|
05-01-2006, 23:29
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
רואים רחוק רואים שקוף - על יחידת שט"ל של להק מודיעין חה"א
http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...327&docID=22291
נתנאל שלומוביץ | צילום: קרין דנון
היחידה הזו מכירה את רוב הפינות של המזרח התיכון. בשעת הצורך היא זו שצריכה גם להפוך אותן למטרות. חשיפה ראשונה של יחידת שט"ל
בחיל-האוויר ניתן למצוא אין-ספור יחידות אשר עיסוקן אינו חשוף לעין הציבורית. כאשר הגעתי לאחת מאותן יחידות, הבחנתי מיד כי נוכחותי מתקבלת לעיתים במבט חשדני. ככל הנראה, ליחידה שעיסוקה מודיעין קשה לקבל עיתונות במחוזותיה. בסיור הראשון הבחנתי במהרה במאפיין אחד שבולט בכל חדר וחדר. היחידה, שתפקידה לפענח תצלומי אוויר ולייצר עזרים מבצעיים ליחידות חיל-האוויר באמצעות אותם תצלומים, בחרה לעטר את קירותיה בתמונה ענקית המקנה מבט מהאוויר על המטה הכללי של צה"ל ולצידו מגדלי עזריאלי בתל-אביב. "אצלנו, הסנדלר אינו הולך יחף", מצהיר אחד הקצינים בעודו מצביע על התמונה בגאווה. "אנחנו רואים הכל - מלמעלה".
פעילותה של יחידת השירותים הטכניים למודיעין של חיל-האוויר (שט"ל) מלווה את החיל מיום הקמתו. איש חיל-האוויר האמריקאי, לי גודווין, שצבר ניסיון רב בפענוח בזמן מלחמת העולם השנייה, הציע את שירותיו עם תום המלחמה לחיל-האוויר הישראלי ונענה בחיוב. בשנת 1948 לקח על עצמו מפענח תצלומי האוויר האמריקאי, את המשימה להקים את "מחלקת צילום אוויר" במדינה הצעירה.
שנתה הראשונה של "מחלקת צילום אוויר" לוותה בקשיים, אף-על-פי שהיחידה הוקמה ואוישה על-ידי מתנדבי חו"ל, חלקם בעלי ניסיון רב בצילום ופענוח תצלומי אוויר. נהלי עבודה מסודרים טרם גובשו וחיילים רבים נאלצו לסבול מאותה המצוקה ואי-הוודאות שאיפיינו את פעילותו של צה"ל בימיו הראשונים.
אמנם, המבנה הניהולי, המשימות, הטכנולוגיה ושמה של היחידה עברו שינויים מרחיקי-לכת לאורך השנים, אבל יעודה ומטרותיה של שט"ל נותרו זהים. "התפיסה היא שאנו אמורים להגיש חבילת מודיעין מקיפה וכוללת", אומר רס"ן צביקה, ראש תחום פענוח ביחידה. "כאשר צריך לתקוף מטרה, אנחנו מקבלים את תצלום האוויר, מפענחים אותו, מוצאים ומסמנים את המטרה, מייצרים את העזר ההכרחי לביצוע התקיפה ובסוף מוודאים שהמטרה נפגעה".
"העיניים של המדינה"
אנשי שט"ל מתגאים בעובדה שהיחידה, למעשה, חובשת שני כובעים: פענוח תצלומי האוויר וייצור עזרים. לכאורה, אלו שני תחומים נפרדים, אך בפועל הקשר בין השניים הדוק. למראית עין, עושה רושם כי מקצוע הפענוח הוא פשוט למדי. חייל מקבל לידיו תצלום, מתבונן בו ולאחר מכן מתאר את מה שראה. אך אין זו אלא הסתכלות שטחית. "קיים הבדל מהותי בין ראייה לבין פענוח", מסביר סא"ל גיל, מפקד היחידה. "לבקש ממפענח להסתכל על תצלום אוויר של תל-אביב ולחפש את מגדלי עזריאלי, לדוגמה, זה פשוט - הוא בקלות יכול לזהות את המבנים. אבל נניח והוא צריך למצוא בתמונה רכב מסוג רנו מגאן - אז הסיפור מסתבך. החייל צריך לדעת מהי צורתו של הרכב, מהן מידותיו ומה מבדיל אותו מכל הרכבים האחרים על הכביש. אם הרכב שבתמונה מוסתר ברובו, האם ניתן יהיה לזהות אותו אך ורק באמצעות התבוננות בחלקו? וברגע שהמפענח מאמת שזהו אכן רכב מסוג מגאן - העבודה רק מתחילה".
