ.
עדשת הקיט של ניקון 18-55 או 18-70 נותנת רק 27מ"מ בקצה הרחב שלה במקום 18.
כיום ניתן להינות מעדשות רחבות המיועדות למצלמות בעלות חיישני APS (קטנים) כגון סיגמא 10-20 שעל גוף ניקון תייצר 15מ"מ בקצה הרחב, ועל גוף קנון - 16מ"מ (קרופ פאקטור של 1.6).

אילוסטרציה של חיישני המצלמות לפי הגודל (וכן... הגודל כן קובע):
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

** ביבליוגרפיה.
Photozone
DPreview
Google

כל התמונות והקבצים המצורפים מקוריים.
כל הזכויות על מאמר זה והתמונות / איורים המצורפים, שמורים למתן נרקיס (C).
_____________________________________
בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com


נערך לאחרונה ע"י Narxx בתאריך 14-08-2006 בשעה 15:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 14-08-2006, 16:04
צלמית המשתמש של Olegis
  Olegis Olegis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.07.02
הודעות: 6,709
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Narxx שמתחילה ב "מדריך: חיישנים והאם הגודל כן קובע?"

כמה הערות -

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Narxx
.
כאשר החיישן גדול, היחידות הקולטות גדולות אף הן, רגישות פחות (כיוון שהן קולטות יותר אור) ומפוזרות על פני שטח גדול יותר. דבר זה גורם לירידה בכמות ה"רעש" בתמונה.
בחיישנים קטנים, ובמיוחד בצפופים שבהם, דוחסים יותר יחידות קולטות אור, בשטח קטן, דבר הגורם לעליה בכמות ההשראה של הקולטים (הפרעות של קולטים סמוכים) והתוצאה היא רעש.


קודם כל, היחידות הגדולות יותר רגישות יותר לאור מאשר היחידות הקטנות יותר וזאת לפי עיקרון הכמות, אני מדבר על כמות הפוטונים (החלקיקים של האור הנראה וגם של הלא נראה) שהיחידה מסוגלת לקלוט. ככל ששטח היחידה גדול יותר, כך היא מסוגלת לקלוט יותר פוטונים ולכן היא רגישה יותר לאור. זה מביא אותי לעניין הרעש - כל מי שלמד קצת אלקטרוניקה, מכיר מושג "יחס אות לרעש", זהו היחס בין עוצמת האות הרצוי לסתם רעש שמופיע כתוצאה מכל מיני גורמים (חום, תנאי עבודה וכד'). ככל שיחס האות לרעש גדול יותר, זה אומר שיש יותר אות ופחות רעש וזהו למעשה הפרמטר החשוב עבור הדיון של החיישנים. במקרה הזה, אות = אור ורעש = רעש כתוצאה מכל מיני דברים כמו שהזכרתי. זה אומר שככל שיש לנו יותר אור, כך יגדל יחס האות לרעש וכתוצאה מכך נקבל תמונה נקייה יותר. חיישנים קטנים יותר מורכבים מיחידות קולטות אור קטנות יותר עם יחס אות לרעש נמוך יותר, זה אומר שהם בהכרח יפיקו תמונות רועשות יותר.

זאת הסיבה האמיתית לכך שהחיישנים הקטנים רועשים יותר ואין כאן קשר להפרעות בין היחידות הסמוכות. הנושא הזה מוסבר יפה מאוד במאמר של מייקל רייכמן שפרסמתי בפורום אתמול או שלשום.



ציטוט:
ניתן לראות שהחלק האדום (החיישן של ה 20D) קטן יותר. לו צילמנו בשתי המצלמות את אותו הפריים, זה יראה כאילו התמונה של ה 20D קרובה יותר, אך למעשה היא פשוט גזירה של הפריים המלא, כפי שניתן לראות ב 5D.
זהו רבותי, כל הסיפור של הקרופ פאקטור. חיישנים קטנים, גוזרים את התמונה כפי שאנחנו היינו מקבלים לו צילמנו במצלמה בעלת פריים מלא (Full Frame - FF).


