|
03-02-2006, 02:26
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
שי אני לא מבין בשביל מה אתה צריך לפתח את הויכוח ה\מיותר הזה.
דווקא ממך, כאחד שלא יצא לו להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות (להלן: אלפ"ה, אצלכם היו יורים רק חי לא?!) הייתי מצפה ממך להקשיב לצעיר המקרקר שיצא לו.
מלכתחילה החזקתי את עצמי לא לנעול לך את האשכול , הרי אם היית מתאמץ לחפש היית מוצא את התשובה בפורום הישן (שכשפתחת את האשכול הוא עוד עבד) או בפורום הזה (קצת יותר קשה).
כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב סקירת אלפ"ה מסודרת. זה לא מה שיקרה פה אבל זו תהיה:
סקירת אלפ"ה מבולגנת
כשצה"ל נדרש להתמודד עם הפרות הסדר של האינטיפאדה הראשונה (להלן הפס"ד או פאודה) הוא נדרש גם להחליף מוד חשיבה. ממצב של רוגע יחסי, התכונות למלחמה (בסגנון יו"כ או של"ג) ופיגועי אבנים, בקת"בים (בקבוקי תבערה) וירי (בד"כ מרובים מאולתרים) מאד נדירים.
בשל מוד החשיבה הקודם החיילים לא היו מצויידים באמצעים לפיזור הפגנות (להלן: אלפ") אלא ברובי סער (לרוב מסוג גליל).
צה"ל נדרש לרכוש, לפתח ולהטמיע במהירות אלפ"ה יעילים אך לא קטלניים שיסייעו לו בפיזור ההפס"דים אך לא יגרמו לנזק בדעת הקהל בעולם.
כדורי פלסטיק לא מופיעים באף אחת מהתמונות שלעיל. כדור הפלסטיק הוא כדור 5.56 רגיל עם ראש (קליע) פלסטי. את כדורי הפלסטיק ירו ממחסנית רגילה. הם הוצאו משימוש בשל הקטלניות הרבה שלהם, גם אחרי שהגדירו טווחי מינימום, ירי מתחת לגובה ברכיים, ירי רק ע"י קצינים, ירי רק דרך כוונות טלסקופיות וכו'. שום דבר לא עזר. כדורי הפלסטיק המשיכו לקטול במפגינים ולכן הוצאו משרות.
(אמצעים דומים היו רובי צלפים קטני קליבר 0.22 שנועדו לפגוע רק במנהיג ההפס"ד וכדורי עץ).
אחד מאמצעי האלפ"ה הראשונים : רובה צלפים בקליבר זעיר, 0.22. נועד לירי במנהיגי הפרת הסדר. אחרי שגילו שירי אש חיה יכול להרוג אותם...הרובים הללו הוצאו משרות אחרי שגילו שחייל שעובר עליהם יום וחצי חניכה מסוגל לפספס ולהרוג ילדים.
למרות שהרובי קטני הקוטר יצאו כאמצעי המוני לפיזור הפס"ד יש רובים בודדים כאלו בשרות היום על-מנת לפצוע בלבד מנהיגי הפסד או גורמים עויינים (חמושים, מסוכנים) בתוך קהל.
רובה רוגר 10/22 - רובה קל בקוטר 0.22, המשמש בחו"ל כרובה ספורט. בצה"ל הוכנס לשימוש עם משתיק-קול וטלסקופ, ושימש בין היתר גם לפיזור הפגנות. לאחר שבג"צ העביר ביקורת קשה על השימוש בכלים, שבתנאים לא נכונים הופך לקטלני, הופסק השימוש בהם.
השימוש בכלים אלה נמשך ביחידות מיוחדות לצורך חיסול כלבי-שמירה, ניפוץ מנורות רחוב, חיסול שקט של שומרים, וכו'.
חייל דובדבן יורה במפגינים ברובה רוגר.
ראוי לציין שהצורך לפגיעה מדוייקת באלפ"ה הכניס אל צה"ל לראשונה את הכוונת המגדילה לרובאים שאינם צלפים. זו הייתה כוונת "אייל" X3
הצורך בהכנסת אלפ"ה במהירות יצר מוצרים הזויים כמו החצצית, נ"נ שעליו הותקן תותח חצץ "אם הם זורקים אבננים, אנחנו יכולים לזרוק בחזרה...". מארז "תנובה" לפיזור גז מדמיע ממסוקים. פיזור הפגנות ברימוני עשן והלם (שנועדו במקור לייעודים אחרים לגמרי) אלות פלסטיק במקום אלות עץ שנשברו, וחזרה את אלות העץ אחרי שהסתבר שגם הפלסטיק נשברות אך הן יקרות יותר וכו'.
