20-02-2006, 10:29
|
|
|
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 5,708
|
|
צילומים בתלת מימד
מעט הסטוריה:
צילומי תלת מימד צולמו לראשונה שנים מעטות בלבד לאחר המצאת המצלמה (כזכור, הצילום הראשון צולם ב1826 ).
הנה דוגמא לצילום תלת מימד משנת 1855:
ב 1865 כבר היו צילומי תלת מימד איכותיים.
הנה דוגמא (צולם בפריז):
אתחיל בהסבר קצר וקל להבנת הנושא:
המוח שלנו רואה בו זמנית שתי תמונות (למרות שנדמה לנו שאנו רואים רק אחת) והסיבה: יש לנו שתי עיניים (שתי "מצלמות") וכל אחת מעבירה תמונה נפרדת למוח.
כיוון שיש מרחק של מספר סנטימטרים בין העיניים הרי שכל אובייקט ניצפה בזווית מעט שונה בין שתי התמונות (ההפרש הזוויתי גדול כאשר האובייקט קרוב והולך וקטן ככל שהאובייקט רחוק יותר).
הנה הדגמה בצילום שצילמתי לאחרונה. שימו לב להבדל בין שני הצילומים במיקום האוזן של הסוס ביחס לפה של הרוכבת:
המוח שלנו מעבד את שתי התמונות ומתרגם אותן לתמונה אחת אבל עם מימד עומק (הסיבה שבצילום רגיל נדמה לנו שאנו חשים במימד עומק נובעת מהעובדה שבעקבות נסיון החיים שלנו אנו מכירים את הגדלים של מרבית האובייקטים ואנו מפרשים עומק לפי הגודל היחסי או לפי רוחב הולך וקטן במקרה של כבישים וכד' ).
בצילום תלת מימד אנו בעצם משחזרים את הראיה הטבעית והעיבוד הטבעי של המוח בכך שאנו מצלמים שתי תמונות בהפרש רוחב בין הצילומים (בדומה למרחק בין העיניים) ולאחר הפיתוח אנו דואגים שכל עין תראה בנפרד את התמונה שצולמה בצד שלה (עין ימנית תיצפה בצילום הימני והשמאלית בצילום השמאלי) המוח שלנו כבר דואג לכל השאר.
ישנן מספר שיטות לצפות בתמונה תלת מימדית.
בשיטה אחת משתמשים במשקפי-צלופן כחול/אדום. כל צד של צילום מפותח בצבע אחד (נניח צד ימין בצבע אדום וצד שמאל בצבע כחול). ניתן לשלב בפיתוח את שתי התמונות ביחד בהפרש קל זו מזו. כאשר מרכיבים את המשקפיים. העין הימנית עם הצלופן הכחול אינה מבחינה בתמונה הכחולה (מסננת אותה) אלא רק באדומה. ההפך קורה בעין עם הצלופן הכחול. בשיטה זו השתמשו גם בסרטים הראשונים שהוקרנו בתלת מימד. הבעיה היא עוצמת סינון שונה הגורמת לאי נוחות בצפיה. בנוסף הצבעים אינם טבעיים ומכהים את הצילום.
ראו את הדוגמא של ErezAviv בסוף האשכול שפתח בנושאhttp://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=155402
שיטה נוספת, המוכרת בעיקר בהקרנה העכשווית של סרטים תלת מימדיים, היא שימוש במקטבים. (אותו רעיון של מקטבים המשמש אותנו בצילום של חלונות ראווה בלי שיוחזרו ההשתקפויות מהרחוב). הרעיון הוא שימוש בתכונה של התקדמות גלי האור. חלקם מתקדם בדומה לתנועת הדולפין מעלה-מטה (כמו שחיית פרפר) ואחרים מתקדמים כמו שחיית כריש (ימינה-שמאלה). מצלמה ימנית מצלמת בקיטוב מסויים והשמאלית בקיטוב של 90 מעלות ממנו. הצופה מרכיב משקפיים כך שכל עדשה מעבירה את הקיטוב של הצד שלה וכך נוצרת ההפרדה הטבעית.
השיטה הוותיקה, הטובה והשימושית היא לפתח את שני הצילומים זה ליד זה באותו נייר ולהניח את הצילום במכשיר שידאג לבצע את ההפרדה בין הצילומים כך שכל עין תיצפה רק בצד הצילום שלה. בדרך כלל מדובר במכשיר פשוט וזול בעל עדשה מגדלת לכל עין.
(אינני רוצה להרחיב על השיטות לצפות ללא המכשיר בצילומי תלת המימד, באמצעות ראיה מקבילה או צולבת, רק שתדעו שזה קיים).
השיטה שאני רוצה להרחיב עליה, מהסיבה שניתן לקנות את הציוד בארץ במחירים סבירים, היא השיטה האחרונה.
לפני 5 שנים קניתי בחנות קוסמוס ברמת גן (חנות שמתמחה בעיקר בציוד אסטרונומי)http://www.cosmos.co.il/ מצלמה תלת מימד. מדובר במצלמה פשוטה ביותר (ללא אפשרות לבחור בצמצם או בזמן חשיפה) כך שצילומים סבירים התקבלו בתאורה טובה (או בצילום עם פלאש, מובנה, כאשר היה מדובר בטווחים קצרים).
הצפיה בצילומים פותחת תחום חדש ומלהיב.
לאחרונה הגיעו עדשות תלת מימד שניתן להרכיבן על מצלמות SLR/DSLR וכעת ניתן גם לשלוט בזמן החשיפה ולצלם בתנאי תאורה מיגבלתיים יותר (יש להם עדשות למצלמות מינולטה, ניקון וקאנון. לשאר המצלמות האספקה היא לפי הזמנה. העדשה עולה בסביבות 500 שקלים. תאמינו לי, שווה כל שקל).
נשארו להם גם מספר מצלמות עבור מי שאין לו אפשרות להרכיב עדשה אך כאן מדובר בכ 300 שקלים נוספים, אם אינני טועה (למעוניינים, נא להתקשר לברר ).
למצלמה מצורף מתקן צפיה שבו מניחים את התצלום שפותח. שתי עדשות משמשות להגדלה ולהפרדה הנדרשת בין שני חלקי הצילום.
למי שקונה עדשת תלת מימד מצורף אמצעי פשוט יותר לצפיה אך המאפשר גם צפיה דרך מסך המחשב. יש להקטין את התצוגה לגודל המתאים ולצפות מהטווח הדרוש.
לפני שאסיים, ברצוני להפנות אתכם לאתרים העוסקים בנושא.
האתר המועדף בעיני, שבו ניתן לצפות בדוגמאות רבות בשיטות השונות, http://www.stereoeye.jp/index_e.html
אתר נוסף הכולל אתרים רבים בנושא: http://www.ringsurf.com/netring?ring=2eyes;action=list
|