|
26-12-2004, 23:36
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 65
|
|
אענה לך תשובה שהיא ציטוט.
אני מצטט כאן מהספר, שאני מרגיש שוב חובה להמליץ עליו בחום רב. עלי להזהיר מראש שאני לא נותן כאן תשובה של ממש, מכיוון שיהא עליך לקרוא את הספר.
"האם באמת צריך עוד ספר כדי להשיב על שאלתו של יאלי? (שאלה שמופיעה מוקדם יותר ומתיחסת להבדלי ההישגים של הלבנים מול הניו-גינאים - ל.ס) כלום איננו יודעים את התשובה? ואם כן, מה היא?
ההסבר המקובל ביותר, מן הסתם, קשור להנחה המובלעת או המפורשת בדבר הבדלים ביולוגיים בין העמים. במאות שאחרי 1,500 לסה"נ, כשהחלו חוקרי ארצות אירופים לעמוד על ההבדלים הגדולים בין עמי העולם בטכנולוגיה ובארגון פוליטי, שיערו שההבדלים האלה צמחו מהבדלים ביכולת המוּלדת. עם הופעת תורת דארווין (דארווין מפרסם את The Origin of Species ב24 לנובמבר 1859 ומשנה לחלוטין את צורת החשיבה הסוציו-מדעית, בין הרבה תחומים אחרים -ל.ס) נוסחו ההסברם האלה מחדש במונחי הברירה הטבעית והמוצא האבלוציוני. העמים הפרימיטיביים מבחינה טכנולוגית נחשבו שרידים אבולוציוניים מאבותיו דמויי הקופיים של האדם. (ויותר מכך... -ל.ס) עקירתם של העמים האלה בידי מתיישבים הדגימה את שרידת הכשירים...
...ההתנגדות להסברים גזעניים כאלה אינה רק שהם נתעבים, אלא גם שהם שגויים. אין ראיות משכנעות לקיומם של הבדלים בתבונה המקבילים להבדלים בטכנולוגיה...
... הפסיכולוגים הקוגנטיביים השקיעו מאמץ עצום בחיפוש אחר הבדלים במנת המשכל בין עמים ממוצא גיאוגרפי שונה החיים היום בארץ אחת...
...ככל שהדברים אמורים ביכולת השכלית, הניו גיניאים מן הסתם עולים (! -ל.ס) מבחינה גנטית על בני המערב...
(ואולי -ל.ס) האקלים הקר דורש מהאדם להיות בעל כושר המצאה טכנולוגי כדי להתקיים, שהרי עליו לבנות בית חם ולתפור בגד חם, ואילו באקלים הטרופי יכול אדם להתקיים במעון פשוט ובלי בגדים. ואפשר להפוך את הטיעון ולהגיע לאותה מסקנה: בחורפים הארוכים בארצות הצפון יש לבני אדם זמן רב לשבת בבית ולהמציא המצאות.
(מכאן, שימו לב, במיוחד אלו שהעלו את השערות האקלים -ל.ס) אף שסוג ההסבר הזה היה פופולארי לפנים, גם הוא אינו מצליח לעמוד בביקורת. כפי שנראה להלן, עמי צפון אירופה לא תרמו שום דבר בעל חשיבות יסודית לתרבות האיריסיאתית עד אלף השנים האחרונות; פשוט התמזל מזלם והם חיו במקום גיאוגרפי שהתאים לקבלת ההתפתחויות שהתפתחו באיזורים החמים של איראסיה (כגון החקלאות, הגלגל, הכתב והמטלורגיה(תורת המתכות -ל.ס))...
תשובה מסוג שלישי על שאלתו של יאלי עומדת על החשיבות המשוערת של עמקי נהרות באקלימים יבשים, שבהם חקלאות יצרנית מאוד היתה תלויה במערכות השקיה גדולות, מה שהצריך ביורוקרטיות ריכוזיות. הסבר זה הוצע בגלל העובדה הבלתי מעורערת שהאימפריות ומערכות הכתב הקדומות ביותר קמו בעמקי הפרת והחידקל בסהר הפורה (אכדים, אשורים, בבלים ויש המכלילים גאת את השוּמרים שהיו למעשה האימפריה הראשנה במסופוטמיה אך לעניות דעתי הם לא תרמו להתפתחות הציבלציונית-אבולוציונית -ל.ס) ובעמק הנילוס במצרים...
ואולם, מחקרים ארכיאולוגיים מפורטים מראים שמערכות ההשקיה המורכבות לא ליוו את עליית הבירוקרטיות המרוכזות אלא באו בפיגור ניכר אחריהן...
...עוד סוג של הסבר מונה את הגורמים המידיים שאפשרו לאירופים להרוג או לכבוש עמים אחרים - ובייחוד רובים, מחלות מידבקות, כלי פלדה ומוצרי חרושת אירופיים. ההסבר הזה הוא במסלול הנכון, שכן ברור שאותם גורמים היו אחראים ישירות לגיבושי האירופים. ואולם, ההיפותזה הזאת אינה שלמה משום שהיא בכל זאת מציעה רק הסבר קרוב (שלב ראשון), המצביע על הסיבות המיידיות. מתבקש ממנה חיפוש אחר הגורמים היסודיים: למה האירופים, ולא האפריקאים או הילידים האמריקאים, סופם שהיו בעלי הרובים, החיידקים הקטלניים והפלדה?...
...אך אפריקה היא עדיין חידה גדולה. אפריקה היא היבשת שבה התפתחו פרוטו-בני-אדם בפרק זמן הארוך ביותר, שבה ייתכן שגם הופיעו לראשונה בני האדם המודרנים מבחינה אנטומית, ושבה קטלו מחלות מקומיות, כגון המלריה והקדחת הצהובה, חוקרי ארצות אירופים... למה לא התפתחו הרובים והפלדה תחילה באפריקה, ולא איפשו לאפריקאים ולחיידקיהם לכבוש את אירופה? ומדוע לא עברו האבוריג'נים האוסטרלים את שלב הציידים-לקטים בעלי כלי אבן?..."
(מתוך "רובים חיידיקם ופלדה" של ג'ראד דיימונד, בהוצאת עם-עובד/ ספריית אופקים, עמ' 17-21)
כאן לא עונה דיימונד על השאלה. למעשה הוא לא עונה עליה בצורה שלמה גם בסוף הספר. תוכל אם כן לשאול - 'אך מה הטעם בקריאה של ספר שכזה?' ואומר לך שדווקא בחוסר התשובה הוודאית טמונה התשובה הגדולה וכוחה הגדול של מה שאנו מכנים "תורת האבולוציה". מכיוון שזהו חלק מהשם בו אני משתמש, יהיה משונה אם אציין ש"סרנדיפיטי" הוא אחד הגורמים היסודיים המתבטאים בפרקים הבאים? אך אכן כך הדבר. דיימונד מתאר את ההתפתחות באמצעות מקרי מבחן של encounters בין ציווילציות שונות. הדפוס שנראה לעינו של הקורא הוא תוצאותיו המפתיעות של חוסר הכוונה, שזהו ניסוח מסויים למונח Serendipity (ראה כאן). מה שיותר מעניין היא העוצמה האדירה של תגליות מקריות, שעלולות היו במקרים מסוימים להיהפך לחיסרון, אך תחת זו היוו יתרון בלתי-ישוער בשדה הקרב של ההיסטוריה.
חשוב לציין שהתובנות כאן אינם של דיימונד אלא רק דרכי שלי להסתכל על מסקנותיו (- שאם תרצה, תוכל לקרוא בספרו.. )
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
|
|