מחלקת היסטוריה בצה"ל החלה בהפצת המחקר על מלחמת יום הכיפורים

לעניין אריאל שרון, אני חייב לאמר ששמעתי מספר פעמים כבר
דיעות המבקרות את תיפקודו המיקצועי במהלך המלחמה מפי אישים
שעוסקים בניתוח ועיצוב תורת הלחימה בצה"ל, חלקם בעבר וחלקם
עדיין בהווה. נראה לי שאמיר אורן ורונן ברגמן מהווים צינור
להעברת הדיעות הללו שנחשבות דיעות לא לגיטימיות בהוויה הכללית.
כבודו של שרון במקומו מונח אבל אסור להתעלם מביקורות הבאות
מקצועיים.

במדינות רבות בעולם ובכלל זה בריטניה, לאחר סיום מלחמות נערכים
מחקרים אודות אותן מלחמות כחלק מהנסיון ליצור תשתית היסטוריוגרפית
עליה נבנה המחקר לאחר מכן. הדברים נעשים די בסמוך לסיום הארועים
כאשר מקבלי ההחלטות והמבצעים עדיין בחיים, אלו שנותרו, וזיכרונם
עדיין רענן. ברור שיש לדבר מגבלות של מחקרים מטעם, אבל עדיין
המצב עדיף על זה הקיים בישראל, בו למשל, עד הימים האלה לא נעשתה
עבודת מחקר כוללת ומסודרת של אגף המודיעין במטכ"ל אודות
מלחמת יום הכיפורים.

והנה דברים שפירסם אמיר אורן היום בהארץ:

פורסם מחקר יום הכיפורים - צה"ל התאים את תוכנו לגירסת האלוף שרון
מאת אמיר אורן

צה"ל הפיץ אתמול לעיתונות את הספר "תולדות מלחמת יום הכיפורים", בהוצאת מחלקת היסטוריה באגף המבצעים במטכ"ל. הספר נשען על מחקר סודי, שהושלם ב-1992 ושסיווגו הורד ב-1998 ל"שמור", כדי להגדיל את תפוצתו, אך שנגנז מחשש לתגובות מפקדים בכירים, קרוביהם ומקורביהם. אשתקד הורה הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, להתקין את המחקר לדפוס ולפרסמו השנה.

בהקדמה לכרך שפורסם אתמול, ושאינו מסווג, כותב ראש מחלקת היסטוריה, אלוף-משנה במילואים ד"ר שאול שי, כי הוא "מיועד לספק לקורא סקירה כוללת, מ'מעוף הציפור'", ואולם דפדוף בספר והשוואתו למחקר הגנוז, מעלים כי רוחה של המהדורה החדשה מזכירה פחות את מעוף הציפור ויותר את גובה עיניו של זחל בחוות שקמים. הביקורת על מפקד אוגדה 143 באוקטובר 1973, שאיפיינה את מהדורת 1992, רוככה במהדורת 2004 והפכה לשיר-הלל לראש הממשלה. הצבא, המחזיק בידיו את מושכות המחקר ההיסטורי, עניין חמור כשלעצמו בדמוקרטיה, התמסר למי ששולט בו.

פרקים נרחבים משני הכרכים הסודיים (לשעבר) שערך סגן-אלוף במילואים ד"ר אלחנן אורן, שמסקנתם התמציתית היא שישראל נכשלה באי-מניעת המלחמה ויצאה ממנה בהישג צבאי "חלקי בלבד של מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו לפניה", פורסמו בשנים האחרונות ובמיוחד לקראת יום-השנה ה-30 למלחמה ב-1973. רק אז, בעקבות דירבון תקשורתי, התעורר יעלון, ולאחר היסוס נוסף אישר לפרסם את המחקר. התוצאה היא אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות המחקרים ההיסטוריים בצה"ל. בתוך ספרו של אורן, חסר-אונים בגילו המתקדם ובמצבו הבריאותי, ומתחת לחתימתו, הושתלו בידי שי ועוזריו משפטים המרעיפים הבנה ואהדה על שרון ונעקרו ממנו התייחסויות שליליות לשרון, עד כי נכון יותר היה להחתים על השיפוץ את שרון עצמו. שי מכנה את מעשיו, יחד עם סגן-אלוף במילואים שמעון גולן, "עידכון ועריכה מחדש". בזמן אחר, בשפה אחרת, נהגו לומר על מי שנהג כך כי "תירגם ושיפר" את המקור.