שימו לב לאלת הפלסטיק ביד של השוטר
^ מחנה הפליטים נוציראת, 1987, חיילים חמושים באלות עץ רצים לפזר הפס"ד
^מג"בניקים חמושים באלות עץ מהדגם החדש עוצרים ערבי לאחר התפרעות. לשוטר השמאלי מורכב ררנ"ג על הM16 המקוצר. היום ביחידות מסויימות במג"ב נפוצה אלת שיטור מדגם אחר, עשויה פלסטיק מצופה גומי מוקשה. האלא בנויה על בסיס דגם של ה"קאמה" אלה עם ידית צידית הינה אחד מכלי הלחימה של הנינג'יצו. אלות כאלו הוכנסו לראשונה לשימוש בסוף שנות ה70 בלוס אנג'לס.
אמצעי נוסף היו כדורי הגומי. למעשה אלו היו כדוריות (גולות) מתכת מצופות במעטה פלסטי דק. הגולות סודרו בתוך הררנ"ג (רימון רובה נגד מפגינים או רימון רובה גומי) בשלושה טורים של חמש גולות. את הגולות היו יורים מכוחו של ירי תחמיש (כדור ללא קליע אך בשונה מכדור ח"ק, חסר קליע, עם הרבה אבק שריפה) הגזים של התחמיש היו מעיפים בכח את הגולות מבעד למכסה של הררנ"ג.
ררנ"ג מורכב על קנה הגליל.
פעמים רבות מולאו הררנ"גים מחדש על ידי החיילים בחפצים שונים, בין השאר בברגים. גם הגולות של "כדורי הגומי" יכלו להרוג. תוכל לדמיין מה עשו ברגים.
גם לירי הררנ"ג היה טווח מינימום (אני אשמח אם מישהו מהותיקים יתן לנו בדיוק את הטווחים). יצא לי לראות בהפס"ד במזרח ירושלים שוטר מג"ב שהורג מפגין כשהוא ירה עליו ררנ"ג מטווח מטר-שניים ישר לתוך החזה שלו (בית החזה קרס לחלוטין), כנראה שהוא לא היה היחיד שלא הקפיד על טווחי מינימום.
על הגליל מורכב ררנ"ג (רימון רובה נגד מפגינים).
אמצעי כדורי גומי חדיש יותר (נכנס בתחילת שנות התשעים) היה הרומה שכונה "טמפון". גליל צר שמתלבש על הסתרשף (בהברגה) ולתוכו נדחסים שלושה או ארבעה גלילי גומי שבתוכם משקולת מתכת (הפעם היה הרבה יותר גומי ופחות מתכת). גם כדורי הטמפון נורו ע"י תחמיש.
^כדור גומי של טמפון, מהסוג של ארבעה כדורים
^ מימין כדורי גומי של טמפון מהסוג של השלושה כדורים, משמאל כדור גומי של ררנ"ג.
שלושה סוגי תחמושת אלפ"ה מועפת:
- תחמושת גומי/פלסטיק לפגיעה פיזית בגוף המפגינים
- גז מדמיע הגורם בחילה וצריבה
- רימוני הלם וחזיזים ליצרת אפקט פחד והרתעה.
לכל תחמושת יש יתרונות וחסרונות, ולכן משתמשים בהן בד"כ במעורב.
פירוט האמצעים בתמונה
1.ררנ"ג - רימון-רובה נגד מפגינים, במצב פתוח (לאחר ירי).
15.2 כדורי הגומי, הארוזים בררנ"ג.
3."טמפון" - 4 גלילי גומי, ארוזים צלופן.
4.פגז "פדראל" 37 מ"מ גז מדמיע.
5.רימון גז מדמיע "משתולל".
6.רימון הלם מהדגם הישן.
