 |
31-01-2006, 08:48
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
|
|
בשם אומרם: "השמאל בנה את המדינה"
"השמאל בנה את המדינה"
חנה אייזנמן א שבט התשס"ו 30/01/2006 15:48
זה שנים נשען השמאל על הסיסמא "השמאל בנה את המדינה", כדי להצדיק את החרבת כל מה שנבנה, בדם, יזע ודמעות, מעבר לתחום המושב של המדינה ש"השמאל בנה".
בספרו - חוט השני - שהודפס ב-1987, כותב משה שמיר: "הציונות הסוציאליסטית כיום פשוט אינה עובדת. לאחר כיובל שנים של עמידה בראש, לאחר מאה ועשרים שנות הסטוריה של חלום ומלחמה, גבורה והישג, עומדת הציונות הסוציאליסטית בחצר הרחבה והמפוארת של מוסדותיה, מוקפת דשא כסוח וורדים נותני ריח - אנדרטה של עצמה, לא מנוע - אלא ישות דוממת, גרוטאה". אז מה נשאר לה לעשות? להחריב!
"הברירה הטבעית"
שניהם, ז'בוטינסקי וויצמן, ידעו כי יהדות אירופה עומדת בפני שואה איומה. ז'בוטינסקי הציע לבצע במהירות "אבקואציה" – פינוי מהיר של יהודי פולין לארץ ישראל. על כך זכה לקיתונות שנאה ומשטמה מצד כל המימסד הציוני, כשעל כולם מתעלה הסופר שלום-אש. כי לויצמנים היו תכניות אחרות.
בשנים הבאות, כשהשואה כבר לא היתה רק חזות קשה, אלא עובדה, כששליחי ההעפלה של ה"ארגון" ובית"ר עשו לילות כימים וסיכנו את חייהם, בשטחי הכיבוש הגרמני, כדי להציל יהודים, לא די שהמימסד הציוני לא נקף אצבע לסייע לפעילים, דלי האמצעים, אלא העמיד מכשולים על דרכם.
כשהצליחו הפעילים להגיע, בקושי, אל נדבנים, טירפדה הנהלת ההסתדרות הציונית את מתן התרומות. זאת בהתאם לדוקטרינה של חיים ויצמן (גליון סתו, 1937(!) – NEW JUDEA, בטאון ציוני רישמי באנגליה, מובא בספר "בן המאה העשרים", של בן הכט): "... ארץ ישראל אינה יכולה לפתור את בעיית יהודי אירופה – רוצים אנו, כי רק מיטב הנוער היהודי יבוא אלינו. רוצים אנו, כי רק יהודים בעלי השכלה יכנסו לארץ ישראל, כדי להגדיל את התרבות בה. שאר היהודים יצטרכו להישאר במקום מושבותיהם ולעמוד מול כל גורל שנגזר עליהם. מליוני יהודים אלה אבק-אדם הם על גלגלי ההסטוריה ואפשר שיצטרך להיזרות ברוח, אין אנו רוצים שינהרו לארץ ישראל, אין אנו רוצים שתל-אביב שלנו תיהפך לעוד גיטו בזוי"
ויצמן דן מליוני יהודים למוות במשרפות! הם הפכו לאפר דק מאבק, ועוד אומרים לנו – אסור להשוות שום דבר ל"שואה", אבל, זה היה בשואה ! ואלה אותם האנשים היום....
כבר אז הרגישו "בעלי-בתים" על ארץ ישראל. הם מנעו מיהודים להיכנס לנחלתם, שלהם. הם גזלו מן העם היהודי את ארצו, מקלטו האחרון.
משה שרת מעיד גם הוא ("דרך בים" ספור עליה ב', ד"ר דליה עופר): "ויצמן נפשו סולדת מאד מענין ההעפלה, מאז ומתמיד, תמיד היה הדבר עליו לטורח ולמעמסה והוא משתדל לא לדבר בזה בממשלה (הבריטית. ח"א) ...". לויצמן היה הכח לפעול, אך הוא, הבוס, נמנע מעשות זאת!
יצחק בן עמי מספר ("שנות זעם ימי תהילה") כי הצליח בקשריו להגיע לרובר רוטשילד בפאריס, שהיה מוכן לתרום להצלת היהודים וגם להתרים אחרים, אך בקש קודם את הסכמת המימסד הציוני, וכך מתאר בן עמי את אשר אירע (שם): ".. אבל וייצמן סיים את הפגישות האלו בהבעת זהירותו מפנינו באוזניו של רוטשילד: 'כאשר אתה אוכל מרק עם השטן, עליך להצטייד בכף ארוכה'. יש להניח שוייצמן היה מאוהב במימרה הזאת, משום שחזר עליה לפני הלפרן ויעקבי כאשר רובר רוטשילד הפגיש אותם פעם נוספת. הפעם התלונן וייצמן ארוכות על התנאים האיומים בספינותינו, ויעקבי ענה שאכן התנאים רעים, אבל אלה עדיפים מההישארות בארצות שהעולים בורחים מהן. ויצמן המשיך ואמר שלא כל העולים האלה מהווים אלמנט משביע רצון כלל וכלל, וכי נוסף לזה הם קשים לקלוט. הוא הודה שמאות אלפי יהודים גרמניים מבקשים מקלט בפולין, צ'כוסלובקיה וצרפת – אבל הם 'מוסיפים לאנטישמיות' בארצות האלה והוא אינו רואה כיצד אפשר יהיה להכניס אותם במספרים כאלה לארץ ישראל".
מלחמת השחרור
רפאל קירש, הי"ד, היה ניצול שואה וניצול ה"תותח הקדוש" של בן-גוריון, שהטביע את ה"אלטלנה". וכך ביטא את הזוועה:
אנחנו יצאנו לדרך
לסבול וללחום בעדך,
הבאנו את רוח המרד
אניית נשק לשחרורך,
שנים ארוכות באירופה
עמלנו ללא הפוגה,
ואת פרי עמלנו 'אלטלנה'
הבאנו בעדך, מדינה.
ואיך שקבלתם אותנו,
אלוהים
לעולם לא נשכח!
על אחים חיילים חלמנו
אך נתקלנו באש התותח.
ואף כי 'אלטלנה' נטבעה
זיקפו ראשיכם חיילים,
לארץ ישראל השלמה
לעד נישאר נאמנים.
קירש, הי"ד, נהרג חדשים אחדים אחר כך בקרבות בנגב, נגד הפולשים ממצרים, מה שלא הפריע לאורי ברנר, מפקד עבר בפלמ"ח, להקדיש את ספרו – "אלטלנה" - "לחברי ההגנה, שעמדו לרשות כל משימה, בטרם מדינה, וחישלו יד ורוח להגנה פעילה, נשאו על גבם את כל כבדה של מלחמת העצמאות, והיו לצבא ההגנה לישראל..."
והרי זה מגוחך! ה"הגנה" לא נטלה כמעט חלק במלחמת העצמאות ואף חיבלה במלחמתו של האצ"ל לגירוש השלטון הזר מן הארץ!
להלן דבריו של ההסטוריון סידני ציון: "... מעטים בלבד השכילו לראות את מדינת ישראל כאומה שזכתה לעצמאותה, עקב מרד עקוב מדם נגד מעצמה קולוניאלית. תחת זאת רווחת הדעה, שהיהודים קבלו את ארצם בתוקף החלטות של ארגון האומות המאוחדות...
"העובדות הן שונות. מדינת ישראל נוצרה על אף ארגון האומות המאוחדות, שניסה להחניקה בלידתה, משחילק את הארץ והשאיר את ישראל בלא גבולות בני הגנה...
"... מדינת ישראל דחתה מכל וכל את מהפכתה, משום שה'אנשים הלא נכונים' לחמו בבריטים. המאבק התנהל על-ידי ה'ארגון' ושותפו הקטן והנועז, קבוצת שטרן. ה'הגנה', צבא המחתרת ה'רישמי', נשאר מחוץ לזירת הקרב, בתוקף צו של הסוכנות היהודית, זו ממשלת הצללים ששלטה על האוכלוסיה היהודית בתקופת המנדט. לאמיתו של דבר היתה הסוכנות היהודית מחוייבת למדיניות שיתוף-פעולה עם האנגלים – ואולי אפילו לשיתוף פעולה שבא בעבירה. היא השתמשה ב'הגנה' כדי להכפיש את חיילי הארגון, להלשין עליהם, לחטפם ולענותם..." ("מי גרש את הבריטים מארץ ישראל", יוסף נדבה).
המלחמה שעשה צה"ל בערבים, לאחר הכרזת עצמאות ישראל, בזכות האצ"ל, לא היתה-עוד מלחמת שחרור, אלא, הראשונה במלחמות מדינת ישראל בג'יהאד הערבי!!! בשעה שהאצ"ל ונגזריו חירפו נפשם למען שחרור הארץ מידי זרים, התעסקה מפא"י – הסוכנות היהודית, בבניית מעוזי ההגמוניה הפועלית בארץ; מה שנקרא – "השמאל בנה את המדינה".
למי הארץ?
הם השתמשו ב"קושאן" שלנו, היהודים, כדי להשתלט על כברת הארץ הזו, לא כדי לגאול את העם היהודי בארצו, אלא כדי לבצע את הניסוי הסוציאליסטי שלהם. אחוות העמים הקיאה אותם, את היהודים על כרחם, אך הם לא אבו לוותר עליה, הם החליטו ליצור פה דגם למופת של אחוות עמים, כמו שרק היהודונים יודעים לעשות – אחווה עם רוצחי העם היהודי, במטרה המשותפת – לרדוף את היהודים, בעלי הנסיון שאינם מאמינים באחווה השיקרית הזו, בוודאי לא עד כדי ויתור על ארצם. "שלום עושים עם אויבים", הם אומרים, מלחמה, סלקציה ורדיפה עושים ביהודים!
ובפרק זה אנו עומדים היום!
_____________________________________
יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