יתכן ששי, ומעליו יעלון, לא העריכו שהקוראים ישוו את שתי הגירסאות וימצאו את ההבדלים. אם כך, טעו - החנופה לשרון מנקרת עיניים. לפני תריסר שנים קבעו ההיסטוריונים של צה"ל כי שרון היה פזיז והימרה את פי מפקדיו עד כי שקלו להדיחו. ההיסטוריונים החדשים, של עידן שרון בשלטון, מתארים שרון אחר, שניצח במלחמה לבדו. "אלוף שרון הגיע לדיון מה"חצר" בנגמ"שו, במצח חבוש אחרי פציעה מרסיס", מתמוגגת מחלקת היסטוריה בגירסה הטריה. "לדבריו, לא התקבל ברוח טובה. כאשר רב-אלוף בר-לב העיר שיש פער בין הציפיות ובין המצב, חרה לו עד כדי-כך, שאך בקושי התאפק מלהכותו בפניו".

במהדורת 1992 נכתב כי "ליקויי שליטה ובלבולי ביצוע פקדו לא רק את אוגדה 162 בפיקוד אברהם (ברן) אדן, שנכנסה לקרב בשלוש גזרות חטיבתיות נפרדות, אלא גם את אוגדה 143, כשנעה בהיסע על ציר עיקרי יחיד". במהדורת 2004 נמחק קטע זה כליל. במקום אחר במהדורת 92', נאמר כי בבוקר 10 באוקטובר קבע אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן, משימה הגנתית לאוגדת שרון, אבל שרון הציב לעצמו גם שתי מטרות התקפיות מיידיות; המילה "התקפיות" מודגשת. במהדורת 04' נעלמה המילה ונשאר רק האיפיון "מיידיות".

בשתי המהדורות נקבע ששר הביטחון, משה דיין, והרמטכ"ל, דוד אלעזר, היו תמימי דעים בביקורתם על מהלכי אוגדת שרון באותו יום, אך בעוד שב-92' נכתב כי "אלוף שרון פעל בניגוד למגמות המטכ"ל ולפקודות גונן", שונה הנוסח במהדורה החדשה. כמו באנציקלופדיה הסובייטית, נזהרים עכשיו בכבודו של השליט. הפעם נכתב כי "מהדיווחים שקיבלו ממפקדת פיקוד הדרום הצטייר כאילו האלוף שרון פעל בניגוד למגמות המטכ"ל ולפקודות גונן".

ב-92' דיין ואלעזר "שללו את עצם ההגיון של כוונתו לפתוח בצליחה באותו זמן". אתמול הם עדיין שללו את הכוונה, אלא שהפעם נכתב כי "עליה למדו מדיווחיו של גונן".