גם כאן יש לי הסתייגות קטנה - לא מדובר בסתם גזירה (crop), מפני שצפיפות ה-photosites (פיקסלים) בתמונה של 20D גבוה יותר מזאת של 5D לאחר הקרופ, כלומר הרזולוציה של התמונה שצולמה עם 20D תהיה גבוהה יותר מזאת של קרופ מ-5D. לכן התמונה שצולמה עם 20D תיראה חדה וברורה יותר מאשר הקרופ של ה-5D. הביטוי "גזירה ותו לא" יהיה יותר נכון במקרה של המצלמות עם פחות מ"פ, כמו D70, 10D וכאלה.
_____________________________________
בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 14-08-2006, 20:10
צלמית המשתמש של OmriP
  משתמש זכר OmriP OmriP אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.06
הודעות: 1,938
שלח הודעה דרך ICQ אל OmriP שלח הודעה דרך MSN אל OmriP Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Narxx שמתחילה ב "מדריך: חיישנים והאם הגודל כן קובע?"

סחתיין מתן.. אני היחיד שחושב שמגיע לו עוד כוכב?

עוד הער(ה/ות, תחליטו בעצמכם), שהתפלאתי שאולג לא אמר (בעיקר בהתייחס לביטוי "גזירה ותו לא"):

חלק א' - מבוא
אם נצלם אובייקט על רקע מסויים, באורך מוקד מסוים, ממרחק מסוים, אז הוא ייתפוס שטח מסוים בפריים. אחר כך נתקרב קצת, נקטין את אורך המוקד כדי שהאובייקט יתפוס אותו השטח בפריים. ו.. פתאום.. הופה! מה קרה? האובייקט התקבל באותו הגודל, אבל מה קרה לרקע? נכון! גדל! עכשיו נמחיש: נניח שמתן צילם את טל במרחק של 10 מ' מהכותל, באורך מוקד של 60 מ"מ (המהירות והצמצם לא ממש משפיעים פה). טל יתפוס 30% מהפריים (כי הוא שמן ), ומאחוריו יראו שלוש שכבות של אבנים לגובה, 3 אבנים בכל שכבה. עכשיו טל יישאר במקום, ומתן ייתקרב אליו נאמר - 5 מ'. כדי שטל ימשיך לתפוס 30% מהפריים (כי טל שמן ), מתן יקטין את אורך המוקד ל-30 מ"מ. מתן יצלם. מתן ייתקרבו שמחים וטובי לב אל המסך, ייסתכלו על התמונה הראשונה (3X3, להזכירכם), יהיו מרוצים, יעברו לתמונה השניה - ופתאום - בום, טראח! מה קרה? כן! עכשיו טל תופס 30% מהפריים, כמו קודם, אבל במקום 3 שכבות של אבנים לגובה, 3 בכל שכבה, יראו עכשיו את כל הכותל, לאורך ולרוחב! מדהים, הא?

עכשיו נראה דוגמא: הכיסא עמד במרחק של כמטר מהספרייה. הגובה של הספרייה הוא בערך 2 מטר.

1. אורך המוקד גדול (55 מ"מ, אם אני לא טועה [אל תתפסו אותי במילה]), המרחק מהכיסא גדול, המצלמה תופסת בערך 3% מהפריים. ברקע - 2 מדפים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

2. אורך המוקד בינוני, המרחק בין המצלמה לכיסא בינוני, המצלמה תופסת אותו חלק מבפריים. ברקע 2.5 מדפים, אוליי יותר.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

3. אורך המוקד - קטן (18 מ"מ). המרחק לכיסא, קטן גם הוא. המצלמה תופסת, שוב, אותו חלק מהפריים, אבל הפעם כל הספרייה ברקע!

