17-05-2006, 20:46
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
גמני הענשתי היום חיילת צפל"דית
אתמול ישבתי בתחנת אוטובוס לכיוון בית החולים בלינסון, יחד איתי ישב אדם זקן שסיפר שהוא נוסע לפגישה עם המרדים כי מחר (היום) יש לו ניתוח לב פתוח.
עלינו ביחד לאוטובוס, שכמובן היה מפוצץ, כל המושבים היו תפוסים ואנשים גם עמדו במעבר.
עמדתי, עם התינוקת על הידיים וחיכיתי שמישהו יזוז.
אחרי שתי דקות ושלושה סיבובים שאף אחד לא קם ואנחנו היטלטלנו החלטתי לדבר. צעקתי: "אולי מישהו מהצעירים פה יכול לקום ולתת לזקן חולה לב לשבת? אולי לתינוקת בת שנה וחצי?"
שום תגובה.
הנהג אמר לי שהוא כבר ביקש קודם והתעצבנו עליו.
צעקתי שוב.
חייל אחד פינה מקום לקשיש ואישה מבוגרת (כ50) פינתה מקום לי ולידלה (אגב, למי שלא יודע אני נכה ברגלי).
שוטרת צבאית חצופה ישבה במושב הראשון לידינו והסתכלה עלי בעיני עגל. שאלתי אותה אם היא מבינה עברית. היא ענתה שכן.
לשוטרים צבאיים יש תגית שם ואת תג היחידה שלה זיהיתי. עם קצת קשרים בצה"ל השגתי בדיוק את הפרטים המלאים שלה ואת מספר הפלאפון של המפקד הישיר שלה.
שני ח', התכונני, אני מקווה שאת הולכת לחטוף.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|