כאילו אין די בכך, מובאת באותה נשימה גם תגובת שרון - היחיד, כמדומה, שקיבל זכות יתר כזו. "מול טענות אלה טוען שרון, כי כל הצעדים שעשה ב-9 באוקטובר מתאימים ללחימה בהגנה, לפי תורת הלחימה של צה"ל ולפי ההגיון המבצעי; כי מהלכיו באותו יום התאימו לכוונות ולהוראות שקיבל וכי עובדה היא שהממונים עליו, אלוף הפיקוד וסגן הרמטכ"ל, העריכו שיש מקום לשקול צליחה והמליצו לרמטכ"ל לאשר זאת, והרמטכ"ל - שקיבל תמונה לא נכונה של הנעשה בשטח - שלל זאת". בכל מקרה אחר, כלפי כל אדם אחר - דיין, אלעזר, פלד, גולדה מאיר, חיים בר-לב, מפקדים, לוחמים - ההיסטוריון הוא הפוסק האחרון. כאן הוא כפוף לפוסק האחרון באמת, שרון. גם כאשר מתואר דיון שמסכם הרמטכ"ל, נמצא לאחר עשרות שנים, "בדיעבד" כדברי צה"ל, מקום להערת שרון שאלעזר "שקל והחליט על בסיס תמונת מצב שגויה לחלוטין". ומאוחר יותר, "האלוף שרון, לעומת זאת, סבור גם ממרחק של שנים כי משמעות (ההחלטה שאוגדה 143 תחזיק בראש הגשר ואוגדה 162 תחצה כולה) היתה גרימת עיכוב ושיבוש מיותרים". אם יש מישהו אחר, מטוראי עד רב-אלוף, מאזרח עד שר, החושב משהו ממרחק של שנים, יהיה עליו לחפש במה אחרת, במחקר אחר, של צבא אחר.

כאשר לא נוח לספר לציבור האזרחי כי "גונן ראה להדגיש לשרון שכיבוש "אמיר" (החווה הסינית) נשאר משימתו שלו" וכי אדן "העריך את פתיחת הצירים כמשימת סיוע לאוגדה 143", סוגיה שבמוקד המחלוקת על האחריות לכשלון בחווה הסינית, אין בעייה - המשפט נמחק, גם הוא, ולא רק הוא, עד שמתעורר הרושם שלהקת "טיפקס" גוייסה למילואים במחלקת היסטוריה.

צה"ל כל-כך רוצה ביקרו של שרון, עד שהוא מגן עליו גם מפני מילותיו-הוא. במהדורת 92' מצוטט שרון בעניין הנסיונות לפתוח את ציר "טרטור", בואכה התעלה, ב-16 באוקטובר. שרון חש שמיצה את מאמץ כוחותיו ואמר, "נעשה כאן מאמץ עליון ... אם לא הצלחנו ... זה לא כי לא רצינו ולא ניסינו...פשוט לא יכולנו...עם כל הכוחות שהכנסנו." הודאה בכשלון? מפי שרון? לא אצל צה"ל. הפסקה צונזרה במהדורת 2004, יחד עם אמירות קשות רבות של מפקדיו, המופיעות במהדורת 92' בעמודי המקורות שבסוף שני הכרכים (והחסרים כליל בספר החדש).

התפירה הגסה של שבחי שרון בהיסטוריה הרשמית שמפרסם צה"ל מלמדת שכאמינות התחקירים אמינות המחקרים. יוזמת הפרסום מבורכת, אבל הפוכה על ראשה: ראוי לפרסם את המחקר הקודם, במהדורת 2004, ולגנוז את החדש, המביך.

בהוראת הדרג המדיני נערך חיל האוויר להפעיל "אמצעים מיוחדים"

במלחמת יום הכיפורים נערך חיל-האוויר, לפי הנחיית הדרג המדיני, להפעיל אמצעים מיוחדים - המונח המקובל לנשק שאינו מקובל - אך "חיל האוויר לא קיבל כל הוראה, פקודה או כוונה - של אותו הדרג המדיני - לגבי השימוש שהוא רוצה לעשות ביכולת זו ולאיזו תכלית".

משפט זה הוא חומר-נפץ, בעוצמה שבכוחה לעורר תגובת שרשרת, והוא נכלל בספר שראה אור בימים אלה, אך לא בזה של מחלקת היסטוריה. על המלים שלעיל חתום לא צה"ל הרשמי, אלא מי שהיה מפקד חיל-האוויר באוקטובר 1973, האלוף בנימין פלד, בתגובה על דבריו של אחד מיורשיו, אלוף אביהו בן-נון, בחיבור פנימי ("ספר תולדות תקיפת מטרות אסטרטגיות בסוריה במלחמת יום-הכיפורים"). בספר, המכנס את כתביו של פלד, שנפטר לפני כשנתיים ("ימים של חשבון", הוצאת מודן), מופיעים רמזים עבים בעניינים סודיים ביותר שבהם עסק פלד, תחת הכינוי "המערך המבצעי" או "אמצעים מיוחדים", וגם פולמוס חריף עם המחקר הגנוז של מחלקת היסטוריה.

פלד התמרמר על שגירסתו לאירועים שונים בעת המלחמה, ובשיאם דיווחו לרמטכ"ל דוד אלעזר על מצבו הקשה של חיל-האוויר ב-12 באוקטובר, התקבלה במחלקת היסטוריה ובמחקר המסכם ביחס ספקני. מסתבר שבספטמבר 1999, כשנודע לו מהעיתונות תוכנו של המחקר הגנוז, פנה פלד לרמטכ"ל דאז שאול מופז, ודרש ממנו לעכב את הפצת המחקר עד שיקרא אותו. פנה ונענה; הספר הוקפא עוד חמש שנים, בשארית תקופת מופז ובשנתיים הראשונות של משה יעלון, שהלכו בכך בעקבות אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק ולא מפני שפלד תבע "לפסול אותו כביטוי ההיסטורי הרשמי של צה"ל". פלד, עם כל הכבוד, לא היה פוליטיקאי, לא שר, לא מועמד לראשות הממשלה. האלוף בדימוס שהפחיד את המטות הכלליים היה אדם אחר, מסוכסך עוד יותר מפלד עם קביעות מחלקת היסטוריה בדבר תיפקודו ואישיותו - אריאל שרון. ההמתנה לא הועילה לפלד. המהדורה החדשה אינה מכניסה שינוי מהותי בהקשר האווירי במחקרו של אלחנן אורן. בעינה עומדת הצגת דיווחו של פלד על מצבו החמור של חיל-האוויר כמשפיע עיקרי על הודעת ראש-הממשלה מאיר לממשל האמריקאי ב-12 באוקטובר, כי היא נכונה להפסקת-אש בתנאים נוחים למצרים וקשים לישראל, נכונות שנדחתה בידי אנואר סאדאת.

אמיר אורן

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

>למרות שאני לא מכיר אותך- אני מזהה בטיעונך את התעמולה של מקורבי שרון ולא אתהעובדות האמיתיות. תקן אותי אם אני טועה -שלא היית בעל יכולת חשיבה בעת מלחמת יוםכיפור, אם נולדת בכלל.<

ידידי, אתה בכלל קראת מה כתבתי באשכול הזה ממש לפני כמה ימים על שרון? איך מזה יכול אדם בר-דעת להסיק מדברים אלו שאני ממוקיריו של האיש? בקיצר, לא ראוי לתגובה.

<פנקס חבר הסתדרות שימש בזמנו כחבר בביטוחרפואי של קופת חולים כללית. קופ"ח הקימה לפני הקמת המדינה מרפאות ובתי חולים ורובגדול של האוכלוסיה היה מבוטח בה. בנוסף שימש אותך פנקס החבר לייצוגך כעובד מולמעסיקיך (בהסתדרות מיקצועית לדוגמא הסתדרות הרופאים וכד'). ההתקפות על ההסתדרותשמשו את הליכוד כניגוח מול אלו שהקימו את מדינת ישראל וצה"ל. קופת חולים כלליתהייתה הגוף שנתן שירותי בריאות לרב אזרחי המדינה כולל לילדי המבוטחים. אנשים קיבלואת הפנקס האדום משום שדאגו לביטוחם הרפואי (וביטוח ילדיהם) , וייצוגם כעובדים. נכוןשכדי להתקבל לעבודה בזמנו נדרש פנקס הסתדרות כארגון המייצג את העובדים מול הממשלה (גם אם הממשלה היתה בראשות העבודה). אין בכלל קשר בין חברות בהסתדרות להצבעתךבקלפי. אני יודע שמאכילים את כל הצעירים ואלה שלא יודעים את השטויות על הקשר ביןחבר קופ"ח והסתדרות לשיוך מפלגתי אבל זה קשר אידאולוגי ולא ממשי- אם זאת כלי ניגוחונקם כלפי התנועה שהקימה את מדינת ישראל. בכל אופן מאז הקמת המדינה הבחירות היוחשאיות ולא קבעו (או יכלו לקבוע למישהו) מה להצביע בקלפי, ובטח לא כתנאי לקבלהלעבודה.>

אולי בגלל זה ציינתי בנפרד את שני הפנקסים (הסתדרות ומפלגה) ולא רק אחד אבל לא נראה שזה עצר מבעד המונולוג הזה, מעניין ככל שיהיה.