זהו ררנ"ג פלסטי בפיזור מהומות בגיזרת קלקיליה 12.2.06
גומי/פלסטיק
ררנ"ג -
מכל פח דמוי-פחית המכיל 15 כדוריות פלסטיק, ומולבש על הסתרשף של הרוס"ר (רובה סער) הרגיל. ע"י שימוש בכדור תחמיש, הכדורים נורים מחוץ למיכל על עבר המפגינים. יתרונו - פיזור גדול של הכדורים, כנגד קהל רב. חסרונו - עלול להיות קטלני.
חיילי מג"ב חמושים בררנ"ג (קרוב) ובטמפון (מאחוריו). המחסנית האדומה הינה מחסנית תחמיש
"טמפון" - קיים בשלישיה וברביעיה של גלילי גומי ארוזים בצלופן, אשר נורים מרוס"ר ע"י כדור תחמיש ומתאם מיוחד (קנה נוסף, למעשה). פיזור הגלילים קטן יותר משל ררנ"ג.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.hevre.co.il/images/photos/749899_144114.JPG]
ועל גלילון:
לא כל גלילון יכול לירות גומי (או רומים אחרים) בשל מבנה הבוכנה והקנה הקצר הגלילון לא אמור לעמוד בלחץ הגזים. לכן הוספה על הסתרשף של הגלילון טבעת בולטת שמונעת הלבשה עליו. רק בגלילון דור ב' (עם קנה מחוזק) הוסרה הטבעת הזו.
גז מדמיע
רימון גז-מדמיע "משתולל" - בעבר נעשה שימוש ברימון דמוי-פחית, שמבנהו הקל על המפגינים לתפוס ולזרוק אותו לעבר החיילים. לכן הוכנס לשימוש רימון משתולל - רימון שהגז קולח ממנו דרך מספר רב של חורים, אשר בלחץ הגז גורמים לרימון להתגלגל ולקפץ, ובכל מקשה על תפיסתו.
שוטר מג"ב יורה פגז פדראל.
FEDERAL "פדראל" 37 מ"מ - פגז הפדראל הינו פגז גז-מדמיע הנורה מרובה מיוחד, שקוטרו אינו מאפשר ירי בשוגג של רימוני 40 מ"מ נפיץ. קוטר זה הינו למעשה תקן עולמי לתחמושת גז מדמיע. את הפגז יורים בקשת, והוא יעיל לטווח של ~100 מטר. בשנים האחרונות הוחלפו רובי הפדראל הישנים בעלי קת העץ בכלים חדשים וקלים יותר עם קת פלסטיק.
רימון גז מדמיע 40 מ"מ - עם התגברות ארועי ההפס"ד (מאוקטובר 2000) הוכנס לשימוש בצה"ל רובה תופי לרימוני גז מועפים. הפגזים של רובה זה הינם בקוטר 40 מ"מ וכך נכנס פגז זה לשרות ונורב לא רק מהרובה החדש אלא גם ממטולי M203 למיניהם.
מדוכות - בעבר נורו רימוני גז מדמיע ע"י מדוכות - מתאם לרוס"ר המאפשר ירי של הרימון בלחץ כדור תחמיש. כיום המדוכות כמעט שאינן נמצאות בשימוש.
רימון גז מועף ממדוכה, שימו לב לקילוחי הגז מארבעה נקבים, כיוון הנקבים כך שבפגיעה בריצפה סילוני הגז יסחררו את הרימון ויקשו על תפיסתו. גם המעטה גומי לגוף הרימון נועד לגרום לו לקפץ ולהקשות על התפיסה.
הלם/רעש
רימון הלם - רימון הלם הינו אביזר דמוי-רימון יד, אשר במקום להתפוצץ ולפזר רסיסים - הוא משמיע רעש חזק והבזק אור, הגורמים להלם ו"יציאה מפוקוס" של המפגינים למספר רגעים. רימון זה סובל ממנגנון בטיחות בלתי אמין.
רימוני ההלם החומים יצאו משרות ובמקומם נכנסו רימוני הלם כתומים משני סוגים: הקשה ופיצוץ מיידי. ההבחנה בין סוגי הרימונים עפ"י מגרעת בגוף הרימון.
חזיז חיכוך - חזיז זה נראה כמו עט-סימון (מארקר), אך כאשר מורידים את ה"פקק" נחשף ראש דומה לזה של גפרור גדול. שיפשוף הראש מפעיל מנגנון השהייה של מספר שניות, ולאחריו החזיז מתפוצץ ויוצר אפקט זהה לזה של רימון הלם.
יש עוד המון מה להוסיף בטקסט ובתמונות (אולי מחר, אנא התאפקו)
כדור ספוג למטול 40 מ"מ נגד מפגינים
שילוב בין גלילונים לM16 ארוך - בכל קו שטחים שביצעו חיילי שריון, תותחנים ושאר יחידות חמושות בגלילון, חלק מהחיילים חתמו על M16 ארוך כדי שיוכלו לירות באמצעותו אלפ"ה. חלק מהחיילים חתמו על M203 כדי שיוכלו לירות איתו תאורה.
אמצעי אלפ"ה שמתחברים על הקנה
משגר- מה שדיברת עליו - נדמה לי שהיה לו שם אחר, בתוכו היה אפשר לדחוף רימון גז מנתר.
אחרי שדחפו את הרימון פנימה שלפו את הניצר והעיפו ע" ירי תחמיש, זה לא היה במקום פדרל אלא כתחליף, את הרימונים של הפדרל היו תופסים, אחרי שפגעו בקרקע, וזורקים עלינו בחזרה. הרעיון היה שאת הרימון המנתר לא יצליחו להחזיר (כן בטח!)
ררנ"ג - רומה רימון נגד מפגינים - זה הגליל שמולבש על הקנה של הנשק שבתמונה. האמצעי הראשון שהיה בצה"ל לירי כדורי גומי. הכדורים (כדורי מתכת מצופים גומי או גלילי גומי) סודרו בתוכו בשלוש שורות של חמישה כדורים בכל שורה. החלק הקידמי היה סגור בחתיכת פח דקה, ע"י ירי תחמיש כדורי הגומי היו מעיפים את המכסה ועפים אל המטרה.
הררנ"ג היה חד פעמי, ניסיונות למלא אותו בשטח לצורך שימוש נוסף גרמו לתקלות (נפגעי לכוחותינו או הרוגים לאוייב) לכן המציאו את הטמפון.
אפשרי לירות בנשק אש חיה לאחר ירי הררנ"ג.
את הררנ"ג הראשון אני ראיתי ב86~.
^ לחייל הימני עם הגליל מורכב ררנ"ג על הקנה.
עוד תמונות של ררנ"גים:
רומה = טמפון - גליל דק שמתלבש על הסתרשף. לתוכו היה אפשר לדחוס, מקצהו הקידמי, שלושה או חמישה גלילי גומי (הגיעו ארוזים בצלופן).
הירי כרגיל ע"י תחמיש.
ניטתן לשימוש חוזר.
לא ניתן לירות תחמושת חיה כשמורכב טמפון!
את הטמפון הראשון אני ראיתי ב93~
התמונה היחידה שמצאתי כרגע של טמפון:
תמונה של מגוון אמצעי אלפ"ה:
מימין לשמאל: ררנ"ג, רימון הלם חדש (מס' 30), רימון גז מנתר, מאחור עוד ררנ"ג, רימון הלם ישן, מאחור או רימון הלם חדש, כדור גז מדמיע 37 מ"מ לפדרל, כדור 37 מ"מ לפדרל המכיל בתוכו כדוריות גומי, קופסאות קרטון שבתוכן גלילי גומי לטמפון.
לגבי השושנה - הוספת שושנה לרובי M16 הייתה כדי לאפשר לייצב עליהם ררנ"טים מסוגים שונים ולא רק ררנ"גים.
אם פעם היית מנסה לרוץ עם נשק שאין לו שושנה עם ררנ"ט היית מבין למה אני מתכוון, לררנ"ט יש נטיה לנשור מהנשק [img]../dcforum/Images/bullets/smile.gif[/img]
שושנה:
(הנשק הפרטי שלי [img]../dcforum/Images/bullets/smile.gif[/img] תתעלמו מהכידון)
מתוך דו"ח וועדת אור לבדיקת ארועי אוקטובר:
סוגי גלילוני הגומי וכדורי הגומי שנמצאים בשימוש בארץ
2. תחמושת המבוססת על גומי מופיעה במספר צורות, ולכל סוג של תחמושת כזו יש טווח ירי אחר ועוצמת פגיעה (אנרגיה) שונה. ניתן למנות ארבעה סוגים עיקריים של אמצעים כאלה, אשר היו או הינם בשימוש כוחות הביטחון.
3. שלישיית גלילוני גומי. מדובר בשלושה גלילוני גומי אשר עטופים בניילון דק. הגלילונים נורים מהתקן המורכב על קנה הנשק, ומכונה רומה. הם נורים בעזרת תחמיש. הניילון המאגד את הגלילונים יחד מתפרק עם יציאת הגלילונים מהרומה בזמן הירי והגלילונים עפים, כל אחד בנפרד. משקלו של כל גלילון גומי הוא 16 גרם. הגלילון עשוי מליבת מתכת המצופה בגומי בעובי של שלושה מילימטר. על פי הנוהל המשטרתי, במתכונתו בעת אירועי אוקטובר, אין לירות את הגלילונים למרחק של פחות מ-40 מטרים, משום שירי למרחק קטן מזה עלול להיות קטלני. מוצר זה מיוצר בתע"ש ישראל.
4. רביעיית גלילוני גומי. ארבעה גלילוני גומי אשר עטופים בניילון דק. בעיקרון, דומה אמצעי זה לשלישיית הגלילונים, בשני הבדלים עיקריים: (א) משקלו של כל גלילון גומי ברביעיות הוא 10.5 גרם ולא 16 גרם כמו בשלישיות. (ב) הגליל עשוי כולו מגומי מעורב עם שבבי מתכת, ללא ליבת מתכת. המשטרה אינה משתמשת בסוג זה של תחמושת גומי ולכן אין בנמצא נוהל משטרתי לגביו. בנוהל הצבאי, אשר פורסם בספטמבר 1991 נכתב, כי טווח הרביעייה הוא 20-40 מטרים. מוצר זה מיוצר בתע"ש ישראל.
5. רימון רובה נגד מפגינים (ררנ"מ). גליל מתכת ובתוכו 15 כדוריות מתכת מצופות גומי. גליל המתכת מורכב ישירות על קנה הרובה. הירי מתבצע בעזרת תחמיש. בשעת הירי נקרע הקצה הקדמי של גליל המתכת, ומתוך הגליל עפות הכדוריות. משקלה של כל כדורית 16 גרם, והיא עשויה מפלדה בקוטר 15.75 מילימטר, מצופה פוליאתילן בעובי של 2 מילימטר. הררנ"מ מיוצר בישראל. בנוהל המשטרתי נכתב, כי יש לירות בררנ"מ בטווחים של 40-60 מטרים. בתקופת האירועים לא היה הררנ"מ בשימוש במשטרה, הוא אינו מופיע בטבלאות המצאי של מדור החימוש במשטרה וגם לא במפתחות התקן של אמצעי פיזור ביחידות השונות.
6. כדוריות 37 מ"מ. תרמיל גלילי מאלומיניום ובתוכו 15 כדוריות עשויות גומי דחוס במשקל של תשעה גרם כל כדורית. הירי מבוצע בעזרת רובה פדרל, שהוא רובה המשמש למטרות ירי של אמצעי פיזור בלבד. ירי כדוריות 37 נעשה ללא תחמיש. בנוהל המשטרתי נכתב, כי יש לירות את הכדוריות לטווחים של 40-60 מטר. המשטרה הפסיקה לרכוש אמצעי זה באפריל 1999, וסוכם, כי תמשיך להשתמש בו עד לגמר המלאי. על פי טבלה של מדור חימוש במשטרה, היו בתחילת אירועי אוקטובר ברשות המשטרה 3,249 יחידות של אמצעי זה. הוא מיוצר במפעל בדרום אפריקה.
תחמושת הגומי העיקרית, בה עשו כוחות המשטרה שימוש באירועי אוקטובר, היא שלישיות גלילוני גומי, ובאלה יתמקד דיוננו. בכל איזכור ירי כדורי גומי או ירי גומי, תהא הכוונה לירי שלישיות גלילוני גומי, אלא אם כן יצוין או ישתמע במפורש אחרת.
לפירוט נוסף:
http://or.barak.net.il/inside4.htm
כדור שק-חול לרובה ציד, בשימוש יח' מצדה
לוחם מצדה חמוש ברובה ציד, במהומות ליד הכפר בלעין
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 14-02-2006 בשעה 11:54.
|
|