12-07-2006, 10:41
|
|
|
חבר מתאריך: 11.07.05
הודעות: 2,498
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מדינאי שמתחילה ב "כל נסיגה מקרבת את מוקד המלחמה והמאבק עוד יותר קרוב אלינו, לבית שלנו הפרטי"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי מדינאי
לא רק נסיגה פיזית, אלא גם נסיגה תודעתית.
זוכרים איך היה מצב שבו כלל וכלל לא רצינו לנהל משא ומתן עם אש"ף. שכנוע אותנו, שכדאי לדבר. מה רע יש בדיבורים. לא חייבים לתת, רק לדבר. ואם כבר לתת זו תהיה אוטונומיה מוגבלת. נתנו, והנה מייד התחילה הדרישה הבאה - לא סתם אוטונומיה, אלא גם צבא, ועוד ועוד. אחר כך מדינה פלשטינית, ואחר כך הדרישה לסגת משטחים גם בלי הסכם שלום, אפילו לא שלום על נייר (שבין כה לא שווה כלום).
אחר הבריחה מעזה המשיכו עם דיבורים על נסיגה מהגדה המערבית. החמאס שבינתיים עלה לשלטון (שגם זה היה נסיגה תודעתית שלנו. תמיד חשבנו שנקבל אך ורק ממשלה פלשטנית שתכיר במדינת ישראל), הנה עלתה כבר הדרישה על מה שנכבש ב48.
בהתחלה קיבלנו בהבנה שיפגיזו "אך ורק" מתנחלים, אחר כך שיפגיזו גם את שדרות. והנה החנפנים של קדימה כבר מתחרים ביניהם ללכת על התכנסות וטוענים שבין כה יהיה למחבלים בעוד קצת זמן נשק לפגיז את גוש דן. זאת אומרת שמקבלים בשוויון נפש את האפשרות שלא רק שדרות, לא רק אשקלון, אלא גם גוש דן תהיה תחת התקפה.
|
מה יש להם?..אי אפשר לעשות כלום?
|