הדרך הטובה ביותר לתאר את עבודת הפענוח היא להשוותה למפעל עיבוד מידע. היחידה מקבלת לידיה שאילתא. חומר הגלם החזותי מעובד לכדי תובנה ראשונית. בשלב הבא מתורגמת אותה תובנה למסקנה בעלת משמעות מבצעית ולאחר מכן מספקת היחידה את התשובה ללהק המודיעין של חיל-האוויר. התשובה משפיעה מיידית על פעילותו המבצעית של החיל והצבא. "עבודת הפענוח האמיתית היא זו של הסקת מסקנות", מדגיש סא"ל גיל. "נחזור אל אותו רכב מסוג רנו מגאן. נניח ונבחין בו חונה ליד עשרה רכבי מגאן נוספים בסמוך למבנה מגודר. סביר להניח כי מצאנו מפקדה צבאית ובה כמות נכבדת של קצינים. מכאן ואילך נתחיל לנסות ולהבין את אופי המבנה שמעניין אותנו".
עבודת המפענחים דורשת היכרות מעמיקה עם תאי השטח אותם הם מנתחים ועם אמצעי הלחימה בהם אפשר להיתקל. "כשמנתחים מתקן, חשוב לאתר את הנקודות החשובות, הערכיות, אבל זה לא תמיד קל", מסביר סא"ל גיל. "זה אמנם נשמע טריוויאלי, אבל צריך לדעת על מה להסתכל ולדעת מה מעניין. כמות התצלומים היא אדירה ונדרשת היכולת להבחין בדברים החשובים. מי שאינו מפענח לא תמיד יידע מה לחפש ואילו נושאים דורשים תשומת לב מיוחדת. לעומת זאת, ברגע שכן 'מפצחים' את המתקן, כשמבינים את מהותו והרכבו, הכל נעשה פשוט יותר".
בעת רגיעה תפקידה של שט"ל הוא לתת תשתית פענוח וייצור המאפשרת הערכת מצב על הנעשה באזורנו, תוך חיפוש מתמיד אחר פעילות בלתי-שגרתית. העבר מלמד, שכאשר מדינה נערכת למלחמה, לא פעם מפענחי תצלומי האוויר הם הראשונים להבחין בהיערכותו של האויב לקראת העימות הצפוי. "המפענחים הם העיניים של המדינה", אומר סא"ל גיל בפרפרזה על המשפט המפורסם של בני מסס במלחמת יום הכיפורים. "דרך הפענוח השוטף ניתן להבחין במהרה בכל שינוי. התצלום האווירי עוזר לנו לוודא שהאיזון נותר בעינו ולא נוצרו שינויים במאפייני הרגיעה".
במידה ואכן מתעורר עימות מזוין תפקידה של היחידה משתנה מקצה לקצה. "בזמן חירום תפקידנו למקם צלבים על הכוונת - משמע, לייצר מטרות", אומר רס"ן צביקה. "תפקידנו להביא את הנתונים שבעזרתם חיל-האוויר יידע את מה לתקוף והיכן. כמובן, שאלמנט הזמן הופך למרכיב מרכזי. מצפים מאיתנו למצוא מטרה, למקם אותה בצורה מדויקת וכל זה בזמן קצר. בעידן המודרני, תוחלת החיים של מטרות חיל-האוויר יכולה להיות מאוד קצרה ועל-מנת להצליח לתקוף אותן, צריך לאתר כל אחת מהן בסמוך לזמן שהן מופיעות ולהפוך אותן למטרות תקיפה בתוך מספר דקות - אחרת הן כבר לא תהיינה שם".
בעיה אחת שמעסיקה את המפענחים אינה קשורה דווקא למצב מלחמה, אלא למצב רגיעה. השגרה, כפי שאומרים רבים ביחידה, היא אויבו של המפענח. החיפוש אחר שינויים שוחק, אך חיילי היחידה מבינים את משמעות תפקידם. "כולנו מודעים לאחריות שמתלווה אל התפקיד", אומר סמל יעקב, מפענח תצלומי אוויר. "אני יודע שאם אני לא אהיה ערני או לא אדווח על כל שינוי, אף אחד אחר לא יעשה זאת. מדינת ישראל תפסיד מודיעין וזה יהיה בעוכריה".
כישוריה הייחודיים של שט"ל בפענוח תמונות מספקים לה כדרך קבע מטלות נוספות, שהקשר ביניהן לבין עבודתה השגרתית מקרי בהחלט. לפני כשלוש שנים התמוטט אולם וורסאי בירושלים באסון בו נהרגו 23 בני-אדם ועשרות נוספים נפצעו. במהלך חקירת האסון פנתה המדינה לחיל-האוויר ודרכו ליחידת שט"ל ונעזרה בתצלומי אוויר של האתר מתקופת בנייתו של האולם ובמיומנותה של היחידה בפענוח וביצוע מדידות מדויקות. "מצאנו מספיק תצלומי אוויר של ירושלים שהראו את התפתחות הבנייה", אומר רס"ן אלדר, מפקד גף הפיענוח.
באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום-הכיפורים והשפעותיה על התודעה הלאומית הישראלית טרם התפוגגו. כותרות העיתונים מזכירות מדי פעם את הנעדרים של אותה מלחמה וכי חסרונם עדיין מורגש. הרצון להחזיר את הבנים הביתה, שבא לידי ביטוי בחודשים האחרונים עם עסקת השבויים, שריר וקיים. ביחידת שט"ל אומרים כי הנושא כלל לא נשכח. במשך עשרות שנים עוסקת היחידה בחיפוש אחר נעדרים באמצעות תצלומי האוויר. ארכיון עצום ובו תצלומי אוויר מתוארכים משמש את המפענחים בניסיון המתמשך והבלתי-פוסק לחיפוש אחר כל סימן העשוי להוביל לאיתור נעדרים מכל מלחמות ישראל.
בשיתוף פעולה צמוד עם היחידה לאיתור נעדרים של חיל-האוויר ובעזרת אותם הכלים אשר משמשים אותם בעבודתם השוטפת, סורקים המפענחים תמונה אחר תמונה בתקווה להבחין גם ברמז הדק ביותר שיוכל להביא נחמה כלשהי למשפחתו של נעדר. "כל שביב מידע עוזר לנו בפתרון תעלומה", אומר רס"ן אלדר. "לעיתים אנו מקבלים מידע על נעדר, כמו שעת ההתרסקות של המטוס שלו או המיקום המשוער שבו נפל ומיד אנו פונים לארכיון ושולפים את הסרטים המתאימים. העבודה לא קלה. בחולות סיני השטח משתנה ללא הרף וחיפוש אחר מטוס שצלל לים מסובך לא פחות. אבל אנו מתעמקים ומחפשים סימנים. בים, לדוגמה, נחפש כתם שמן או משהו העשוי להצביע על התרסקות מטוס באיזור".
סיפורו של רס"ן אלדר אינו רק זה של מפקד גף הממלא את המשימה אשר הוטלה עליו. אביו נהרג בקרב במלחמת יום-הכיפורים בהיותו תינוק בן חודשיים בלבד. "חיילים מהפלוגה של אבי הראו לי את המיקום המדויק של הקרב על המפה", אומר רס"ן אלדר. "וכך, בזמני החופשי, נברתי בספרים ובארכיון התצלומים של שט"ל ומצאתי את סרט הצילום ובו פלוגת הטנקים של אבא שלי בעת הקרב".
המימד השלישי
לאחר איתור מטרה על-ידי המפענח חובשת שט"ל את כובעה השני ופונה לייצור עזר התקיפה. מהו בכלל עזר? ובכן, בעבר פעל העזר כחוט מקשר בין אמצעי התקיפה - מטוס או מסוק קרב - לבין מייצר המטרות, שהוא המפענח. כלומר, לאחר שהמפענח איתר מטרה וחיל-האוויר החליט לתקוף אותה, העזר שימש כאמצעי המקשר בין השניים - שפה משותפת. "הבסיס מאחורי עזרי התקיפה הוא אותו אחד מאז יום הקמתה של היחידה - התמונה", אומר רס"ן ראובן, ראש תחום יצור עזרים. "מטרתנו להמחיש לתוקף את יעד התקיפה ואנו עושים זאת באמצעות תמונות ועליהן נקודות ציון". בשנים האחרונות, בעזרת התפתחויות טכנולוגיות שונות, התרחב תחום ייצור העזרים למספר כיוונים חדשים.
בעשור האחרון שינו המחשבים את אופי העבודה של היחידה ובמיוחד את תחום ייצור העזרים. עד לפני מספר שנים, בסופה של כל גיחת צילום, קיבלה שט"ל סרטי צילום באורך מטרים ארוכים. הפיכת תצלום אוויר לעזר כללה הדפסת תמונה, יצירת רשת קואורדינטות שרירותית, מיקום המטרה על התמונה ולבסוף הפצת מספר רב של תמונות זהות לכל הגורמים המעורבים בחיל-האוויר. תהליך זה היה ארוך ומסורבל והשתנה לחלוטין עם כניסתו של המחשב. "בעזרת המחשב, התהליך התקצר פי כמה וכמה", אומר רס"ן ראובן. "אין צורך להדפיס ולשלוח. כיום, מקבלת הטייסת את העזר בלחיצת כפתור וכך גם כל גורמי המטה המעורבים. ממש כמו שליחת דואר אלקטרוני ברשת האינטרנט".
כל עוד נמשכים אירועי "אינתיפאדת אל-אקצא", נותר תפקידו של חיל-האוויר בהגנה ובתקיפה מרכזי ומהותי. ליתר דיוק, היכולת לתקוף מטרה בצורה מדויקת נותרה הכרחית. גם בתחום הזה הפך המחשב את עבודת חיל-האוויר ויחידת שט"ל לפשוטה, חכמה ומדויקת יותר. בעבר, היכולת למצוא נקודת ציון מדויקת בתמונה הייתה בעייתית. התהליך היה מורכב וארוך וגם בסופו עדיין קשה היה לקבוע נקודות ציון מדויקות. "עם כניסתה של מערכת חדשה בשנים האחרונות, יכולת הדיוק שלנו השתפרה פלאים", אומר רס"ן ראובן. "כיום, אנו יכולים לקחת כל תמונה ולעגן אותה למיקום גיאוגרפי מדויק על פני כדור-הארץ. בעזרת המערכת ניתן ליצור תמונה מדויקת של כל מקום בעולם".
אבל עולם ייצור העזרים אינו מוגבל רק לאותן תמונות שטוחות המשמשות את צוות התקיפה בעת ביצוע המשימה. בשנים האחרונות נעזרת היחידה בטכנולוגיה מתקדמת על-מנת להפוך תמונות דו-ממדיות לסרטים תלת-ממדיים המסוגלים לדמות נתיבי טיסה. "כשמטוס או מסוק אמור לטוס בשטח לא מוכר, חשוב לצוות להכיר את השטח והתוואי של הטיסה", אומר רס"ן ראובן. "והסימולציה של הסרטים הללו אמיתית ומוחשית. אם מטוס מתכנן לטוס בגובה נמוך מעל עמק, תתקבל בסרט תחושה של טיסה בין שני הרים, כאילו הכל אמיתי. ההרגשה דומה מאוד לזו של משחקי מחשב - רק שהכל נאמן למציאות".
הרעיון נשמע מסובך אבל התהליך זריז ואוטומאטי ברובו. מייצרי העזר משתמשים בתצלום אוויר אמיתי ו'מניחים' עליו קובץ המסוגל לתרגם את הטופוגרפיה של השטח לקווי גובה ולאחר-מכן לבטא זאת בצורה גראפית - כך נוסף המימד השלישי. ברגע שנוסף המימד השלישי ניתן לסובב את התמונה התלת ממדית ב-360 מעלות ולהתבונן בה מכל זווית אפשרית. מאחר וההדמיה מתבססת על תצלום אמיתי, כל מה שרואים בתמונה זהה למציאות. מכיוון שהמחשב יכול לדמות גוף בתנועה, כל מה שנותר לעשות הוא לסמן נתיב טיסה, לקבוע את גובה הטיסה ושוב, בלחיצת כפתור, ליצור סרט.