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


חלק ב' - עיקר
בתמונה השלישית (האחרונה) - רואים את העיוות הגיאומטרי של אורך מוקד קטן. זה עניין של אופטיקה, ולכן יתקיים גם באורך מוקד קטן - למשל ב-P&S, שבהן אורך המוקד קטן. צריך בכל זאת לזכור שבהן העדשות מותאמות לכך, ולכן הן לא דוגמא טובה.
הנה דוגמא טובה: ניקח עדשת 28 מ"מ. בפילם נראה עיוות. נרכיב את אותה עדשה על הגוף הדיגיטלי שלנו, שלו חיישן APS, לצורך העניין. נניח שהגוף שלנו הוא ניקון (תמיד לך על הטוב ביותר האפשרי ) - קרופ פקטור של 1.5, ולכן נקבל אורך מוקד דמיוני 42 מ"מ. באורך מוקד כזה, העיוות צריך להיות קטן יותר. אז זהו - הוא לא. אנחנו רק נראה חלק יותר קטן מהתמונה הגדולה, אותה התמונה. לכן - אי אפשר להגיד שאורך המוקד הוא 42 מ"מ.

באופן דומה (רק שאני לא יודע להסביר אותו אוליי אולג ידע, נדמה לי שהוא הסביר את זה פעם) - לא ניתן להשיג עומק שדה נורמלי ב-P&S, בגלל גודל החיישן (בעצם בגלל אורך המוקד, אבל לא משנה ).

מקווה שעזרתי, אם לא - שאלות מותרות

עמרי
_____________________________________
בברכה, עמרי (בלי ו' )
אם לא יודעים, לא כותבים. בשביל זה יש חברים.
Equipment: Nikon D50, Nikkor Dx 18-55mm, Nikon SB600, Nikkor 50 mm f/1.8, Tamron 18-250mm Canon PowerShot A95, Tiffen Filter Set, Minolta Dynax i7000, Minolta 28-85 mm, Σ 70-210 mm, and a few more glasses...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 14-08-2006, 20:46
צלמית המשתמש של Olegis
  Olegis Olegis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.07.02
הודעות: 6,709
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי OmriP שמתחילה ב "סחתיין מתן.. אני היחיד שחושב..."

לא הבנתי את החלק הראשון (המבוא) - מה ניסית לאמר בו ?

ציטוט:
בתמונה השלישית (האחרונה) - רואים את העיוות הגיאומטרי של אורך מוקד קטן. זה עניין של אופטיקה, ולכן יתקיים גם באורך מוקד קטן - למשל ב-P&S, שבהן אורך המוקד קטן. צריך בכל זאת לזכור שבהן העדשות מותאמות לכך, ולכן הן לא דוגמא טובה.


גם את זה לא הבנתי כ"כ - מצד אחד אתה מביא את P&S כדוגמא ומצד שני אומר שהן לא דוגמא טובה ?

ציטוט:
הנה דוגמא טובה: ניקח עדשת 28 מ"מ. בפילם נראה עיוות. נרכיב את אותה עדשה על הגוף הדיגיטלי שלנו, שלו חיישן APS, לצורך העניין. נניח שהגוף שלנו הוא ניקון (תמיד לך על הטוב ביותר האפשרי ) - קרופ פקטור של 1.5, ולכן נקבל אורך מוקד דמיוני 42 מ"מ. באורך מוקד כזה, העיוות צריך להיות קטן יותר. אז זהו - הוא לא. אנחנו רק נראה חלק יותר קטן מהתמונה הגדולה, אותה התמונה. לכן - אי אפשר להגיד שאורך המוקד הוא 42 מ"מ.


העיוות הגיאומטרי של אורך המוקד הקטן הוא לא ממש כזה, אלא ספציפי לעדשה המסויימת הזאת. ישנן עדשות הרבה יותר רחבות שמפיקות קווים כ"כ ישרים שאפילו הסרגל היה מתבייש ומתחבא מתחת למיטה (לדוגמא - סיגמא 12-24 הישנה).
בדר"כ כשתרכיב את העדשה המיועדת ל-FF, על מצלמה בעלת קרופ-פאקטור, העיוות כן יקטן וזאת כי הקרופ-פאקטור לא משתמש בקצוות העדשה בהן הביצועים תמיד גרועים יותר מאלה שבמרכזה. רק העדשות הטובות והיקרות ביותר בדר"כ מציגות ביצועים טובים גם בקצוות (זה נכון במיוחד לעדשות רחבות).

לגבי עומק שדה - זה אכן קשור לאורך המוקד ול- circle of confusion שקשור לגודל החיישן. יש נוסחאות כאן, אם למישהו בא להתעמק בזה.
_____________________________________
בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 15-08-2006, 01:53
צלמית המשתמש של Narxx
  משתמש זכר Narxx Narxx אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,020
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי Olegis שמתחילה ב "לא הבנתי את החלק הראשון..."

עמרי, ברשותך אתייחס למכוכב מתחתיך, ואילו המכוכב אליו אני משרשר מוזמן להתייחס לדברי (תוך שהוא מציג נוסחאות המלאות באותיות לטיניות שכביכול מחזקות את הטענה שלו, מבלי שיהיה לנו מושג מה זה אומר ).

דבר ראשון, עמרי:
ציטוט:
הנה דוגמא טובה: ניקח עדשת 28 מ"מ. בפילם נראה עיוות. נרכיב את אותה עדשה על הגוף הדיגיטלי שלנו, שלו חיישן APS, לצורך העניין. נניח שהגוף שלנו הוא ניקון (תמיד לך על הטוב ביותר האפשרי ) - קרופ פקטור של 1.5, ולכן נקבל אורך מוקד דמיוני 42 מ"מ. באורך מוקד כזה, העיוות צריך להיות קטן יותר. אז זהו - הוא לא. אנחנו רק נראה חלק יותר קטן מהתמונה הגדולה, אותה התמונה. לכן - אי אפשר להגיד שאורך המוקד הוא 42 מ"מ.

זה בדיוק העניין, אתה כן תקבל אורך מוקד אפקטיבי של 42 מ"מ. העיוות יעלם כי הוא גם לא מופיע בתמונות שבלי הקרופ, במרכז התמונה. העיוות מופיע (כפי שאמר אולג) בקצוות. אם אתה חותך אותן (בצורה דומה לחיישן שחותך את עיגול האור שמייצרת העדשה), אתה מקבל תמונה לא מעוותת (שוב, תלוי בכמות העיוות... אם אני אצלם עם ה D70 תמונה ב 30 מ"מ (די רחב על FF), ואני אקבל אורך מוקד של 45 מ"מ מקביל ל FF, אני לא אקבל עיוות, אפילו שבמקור צילמתי על 30 מ"מ.

בנוגע לעומק השדה, אולג, אתה מוזמן להרחיב (המדריך הזה הוא בדיוק בשביל לא לשלוח אנשים רחוק למאמרים באנגלית).
האמת, שרציתי לכתוב את זה במדריך וזה כנראה ברח לי מהראש (באמת שישבתי לא מעט לכתוב הכל ולהכין את כל התמונות).

עומק השדה, הוא פאקטור נוסף אשר מושפע מגודל החיישן (פיסית).
ככל שהחיישן שלנו גדול יותר, הוא יהיה מסוגל להגיע לעומק שדה רדוד יותר (רקע מטושטש) והפוך - ככל שהחיישן קטן יותר, הוא יתקשה להגיע לעומק שדה רדוד.