< להבדיל מרמת הגולן. קו בר לב הסתמך על מכשול מיים שניתן היה להציףאותו בדלק ולהדליקו, אבל המערכת כמו גם שדות מוקשים ותקני אמל"ח רבים לא התקיימושנים לפני כן.>

להציף בדלק ולהבעיר? אתה הרי מודע לכך שאורכה של תעלת סואץ הוא 140 ק"מ? אתה יודע כמה מיליוני ליטרים של דלק צריך בשביל להבעיר גוף מים כזה לאורך זמן? הרי מה היה מונע מהמצרים לחכות עד שהפלא הפירוטכני הליצני הזה פשוט ידעך מעצמו ואז לחצות להנאתם אחרי שנהנו ממופע אורקולי טוב? או שמא הלהבות האדירות היו מפילות מורא בלבבותיהם של הערבים הפחדנים והם בכלל היו מקפלים את הזנב ובורחים לפרמידות? נו באמת

ובאותה נשימה קו המוצבים בגולן היה חלק ממכלול הגנתי מורכב שכלל בין השאר את תעלת הנ"ט (שנחפרה חלקית עד מדרום לקוניטרה) ושדות מוקשים בהיקפים גדולים בהרבה מאלו של סיני.
ולצורך העניין, מדוע אינך צולב את חופי על כך שמלאכת בניית המכשול הזה ברמה"ג לא הושלמה לפני המלחמה? מדוע אינך טוען שהייתה ברמה"ג ובמוצב החרמון את אותה הזנחה שהייתה קיימת בקו בר-לב, בה אתה מאשים את שרון?

הסיבה לכך היא פשוטה. האשם אינו באלוף כזה או אחר ולא בתעלת נ"ט או בתעלת סואץ אלא ביוהרה, זלזול באויב ובמידת רצינותו ואטימות כלפי דרגי ביניים, שהשילוב ביניהן הוליד מיופיה תפיסתית במישורים האסט' והטקטי כאחד. כל השאר רציונליזציה בדיעבד.

< לגבי זה שהיה מעליו רמטכ"ל (ושכחת גם שר בטחון, שהיה בעברורמטכ"ל)- אז אם אתה מכיר את ההסטוריה של שרון לפני כן: היתה פעולת קיביה שבה "נהרגו" אזרחים ירדנים, בניגוד לפקודות המבצע, ב56 היתה כניסה למיצרי המתלה, בניגודלהוראות צה"ל ודיין, שנהרגו בה 35 לוחמי צה"ל ללא שום תועלת ועוד מקרים רבים שלאפורסמו אך מסתובבים ע"י מי ששירת איתו. שרון, מאז ומתמיד התנדנד בין קיום הפקודותובין הפרה בוטה שלהם, תכונה שגרמה הרבה פעמים נזקים לצה"ל (תשאל פעם למה דיין סגראת ה- 101). ולכן הרמטכ"ל והפקודות לא עשו עליו רושם גדול.>

כן אבל במקרה זה הרמטכ"ל לא נתן פקודה ששרון התעלם ממנה אלא פשוט לא נתן פקודה. מדוע? עוד תכף תטען שאלעזר בכלל פחד משרון...

< להוכחת אי קבלתהאחריות של שרון דבר נוסף: היום אב שמשאיר נשק טעון ובנו נהרג מזה עומד לדין עלרשלנות -שרון לא הואשם אפילו ברשלנות כשבנו נהרג מרובה שהושאר טעון.<

לעניות דעתי אתה שוגה בכך שאתה מפעיל סטנדרטים של צדק וחוק של המאה העשרים ואחת על מקרה שקרה לפני 40 שנה... באותה מידה הניאו-היסטוריונים טוענים שמייסדי האומה האמריקנית כמו וושינגטון וריווייר בכלל היו גזענים מכיוון שהחזיקו בעבדים... עוד בסוף יגידו שמשה רבנו בכבודו ובעצמו היה בכלל אנטי-איכות הסביבה כי חילק את ים סוף לשניים והרס במעשה חסר אחריות זה את מרחב הרוויה של השפמנון המצוי. נו באמת.

לעניינו, לא מעט אלופים ששרתו במטכ"ל במלחמת זו ולפניה שכלו בה (ואחריה) בנים וקרובי משפחה אחרים ובהם גדרון, פלד, גור, בר-לב, עברי, איתן ואחרים. אני מניח שזו דרכו הנסתרת של האלוהים להעניש אותם ואותנו על מחדל היוהרה שהוביל למלחמה.
בכל מקרה אני מניח שבימים ההם חשבו שהמחיר של אובדן ילד הוא מחיר כבד מספיק מכדי למצות עם שרון את הדין. אינני יודע אם הנושא נבחן ברצינות מבחינה חוקית, אני בספק.
לי בכל מקרה קשה לשמוע שיהודי אחד משתמש בקטל מיותר שכזה ככלי ניגוח כנגד יהודי אחר.
השנאה לאדם כזה או אחר ולדרכו אינה צריכה להעביר אותנו על דעתנו. קצת אמפתיה לא תזיק.

<מעולםלפני יום כיפור 73 -לא היתה תכנית נסיגה מבצעית מהתעלה, אלא היתה הצעה מדינית שלדיין לנסיגה חד צדדית מאורגנת לקו המעברים כמחווה לקראת שלום>

על איזה תכנית נסיגה אתה מדבר? מי בכלל במטכ"ל חשב שלמצרים יש את היכולת או הביצים לחצות את התעלה ועוד בסד"כ כזה ועוד ללא התרעה מוקדמת? הרי חשבו שיקדמו חטיבת פאטונים אחת לתעלה וכל המצרים הפחדנים יברחו קיבינימט ואלו שלא, ח"א פשוט יטחן בהפצצות, בדיוק כמו בששת הימים.

לעניינו, בין השנים 1971-1973 התקיימו לא מעט דיונים אסטרטגיים בהובלת סגן הרמטכ"ל דאז טל בנושא הגנת מערב סיני מפני איומים שונים. הייתה הסכמה רחבה בין כל הצדדים, כולל האלופים טל, שרון, גונן ואדן מאסכולת חיל השריון שצידדו במדיניות ההגנה הניידת שהוזכרה פה לעיל על ידי אחד הכותבים ושדגלה בין השאר ב

א. אי-הסתמכות על קו המעוזים כקו עצירה/בלימה, מה שהביא לדילול ההדרגתי שלהם, שהרי עם סיום מלחמת ההתשה לא היה עוד צורך להחזיק חטיבה שלמה בקו וניתן היה להסתפק בגדוד אחד בלבד למטרות מניעת חדירות והסתננות.

ב. במקום זה, התבססות על השטח שבין ציר הרוחב וציר התעלה כמרחב תמרון והשמדה בידי ח"א (רחוק מאמ"טים שמעבר לתעלה) וכוחות שריון (סדירים ו/או מילואים) לטובת חתירה למגע עם עוצבות מצריות (שיעזו לחצות את התעלה ברוב חוצפתן).

ג. אספקט אחד של תפיסת ההגנה הניידת שבא לידי ביטוי בתקופת שרון כאלוף פד"מ הייתה ההערכות ההגנתית שכללה בין השאר בבניית קו התעוזים המשני, ביצור מעברי המתלה והגידי, סלילת ציר הרוחב והקמת בסיסי העורף לאורכו.

ד. אספקט שני הייתה היה הכנת תכניות התקפיות כמו חתול מדבר, עוף החול, צפניה וכו' שדגלו במלחמה יזומה או בהעברת הלחימה במהירות אל שטח האויב ובכלל זה חציית התעלה בסד"כים שונים של בין חטיבה עד גיס (שמפקדתו הייתה עדיין בשלבי הקמה הראשוניים ביותר). שוב, תוכניות אלו גובשו רובן ככולן בתקופתו של שרון כאלוף פד"ם, מלבד תכנית אבירי הלב המעודכנת שגובשה בתקופתו של גונן .

ה. למרות ההסכמות שהושגו בדיונים הללו, בפועל משום מה לא עדכן מטכ"ל-אג"ם את תכניות הכוננות וההגנה הצה"ליות כמו סלע, גיר, חול-ים וכו' בתובנות הללו ועל כן לא הייתה בפד"מ משנה אופרטיבית-מערכתית מסודרת להכלת והשמדת צליחה מצרית בסד"כ גדול. מה עוד שהמצרים גם לא נהגו מצדם כפי שציפינו מהם ולא התקדמו במהירות אל עבר כביש הרוחב אלא התבססו קודם כל בראשי גשר דיוויזיונים ברצועה צרה יחסית לאורך התעלה, תחת מטריית הטילים.

< ללא קשר לשרון- לא היה גיוס מילואים כי האמריקאים (קיסינג'ר) רסנו את ישראל שלא להראות כיוזמים שלמלחמה.<

לצערי זוהי דוגמא נוספת של רציונליזציה בדיעבד שבאה להשליך את מחדלינו על אחרים כהסבר לכשלון בהערכות למלחמה ובתוצאותיה הקשות.

בתור אחד שמתריע בצדק מפני סופרי החצר של שרון (אני מניח שאתה מתכוון בעיקר לאורי דן הנלעג), אתה הרי מצטט פה כמעט מילה במילה את משנתם של הניאו-היסטוריונים שמטרתם הייתה לטהר את ממשלת מאיר מהמחדל ולגלגל את האחריות לכישלון אל פתחם הבלעדי של לובשי המדים, מסע טיהור אומלל שבא לידי ביטוי בין השאר בועדת אגרנט, שפטרה לחלוטין את הדרג המדיני מאחריות למלחמה ועוררה מחאה ציבורית אדירה שהביאה להתפטרות ממשלת מאיר.

לעניינו, אמור לי, מדוע באפריל 1973, בסה"כ חצי שנה לפני המלחמה, כן אשרה הממשלה גיוס מילואים בהיקף גדול של כמעט שלש אוגדות מילואים במסגרת כוננות כחול-לבן, כאשר האיום הערבי היה קטן יותר? מדוע אז לא היה SO CALLED "אולטימטום אמריקני"? מדוע אז לא נתפסנו כמחרחרי מלחמה?

>בכל מקרה כל הגיוס היה אז ואחסון האמל"ח בימחים היה אז רשלני למדי<,

ברור שהיה ברדק בימ"חים, במערך ההדרכה, במערך התובלה שקרס לחלוטין, באי עדכון תו"לים להתמודדות עם טילי נ"ט ונ"מ וכו'... מה אתה חושב, שהיום זה שונה בהרבה? זה תוצר של האופי הישראלי המרושל. אבל הרי הבעיה לא הייתה באמת בימ"חים או בשאר הסעיפים הללו. זו שוב רציונליזציה בדיעבד והטפלות מיותרת לנושאים משניים שלא הכריעו את גורל המלחמה, מאחר וזה נקבע עוד לפני שהחלה.

יוהרה וזלזול באויב ובמידת רצינות האיום => אטימות ומיופיה תפיסתית-אופרטיבית כמעט בכל דרגי הפיקוד => חוסר בהתרעה מודיעינית מספקת => אי גיוס מילואים ואי אישור תקיפה מקדימה של ח"א.

