|
07-12-2004, 14:33
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
הכלביה - יחידת עוקץ
נכתב במקור ע"י יוסיפון
כללי
יחידת 'עוקץ' של צה"ל, או בכינויה העממי 'הכלביה', מהווה את הגוף היחיד שמפעיל כלבים במסגרת הצבא בישראל למשימות ייעודיות שאינן משימות שמירה ושיטור. הכלבים ב'עוקץ' עוסקים רק במשימות ייעודיות כמו: חיפוש והצלה ולוט"ר, שלא כמו יחידות כלבנים אחרות בישראל ומסביב לעולם, שמטפלות במשימות שיגרה כגון שמירה במיתקנים חיוניים, איתור סמים או בדיקת מיזוודות בגבולות.
היחידה הינה עצמאית ומקבלת את פקודותיה ישירות מהפיקוד הבכיר של צה"ל. אולם, בתחום המינהלתי, כח אדם והקצאות היחידה היא תחת פיקוד מתקן אדם, בסיס האימונים של היחידות המיוחדות של צה"ל. החל מסוף שנת 2002 אוחדה האחריות המנהלתית של 'עוקץ' עם גדודי החי"ר הקל.
כל אחד מהכלבים של היחידה נבחר אישית ומאולף לתכלית אחת ויחידה.
רוב הכלבים מיובאים מהולנד בגיל 12- 18 חודשים ואז עוברים אימונים אינטנסיביים ביחידה. החיילים עונדים סיכה של היחידה וחובשים כומתה אדומה עם סמל חי"ר לגבי תג אני בודק.
היסטוריה
בישראל, שסבלה מהתקפות טרור חמורות ורבות במשך השנים, ניסו תמיד בצה"ל למצוא שיטות חדשות ללחימה בטרור בכלל, לחילוץ בני ערובה בפרט, בכל דרך וצורה אפשרית ובלתי אפשרית.
בשנת 1939 עלו זוג הוטרינרים ומאלפי הכלבים רודולף ורודולפינה מנצל לישראל, הזוג מנצל הקים את המכון שלהם לחקר ולאילוף כלבים בקרית מוצקין ואת 'ארגון נוהגי כלבי כשירות' – יחידת הכלבים של 'ההגנה', הכלבים שאולפו על ידם פעלו במגוון משימות כמו: איתור מטענים, גישוש ואבטחה.
בשנת 1948 עם הקמת המדינה וצה"ל עברה היחידה לצה"ל ובסיסה נקבע בקריית חיים.
לאחר נצחון צה"ל במלחמת העצמאות, הותקפה ישראל באורח לא סדיר ע"י חוליות 'פאדיוניים' שהיו חודרים אליה דרך גבולתיה הארוכים עם מדינות ערב השכנות למסעות הרג וגניבה.
כתגובה להתקפות חשבו בישראל להתקיף את הצבאות השכנים מהאויר. אריק שרון מפקד יחידה 101 השתמש בכלבים להדגמת חוסר היעילות של התקפות אויריות לצורך תגמול. חיילי היחידה אספו עשרות כלבים וקשרו אותם בתוך מתחם ששימש בעבר כמוצב מצרי בנגב. מטוסי חיל האויר הפציצו את המוצב כמיטב יכולתם.
לאחר ההפצצה הזמין שרון את צמרת צה"ל להיכנס להצצה בנזקי ההפצצה האוירית על המוצב.
אף אחד מהכלבים לא נפגע!
ראש הממשלה ושר הביטחון באותה תקופה, דוד בן גוריון, החליט על פעלות תגמול שיבוצעו ע"י כוחות קרקעיים מיחידה 101. הכלבים התלוו ללוחמי יחידה 101 בפעולות התגמול ושימשו בעיקר להתקפה ולהפחדה.
בשנת 1954 הוחלט לפרק את היחידה כיחידת כלבים מרכזית. כלבים בודדים המשיכו לסייע לצה"ל בעיקר במשימות שמירה ואבטחה של מחנות ומתקנים בטחוניים. היו יחידות שגידלו כלבים באופן עצמאי לשמירה וסיוע במרדפים.
בשנת 1974 הוקמה יחידת כלבים ללוחמה בטרור שכל תפקידה היה לאמן כלבים לתקיפת חוטפים בפיגועי מיקוח. היחידה הוצבה תחת פיקוד קצין חי"ר וצנחנים ראשי. באותה תקופה לא היו קיימות ביחידה פונקציות נוספות מלבד התקיפה שקיימות היום, כמו: חילוץ והצלה ואיתור אמל"ח וחומרי נפץ. בתחילה שירתו ביחידה רק אחד עשר כלבנים וכלביהם וכמה אנשי לוגיסטיקה ואנשי צוות מנהלה. כל היחידה מנתה אז פחות מעשרים איש. היחידה היתה סודית ביותר, ורק קומץ אנשים ידעו על קיומה, כל שכן מה התפקיד שלה. היחידה קיבלה תשומת לב וחשיפה ראשונה במבצע שיחרור בני הערובה בקיבוץ משגב עם בשנת 1980. זו הייתה הפעם הראשונה שהיחידה הפעילה כלבי לוט"ר בפעילות נגד חוטפים. המבצע שהפנה את תשומת לב הציבור בישראל ליחידה היה מבצע "כחול וחום" בשנת 1988. במבצע לא מוצלח זה השתתפו כוחות חיל אויר ושייטת (כחול) וגולני (חום) וכן הכלביה. כלבים שנהרגו במבצע הוצגו בכתבת טלויזיה. הכלביה ספגה ביקורת מהציבור וכלי התקשורת בישראל. הביקורת והחשיפה הובילו לארגון מחדש של היחידה, ניתן היה לאמן כלבים בגלוי וכך נרכשו יכולות חדשות נוספות מלבד תפקיד הלוט"ר המסורתי. הכלביה שזוהתה עד אז רק במספרה הרשמי, זכתה לשם רשמי יחידת 'עוקץ'. החל משנת 2002 שייכת היחידה, מנהלתית, לפיקוד על של כל גדודי החי"ר הקל והממוכן ומהווה את ה"סיירת" של גדודים אלה.
חשיפה מעוכבת
אף על פי שרוב המשימות שביצעה היחידה לא היו מסוווגות, היא נחשפה לציבור לראשונה רק בשנת 1988 אחרי מבצע כחול וחום, בצורה חלקית, וחשיפה מלאה רק באמצע שנות ה-90. הסיבה בשלה היחידה נחשפה מאוחר כל כך אינה משיקולי ביטחון שדה אלא מתוך התחשבות ברגישות לזכרונות מהשואה. רבים מהישראלים הינם בעלי קרובי משפחה וידידים קרובים ששכלו בני משפחה בשואה, וחלקם שרדו את מחנות המוות הנאציים בעצמם. הנצאים השתמשו בכלבים (רועים גרמניים במיוחד) לשמירה ולאבטחת מחנות המוות. הרבה יהודים שניסו להמלט מהמחנות נקטלו באכזריות על ידי כלבים אלה. לכן היתה רגישות גדולה בחברה הישראלית להפעלת כלבים נגד בני אנוש, אפילו אם בני אדם אלה הם מחבלים. לראות כלב מצמיד מישהו לאדמה ותוקף אותו, הוא משהו שלהרבה יהודים קשה לדמיין. לכן היחידה שמרה על פרופיל נמוך. זו, אגב, גם הסיבה שבגבולות של ישראל לא משתמשים בכלבי תקיפה לשמירת הגבול ולחיפוש חדירות בלתי חוקיות, על אף שכלבים זו השיטה היעילה לצורך כך.
ארגון פנימי
מפאת המבנה המאוד מורכב שלה, מבוצע ביחידת עוקץ ארגון מחדש בכל כמה שנים, היחידה מאוד דינמית, גודלה משתנה בהתאם להערכת הבטחון ולדרישות צה"ל. יכולות חדשות מתווספות ויכולות אחרות, שאין בהן צרוך עוד, מבוטלות. עד למבצע "כחול וחום" בשנת 1988, הייתה ליחידה יכולת לוט”ר בלבד ללא יכולות נוספות. כנראה שאחד הגורמים לכשלון המבצע היה חוסר מיומנות בהפעלת חומרי נפץ ומטענים, לכן התחילו להתאמן בעוקץ גם בתחום זה. הכשרה זו הובילה ליצירת צוות לטיפול בחומרי נפץ בתחילת שנות ה-90 ויצירת פלגת המיטענים בשנת 1997. כמו בכמה יחידות מיוחדות אחרות שהתרחבו במהירות, גם בעוקץ, המעבר לא עבר בקלות. כאשר היחידה היתה יחידה קטנה, לא היתה הקפדה על קוד לבוש ואלמנטים אחרים של משמעת צבאית (למשל, היא הייתה אחת מקומץ יחידות שלא נדרש מהחיילים לענוד תג יחידה על הכתף). כדי לשמור על יכולת מבצעית גבוהה גם אחרי שהיחידה גדלה, הוגברה המשמעת, זה גרם לכעס בקרב חלק מהחיילים הותיקים. יתר על כן, מפאת ההתרחבות של היחידה, נגרעה הרגשת האינטימיות החשובה כל כך ביחידה קטנה. כיום לכלבים של יחידת עוקץ חמש יכולות, לכל כלב יכולת וייעוד משלו:- כלבי תקיפה.
- כלבים לזיהוי חומרי נפץ.
- כלבי גישוש, עקיבות ומרדף.
- כלבי חילוץ והצלה.
- כלבים לחיפוש נשק ותחמושת.
ניתן היה להקנות לכל כלב יותר מיכולת אחת, אולם כדי למנוע בילבולים ולנצל את היכולת המסויימת ניצול מייטבי, הפעילויות מותאמות לזנים שונים של כלבים, כלב נבחר ומאומן באופן ספציפי ליעוד המוגדר לו. כל כלב מבצע תפקיד אחד בלבד. עד לשנת 2000 חולקה עוקץ לחמש יחידות משנה כל אחת מתמחה באחת מהיכולות הספציפיות. כל היחידה הייתה בסדר גודל של גדוד בצה"ל, ויחידות המשנה היו בגודל פלוגה ונקראו, כל אחת "פַּלְגָה" (ברבים: פלגות) מלבד צוות המרדף שהיה בגודל מחלקה (צוות). בסיסי יחידות המשנה פוזרו במקומות שונים בכל רחבי ישראל, תלויים באזור הפעולה בו היו אמורות לפעול.- פלגת התקיפה – נחלקה בין צוותי כוננות לוט"ר בסיס סירקין שבמרכז הארץ, ולצוות לוחמה בגרילה שנלווה ליחידת 'אגוז' ושכן בבסיס 'שרגא' ליד נהריה.
- צוות המרדפים – נחלק בין בית הילל ומצפה עדי בצפון, לניסנית שבדרום כדי שיוכל שם לפעול לאורך הגבול.
- פלגת האמל"ח –הפלגה שוכנה בבסיס ליד ההתנחלות ניסנית שליד רצועת עזה, לא רחוק מהגבול המצרי -ישראלי. מיקום זה נבחר כך שהפלגה יכולה להועיל בחיפושים ברצועת עזה ובסביבתה. וכן לאיתור מחבואי חומרי נפץ ומנהרות ליד הגבול המצרי- הישראלי, שמהווה אתר הברחות עיקרי של אמל"ח לרצועה.
- פלגת החבלה – נחלקה לצפון בבסיסים בית הילל ומצפה עדי, ולדרום בבסיס ניסנית.
- פלגת החילוץ וההצלה – ישבה בבסיס סירקין (גם כיום).
בתקופת שהיית צה"ל בדרום לבנון (1982 - 2000) המשימה העיקרית הוטלה על פלגת המיטענים. מפאת הגידול המהיר של הצורך בכלבי איתור מיטענים, פלגת המטענים צמחה לגודל של גדוד חי"ר. לאחר הנסיגה מלבנון, עבר מוקד הפעילות לשטחים. עקב ההרגשה שישראל נחלה תבוסה בלבנון, ארגוני הטרור בשטחים הגבירו את פעילותם כנגד ישראל. לפיכך, הוגדלו פלגת חומרי הנפץ ֹופלגת הנשק בכלבנים ובכלבים נוספים. החל משנת 2000 שונה שוב המבנה הפנימי של 'עוקץ'. היחידה נחלקת לשלוש פלוגות, על פי מיקום גאוגרפי, כל פלגה משתייכת לפיקוד מרחבי בצה"ל:- פלגת צפון – ת"פ פיקוד צפון. מיקום בסיס בית הילל.
- פלגת מרכז – ת"פ פיקוד מרכז. מיקום, ליד מטה היחידה, בסירקין.
- פלגת דרום – ת"פ אוגדת עזה. מיקום בבסיס ניסנית.
- ופלגת הצלה וחילוץ ארצית.
בכל פלגה פיקודית ארבעה צוותים כשכל צוות מוכשר לבצע את אחד מהייעודים הספצייפיים בתחום הפעילות של הפלגה שלו:- צוות תקיפה – מבצע פעילות תקיפה נגד מחבלים וחוטפים ופעילות לוט"ר אחרת וכן שיחרור בני ערובה באמצעות כלבי תקיפה. השימוש העקרי בכלבי תקיפה הוא לסריקת בתים ומקומות מסתור אחרים שיש חשש שמחבלים מסתתרים בהם לפני כניסת כוחות, הכלב נכנס לבית ואם הוא מזהה גורם עויין הוא תוקף אותו ומנטרל אותו.
- צוות מרדפים – יכולת הגישוש והמרדף התפתחה בעוקץ בתחילת שנות ה-90. כלבים אלה מבצעים מירדפים אחרי אנשים שחודרים לישראל דרך גבולותיה ומקיימים סיורים בכדי למנוע חדירות שכאלה ובנוסף מסייעים במבצעים ללכידת מבוקשים.
- צוות אמל"ח (מכונה גם צוות הנשק) – היכולת לאיתור אמל"ח נוספה לעוקץ באמצע שנות ה-90, זו היכולת החדשה ביותר מבין היעודים הקיימים היום ביחידה.
- בתחילה שימשה פלגת האמל"ח לחיפושים אחר נשק ומבוקשים בשטחים.
בשנת 1999 הוקם צוות חדש בפלגת התקיפה שלקח על עצמו את המצוד אחר מבוקשים. תפקיד פלגת הנשק השתנה: הפלגה הקצתה כלבים ונוהגים שהסתפחו לכוחות אחרים קונבנציונליים ויחידות מיוחדות בחיפושים אחר נשק וחומרי נפץ המוטמנים במחבואים כמו :מערות, מכוניות, מנהרות וכו'. כיום משמשים שוב כלבי אמל"ח במצוד אחר מבוקשים, כלב אמל"ח מסוגל לזהות את הנשק והתחמושת של המבוקש גם דרך קיר ולסייע לחשיפת מקום המחבוא שלו. לכלבי איתור אמל"ח משתמשים בכלבי רועה גרמני ורועה בלגי. - צוות החבלה (מכונה גם צוות חנ"מ – חומר נפץ) - כלבי החבלה מסוגלים להריח ולזהות חומרי נפץ מסוגים שונים. אחד השימושים בכלבי החבלה הוא ל'פתיחת ציר'. לפני שמישהו עובר בציר (כביש) סורקים אותו ואת שוליו לגילוי מטענים, אנשים חשודים ומילכודים. הרעיון הוא שהכוח בפתיחת הציר מוכן יותר ומיומן יותר למקרה של היתקלות. כלבי החבלה גם סורקים מבנים לקראת כניסה של כוחות לתוכם כדי לוודא שהמבנה נקי ממלכודים ומטענים. שימוש נוסף הוא לאיתור מעבדות נפץ.
פלגת ההצלה - החלק היחיד שאינו קרבי ביחידת עוקץ. הפלגה נבנתה סביב גרעין עודפי כח אדם מהפלגות האחרות ביחידה. כלבנים ששירתו בפלגות האחרות ביחידה בשרות החובה שלהם, עברו לקבע והוצבו מחדש לפלגת החילוץ והצלה. הפלגה משתתפת רק בביצועים בעלי אופי אזרחי כמו איתור נעדרים ביחוד באסונות טבע, תוך שיתוף פעולה עם יחידת החילוץ והצלה של צה"ל. בעבר כלבי החילוץ וההצלה השתייכו ליחידות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף. בתחילת שנות ה-90 הועברה הפלגה והכלבים לעוקץ והופעלה רבות לאחר ההפצצות שגרירויות ארה"ב ב1998. כמו שמעיד עליה שמה, פלגה זו מסייעת במבצעי חילוץ והצלה. שלא כמו הפלגות האחרות בפלגת ההצלה עוסקים רק בפעילות אזרחית. היא אינה נחשבת לקרבית אך עדיין נקראת יחידה מיוחדת. פלגת ההצלה עוזרת לאתר אנשים בהריסות שנגרמו באסון טבע או על ידי פיגוע טרור. למשל, בהריסות שגרמו טילי הסקאד שירתה עיראק על ישראל במהלך מלחמת המפרץ ,הופעלו כלבנים לאיתור אנשים בין ההריסות. משימה נוספת היא איתור נעדרים. מאחר שהפלגה לא צפויה להיות מעורבת בקרב, אנשי הצוות שלה הם, יחסית , הפחות קרביים ביחידה. אלו הם בעיקר חיילים שנשרו מפלגות אחרות ומשרתות שם גם כלבניות בנות. לאורך השנים בפלגת ההצלה הצליחו להציל את חיי עשרות ישראליים ואזרחים זרים. הפלגה לקחה חלק בכל משלחות ההצלה הישראליות מסיבות לאזורים מוכי אסונות טבע סביב העולם. למשל,פלגת ההצלה השתתפה במשלחת הסיוע הישראלית לשתי שגרירויות ארה"ב באפריקה שפוצצו בשנת 1998. בסיס פלגת ההצלה בכפר סירקין והיא משתמשת בעיקר בכלבי רועה גרמני ובלגי. בפלגה זו משרתים גם אנשי וכלבי מילואים, הכלבים ומפעיליהם מבצעים יום אימון מילואים אחת לשבוע ועומדים בכוננות בבית איש המילואים שמגדל אותם ומטפל בהם. בנוסף, יחידת עוקץ משמשת ככלביה הראשית של צה"ל ומטפלת בכל הכלבים האחרים בצה"ל, גם כאלה שאינם מופעלים על ידה: כלבי שמירה ואבטחה – בדרך כלל אלו כלבים שנירכשו ואולפו להיות כלבי תקיפה בעוקץ אולם התגלו כאלימים מידי, ברמה כזו שאי אפשר להשתלט עליהם והם אינם יכולים לעבוד עם חיילים. כלבים אלו מועברים למשימות שמירה, בעיקר במתקנים בטחוניים. כלבי הרחת סמים – אלו כלבים ששייכים למצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), הכלבים נרכשים על ידי עוקץ בחו"ל לאחר שכבר אולפו למטרה זו. הכלבים מטופלים ומתגוררים במכלאות של היחידה.
פעילויות וסוגי הכלבים ביחידת עוקץ
תקיפה: לחימה כנגד טרור וגרילה. בעיקר רועה בלגי ומעט רועה גרמני, כלבים מעורבים חזקים וספורטיביים. בעבר גם כלבי רוטויילר.
מרדפים וגישוש: מצוד אחר מבצעי חדירות גבול לישראל, אבטחה וסיורי גבולות "כלב דם" ורועה גרמני
אמל"ח (נשק): איתור נשק, חומרי חבלה ואמצעי לחימה. רועה בלגי, רועה הולנדי, רועה גרמני ומעט כלבי ג'ק ראסל.
חבלה (מטענים/חנ"מ): איתור חומרי נפץ ומיטענים ופתיחת צירים. רועה בלגי, לברדור שחור.
חילוץ והצלה: חילוץ, הצלה ואיתור ניפגעים בהריסות פיגועי טרור או אסונות טבעבעיקר רועה גרמני, אך גם כל סוגי הכלבים האחרים
איתור
בעבר כל אנשי יחידת עוקץ היו חיילים שנשרו מיחידות אחרות, רובם מיחידות מיוחדות, בעיקר מהשייטת. לא היתה אפשרות להגיע ישירות ליחידה, הדרך הייתה לנשור מיחידה אחרת ולקבל הצבה מחדש לכלביה.
דרישת המינימום מהמגויסים החדשים הייתה הסמכה כרובאי 05 אותה מקבל כל מי שסיים טירונות חיל רגלים, מאחר שמרוב היחידות המיוחדות לא נושרים חיילים לפני סוף שלב הטירונות, דרישה זו לא היוותה בעיה.
שיטה זו השתנתה, ומאז 1997 רוב החיילים ביחידה מאותרים ומגוייסים ישירות אליה. בכדי להגיע ליחידה היה המלש"ב צריך לעבור גיבוש צנחנים, ולסיימו בהצלחה.
החל מגיוס נובמבר 2002 עוברים חיילים העתידים לשרת בעוקץ גיבוש פנימי של היחידה, אלו חיילים שבחרו לסמן את עוקץ בעדיפות בשאלון ההעדפות 'מנילה' ושהינם בעלי נתונים מתאימים לשרות ביחידה. בגיבוש הראשון על כל מקום ביחידה התחרו 50 איש (!), היום עומד היחס בין הניגשים לגיבוש לבין המתקבלים ליחידה על 1:12 בממוצע. מי שלא עובר את הגיבוש נשלח לשרת בגדודי החי"ר הקל או הממוכן (דוכיפת, חרוב, שמשון, נחשון ולביא).
אמנם, לא נדרש מהמועמדים נסיון קודם עם כלבים, אולם מסיימי הגיבוש עוברים ראיון שבו נסיון בגידול ואילוף כלבים יכול לתת נקודות וכן מוכנסים למבחן בו עליהם לבצע משימות שונות עם כלב בתוך שטח מגודר. המבחן בודק יכול מינימאלית לתקשורת בין המועמד לכלב ואי רתיעה ממנו.
על אף שכעת צה"ל מגייס חיילים ישירות לכלביה, היחידה עדיין מאפשרת להרבה חיילים שנשרו מיחידות מיוחדות אחרות להסתפח אליה, לכן יש ב"עוקץ" כוח-אדם איכותי ביותר.
המסלול
אורך המסלול של כל הכלבנים הוא 12 חודשים. מלבד אלו שמיועדים לנהוג את כלבי התקיפה שהכשרתם אורכת 13 חודשים. הרכב המסלול:- שישה חודשי חי"ר שמתחלקים:
- חודשים טירונות חיל רגלים בסיסית.
- 2 חודשים אימון חיל רגלים מתקדם.
לאחר ששת החודשים האלה, במיתקן אדם, הלוחמים מחולקים,כמחצית למגמת התקיפה והשאר יחולקו למגמות השונות לאחר אימון הלוחם, החלוקה מתבצעת בהתאם למומחיויות שהחייל הפגין עד כה וההעדפתו האישית:
'אימון לוחם' - קורס לוט"ר קצר (שלושה שבועות) בביה"ס ללוט"ר של צה"ל במתקן אדם, לש"ב, שדאות וניווטים. חיילי מגמת כלבי התקיפה הם היחידים בעוקץ שעוברים קורס לוט"ר ארוך (חמישה שבועות) בגלל שהמבצעים שלהם כוללים שת"פ עם יחידות המתמחות בלוט"ר כמו: שיחרור בני ערובה, השתלטות ובמשימות נגד גרילה. מסיבה זו ההכשרה של מגמת התקיפה ארוכה במעט מזו של שאר החיילים. [*]אימון ייעודי - החיילים מקבלים כלב והופכים לצוות 'כלב ונוהג'. מרגע זה, כל חייל מתאמן לתפקיד הספציפי שלו. רוב החיילים מגיעים למגמת המטענים. השאר מיועדים לאיתור אמל"ח ומעטים מגיעים לצוותי המרדף. אנשי הצוות הפחות טובים, נשלחים לצוותי פלגת ההצלה הלא קרבית.[/list]רוב האימון מבוצע בבסיס הבית של היחידה בסירקין חלק קטן מתבצע בבסיסי הפלגות ברחבי הארץ. בסירקין, יש ליחידה סוגים שונים של מכשולים לכלבנים ולכלבים שלהם. הלוחמים והכלביהם עוברים השתלמויות על מכשולים אלה כחלק אינטגראלי משיגרת היום-יום שלהם.
שיגרת יום ביחידה- היום של הכלבן מתחיל בשעה 5:30 בניקוי הכלוב של כלבו האישי.
- אימון כושר לכלב: ריצת בוקר של כמה קילומטרים, הכלבן מריץ את הכלב על הליכון או בשטח כשהוא רוכב לידו על אופניים.
- אימון ייעודי לכלב: מסלול מכשולים, תקיפה וניטרול, זיהוי חומרים/אמל"ח/עקיבות וכו'.
- הכלב מקבל ארוחה אחת ביום של מזון מוצק.
- החיילים עוסקים גם, כמובן, בפעילות חיילית רגילה.
כלי נשק
כמו כל היחידות המיוחדות האחרות בצה"ל הנשק התיקני בעוקץ הוא M16 המקוצר, לרוב עם כוונת רפלקס אלביט/מפרולייט. חלק מחיילי התקיפה והמיטענים מקבלים M16 מקוצרר.
בפלגת התקיפה הצורך בנשק קצר הוא גדול בגלל שעבודתם כולל מבצעי לוחמה בטירור כמו השתלטות ושיחרור בני ערובה. הכלבנים לפעמים צריכים להציב את עצמם יחד עם צוות הפריצה, וגם לטפל בכלב תוקפני תוך כדי כך. לכן הם הזדקקו לנשק קטן מאוד, ויחד עם זאת בעל עוצמת אש חזקה (לכן אקדח לא התאים). למארבים נגד גרילה שמבוצעים ע"י צוות של אגוז מצורפים חיילים וכלבים מפלגת הנשק ופלגת המטענים. כלבנים אלו נזקקו לנשק קצר מאד בגלל שהמארבים האלה מתבצעים לעיתים קרובות בסביבה של שיחים סבוכים או בניה צפופה. היות שהחיילים בפלגת התקיפה הם היחידים ביחידה עוקץ, שעברו קורס לוט"ר, הם גם היחידים שיכולים לשאת אקדח. האקדח הכי נפוץ בעוקץ הוא הSIG SAUER P226. הבדל נוסף, בין חיילי פלגת התקיפה וחיילי שאר הפלגות, הוא שלוחמי פלגת התקיפה עלולים להיות מוקפצים לפעילות לעיתים קרובות ולכן הם נושאים עליהם מכשירי איתורית כל הזמן וכך הם יכולים להיות זמינים בכל מקום ובכל עת.
מבצעים
לאורך השנים היחידה ביצעה אלפי משימות , רובן בהצלחה. חלק זה יתמקד רק בשני מבצעים שכבר פורסמו: חילוץ בני הערובה במשגב עם - מבצע זה הוא ציון דרך בהיסטוריה של לוחמת הטרור הישראלית, זו הפעם הראשונה שהכלביה משתתפת בחילוץ בני ערובה. בשבעה באפריל 1980 חמשה מחבלים השתלטו על חדר הילדים בקיבוץ משגב עם , לקחו שבעה תינוקות ומבוגר אחד כבני ערובה, והרגו אזרח ותינוק. לסיירת גולני היה צוותכוננות לוט"ר ליד קרית שמונה, שהיה הראשון להגיע לזירה וביצע פריצה כושלת שבה אחד החיילים נהרג. כמה שעות אחר כך, צוות של סיירת מטכ"ל מגיע למקום וביחד עם כלבים וכלבנים מהיחידה פרצו פנימה, הפריצה מצליחה וכל מחבלים נהרגים. שניים מהכלבים הראשונים של היחידה - סטיב וטומי - השתתפו בפעולה ונהרגו. סטיב וטומי היו הכלבים הראשונים של יחידת הכלביה שנהרגו בעת מילוי תפקידם. באופן אירוני, כמה מהילדים נבהלו כל כך מהכלבים נזדקקו לאחר מכן לשנים של טיפול פסיכולוגי. מבצע " כחול וחום" - הפעם הראשונה שהיחידה נחשפה בפומבי שאמרה יותר מוקדם, היתה במבצע הזה החזיקה ב9 בדצמבר 1988. המבצע נקרא על שם צבעי הכומתה של היחידות הפועלות: חום - סיירת גולני , וכחול - השייטת. ההתקפה על מפקדת אירגון הטרור של אחמד ג'יבריל. המבצע שהיה אמור להיות המשך ראוי למבצע "אביב נעורים" (פעולה מדהימה של צה"ל בביירות,1972) הפך לכישלון גדול שנעשו בו הרבה טעויות. חלק מהמחבלים היו במערות גדולות, שנתנו להם מחסות מצויינים כך שזה היה בלתי-אפשרי לתקוף אותם בגיחות מהאוויר. לכן היה צורך לתקוף אותם קרקעית. בשל הבעייתיות של תקיפה קרקעית שעלולה לעלות בחיי חיילים רבים , הוחלט שכמה כלבים ימולכדו במטעני נפץ מופעלים-רחוק , ישלחו לתוך המערות ויתפוצצו בתוכן וכך יהרגו כל מחבל שיתחבא בתוכן. אולם, במבצע עצמו, הכלבים לא עשו את מה שהיו אמורים לעשות. חלק מהכלבים לא ציית לפקודות ולא הלך לאן שהורו להם המפעילים ללכת חלק ממטעני הנפץ שהיו על הכלבים התפוצצו לפני הזמן וחלקם לא התפוצצו בכלל. ארבעה מכלבי הרוטווילר נתפסו ונהרגו על ידי המחבלים. כתוצאה, היה צורך לטהר את המערות ע"י החיילים עצמם, דבר זה גרם לנפגעים ופצועים מיותרים. והחמור ביותר- מפקד סיירת גולני לשעבר רס"ן עמיר מיטל, נהרג. מפאת הבלאגן בנסיגה , אבדו מפות ואמצעי קשר סודיים ביותר, ונתפסו מאוחר על ידי המחבלים. הכישלון תואר בהרחבה בתקשורת הישראלית, ובכלל זה גם הביצוע הלא טוב של הכלבים. מאז היות שכלבים הינם בסך הכל בעלי חיים, שעושים מה שאולפו לעשות, האצבעות המאשימות הופנו כלפי יחידת עוקץ והכלבנים שאילפו והפעילו את הכלבים. אחד הדברים שהגבירו מאד את הביקורת הציבורית בישראל היה השימוש בכלבים כפצצות חיות, למשימת התאבדות.
הקשרים בין הכלבים ללוחמים
בדרך כלל כלבן יעבור את כל השרות שלו ביחידה עם כלב אחד בלבד. העבודה של הכלבנים והכלבים שלהם כל כך אינטנסיבית יחד , שהם נעשים כמעט מנגנון אינטגראלי אחד. בגלל שהכלבנים והכלבים כמעט שנתיים וחצי ביחד, הם נעשים מאוד קרובים. בהרבה מקרים לאחר שהכלבן גמר את שלוש שנות שרות החובה שלו בצה"ל, הוא רוצה לקחת את הכלב איתו לחיים האזרחיים . אם הכלב בן 5-7 שנים, שנחשב לגיל זקן מאוד לעבודות צבאיות, הכלבן יכול לקחת את הכלב איתו לחיים האזרחיים. זה נכון ביחוד לכלבים בפלגת התקיפה. הכלבים הללו כל כך אגרסיביים שהם נוטים לתת רק לכלבנים הישירים שלהם לגעת בהם ולהאכיל אותם. אחרי שנתיים עם אותו כלבן, זה מאוד קשה, ולפעמים אפילו בלתי-אפשרי להרגיל את הכלב לכלבן חדש. לכן לעיתים קרובות לוקח כלבן את כלבו איתו אחרי תום שרותו. סמל נוסף לקשרים החזקים בין הלוחמים והכלבים שלהם הם שני בתי הקברות לכלבים שהקימה יחידת עוקץ, כדי לכבד את הזכרון של הכלבים, שנפלו על משמרתם. עד 1997 היה ליחידה רק בית קברות אחד שנמצא בבסיס היחידה בסירקין. בשני בפברואר 1997 התנגשו שני מסוקי יסעור של חיל האויר בדרכם למוצבי צה"ל בדרום לבנון. כל 73 החיילים שבמסוקים נהרגו. בין הנוסעים היה שני כלבנים מפלגת חומרי נפץ והכלבים שלהם. לאחר האסון נבנה בית קברות חדש במושב בית הילל ומאז כל הכלבים המתים מפלגת חומרי הנפץ, צוות אגוז וצוות המירדפים נקבר שם????. באסון המסוקים נהרגו שני כלבנים ושני כלבים: הרן פרנס וכלבתו לסלי ומיכה גוטליב וכלבתו אמבר. אלו הנפגעים האנושיים היחידים ביחידת עוקץ אי פעם. מאז שהיחידה הוקמה ב1974 עשרות כלבים מהיחידה נהרגו. חלקם בזמן חשיפת חומרי נפץ, אחרים תוך כדי הצלת בני ערובה או בתאונות .
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 30-12-2004 בשעה 21:07.
סיבה: די כבר - הכלב לא מפסיק לנבוח!
|
|