[עריכה מאוחרת לחידוד הדברים: הגורם לעומק השדה להיות רדוד יותר בעזרת חיישנים גדולים נובע מהסיבה שעבורם משתמשים בעדשות בעלות אורך מוקד גדול יותר. ככל שהחיישן קטן יותר פיסית, העדשות שישתמשו איתן יהיו קטנות יותר (קצרות יותר) ולכן עומק השדה יהיה עמוק.
תודה ל TheTech על החידוד]

זה מסביר מדוע ניתן להגיע לתוצאות של עומק שדה רדוד (כמו למשל בתמונה עם הפרפר למעלה) בעיקר עם מצלמות DSLR (חיישן גדול) ופחות עם P&S (חיישן קטן).
לעומק השדה גורמים נוספים כמו מפתח הצמצם ואורך המוקד, ואפשר להגיע לעומק שדה רדוד עם P&S בצילומי מקרו, אבל יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי ליצור הבדלה של דמות (פורטרט או גוף מלא) על רקע מטושטש.
המונח המקצועי המגדיר את עומק השדה הוא "מעגל הטישטוש" (או כפי שאולג ציין בלע"ז - circle of confusion).
באופן אופטי זהה להשפעת מפתח הצמצם על עומק השדה, כך גם גודל החיישן. למעשה, כאשר אנו מצלמים במצלמות עם חיישנים קטנים, מבחינת עומק השדה, זה כאילו שאנחנו תמיד על צמצמים סגורים אשר מייצרים לנו עומק שדה גדול (אולג, אתה יותר ממוזמן להרחיב... לו האתר של גליץ עבד, הייתי מסכם משם אבל לצערי הבחור החביב שכבר עשה את המחקר וסיכם יפה בעברית, נעלם לו לאן-שהוא).
_____________________________________
בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com


נערך לאחרונה ע"י Narxx בתאריך 28-10-2008 בשעה 09:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 15-08-2006, 10:52
צלמית המשתמש של Olegis
  Olegis Olegis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.07.02
הודעות: 6,709
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי Narxx שמתחילה ב "עמרי, ברשותך אתייחס למכוכב..."

טוף, אז ככה - מעגל הטשטוש (circle of confusion) הוא מעגל שנוצר ע"י קרני האור שלא מפוקסות בדיוק בנקודה הרצויה, כלומר חיישן או פילם (או כל דבר אחר כי המושג הזה כללי ולא מתייחס רק לצילום). אנחנו צריכים את הערך המקסימלי של אותו מעגל הטשטוש כדי לחשב את עומק השדה עבור הפוקוס המקובל. לא נתעמק יותר מדי בדברים מסביב וניגש ישירות לעניין - בגדול את קוטר של מעגל הטשטוש מחשבים לפי נוסחאת Zeiss שאומרת כך :

c = d/1730

כאשר c זה הקוטר המקסימלי המקובל של מעגל הטשטוש ו-d היא מידת המדיה (חיישן, פילם) באלכסון.

בפועל משתמשים במעגל טשטוש סלחני יותר שמבוסס על כושר ההפרדה של העין האנושית הממוצעת שמסוגלת להבחין ב-5 קווים למילימטר בתמונה בגודל אלכסוני של 30 ס"מ ממרחק של 25 ס"מ. נשמע מאוד מבלבל, אבל עזבו אותכם מזה וניגש ישר לנוסחא שלפיה עובדים בפועל -

c = d/1500

לדוגמא - גודלו של חיישן ה-10D הוא 22.7 על 15.1 מ"מ, כלומר האלכסון הוא כ-27.26 מ"מ (משפט פיתגורס למי שלא זוכר). מכאן שקוטרו של מעגל הטשטוש המירבי יהיה - 0.0182 מ"מ בקירוב. עבור מצלמת FF מעגל הטשטוש יהיה 0.029 מ"מ, שוב בקירוב. עבור מצלמת Pentax Optio S30 גודל החיישן באלכסון הוא 6.64 מ"מ ולכן קוטר מעגל הטשטוש יהיה 0.0044 מ"מ.

עומק השדה הוא פונקציה של אורך המוקד של העדשה, מפתח צמצם, מרחק עד לאובייקט המצולם וכמובן קוטר מעגל הטשטוש. זאת הסיבה של עומקי שדה כ"כ שונים במצלמות FF, APS-C ו-P&S (לנוסחאות המורחבות כמסו לכאן).
_____________________________________
בכבוד רב,
אולג.
www.Olegis.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:08

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר