הייתם באילת וקניתם המון כי הייתם בטוחים שהכול שם בלי מע"מ? טעיתם. בעוד משרד האוצר ועיריית אילת מתווכחים האם יבוטל הפטור ממע"מ באילת, יצאנו בסיוע המרכז למחקרים צרכניים לבדוק האם המחירים בעיר הדרומית אכן זולים יותר ב-17% מאשר ביתר חלקי הארץ. בכרבע מרשתות השיווק שבדקנו מצאנו שלא
שושנה חן

המאבק בין עיריית אילת ובין רשות המסים במשרד האוצר על סוגיית המע"מ באילת בעיצומו. כולם מחכים לסיום הרכבת הממשלה ולחידוש הדיון בתקציב 2005, אז יעלה הנושא מחדש על המדוכה. עדיין לא ברור האם יבוטל הפטור מתשלום מע"מ באילת, כפי שדורש האוצר, או שעיריית אילת, המפעילה לובי אקטיבי נגד ביטול הפטור הקיים זה 20 שנה, תנצח. אבל מעניין לברר עד כמה באמת נהנים הצרכנים באילת מן הפטור הזה?

בדיקה שערך "ידיעות אחרונות" באמצעות המרכז למחקרים צרכניים העלתה, כי בקרוב לרבע מרשתות השיווק שנבדקו (שבע מבין 13) המע"מ לא מגיע במלואו לידי הצרכנים אלא מתגלגל לכיסי הסוחרים, ובנוסף - אין כתובת להתלונן.

החוק, למעשה, איננו מחייב את הסוחרים למכור במחירים זולים יותר ב-17% בהשוואה למחירים ביתר חלקי הארץ, להוציא מוצרים המצויים בפיקוח. בנוסף, אף גוף להוציא עיריית אילת לא מעוניין בפיקוח על הנושא, ולעיריית אילת, שכן מעוניינת, אין שיניים לעשות זאת.

בועז סופר, סמנכ"ל לנושאי כלכלה של רשות המסים באוצר, אינו מופתע מהעובדה שחלק מסוחרי אילת אינם מוכרים במחירים נמוכים ב-17%, ואפילו מבין אותם. לאוצר, הוא מוסיף, אין כל כוונה לפקח על הנושא.

"מחירים הם עניין של היצע וביקוש", הוא מסביר, "לו אני ואת היינו סוחרים בשוק של עודפי ביקוש, כמו השוק האילתי, היינו גובים מחירים גבוהים יותר. הסוחר באילת רשאי גם למכור ב-30% יותר מהמחירים בארץ. וככל שהעיר מתחזקת מן הבחינה הכלכלית, הבעיה הולכת ומחריפה. ושאף אחד לא יגלגל עיניים לשמים ויגיד: איך המחירים לא ירדו".

על-פי נתוני רשות המסים, השוק האילתי הוא שוק בעל עודפי ביקוש קיצוניים. בענפי הבשמים, החיתולים החד-פעמיים, תחליפי חלב האם והמצלמות הדיגיטליות 80% מהמכירות אינן מיועדות כלל לצריכה שוטפת של תושבי העיר או של הנופשים השוהים בה, אלא מדובר במוצרים העושים דרכם לשאר אזורי הארץ.

לדברי סופר, ככל שמדובר במוצרים לצריכה שוטפת, עולה הנתח היחסי של הצריכה המקומית. "אין שום דרך אמיתית ושום היגיון לפקח כדי שהפטור ממע"מ אכן יגולגל לצרכנים", הוא אומר. "למעט מוצרים בפיקוח (מיעוט דל של מוצרי הצריכה - ש.ח), אין לנו תקציב לכך, ואין לכך הצדקה כלכלית".

מי שאמון על פיקוח המחירים הוא משרד התמ"ת, אבל אפילו נציג הצרכנים במשרד, עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, לא רואה עצמו ככתובת לצרכן במקרה זה. "נכון, לצרכן אין למי להתלונן, כי אין מחירים מירביים", הוא אומר. "גם ברשתות בארץ אתה יכול למצוא בסניפים שונים באותה רשת מחירים שונים. הכל תלוי בתחרות חופשית, וההטבה במע"מ, למרבה הצער, לא תמיד מגולגלת אל הצרכנים".

יו"ר המועצה הישראלית לצרכנות, יעל ארן, מאשימה את הסוחרים. "הצטערנו לשמוע שקיימים סוחרים באילת שמתעלמים מהחוק ואינם מאפשרים לצרכנים ליהנות מהעובדה שבאילת קיים פטור ממע"מ. אני רואה בכך פגיעה בציבור הצרכנים", אומרת ארן. "תופעה זו משמיטה את הקרקע מתחת לטיעון בעד המשך הנהגת הפטור ממע"מ. חבל שדווקא בימים אלה, כאשר אילת מנהלת מאבק על המשך הפטור והסוחרים זקוקים לתמיכת ציבור הצרכנים, הם יורים לעצמם ברגל".

ומה על עיריית אילת, הנושאת את דגל התמיכה בהמשך הפטור? מדוע היא לא טורחת לפקח על העסקים המצויים בתחומה? "רצינו", אומרת דנה זינתי, דוברת העירייה. לדבריה, יש רעיון להקים משטרת מתנדבים בשיתוף עיריית אילת ולשכת המסחר המקומית, רעיון שהועלה, לדבריה, אף לפני שנושא הפטור ממע"מ הגיע לכותרות, ועתה ממתינים איתו עד להכרעה בנושא הפטור.

עם זאת, היא מדגישה שלעיריית אילת אין סמכויות לאכיפה בנושא: "כבר לפני שנים היתה פנייה לתמ"ת בבקשה שייתנו לנו סמכות אכיפה, והמשרד סירב. גם אם תוקם 'משטרת מתנדבים', נכון להיום היא תהיה משוללת סמכויות אכיפה ותוכל רק לנקוט אמצעי הרתעה עקיפים, כמו פרסום שמות של עסקים שכן מקפידים על גלגול פער המע"מ אל הצרכן".

אגב, כאשר מדובר במכשירי חשמל ואלקטרוניקה, לא כל המוצרים פטורים ממע"מ. טלוויזיות, מדיחי כלים, מייבשי כביסה, מכשירי וידיאו-טייפ, מערכות סטריאו, מצלמות וידיאו וסיגריות - כל אלה מחויבים במע"מ. מקררים פטורים ממע"מ, מתוך הנחה שאין סיכוי שישראלים יעמיסו מקררים בבגז'.

גם מצלמות דיגיטליות, די.וי.די ומחשבים ניידים פטורים ממע"מ, ומעמדן של מצלמות וידיאו דיגיטליות שנוי במחלוקת מבחינת הפטור, מסיבות היסטוריות. העדכון האחרון ברשימת המוצרים שאינם פטורים ממע"מ נעשה בשנת 1999, בעוד שהמוצרים האחרונים שנמנו כאן הפכו למוצרי צריכה פופולריים רק בשנות ה-2000. אין ספק שאם ייכשלו מאמצי האוצר לבטל את הפטור, יוכנסו לפחות חלקם לרשימת המוצרים שאינם פטורים.

ועוד הערת אגב: לא מעט פרשנים טוענים כי העובדה שמול הים, הקניון האילתי המפורסם, שהוא קטן יחסית, נמנה עם שלישיית הקניונים המוכרים ביותר בארץ (יש אף הטוענים שהוא במקום הראשון במכירות למ"ר), נובעת לא כל-כך מהרגלי הצריכה הפזרניים של האילתים, אלא מכמויות הכסף ששופכים הישראלים המגיעים לעיר משאר אזורי הארץ ומשוכנעים שהם קונים מציאות נטולות מע"מ. הסקר שלנו מראה שבחלק מהמקרים זה נכון, אבל בלא מעט מהמקרים מדובר באשליה.

בטרמינל יותר יקר

מה בדקנו? סוקרי המרכז למחקרים צרכניים בהנהלת דוד עידן ביקרו בראשית נובמבר ב-31 נקודות מכירה של רשתות באילת, שיש להן סניפים גם באזורים אחרים בארץ, ובדקו מחירים. אחר-כך יצאו למרכז הארץ וחיפשו את אותם פריטים בסניפים של אותן רשתות, והשוו. הם השוו גם בין מחירים בטרמינל של אילת מול הטרמינל של שדה דב בתל-אביב.

השוואות המחירים התבצעה בשורה של ענפים: מזון, מסעדנות, אופנה, הנהלה, חשמל ואלקטרוניקה, ספרים, צעצועים וקוסמטיקה. לא תמיד ניתן היה למצוא פריטים זהים באילת ובמקומות אחרים, לפיכך התכווצה הרשימה המקורית של פריטים, אבל הממצאים ברורים גם כך.

בחודש דצמבר שלחנו את הסוקרים מחדש לבדוק את המחירים, כדי לוודא שלא מדובר באירועים נקודתיים אלא בשיטה. הפערים עמדו בעינם.

מה מצאנו? בחמש רשתות (מקדונלד'ס, סבארו, בורגר-ראנץ', הום סנטר וכפר השעשועים) נמצא שבאופן עקבי לא שומרים על פער המע"מ. בשתיים מהרשתות (ריקושט וטרקלין חשמל) נמצא פריט בודד שמחירו באילת היה גבוה ממה שמכתיב הפרש המע"מ.

גם המחירים שנבדקו בטרמינל לא שמרו ברוב המוצרים על פער של 17% מול שדה דב. מתוך שמונה פריטים שנבדקו במזנון בטרמינל, רק אחד, חטיף שוקולד מקופלת, נמכר במחיר נמוך יחסית למזנון בשדה דב - 4 שקלים לעומת 5 שקלים (פער של 20%).

גם את קפה הפילטר או ההפוך תשתו בטרמינל באילת במחיר מנוכה מע"מ, אבל עוגת השמרים יקרה ב-12.5% מאשר בשדה דב (9 שקלים לעומת 8 שקלים לעוגה זהה), וטוסט הירקות נמכר ב-15.50 שקל לעומת 15 שקלים לטוסט מקביל בתל-אביב.

החדשות הטובות: בסניפים של שלוש רשתות המזון הגדולות, ג'מבו של קלאבמרקט, סופר סנטר של רבוע כחול והיפר נטו של שופרסל, הכול היה בסדר. עשרות מוצרים נבדקו בכל אחת מהן, ובכולם נשמרו פערי המע"מ. כך גם ב-21 רשתות נוספות.

הרשתות שהמחירים בהן שמרו על פער המע"מ הן: קסטרו, זארה, מנגו, הוניגמן, פוקס, גולף, כיתן, ספרינט, טי.אן.טי, אינטימה, קד'ס, ג'אמפ, נו-ניים, רנואר, אפריל, סופר-פארם, ניו-פארם, צומת ספרים, סטימצקי, א.ל.מ, מחסני תאורה, ג'מבו, היפר נטו, סופר סנטר.

ומה אומרים הסוחרים? הטיעון חוזר על עצמו: המרחק של אילת ממרכז הארץ מגדיל את הוצאות הלוגיסטיקה וההובלה. להוציא משאית של מקררים לאילת יקר יותר מאשר להוציא משאית כזו לקרית-שמונה, אומר שאול זילברשטיין, מנכ"ל טרקלין חשמל. אז איך זה שיש סוחרים שבכל זאת מצליחים לשמור על פער מחירים?

איך היה רצוי למכור באילת? בועז סופר מביא הצעה לנוסחה בעלת רמת השקיפות הגבוהה ביותר, שנהוגה, לדבריו, ברשת סטימצקי באילת: המחירים בחנות כוללים מע"מ וזהים למחירי המוצרים ברשת בשאר חלקי הארץ. כאשר הלקוח מגיע לקופה, מפחיתים מהמחיר 17% מע"מ, ואז הוא יכול להיות בטוח שאכן הוא משלם על-פי מה שמכתיב הפטור ממע"מ.

בינתיים, כשאתם עומדים בחנות אילתית, איך אתם יכולים לדעת אם אתם משלמים מחיר ללא מע"מ? סופר מספק שוב נוסחת בדיקה פשוטה: קחו את המחיר של המוצר בצפון וחלקו אותו ב-1.17. התוצאה היא המחיר שבו יש למכור את המוצר ללא מע"מ. אם המחיר שדורשים מכם באילת גבוה יותר, מישהו מגלגל את ההפרש לכיסו.

תגובות

סבארו: הרשת מפעילה כ-25 מסעדות בפריסה ארצית ובכולן נשמרת רמת מחירים אחידה. עלויות התפעול באילת גבוהות מאשר במקומות אחרים במרכז הארץ. הרשת נותנת הנחות בגובה של 10% לתושבי אילת, עובדי הקניון וחיילים.

ריקושט: המחירים באילת הם ללא מע"מ ובעיקרון זולים ב-17% משאר הארץ. במקביל קיימת מדיניות של מבצעים מקומיים בסניפי הרשת. לכן ייתכן שפריט המוצע במחיר מבצע באחד מסניפי הרשת יהיה אף אטרקטיבי יותר ממוצר זהה בסניף אילת. עם זאת, לגבי המקרה הנדון תיערך בדיקה ואם נפלה טעות בתמחור, היא תתוקן.

מקדונלד'ס: הפטור ממע"מ ניתן מסיבה של עלויות כוח אדם, תחבורה והוצאות לוגיסטיות. אנחנו מקפידים לתת הנחה בשיעורים שבין 5% ל-12% ושומרים על פער בין המחירים באילת לבין המחירים במרכז הארץ.

שאול זילברשטיין, מנכ"ל טרקלין חשמל: אי-אפשר להשוות את המחירים הרשומים על המוצרים באילת למחירים בחנות במתחם קניון איילון. אופי הצרכנים שונה, ומכאן נגזרת צורה שונה של הצגת מחירים. החנות באיילון נמצאת באחד האזורים התחרותיים ביותר בארץ, ובאופן טבעי נרשום על המוצרים את המחיר הנמוך ביותר שאנחנו יכולים להציע, ואילו בחנות באילת המחירים הרשומים הם המחירים ההתחלתיים ופתוחים למו"מ. בשורה התחתונה מוצרינו באילת נרכשים במחירים נמוכים בהשוואה למחירים בשאר אזורי הארץ, אם כי מי שאומר שהמחירים של מוצרי החשמל הגדולים באילת נמוכים ב-17%, 'מוכר לוקשים'. ההובלה לאילת יקרה הרבה יותר ומשפיעה על המחירים. הפער במציאות נע בין 12% ל-13% בממוצע.

בורגר-ראנץ': עלות אחזקת סניף באילת גבוהה מעלות אחזקת סניף במרכז בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בלוגיסטיקה, הפצה ושינוע לדרום. עם זאת, מצליחה הרשת לשמור בסניף של אילת על מחירים הנמוכים מבסניפים האחרים.

כפר השעשועים: המוצרים לחנות הרשת באילת מגיעים משני מקורות - מכפר השעשועים עצמה, ואז הם מתומחרים אוטומטית ב-17% פחות, ומספקי חוץ, כמו אורדע ו'יצירה'. גם אלה אמורים להיות מתומחרים ב-17% פחות באילת. לרשת אין אפשרות לבדוק את התמחור של כל פריט בנפרד. יש להביא בחשבון גם את קיומם של מבצעים בסניפים בצפון, שמשפיעים על פער המחירים.

אהרון מידן, מנכ"ל הום סנטר: קשה להשוות את המחירים בין אילת וצפון הארץ כי באילת יש שני אלמנטים – המע"מ והתחרות בשוק. אנחנו לא שומרים על מחיר אחיד ברשת כמדיניות. אנחנו משתדלים להגיע למחיר השוק ומעט מתחת לזה בכל סניף וסניף, וכל מנהל חייב להתאים את הפריטים לפי התחרות שיש לו. ייתכן בהחלט שמחירי הפריטים האלה באיילון הם פונקציה של התחרות המקומית במקום.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3022699,00.html

הדבר היחיד שמשתלם לקנות באילת זה סיגריות, ודיסקים ב"דיסק קלאב". הרי זו הסיבה שמבטלים להם את ההקלה המיותרת הזאת - כי מי שנהנה ממנה הם הסוחרים, לא הקונים, שההקלה באה לעודד אותם לרכוש באילת.

עוד נקודה חשובה בעד ביטול ההקלה - למה אילת ולא שדירות ? למה אילת ולא מצפה רמון ? דימונה ? שכונת התקווה ? יש הרבה ערים בארץ שהקלה כזאת תעזור להן מאוד, דווקא אילת, שיכולה להיות עיר מס' 1 בארץ, אבל בגלל התנהלותה המסואבת היא עיר ענייה, לא זקוקה להקלה הזאת. רק לניהול נכון.

בינתיים...