|
10-12-2004, 08:50
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 35,433
|
|
התשובה המלאה
סיפור בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" מופיע בספרי היסטוריה מכובדים ולכן אני מוחה על השימוש בתואר המעליב של "אגדה אורבנית" J . התשובה כבר ניתנה, אבל כדאי לפרט קצת על הדמויות המרתקות.
קו הגגות של העיר העתיק בירושלים נפרץ מדי פעם ע"י צריחי כנסיות ומסגדים. במאה ה-19 ועד מלחמת הקוממיות התמרו מעליו גם שתי כיפות גדולות של בתי כנסת: "חורבת ר' יהודה החסיד" ו"תפארת ישראל". את "החורבה" הזכיר כבר אורי. זה היה בית הכנסת של ה"פרושים" (המתנגדים). "תפארת ישראל" ע"ש הר ישראל מריז'ין הוקם ע"י החסידים בראשות ניסן ב"ק בערך באותה תקופה ש"החורבה" אולם בגלל מחסור בכסף השלמתו נדחתה עד 1876.
ניסן ב"ק היה בנו של ישראל ב"ק, איש מופלא ששוה קצת פירוט. איש האשכולות הזה, שנולד בברדיצ'ב ב-1792, התיחס למשפחה של מוכרי ספרים ומדפיסים מליבורנו ופראג, הצטיין בציור, גילוף, יציקת אותיות, הדפסה, תיקון שעונים, ואף ברפואה. הוא עלה ארצה ב-1831, התישב בצפת והקים שם את בית הדפוס הראשון המסודר בארץ. שנה לאחר מכן צרף אליו את משפחתו עם חמשת בנותיו ובנו היחיד ניסן, ועוד 90 חסידים מברדיצ'ב ואודסה.
ב-1834 התרחש מרד אלים של דרוזים בגליל, הדפוס של ישראל בק נבזז ונהרס והוא עצמו נשאר נכה. מסע דיכוי המרד ע"י אברהים פחה, מושל הארץ, הביא על האחרון קדחת שלא הצליח להרפא מנה, עד שזומן אליו ישראל ב"ק ורפא אותו, המושל זיכה אותו בתואר "חכים באשי" (רופא ראשי) והורה למושל צפת למלא את כל בקשותיו.
את קשריו אלה ניצל ישראל ב"ק לטובת ערביי הר מירון (הג'רמק) אשר שמע היותו מקורב למלכות הגיע אליהם והם פנו אליו לעזרה שישחררם משלטון ערביי פקיעין. תמורת פעלו זה זכה במחצית אדמות הכפר. הוא בנה שם בתים אחדים, הושיב בהן משפחות יהודיות הביא עזים מגזע משובח והקים ישוב חקלאי יהודי ראשון. כיון שהוא נשאר לעסוק בבית הדפוס ששיקם, ועסק בפרקטיקה רפואית, הוא הטיל על ניסן בנו לנהל את המשק החקלאי. לאחר הרעש הנצורא של 1837 שהחריב את צפת, הוא התישב בג'רמק. ב-1838 היה מרד פלאחים בגלחל, אך ב"ק וכפרו זכו להגנת השכנים ולא נפגעו. ב-1839 ביקרוהו בכפר משה ויהודית מונטיפיורי, בדיוק בעת הברית של בנו הבכור של ניסן, ומונטיפיורי התכבד בסנדקות.
האידיליה הכפרית הסתיימה ב-1841 כאשר העותומנים השתלטו מחדש על ארץ ישראל, קשריו של ב"ק עם אברהים פחה לא הועילו יותר, וואנשי פקיעין השתלטו מחדש על ג'רמק. ישראל ב"ק עבר עם משפחתו לירושלים, והקים שם את הדפוס מחדש, בעזרת מכונה משוכללת ששלח לו מונטפיורי.
ב"ק היה ראש עדת החסידים בירושלים, מקורב למושל הטורקי ולפרק זמן מסוים אף קונסול ואלאכיה בארץ ישראל. ב-1843 רכש את המגרש עליו תוכננה בניית "תפארת ישראל".
גיבור החידה שלנו, ניסן, נולד גם הוא בברדיצ'ב, וירש מאביו את פעלתנותו. קשריו עם השלטון היו מעולים והפחה אפילו רצה למנותו "חכם באשי" (הרב הראשי). ניסן ב"ק ויתר על הכבוד כדי שיוכל לאחוז בנתינות האוסטרית שלו.
בית הכנסת "תפארת ישראל" נבנה בשנים 1859 עד 1873, בניהולו הטכני של ניסן ב"ק שפעל כעפ"ר גם כאדריכל. (והתיעץ מדי פעם עם האדריכל הרוסי שבנה את מגרש הרוסים).
ב-1869 נחנכה תעלת סואץ. בין האורחים רמי המעלה שבאו לטקס היה פרנץ יוזף. (לא "שני" J, רק פרנץ יוזף) ששלט במשך שני דורות על הקיסרות ההבסבורגית. ה"מונארכיה הכפולה של הקיסרות והמלכות" נקראה בגרמנית kaiserliche und königliche Doppelmonarchie או בקיצור K&K, וזה היה הרמז שלנו לכיוון הקיסר, שבדרכו למצרים עבר בירושלים, וביקר, בין השאר, את נתיניו האוסטרים. בין הנכבדים שבהם היה מיודענו ניסן בק שאירח אותו ברחובות העיר העתיקה.
וכאן אנו מגיעים לסיפור השלמת בית הכנסת. "תפארת ישראל" עמד על מכונו, אך הכיפה לא הייתה בנויה עדיין. הקיסר שאל מדוע אין לו גג. ואז ענה ניסן ב"ק: "בית הכנסת הסיר את כובעו בפני הוד מלכותו". הקיסר פרץ בצחוק, שאל כמה יעלה לו להלביש את בית הכנסת בכובע, ותרם את הסכום הנדרש.
ב-1876 שלמה המלאכה ונחנך בית הכנסת המפואר. הוא ניצב על מכונו עד 1948. הירדנים הרסו אותו כליל לאחר כיבוש הרובע היהודי.
לסיכום הסיפור עוד קצת משפחתולוגיה: אחת מאחיותיו של ניסן ב"ק, מרים, הייתה אשתו של ר' יצחק רוקח אבי שושלת רוקח, אותה ניסה לחקור NOTA . אחותו מינדל הייתה אשתו של י"ד פרומקין שהיה עורך "החבצלת". ואשר שווה סיפור בפני עצמו...
_____________________________________
|
|