חשיבותו של גף פוטוגרמטריה, האחראי על ביצוע מדידות מדויקות ומציאת נקודות ציון, גדלה בשנים האחרונות עם התפתחויות טכנולוגיות בתחום החימוש המונחה. פצצת ה-JDAM, לדוגמה, מסוגלת להתביית על מטרה בעזרת נקודות ציון. "היתרונות מובהקים", אומר רס"ן ראובן. "ניתן לתקוף מטרה מבלי לראות אותה ולכן, תנאי מזג-אוויר וראות בעיתיים לא מהווים קושי גדול כמו בעבר".
סוף העידן האנושי?
בדומה לכל פעולה אחרת ביחידה, גם תהליך ההכשרה של חייליה הינו קפדני ומקיף. התהליך מתחיל עוד לפני גיוס החיילים, כאשר שט"ל פועלת לאתר את האנשים המתאימים ביותר לתפקידים השונים. היחידה מגייסת לשורותיה בנים ובנות כאחד, למגוון רחב של תפקידים, זאת לאחר שורה של מבחני מיון שמטרתם לזהות את הכישורים הבסיסיים הנדרשים מכל מועמד. "תעודת בגרות היא כמובן תנאי", אומר סא"ל גיל. "אבל ישנם כישורים שחיילינו צריכים ולצערנו הינם מולדים: יצירתיות, חשאיות, מסירות, זכרון חזותי, ויכולת רוטציה מנטלית - היכולת להתבונן בעצמים ולסובב אותם בעזרת המחשבה, לדמיין כיצד הם נראים מזוויות אחרות, יכולת הבנת תמונה ועוד. אלו הן יכולות שניתן לפתח, אך התהליך אורך זמן רב מדי".
בשלב הראשון מוכוונים החיילים לקורסים השונים בהתאם לתפקיד שימלאו ביחידה. מטרת הקורס היא להקנות לחיילים את הכלים הדרושים לעבודתם העתידית. בקורס המפענחים, לומדים החניכים את אופי המקצוע וגם כאן זהו רק הבסיס. עם הגעתם ליחידה, על המפענחים ללמוד את תא-השטח שבאחריותם ועל כל מה שהם צפויים לגלות בו.
ביחידה מספרים כי התמורות אשר מאפיינות את התקופה הזו באות לידי ביטוי גם בהכשרת החיילים. בשט"ל מדברים על היותם בעיצומו של תהליך הצפוי להבשיל בשנים הקרובות. החזון המדובר הוא זה של 'זיהוי מטרה אוטומאטי' (ATR) - כלי שיוכל לפענח תצלום ולמעשה, ישאיר את האדם מחוץ לתמונה. "אין לדעת האם האדם באמת יוחלף לחלוטין על-ידי מכשירים מתקדמים", אומר סא"ל גיל. "אבל ברור לכל כי נוכחותנו בתהליך העבודה תשתנה בעתיד ותתפתח לכיוונים חדשים".
לא שוכחים את העבר
במסגרת הכנות ליום הזכרון לשואה ולגבורה בשנת 1992 החליטה יחידת שט"ל להשתמש בכל כישוריה וכליה המתקדמים לפענוח סרטי צילום ממלחמת העולם השנייה שבהם ניתן לראות את פעילותו של מחנה ההשמדה אושוויץ. מטרת הפרויקט הייתה להמחיש לחיילי היחידה, שבזכות הכשרתם הם מסוגלים להבין בצורה מיוחדת את עבודתו של מפעל המוות דרך התבוננות בתצלומי האוויר.
"ניסינו לפענח את התצלומים בראייה מקצועית", אומר סא"ל גיל. "היום, כשעברו כמעט 60 שנים מאז השואה, הסיפורים הופכים לפחות מוחשיים לאנשים רבים. לנו, כאנשים שעיסוקם תצלומי אוויר, התצלומים היו מאוד מוחשיים ומצמררים".
_____________________________________
ציטוט:
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
|