אם היה גיוס מילואים מוקדם (כפי שהיה בששת הימים ובכחול-לבן), היה ניתן להתגבר בקלות על מחסורים בימ"חים. הרי לא ציוד, לא תחמושת וגם לא חיילים חסרו בסופו של דבר לצה"ל. מה עוד שגיוס מילואים מוקדם היה מרתיע בוודאי את הערבים מלפתוח במלחמה מלכתחילה (שוב כפי שהיה בכחול לבן).

>ובכללחיל האויר כמעט הושמד כי לא היה מוכן בהגנת המטוסים נגד טילים. <

חיל האוויר כמעט הושמד? האלוף במיל פלד ז"ל בוודאי מתהפך בקברו... איך אובדן של 100 מטוסים מתוך כמעט 450 וכ 100 אנשי צוות (הרוגים ושבויים) מתוך כמעט 1000 נחשב לכמעט והושמד? מדובר הרי ביחס שחיקה דומה לזה של האמריקנים בויאטנם בשלהי המלחמה ומשום מה לא זכור לי שדובר שם על "כמעט השמדתו של ח"א האמריקני".

שוב, לא הייתה התרעה מודיעינית מספקת, לא התייחסות רצינית לאיום הצבאי הערבי ועל כן גם לא אושרה מכה מקדימה על מערכי הנ"מ, שדות התעופה וריכוזי הצליחה המצרים, מה שהיה משבש כמובן לחלוטין את מהלך התקפת הפתע.
המצרים במיוחד רכזו את כוחותיהם הקדמיים בצורה כה מופגנת וחובבנית שתקיפה מרוכזת של ח"א, אפילו הייתה מצליחה רק חלקית, הייתה עושה בהם שמות.

<ובקשרלנסיונו של שרון לטעון כאילו היה לפני מלחמת יום כיפור איזה פקיד זוטר היא מגוחחת.

הוא היה אז מבכירי הפיקוד של צה"ל (אך לטענותיו לא היה אחראי על שום דבר לפני מלחמתיום כיפור), סופרי החצר שלו אמנם הגדירו אותו כמציל של ישראל - אבל היום ברור שהואלוקח קרדיט על מעשי אחרים ושכל מעשיו נראים כמסע נקם על כך שדיין לא קידם אותו (כנראה בגלל אי אמינותו מקודם>

נקם על כך שדיין לא קידם אותו? אולי התכוונת לאלעזר, שדאג להעיף אותו קיבינמט מהצבא למרות שרצה מאוד מאוד להתמנות לסגן הרמטכ"ל על מנת להתמודד ב 1976 מול זעירא, אדן וטל על תפקיד המובחר. דיין הרי דאג לסדר לו אחרי השחרור את משרה הרמה של מפקד אוגדה 143, הטובה באוגדות צה"ל. למיטב זכרוני אפילו העדיף אותו על פני האלוף להט, משוחרר טרי נוסף.

>זה נכון שהיו מפקדים על שרון אז מדוע הצליחהזקופה על שמו (מתי שנוח אז יש לו מפקדים ומתי שנוח אין לו). האמת שהצליחה היתהמתוכננת ע"י פיקוד דרום והיו מוכנים לה מאימונים קודמים למלחמה. את מקום הצליחהאיתר קצין מודיעין כלשהו (שמשום מה שמו אנחנו לא זוכרים<

תהרוג אותי אני לא מצליח להבין מה אתה מתרגש כל-כך. שיגיד שרון מה שיגיד. שיטען שיזם את הצליחה ושהציל את עם ישראל. מה אכפת לך? גם אל גור טוען שהוא בכלל המציא את האינטרנט.SO WHAT?

במאמר מוסגר, עוצמת האיבה שלך כלפי האיש ודרכו, שמעבירה אותך לעתים לפסים אישיים ולא עניינים, מראה שדור הביניים של ישראל רחוק עדיין מלהתגבר על המשקעים והצלקות שהותירה המלחמה הארורה הזאת וממשיך לחפש לה ביתר שאת תירוצים ופתרונים. ההיטפלות הילדותית הזו לדמות בובמסטית כזו או אחרת, כאילו מדובר בכלל בפרק מ "בעל זבוב", היא משעשעת וטרגית כאחד

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה