בד"כ גזענות ואפליה מופנית כלפי מי שנחשב כשונה על ידי מי שמפנה אותה.
ככה פועלת גזענות של לבנים כלפי שחורים וצהובים - כי "הם אחרים".
זו גם הסיבה לכך שגזענות מופנית כמעט תמיד כלפי קבוצות מיעוט - כי הם "יותר שונים", הם הכי רחוקים מהנורמה, הם הכי זרים ולא מוכרים.
ככה פעלה הגזענות כלפי היהודים והצוענים בגרמניה בזמן המלחמה.

עכשיו השאלה הגדולה היא למה היפנים התייחסו לסינים הרבה יותר גרוע מאשר לשבויים הלבנים שלהם?
לא שאני מומחה לנושא, אבל היפנים נראים לי יותר קרובים לסינים מאשר לאירופים, והייתי מצפה שאם כבר - אז כבר, הם ישנאו לבנים, ולא צהובי עור מלוכסני עיניים כמותם.

מה אני מפספס?

עד כמה שזה נראה ציני, כדי לשנוא ולבוז למישהו, צריך להכירו. הנאצים לא התיחסו לאבוריג'ינים באוסטרליה בבוז או בשנאה. הם פשוט לא התיחסו אליהם. את מלוא עוצמת הגזענות שלהם הפנו כנגד היהודים, הצוענים והסלאווים שהיו בקרבתם. (נכון שגם לשחורים לא נודעה להן חיבה, בלשון המעטה, אבל זה לא היה נושא מהותי).

מה שאתה אומר נכון במאה אחוז. דוגמה לכך ניתן למצוא בעצם זה שהשחורים לא יעדו גזענות מהי, ובטח שלא הרגישו כך כלפי האדם הלבן - עד שהוא לימד אותם במה מדובר...

העניין הוא שאני יכול לראות את ההבדל בין שחורים ללבנים לצהובים לאדומים. אני מצליח לתאר לעצמי כמה מוזרים נראו היהודים(בתלבושות סטייל חרדים של ימינו) והצוענים(עם הקרונות שלהם, הבגדים הצבעוניים שלהם, והמוזיקה הזרה שלהם) - אבל קשה לי לראות את ההבדל העצום בין הסינים ליפנים.
קיימת האופציה שזה בגלל שאני לבנבן גזען ומבחינתי כל מלוכסני העיניים האלה נראים אותו דבר, אבל הגרמנים גם לא הכירו את כל הגזעים והעמים על הפלנטה - ועדיין הצליחו לחוש איזו קרבה מעוותת לבריטים(לדוגמה) שאליהם התייחסו באופן שונה מאוד מהטיפול שנתנו ליהודים...

ההבדלים בין היפנים לעמי היבשת (הקבוצות הסיניות השונות, המונגולים, המונגולואידים הדרום אסיאתיים) ושוכני האיים בדרום מזרח אסיה (פיליפינים, מלאים ומונגולואידיים אחרים) הם עצומים.

קודם כל, מדובר בהבדלים גנטיים משמעותיים שנוצרו ע"י עשרות אלפי שנים של בידוד מה שהפך ל"יפנים". אסיאתי ממוצע (וגם כמה לבנים עם נסיון) יבדיל בקלות רבה בין יפני סטנדרטי לסיני ממוצע.
ההבדלים הללו גדולים ממה שתמצא בין העמים הסלאווים לגרמאנים (גם בגלל ערבוב בן כמה עשרות דורות), ואולי אפילו מההבדל בין שמים לארים (ובוודאי בין קבוצות שמיות שונות, יהודים-ערבים וכדו').
היחידים ביבשת שיחסית דומים ליפנים הם הקוריאנים, וגם זה בגלל כיבושים יפניים (תרתי משמע) ארוכי טווח.

ברמה התרבותית מדובר בהבדלים עצומים שיצרה אותה תרבות אי מיליטריסטית ומתבדלת. בדומה לבעלי תרבות מגובשת אחרים (צרפתים? בריטים בשיא כוחם? גרמנים? אמריקאים היום להבדיל, ישראלים) היפנים ראו בכל בעל תרבות שונה נחות מהם.
קח את ההבדלים התרבותיים הזניחים בין המעמדות השונים בבריטניה הויקטוריאנית (למשל), חשוב על הטינה מלמטה והבוז מלמעלה שהיה אופייני לדעותיהם, על רגשי העליונות של בן משפחת אצולה כלפי שוכני הסלאמס של לונדון - והכפל אותם עשרות מונים.
ספציפית, סין נראתה ליפנים כאמפריה מנוונת, נחשלת (די דומה להם עצמם דור וחצי קודם - אבל כולנו יודעים שרגשי עליונות אפשר לבנות גם בחצי דור) ובני עמה כמלוכלכים ופרימיטיביים.

בתוך החברה היפנית היתה תרבות היררכית נוקשה, בה חיי אדם היו פחותים בהרבה מכבוד, ואי עמידה בחובותיך לאדונך היתרגמה לכאב גדול ואף מוות. בה אדונים העבידו את משרתיהם בפרך, וחיי תושבי מדינות ואסליות (קוריאה במשך כמה מאות שנים) היו נטולי כל ערך.

עכשיו קח כמה מליוני יפנים כאלו, והפקד מאות מליוני בני עמים "נחותים" למרותם.
הם לא ראו בהם מועמדים להשמדה, רק חיות משק בית לניצול מקסימלי, ואם הללו מתים במליוניהם - יש אחרים בדיר. למעשה, רובם לא מתו בגלל רצח מכוון של היפנים אלא בגלל קריסת הסדר הכלכלי והחרמת מלאי המזון.

ולתשובה:
הלבנים שלכדו היו גם הם בשלב הנמוך של שרשרת המזון, רק נדירים יותר.
הם הוחזקו בנפרד - לפעמים - בגלל שראו בהם קלף מיקוח להסדרים עתידיים, אבל נוצלו בלי שום מגבלות לעבודת פרך. שבויי צבא בריטיים, אוסטרלים או אמריקאיים מתו באלפייהם במחנות עבודה או בסלילת הדרך להודו, בעוד מהסינים "רק" נלקחו מאות אלפים לעבודות כפייה ולא כלל האוכלוסייה נראתה כבת ערובה.
וכדוגמא אולטימטיבית: סיניות, פיליפיניות או מלאיות נשלחו בניגוד לרצונן לבתי הזונות "לרווחת החיילים" שהחזיק הצבא היפני. גם הולנדיות נשבו במושבה הגדולה באינדונזיה, אבל הן "שימשו" את הקצינים.

בדיוק. הסיפורים על המסעות של היפנים שהובילו חיילים אמריקנים למחנות, והחיים במחנו עצמם מזעזעים לא פחות מהסיפורים של הגטאות היהודיים. עשרות אלפי אנשים הובלו במסעות ארוכים, לא קיבלו מזון, ולא הורשו לשתות. אם הם הובלו ברכבות/אוניות, הם לא יכלו לשבת מרוב הצפיפות, ורובם פשוט מתו בעמידה. בתוך המחנות המצב היה גרוע לא פחות.

עשיתי ● חפרתי

היפנים זלזלו בכל מי שהעדיף להיכנע ולחיות חיים בזויים במקום למות בכבוד בקרב.

אתה מתכוון - במקום לעשות חראקירי.
זה הרי ידוע לכל שהתאבדות ע"י הוצאת החלקים הפנימיים שלך היא הרבה יותר מכובדת מאשר היכנעות. והגופה גםנראית כ"כ מכובדת אחרי חאראקירי....

עשיתי ● חפרתי

שהחשיבה שלהם הייתה די מעוותת.

עשיתי ● חפרתי

זו לא הייתה גזענות על בסיס אתני אלא "גזענות חברתית"?
(זה גם מה שגון אומר בעצם)

הבעיה עם זה(במיוחד עם הגישה של גון) היא שביפן לא היו סמוראים כבר הרבה זמן...
לא בדיוק ברור לי איפה נשתמרה הגישה הזו(למות בקרב זה נאצל, להכנע זה בזוי, להיות עובד אדמה זו מלאכה בזויה וכו')

בעיקר כאשר היא מגיעה מחברות בהן המבנה החברתי קשיח.
דהיינו, בן עם כבוש יכול להיות (בעיניהם) מורם מאחיו (למשל- יורש העצר הסיני שהיה כלוא בעיר הנסתרת), אבל עדיין יהיה נחות מהיפנים השולטים בו.

סמוראים לא היו, אבל "רוח הסמוראי" חיה והיתה מושרשת בתרבות המקומית. ההיררכיה הנוקשה רק הותאמה לאימפריה המיליטריסטית החדשה.
זה לא אומר ש"להיות עובד אדמה זה בזוי" מכיוון שהאינדבידואל נמדד בתרומתו לקולקטיב, אבל החייל עדיין יותר "נחשב" מהאיכר, הקצין יותר מהחייל וכיוב'.

בני עמים כבושים מלכתחילה אינם נחשבים כחלק אינטגרלי מהקולקטיב. הם לא חונכו למסירות קטלנית לאימפריה, הם לא יכולים למלא משרות "נחשבות", הם - כאמור - חיות משק בית בעלות חשיבות משנית.
אפשר לקרוא לזה "גזענות חברתית", אבל, לאור העובדה שלא ראינו את היחס אליהם לאחר כמה דורות של שלטון וחינוך יפני, אפשר בקלות להניח כי זו גם גזענות "קלאסית".
בדומה לגרמנים, גם היפנים גייסו אי אלו בני מהגרים (יפנים) שגדלו במקומות אחרים בעולם, וגם אלו - להבדיל מהוסאלים - מצאו את מקומם בצבא האימפריאליסטי.
אולי הסיבה כי הלבנים זכו לגישה טיפ טיפה יותר אנושית היתה ההערכה (היחסית) אל השגיהם (היחסיים) של הגזעים הלבנים.

בחסרון דת אולטימטיבית, התרבות היפנית, שהתפתחה משך אלפי שנים והותאמה לעולם (הפאשיסטי) המודרני בדורות שלפני הסכסוך, יותר דומה לדת שולטת, עתירת חוקים, ציוויים ועונשים כאשר הציות אינו רק פונקציה של נוכחות הזולת אלא גם פועל יוצא של "כוח עליון" ערטילאי (גם בשל החוזק היחסי של דת השינטו).
מי שלא גדל בתוך הדתרבות הזאת לעולם לא יוכל (בעיניהם) להשתוות. זו גזענות פאר-אקסלנס, גם אם אין מאחוריה תורת גזע "אקדמית" בסגנון הנאצי.

המשיכו ערכים לחיות בקרב היפנים.
ב)השנאה היפנית לסינית היא דבר חדש שהחל רק ממלחמת סין-יפן(1894).עד אז נתפסו הסינים ע"י היפנים כמודל לחיקוי במלחת סין-יפן נחשפה האמת-סין כבר ממש לא אימפריה להפך סין ניתגלתה כמדינה מפגרת מכל בחינה ובוז היפני הרקיע שחקים לדוגמא:שמה המקובל של סין ביפן היא עד המלחמה "צ'וגוקו"("ארץ המרכז") לאחר המלחמה השתנה השם ל"שינה" הריגסה היפנית לצ'ינה.
לפי דעתי דבר זה גרם ליחס הנורא כלפי הסינים מה עוד שהסינים לא היו חלק מה"עולם הנאור" ששם נזהרו היפנים והיתיחסו אל שבויהם בכבוד רב (דוגמא:מלחמת רוסיה-יפן04-05)כחלק ממאמצי ההתקבלות שלהם אילו.
גם במלחמת סין-יפן הראשונה היתיחסו היפנים לסינים באכזריות נוראה וערכו טבח נורא בסינים.
המצב היה גרוע בהרבה במלחמת סין יפן השניה(1937-1945)שהייתה משולבת עם מלחמת העולם שם לפי הערכות שונות נהרגו/נטבחו בין 5ל20 מיליון סינים!